עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ’פוץ’, פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.
בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:
שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים
בעלי יכולת אינטלקטואלית, מוכחת דיסציפלינרית בנישות מקצועיות מסויימות שמצריכות מיומנות שכלית,
שגדלו בסביבה קונפורמית, שאינה מערערת אינטלקטואלית, שלא היה להם היכן, ולא את הרקע, המצע האינטלקטואלי לשיח המאפשר הכלת ערכי
חתירה לרציונליות, קידום חופש פרט, מימוש אינדיבידואליות, תפישת שיוויון אוניברסלית, העדפת פתירת קונפליקטים בהסכמה – ‘שלום’,
אלא, הטייה לשיח פותרני, פרקטי, מותנה שכנוע גם אם מניפולטיבי לעמדה מקדמית, בה גדל ואת ערכיה יימן, טיפח ופיתח בבגרותו.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – פוטנציאל אינטלקטואלי קונסרבטיבי
בשנות ה-80, עשיתי מובינג בניו יורק. יו נואו – סבלות;
הורדתי ספות מקומה שלישית, העליתי לרביעית.
כששגינו, תוצר רע, פאשלה, כששברנו,
ונחשף
זה היה –
‘לחרבן בסלון.’
בחינה ב-90°: קבלת מידע, חיווי, מתקף, מערער, מאושש, מפריך, מתודעה בלתי תלויה.
כששואלים אותי מה אני עושה, התשובה משתנה על ציר זמן ושואל; הסתובבתי הרבה, ולא מספיק.
התשובה לעצמי – למחייתי, אני עוסק בפירוק קונספטים מורכבים והנגשתם לשימוש ויישום.
עושה זאת לעצמי, כהתנייה תודעתית, ואם ואז כבר 😆 מעבד אותם תכנית ושפתית כדי שיובנו ברמת יישום לתודעות-מטרה אחרות, מגוונות.
למחייתי, אני מפרק קונספטים וורבליים, כולל ביטויים מורכבים, להגדרה והסבר לצורכי הסנפה פרטית, וערכים בויקיפדיה לצריכה ציבורית.
דוגמא? הקלדה במנוע חיפוש “יושר אינטלקטואלי“. להמשיך לקרוא הנגשת קונספטים
בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז’אנר ה’נשי’ ה’מובהק’ לאו דווקא ה’מוחצן’. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.
לר’ישל’ה, שישב אתי, אמרתי ש’אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.’ להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת
חסד: מתן טובין לאחר, במצוקה, במטרה שהאל* יתגמל את הנותן.
כמי שלא כל כך בענייני אל, בייחוס ‘חסד’ לאל, פרט מתכוון לקבל טובין – לא משנה מקורו, ובעיקר מחצין את מצוקתו.
אני עוסק, שלא לומר ‘עסוק’ – אני לא, בין היתר, בהגדרות.
מלים, מבחינתי, הן כלים לאחיזה תודעתית במציאות נתפשת.
נושא בריאת מציאות באמצעות מלים, מרתק, מזוית אחרת.
בעיקר בשל המניפולציות התודעתיות שנעשות באמצעות מלים, טעינתן בתת-משמעויות, שימוש בנרטיבים. להמשיך לקרוא חסד, צדקה – מילים טעונות
שיח בין שנים. כלומר שלי עם מישהו*, פאטרן חוזר על עצמו. הציר המשותף הוא כמובן אני – אחאנא”ר מעיק ומר נפש.
ובן השיח נמנה על ז’אנר מסויים. מובחן.
* משתמש בלשון זכר.
נכון לשני המינים. עם פחות זכרים הייתי בשיח ממין זה.
פֶּגֶש התניות אישיותיות תקשורתיות. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סליחה שאני… שואל, מתערב, מפריע
הפתולוגיה:
התניה מייחסת לחיווים חיצוניים כמבחן וולונטרי, בלתי מבוקר, לתפישת ערך עצמית בשילוב התניה להתגונן מהפחתת ערך עצמית.
הייתי בקשר עסקי עם ספקית שהומלצה על ידי חבר – “תותח. בלתי נסבלת”.
לא חשוב אולי כן התחום. גם לא העדה.
תותחית אמיתי בהתמחותה. בתת-תחומה, בפריפריה של התוצר אליו רוצה להתקדם, לטעמי, הציעה את תוצרי מוצקות אופייה המסוים, פחות התמחות דיסציפלינרית.
סיפקה תוצרת ברמה גבוהה, ביחס הפוך לרמת כיף האינטראקציה.
לא המשכנו את צריכת תוצריה. להמשיך לקרוא מינורי בשיוויון
אני את האופנועים שלי מחפש מראש. יודע מה אני רוצה ואז הולך לחפש אותם.
