בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.
––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה
#רצי1נל
אוהדי ספורט, אמוניים ולאומנים, (בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה),
חולקים מוכנות להקצות משאבים למימוש סנטימנט התכנסות לקהילה,
כערך נשגב כשלעצמו, לא כעניין רציונלי.
במימושי הסנטימנט, הם סופחים ישירות תחושות ערך אישיות–חברתיות.
#רצי1נל
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסה ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן, משוחות בגריז רותייח, מתובלות בשברי זכוכית. על תבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ'פוץ' התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
אהדה ספורטיבית (- 'שרופה') בדומה למסורתיות־לאומנות (- אדוקה) –
להלן ימין, בכל עת, גאורגפיה, תרבות ושפה –
חולקות ביטויי התכנסות הזדהותית א-פריורית ולא מבוקרת, לקהילה היררכית.
#רצי1נל
אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.
#רצי1נל
ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.
הצעה להסבר
קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.
#רצי1נל
שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.
שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.
מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.
הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.
אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.
פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.
—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
#רצי1נל
אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה, או מניעה, שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)
אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.
המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.
#רצי1נל
ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.
#רצי1נל
מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
#רצי1נל
מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערך עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:
החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.
יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו.
#רצי1נל
פעולה לשינוי 'סדר חברתי' תארע כאשר דמות כריזמטית אליטיסטית מנסחת מטרה וסופחת משאבים כלכליים ואנרגטים בסיכון של מגזר אוכלוסיה שמזהה אפשרות להיטיב את מצבו בהיבטי יחסי פרט–חברה–ריבון, להקטין שוני בזכויות ובנגישות לטובין חברתיים ביחס לאליטה שלטונית מכהנת.
#רצי1נל
יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.
התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.
_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.
#רצי1נל
יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי שאינו שקול בערכיו.
גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי ושווה ערך, בכך מאיימים על התכנות ומימוש 'חברות' שהיא תפישה רעיונית נאצלת.
#רצי1נל
ישראל מ- 2023 ואילך נתונה בארבעה משברים עיקריים:
טבח שבעה באוקטובר 2023, המלחמה לאחריו, ההסלמה בצפון גבו ועדיין מחיר כבד בנפש, בשכול, בתחושת ביטחון אזרחי, ובמשמעויות של הצבא, פיקוד, רשויות בטחוניות התארגנות בטחונית והצטיידות מחדש.
נקודת הקלה: כל אזרחי ישראל נמצאים באותו צד מתרס של המשבר.
הרפורמה המשפטית היוותה פתיח מרחיק פעילות והשקעות, ובהמשך הוצאות מימון כבדות של המלחמה שהולכות ומחריפות.
הדיווחים על עזיבה וכוונת עזיבה של אזרחים מעצימות את המשבר.
משבר כלכלי משפיע באופן שונה על פרטים, כאשר רוב האזרחים סובלים ממנו, למיעוט זניח מהווה נקודת זינוק.
השסע האזרחי בין מגזרים על רקע, אמוני, לאומני, הרפורמה המשפטית, עדתי, סוגיית החטופים, תמיכה בממשל מעמיק, שהיה קיים הולך ומעמיק בשל ריבוי החזיתות שבא בהן לידי ביטוי.
המשבר החבוי, ובעצם הכבד מכול: בין רשות מבצעת שבפועל כוללת גם את המחוקקת לבין הרשות השופטת.
משבר בטחוני ניתן לפתרון יחסית בקלות ובמהירות. בכוונה, החלטה, בהסדר.
משבר כלכלי מורכב יותר לפתרון בשל היותו תלוי בפרמטרים חיצוניים שאין עליהם שליטה.
סוגיות אלה מפוררות את החברה לתתי מגזרים ומעמיקות את השברים, שכן אלה סוגיות ערכיות שאין להן פתרונות, אלא בהתעלמות עד להתפרצות.
זהו משבר שסופח הכי פחות תשומות לב. שקוף. אמורפי. לא נוגע מיידית באף אחד.
הבעיה במשבר שהוא 'לא כוחות', ולא ניתן לפתרון.
לא כוחות כי לבית משפט אין כוח אלא בתמיכת הרשות המבצעת ובגיבוי הרשות המחוקקת.
כששתי הרשויות רואות ברשות השופטת שעליה להיות כפופה להן – אין לרשות השופטת אמצעי התגוננות, לא מבצעיים ולא חוקיים.
אין פתרון
המשבר משפיע על מבנה המדינה, נוגע בכלל האזרחים, אם כי לא תמיד מודעים לכך.
שפיץ המחלוקת לא מותיר מקום לתמרון ולפשרה, ומחלק את מי שמצדד בהעצמת כוח והמשך שלטון הממשל לבין מי שמעדיף בקרה, איזונים ובלמים עליו.
שינוי 'סדר חברתי' קיים, כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בחברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, צמצום זכויות הפרט בשם ביטחון ורצון ה'המון'
↔
ליברליות – החלשת כוח שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
#רצי1נל
