תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.
רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.
המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.
להמשיך לקרוא אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
בהתייחסות לגזענות אנשים נחלקים למי ש-
כך, יש מקרים שא’ ו-ב’ מהרשימה הקודמת מתבטאים באותו פרט,
ולכך, שתי שאלות:
אניח שהתשובה לג’, היא ג’ ברשימה הראשונה.
בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות
דומים.
שוני?
– בסמיכות אידיאולגית,
– במוכנות להקצאה אנרגטית,
– בתוכן [- משני, תחליפי.]
להמשיך לקרוא הבחנה בין שמרן לקונסרבטיב – Same Same
רבים ממי שדברתי איתם על נושאי תפישות עולם, בעיקר אלה הפחות מיומנים* בסוג שיח כזה, נחרצים ואחוזים בתפישותיהם, חולקים בַּלְבֶּלֶת בין
* אם איחשד בהתנשאות – הרווחתי ביושר.
לא כתרופה ל’התנשאות’ אלא בסמיכות לה, העובדה שאני מרבה לעסוק בסוגיה אינה מביאה אותי למסקנה שהגעתי למסקנה אחת יותר ‘נכונה’ מאשר אחר שלא נדרש לתעוקות אלה. לבטח צברתי ניסיון רב בהקצאת תשומות לנושא.
להמשיך לקרוא תפישות עולם, יישום, ביורוקרטיה
נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של ‘עונש’.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין ‘עונש’ לבין ‘למידה’. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש
אמי |
אבי |
| יאירי נעשה עסק, | |
| מהיום תסדר את המיטה. | אני קונה לך אוטו. |
ה׳׳מסורתיים׳׳ ימשיכו לשלוח את ילדיהם לטיפולן של בנות השירות הלאומי שימלאו את ראשי ילדיהם בממבו־ג׳מבו של היהדות, אבל אנחנו, החילונים, לא נאפשר יותר להשחית את מוחותיהם של בני דור הﬠתיד שלנו בקשקושים של קדושת הארץ ו׳׳אתה בחרתנו“. כי אנחנו, החילונים, מאמינים שזו הבﬠיה שלך, אלוהי צבאות. זה שבחרת בנו לא אומר שגם אנחנו בוחרים בך.
נרי לבנה, מוסף הארץ 30/6/2017 להמשיך לקרוא מה זה אנחנו?
אנשים נבדלים, בין היתר, במידת קריטיות ייחוסם לאחר(ים) כגורם מייצב לאישיותם.
אחד האינדיקטורים למבנה נפשי – תשתית אישיותית מאפיינת,
וזאת בשונה ממצב נפשי דינמי, זמני, משתנה,
הוא מידת הסתמכותו של סובייקט על סביבתו
– סובייקט יחיד אחר או אחרים,
להיותם חלק מצוות,
שהסובייקט תולה בהם אחריות שייהוו תווכים, פילטרים, בקרים, כוחות ביטחון,
לייצוב מצבי רוח בלתי ניתנים לשליטתו. להמשיך לקרוא גבולות אחריות רגשית
ולדימיר מקלחונים, רוסי שמוצא את מחייתו בהתקנת מקלחונים על פי מידה והזמנה.
אהבתי שהזמנים בינינו התנהל הדוקות; זה לא שהוא הגיע הזמן לכל מה שקבענו הוא לא.
כשהוא הופיעה עם השפם הצר צר צר, סוף סוף סוף זה היה אחרי שבכל שאר הפעמים בהן הוא לא, הוא הודיע שהוא מבטל או מתעכב. יפה. להמשיך לקרוא מינורי בטפשות שפתית
צֶבֶר שאיפות ערכיות, אישיות וחברתיות של פרט, המכיר בכך שרק חלקן יתממש, ואף זאת, באופן חלקי.
המייחס את ‘עולם שכולו טוב’ למוות – ייחוס רווח, עושה זאת על אחריותו בלבד.
מניח שעושה זאת בהיסח הדעת, וזאת מהאינסטינקט הדתי מהסנטימנט החיובי לקונספט ‘גן עדן’, לקונסטרוקט ה’עולם הבא’, מין תִּקְוותְקָאלָאךְ שאמורות אולי להגיע אחרי מוות, ובוודאות מנחמות את חיי העורגים לכך, לפני.
The Economist‘s goal is to “take part in a severe contest between intelligence, which presses forward, and an unworthy, timid ignorance obstructing our progress.”
מטרת האקונומיסט היא לקחת חלק במאבק החריף שבין השכלה רציונלית, חותרת קידמה לבין בורות חשוכה ורדופת פחדים החוסמת את התקדמות כולנו.”