אני יודע, בעיקר, מהן הרגישויות, מה אני לא רוצה בנקודת זמן מסוימת. להמשיך לקרוא האופנוע הבא
גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא
בבחינת* –
לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.
לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית תומר פרסיקו, ועוד יותר של פרופסור בויארין, אינני שותף. להמשיך לקרוא היהדות היא מונח נוצרי מומצא
את התרגשות ‘הפסד’ ההתרחשות, ניסוח התסכול, אני מייחס לחורף 1969-70, כשאני בפיג’מה אפור-ורוד-בז’ עם נקודות בורדו ופסים כחולים, מתפוררת מהוהה מכביסות יד על קרש, ירושה מאפי הלפרין, ש[אם] ירש אינני-יודע-מתי-וממי.
אז, בחנוכה, יגאל, ויובל, וישי, וישראל, וסבִּי וכל השכונה הרעישו למטה ואני עם אדמת במרפסת, מרגיש שהכל קורה ברשת החברתית הריאלית, בלעדי. בעיקר בטע החווייתי.
הקופסא בהשראת פיג’מה, כן?
בא, הולך, חוזר
מצחיק את עצמי
ומבכיא ת’יתר.
אם סמוטריץ’ הוא שעון כרונוגרף שלושה תת-שעוני סטופר,
חזן הוא שעון צלילה,
אתה שעון מכני רגיל.
מכניקה דומה, הבדל בסדרי גודל.
אני שעון שמש/ אלקטרוני.
התייחסות לתוכן, לערכי תפישת עולם.
בשל גישה ממכניקות מחשבה שונות, הטיפול של כל אחד מאיתנו שונה מהותית.
ביידיש, כלומר באנגלית, זה נשמע טוב יותר.
במהלך השנים האחרונות, שמעתי משחקי קול. בעיקר באנגלית, בתרבות האמריקאית. קחו עוד קצת – יגוייר – מגוייר, בעצם רגעים אלה – לוקלית, יעוברת, מגיע לכאן. להמשיך לקרוא גרגור, קול חרוך, יורד, נמשךךךךך
רוכב על הירקון דרומה, לעבודה, משתחל בין נתיבים בתנועת חול המועד כבדה.
כמה עשרות מטרים לפני, שלושה שוטרים ליד ניידת מנופפים לכיווני במרץ. נראה שאורבים לדו-גלגליים. אני נוקש על מפתח הלב, מסובב ימינה שמאלה כף יד פרושה בתנועה אוניברסלית are you talkin to me?
כן, מאשרות בהנהוני ראשים נמרצים שתי שוטרות ושוטייר.
להמשיך לקרוא מינורי בפריבילגיה
בסוגיות פרט–חברה–ריבון
אינני חולק את חכמת ההמונים – Wisdom of the crowds
אלא,
אני בטפשות מעטים – Folly Of The Few.
ללא ה’ הידיעה, שכן, טפשות מעטים איננה מסויימת. היא מתבזרת.
מקובל לומר,
לא חשוב מה אומרים, חשוב מה עושים.
ואני גורייס:
חשובה עשייה,
ועוד יותר אמירה,
והכי חשוב – חשיבה.
בכדורגל, אוהדי הקבוצה המבקיעה בטוחים במלוא הסנטימנט המייחל, שהשער חוקי.
אוהדי הקבוצה האחרת משוכנעים בשיאי רִגְשָה מתגוננת, שהגול פסול – פאול, אופסייד, לא עבר במלוא היקפו.
אוהבי נתניהו, הלומי האהדה, בעלי תפישה דמוקרטית בוסרית, ישירה, פופוליסטית, שוחרת יתר משילות, מייחלת לריבון אהוב מייצג לאום בטוחים שלא דבק בו רבב.
מתעביו, משובשי הדעת מחרדתם מדמוקרטיה מופרעת איזונים, נטולת בלמים, משוכנעים שפשע. להמשיך לקרוא לכו ל- VAR
בספטמבר 1984 טסתי לארה”ב, לפני עשר שנות שהייה ולאחר שלוש שנות כשל אוניברסיטאי, שבשיאן, כלומר בשפלן, סיימתי את שנת קדם-משפטים מהצד הלא נכון של הרשימה.
לא היה מה שיחזיק אותי מול נסיעה, לראות, לחוות, ללמוד טיסה, לטייל בדרום אמריקה.
טרם הטיסה אמי שאלה “יאירי, מתי תחזור?”
“לא יודע”.
לשנת הלימודים באוקטובר, תהיה?”
“לא, אמא.” להמשיך לקרוא שיאי התנשאות
בחיי, נתפשתי כחובש כמה כובעים.
בין היתר, נצפיתי בעיני צופים נחרצים גם כחובייש מצנפת–היועייץ.
אם התמלול הפסיבי שנקטתי מתפרש כ– ‘אין-לי-יד/ רגל/ ראש/ תודעה/ ופה’ לעניין, אז לא לכך מכוון; אני תרמתי לכך. אינני, לא אני ולא אחר יכולים להתנער מרושם שהתנהלות אישית מסויימת הותירה בתודעת אחר, גם אם אין כוונה לשם, או רצון להיתפש כפי שנתפשתי. כן, בתחילתו של דבר, לבטח בסופו, כל אחד באשר הוא מספק לתודעה אחרת את ‘חומרי הגלם התפישתיים’ ליצירת תיוג. להמשיך לקרוא אני יועייץ
לאור המאמר מ- 22/2/2019, נשאלתי:
יש מצב שאתה כתבת את זה?
לא.
ועם זאת, אני רואה קווי דמיון: להמשיך לקרוא אלון עידן, הארץ
הבחירות אינן אלא על המשך כהונת נתניהו – או לא.
מי שאומר לך “שיכור”, אולי הוא שיכור.
שניים אומרים לך “שיכור” – כדאי שתפסיק לשתות.
שלושה שונים אומרים לך “שיכור” – פיפי ולישון.
נתניהו לא רוצה את סער, חושש שסער יפיל אותו. להמשיך לקרוא שכרון נתניהו
בתחילת שנות ה-90 כתבתי מצגת על היבטי הפרזנטציה,
להמשיך לקרוא אין חדש תחת המקרן
סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”
שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?
שיח מלפני 4 דקות:
שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.
מאיזה ארגון?
לתת תקווה.
נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה תעוקה ואובדנות. תודה לך.
האמת?
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.
שמרןץ’ נבוןץ’ ופוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, עם מעט מסורת,
יותר מצד הסדר, הרוטינה, הכוח, הלאום, הרוטינה, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.
ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים דמוקרטיים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי שמרנים שואפים להיתפש כְּ
בדומה לסטיגמה על רופאים, גם כתב ידי בלתי קריא. שוין.
בשונה מרופא, שמפענח את כתב ידו – אני לא. אופסט.
בניגוד לרופא, גם כשאני מפענח את כתבי, לא תמיד אני מבין את התוכן. אויש.
קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה.
נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע.
בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה.
הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. עיניי המתטשטשות הטעו אותי לבדוק האם זו היא: להמשיך לקרוא מינורי בערב מתעתע
מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.
הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:
אני משער, שעיקר תשומותי המנטליות, מחמת אימת ההתיימרות לא אשתמש באינטלקטואליות, לבטח בעשור האחרון,
מופנות לבחינת תפישות, ניתוץ פרדיגמות והישארות בחיים, כאחי, עמיתי, חביירי נטול הפריבילגיות והמזל, עם הפטיש.
כן, יש עוד כמה הבדלים. למעשה אינספור. מתמקד במשותף, כביכול – ביטוי רווח ברוח ימים אלה.
הסרטון הזה – מפרק אותי.
האיש יכול היה לעסוק בהתנייתי המפרקת. אני – דקה לא הייתי שורד את עבודתו המנתצת.
מיומנות? הוא יכול היה לפתח את שלי. אני – את שלו, לא.
בניו יורק, שנות ה-80, עוד לבשו חליפות בקורפורייט אמריקה.
כשעבדתי כפרילנסר בכמה מהתאגידים, נצרכתי לאחת.
הבנתי שזו תרבות שאינני מבין בה. לא גדלתי עליה. לא רציתי להיות כמי שחושב שנראה כמו קוז’אק בחליפה, ולמעשה מובחן כמאבטייח ישראלי, או לחילופין – זבן בפוטו 47 סטריט.
כבנה של ריטה –
אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול
הלכתי לבעל מקצוע על ה(שדרה) החמישית שהומלץ על-ידי עמיתים לעבודה, מתלבשים לפרנסתם שסמכתי על טעמם. להמשיך לקרוא מינורי בחליפה
הרחבה של באיזו שורה להוסיף ברזומה?
כשהתנהלות מניבה תוצרים חיוביים מובהקים יש
ידידי הנערץ חרץ, שהצלחה כזו זו ‘לא חוכמה‘.
וואלה. לא מתווכייח.
בהזדמנות, ברוח ימי כתיבת הטקסט, אתן שָנות טובות לחלוקה בין 70 חברות. בשבעה שבועות. לרוחב דרום ארה”ב. רק לתת ביד.
במעופי הנמוך והקצר בתעופה למדתי, ש
תאונה: תוצר צבר טעויות שכל אחת מהן ניתנה למניעה.