‘האקונומיסט בשבילי לא רק מקור מידע אלא כבר דרך חיים.’
ערן יונתן קלי.
הוגה דעות, מחולל תפישות, תם כמלאך, חף מרשע כשרף, טהור כאנג’ל, נאה כנימפה, זך כאגל טל, יזם סדרתי, טכנולוג, פסיכולוג, פילוסוף רוכב אופניים מקצועי, וטייס אוירונים חובייב.
מעטים מהממתקים שחילקתי נטעמו כמתוקים.
היתר התמרמרו.
שלחתי ממתקים לטעמי,
מרמרים לְחִכֵּי אחר.
הצלחה: קרבת תוצאה לציפייתו המקדמית של הבוחן.
הצלחה של פעולה מחייבת
להלן ניסיון, יומרה, לאפיין*, להבחין, להפריד מאפייני תפישות אנושיות. באשר הן.
הנחות יסוד
תמצית
הרחבה
טביעת אצבע
יישום
קיצוניות
מרכז, היעדר/ רב גוניות תפישתית
מובהקות התנייתית להמשיך לקרוא הטיה תפישתית
סובייקט המייחס לעצמו חוזק, עוצמה,
סביבתו מבחינה, מעצימה הילה זו,
כשבעצם,
מסמן, בנחישות, את היותו באיזור נוחות – comfort zone רגשי צר,
נסמך על אחרים, רגשית, שיגנו עליו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – חוזק ונחרצות
האמרה על תצורותיה ש
‘עם שאין לו עבר אין עתיד‘,
מיוחסת על תצורותיה לרבים, בין היתר לנפוליאון – בהערכתו ליהודים, ויגאל אלון בספרו ‘מסך של חול’.
משפט לא בלתי נכון,
אוחז תפישה רומנטית
מנסה לעצב מציאות
באמצעות קידום תפישה או פעולה
של האומר אותו. להמשיך לקרוא ללא עבר אין עתיד
האם ומתי לחשוף את הבת/ הבן לזהות אביהם תורם תורם הזרע.
תרומת זרע, אנונימי, בו התורם מאפשר חשיפתו לתוצר זרעו בתו/בנו, בעת הגיעם לגיל 18.
לאחר שהאב התורם ניאות לחשיפה.
להמשיך לקרוא פגישה עם תורם זרע
משרה בה נשכר עובד לעבודה כלשהי כשכישוריו העיקרים הם:
גברת תמיר הנכבדה,
לטעמי, עם השגות*, שתי סוגיות עשויות לעמוד לשיקולך, בסמכות תפקידך, האם לצנזר תוצרי סטודנטים, בהקשר של תמונת ים עמרני, כמובן:
להמשיך לקרוא יולי תמיר: הרגע שלי עם איילת שקד
ללימודים גבוהים, משחר ההיסטוריה, יש ערך רב:
בשנים האחרונות, הלימודים שווים פחות שכן
ימי חג וזיכרון, ככל טקס,
מכילים שני אלמנטים:
בקשת בעל סמכות מְאַחֶר
עשה את שביקשתי, שכן:
‘אני אכעס אם לא,
אתה תכעס אם לא,
אני אשמח אם כן,
אתה תשמח אם כן, מיידית ובהמשך. להמשיך לקרוא (עוד) שלוש גישות ניהוליות
אנשים זיהו בי נחרצות.
מניח שרוב מי שתקשר אתי.
הותרתי אצל חלקם רושם שאני מחזיק אמת כלשהי.
או לפחות, שאני חושב שאני אוחז ‘אמת’ כלשהי. להמשיך לקרוא נחרצותי
חתרני יושר אינטלקטואלי,
בשונה מתתרני יושר,
מוותרני חתירה לאמת בלתי מוטה,
חשוב להם יותר להגיע ל’אמת’ מאשר להיות ‘צודק’.
שמייחים להודות בטעותם;
סוג של נטילת אחריות, התפתחות, למידה.
עוצמת החצנת מבוכה.
ולמעשה ביטוי של התנשאות על מתנחתים.
אמי שמעולם לא נטלה הלוואה, אמרה מנסיונה כנותנת –
“ישנם שני סוגי הלוואות:
– הלוואות חדשות
– הלוואות ישנות.
הלוואות חדשות מתיישנות,
הלוואות ישנות לא מחזירים.”
אבי הוסיף:
“שְקול לתת מתנה, לא להלוות.”
פלא, שאפילו משכנתא לא לוויתי?