העובדה שהתוצאות היו מעבר לציפיות,
מראה, ש
צבר המאורעות שנקרו במהלך המסע
טופלו באופן שכמות ועוצמת הטעויות שנעשו
השפיעו מינורית
על תוצרי ההתכוונות התוצאתית המקדמית.
לא נקרע המקרה, לא נשגעה השגיאה,
שפרמו את מטרות הנסיעה.
שאלתי חבר בקהילה חרדית לשעבר, צעיר נבון ומתוק,
היכן במקורות יש התייחסות להשקיית בהמה טרם שְתות בעליה, הנוהג בה.
שלח אלי את דיני האכלת בעלי חיים.
“אסור לטעום קודם שיתן לבהמתו,
אבל לשתות אדם קודם כדאשכחן ברבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה”
קטונתי לפרש את הנכתב.
מה שבאופן מתבקש אומר כמובן, שמתכוון לעשות זאת :roll:]
מניח, בפרשנותי, שיהיו מי שיניחו שדאגה לבעל החיים הוא כאקט, כתקנה, חמלתית;
כך:
התייחסותי ל‘האכלת בעלי החיים’, נחלקת ל –
♦ תשומה – משאב אחד ממכלול מרכיבים שרתימתם מאפשרת להתכוונן לתוצאה רצויה
♦ יעד – תוצאה אליה מכוונים
♦ תוצאה – בחינת תפוקות, תוצרת, בסיום תהליך.
הטיפול במשימה,
בתשומות המצריכות את השלמתה, ביעדיה ובתוצאה,
– המקבילה לביטוי ‘בעל החיים’ המוזכר –
קודמים לנוחותי הפיזיולוגית,
כך, ניהול היררכיית משאבים באופן המאפשר את השגת התוצאה ה’מקדמית’, ה’גדולה’, בגינה התכנסנו, על חשבון דחיית סיפוק ביניים קטן יותר, שמימושו אולי היה מונע מפחית את קיום המטלה הגדולה.
סקירת המרחב ואיתור גורמים מונעים או מעכבים את השלמת המשימה,
וזאת,
כך,
ראיתי, חוויתי, נתקלתי במצבים בהם התנייתי זו התנגשה בהתנגדות שותפיי, לעקרונות הטיפול הקודם ב’בהמה’, תחת כותרת ‘מחרב שמחות’ – בחי אלוהים בספר התורה – אני רוצה לחשוב ש – ההתבאסות שלי בקונפליקטים אלה הייתה עניינית: אם לא הצלחתי לכפות את האכלת הבהמה, את קידום המשימה, ולאו דווקא תיוגי כמחרב מסיבות מועד – של מי ש
האם שמעתי ‘Sagfan‘?
?U TALKIN’ TO ME
להערכתי, מעטים – אם בכלל – יאמרו עלי שיש בי ממד סגפני.
אינני מתכוון להיבט רוחני, אלא למחוזות אולי אמורפיים, גבוליים, של מאורעות ריאליים לחלוטין – כאלה ה’יכולים להיתפש בתודעות בלתי תלויות’.
זיהוי תנועת אובייקט, או יותר, ביחס לאובייקט או יותר’
תנועה שיכולה להתפש באמצעות תודעה אחרת בלתי תלויה.
‘זרם’ במובן לאן נע מומנטום, על איזה מצע, האם
זרם יכול להיות
אין להתאהב בפעולות ולהצדיקן – גם אם אינסטינקטיבית ישנה הנטייה להריח את בית השחי האישי להתבשם ולהשתכר מהניחוח –
לבקרן, על בסיס קבוע – האם היו יכולות להיות שונות כדי להגיע לתוצאה טובה יותר?
סוג של אקזיסטנציאליזם, לא?
הרחבה של ‘דיקמן איפה אתה?‘
“לך ותיסע ותביא את ה-uBook לכאן” בקצב התרנגולים,
הורה לי רביב, הבעלים.
נסעתי.
הוא, אופטימיסט חסר תקנה, קיווה לתריסר, שניים.
אני – פסימיסט חרבן מסיבות שכמותי – רציתי לפחות חמישה, להצדקת הנסיעה.
התוכנית –
להמשיך לקרוא באיזו שורה להוסיף ברזומה?
‘יאירי’, אבי שאל/ בירר/ ווידא/ גער, ‘וִוי בִּיסְטֶה?’
מטרה – הסיבה בגינה התכנסנו – הצלחה ברורה,
חווייתית – אחד המאורעות המשמעותיים,
להמשיך לקרוא דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?
מסך האפשרויות?
תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.
שני מספרים, גבהים ממוצעים:
רוכב אופנוע אמור לאהוב רכיבה.
אני לא אוהב לרכוב 52 מייל לפגישה ב- LA.
[ו-לא שהייתי מעדיף לנהוג בארבע גלגלי, אם החלטתי לעשות זאת – עדיף באופנוע.]