לאמי, בחתירתה לפרקטיות,
כש-
קילפה, את מעטפת מהמהות,
דאגה לבריאות,
שמרה על המשקל,
קירצפה את הפאן,
לא הבחינה בין עיקר למתוק,
התעלמה מהסיבה לשמה המעשה נקבע,
התמקדה בטהרת הפעולה,
הייתי אומר לה:
אמא,
את כל כך פרקטית,
שזה כבר לא מעשי.
פרופסור יורם יובל, בראיון עם רביב דרוקר,
אמר, ש-
מי שרץ קדימה, כדאי לבדוק לאן שואף
וגם,
ממה בורח.
לא ייחס את האמירה לעצמו.
ואני- רוצה לבעוט בעצמי,
איך זה שקלישאה כל כך מצויינת, לא עליתי עליה, אבטונומית.
יישום אינסטינקט שקילה ערכית של מהות,
אם עומד במבחן השפיטה,
נתפש ערכית,
כצייתנות חיובית.
נאצל, ערכי,
לתפישתך, לעיניך, לטעמך, להעדפתך-
להימנות פרואקטיבית, במכוון, במודע, מרצון, בחירה,
על קהילה, קולקטיב, קבוצה קבוצת הזדהות שמחילה על עצמה, מכנה משותף: להמשיך לקרוא צביון נאצל
שאיילה שאינה טומנת בחובה הטייה לתשובה ‘נכונה‘ כלשהי,
שלא דבקו בה הכוונה, רמז, ערך, לחץ, איום, או הטיות מענה.
תכליתה: הקשבה לאותנטיות המענה,
בניטרול עמדת השואל.
להמשיך לקרוא בין קונסרבטיביות לפרוגרסיביות
אמי, כשרצתה לבטא גאווה מיוצאי חלציה, כך לפחות הנסיבות שאני עד להן,
וכאן יש להודות על האמת הטהורה- אם ממני, השמנתה הייתה מאכילה פיצויית על תסכולים, לא כחיווי אמירתי –
אלא הייתה מתבטאת על נכדיה,
הייתה אומרת בנהרת סיפוק-
אני משמינה מנחת.
מקור ההסתמכות על הציפייה לציות – מלה קשה, הסכמה,
סמכות הורית, הוראה, ניהול, פיקוד, הנהגה.
בכל בקשה, הוראה או הנחייה, מנגנון ה’אם-אז’ מותנע.
מילוי הבקשה יכול לנוע במרחבי
עשה את אשר ביקשתי, הוריתי,… הנחיתי
מתוך: להמשיך לקרוא היררכיה ניהולית
בגדול, תפישות ערכיות, פוליטיות, אמונותיהם, נטיותי ילדי, כְּשל הוריהם.
האם זו סיבה לשמחה?
מחנך דתי לאומי – לא זוכר-את-שמו – אמר, בערך –
“חינוך טוב הוא כמידת דמיון הילדים להוריהם.”
להמשיך לקרוא בית גידול, ערכי מקור
משימה שאיננה תחומה בזמן,
עלולה להיתפש כ’חזון’ לא מטלה לביצוע.
חזונות ללא ח’,
הן כהבטחות לכייף ללא פאן.
איך משכנעים פרד שדה,
שפירה מתפוחי אדמה
שהושקו על ידי בתולות איטרות יד ימין,
שנמעכו בכפות זהב,
נמהלו עם חמאת פרות מאזינות למוזיקה קלאסית,
תובלו בתבליני מדגסקר
טוב יותייר מחציר?
עיקשות היא איכות בילט-אין של שיקול הדעת;
היצמדות לפרדיגמה מקדמית, שהניסיון מראה ששירתה חיובית את בעליה,
נתיב התקדמות בתרשים זרימת ההחלטה.
היא מקור יניקת ההשראה ההתנהלותית.
האם הצבע הדומה, יעשה את זה?
האם יש סיכוי, שאם יטעם את המחית,
יהיה לו טעים בכלל?
ותודה לבור המתוק,
על ההשראה,
מתעקייש לאהוב אותו כמו שהוא.
עדן המxימה, משתחררת יום א’?
נכון מאוד 🙂
איך מרגישה? כמה שמחה שזה נגמר? מה תחושת המיצוי – למה לא נגמר קודם?!
ממממ אני דווקא מרגישה שהשחרור בא בעיתוי טוב..
מצד אחד אני מרגישה שהגעתי לשיא שלי מבחינה מקצועית ופיקודית, מצד שני יש עוד קצת טעם של עוד… אבל כמובן שגם שמחה להשתחרר ולהמשיך ליעד הבא 🙂
ומהו? להמשיך לקרוא אחד מונבלאן לדוקטור עדן שקורי, בבקשה
