מימוש כוונה להקצאת משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים ו–אנרגטיים,
מינימליים,
להשגת מטרה מסויימת באופן היעיל ביותר
בהשוואה ליישום חלופי של צבר משאבים שונה, שמניב תוצר דומה בתנאים דומים.
#רצי1נל
ראית שען לא ימני?
אם כן, ממליץ לך לראות אופטומטריסט. דחוף.
מצאת שען חותר ליברליות, שיוויון ושלום?
כדאי לבדוק לו את כישורי השענות.
דווקא שענים?
לא. רווח בפרופסיות מכניות.
טעיתי בהכללות?
וואלה, מכיוון שזו לא הפעם הראשונה, אני מקווה שהלפני אחרונה.
אם אני כן טועה, הסליחה כמובן איתי, לא עם השען, שכן נזק הטעות הוא על הטועה, קטונתי להזיק לאחרים במלל מכליל.
התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית?
יפ, נראה שכך.
צברתי ניסיון עגום בממשק עם עולם השעוניאדה, בכל האמור בהערכות מחיר ותיקונים תחומים בזמן; שעון שהופקד בשעניה יכול לחזור
[] בעת שנקבע במסירה,
[] לפני המועד הנקוב,
[] אחריו
(ניסיוני מראה ש)יחזור אחרי. הרבה אחרי.
שענים מפגרים בזמנים מובטחים אינם דומים לדיכוטומיה של סנדלרים
[] יחפים או
[] נעולים;
השענים הם יותר כמו רופאים; פציינט מטופל ייצא
[] באותו מצב כשנכנס, או
[] במגמת שיפור והבראה – ריפאו, או
[] שייצא גרוע יותר – הֶחֱלו.
שימוש במשאבים באופן שימקסם את התוצרים אליהם מכוונים במינימום זמן ועלויות.
__________
https://copilot.microsoft.com/shares/WWFpunPKyDR2ujmaZkYeC
#רצי1נל
אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
מעל סף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.
אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.
#רצי1נל
הלוואה כרוכה
בהתחייבות כלכלית עתידית,
ובלכלוך תודעתי עד פריעת החוב.
אני את האופנועים שלי מחפש מראש. יודע מה אני רוצה ואז הולך לחפש אותם.
אני יודע, בעיקר, מהן הרגישויות, מה אני לא רוצה בנקודת זמן מסוימת. המשך…
בניו יורק, שנות ה-80, עוד לבשו חליפות בקורפורייט אמריקה.
אני נצרכתי לאחת כשעבדתי כפרילנסר בכמה מהתאגידים.
הבנתי שזו תרבות שאינני מבין בה. לא גדלתי עליה. לא רציתי להיות כמי שחושב שנראה כמו קוז'אק בחליפה, ולמעשה מובחן כמאבטייח ישראלי, או לחילופין – זבן בפוטו 47 סטריט. המשך…
אני כופר בדעה, שדור המילניאלס מוטה מחשבים.
הם לא.
הם מוטי מסכים.
דור הבייביבומרס פיתח את המחשבים, אנשיו הנהיגו את התעשייה.
דור ה x היה הדור שהשתמש במחשבים, הצמיח סטארטאפיסטים.
מילניאלס צורכים ייצוגי מסך, תוצרי חישוב. ישירות – הם צורכים פחות מחשב מדור ה- x.
להלן קודקודי הסיבוב:
אז יש המשך להתרחשות.
http://www.cnbc.com/2016/08/09/self-proclaimed-genius-combs-profits-from-beard-boom.html
מודיע לבריסטה עם הפירסינג, נזם אף – לא נחשפתי למי' שלטעמי' התוסף מחמיא לה, אולי בגלל זה אני דר ביוחנן הורקנוס ולא בבדפורד – שאלך לכמה דקות ואותיר את המחשב. מאשים את עצמי ב'דעות קדומות' בכך שאני מופתע לשֶמע אמירתה הוולונטארית, רכה ומנומסת, ועם זו הנחרצת ש'אשים עין על המחשב' ואני, פִּיס אוף שיט שכמוני, הולך לאכול בייגל משובח במקום אחר.
הצלם שלנו, ירמיהו, או Jeremiah Newton מסתבר, חוזר עם ידידו המקועקע עד לשד עצמותיו.
הוא פורף בטקסיות מיומנות את סלסלת כיפה אדומה המשמשת לו כתיק כְּלֵי צילום, פורס את תכולותה – מבחר מצלמות ילדותיות משעשעות. המשך…
בשהייתי בניו יורק, 1984-94, עברתי, אולי העברתי ג'וב לשכונה בברוקלין.
לא יעד שהייתי מגיע אליו וולונטרית, מתעכב בו.
כעת כן.
ב- 2016, גילינו את הבייגל ה'נכון', לי – Pick A Bagel, על השניה בין רחובות 76 ל-77. פמפרניקל עם סְפְּרֶד לקס. ואמריקנו גדול. ואם לא מתכנן לאכול בקרוב, אז גם ברין מאפין. לא כי רעב, כי טעים! קיבינמט.
ביום ראשון אחד חצינו את הפארק, עצרנו ב- 72 בין קולומבוס לאמסטרדם ונכנסנו ל-בייגל 72. הפמפרניקל היה חיוורייני, בצבעו ובעיקר בטעמו. המשך…
פחות משבוע קודם לרכישת האופנוע, הלכתי לראות דירה. יוסף קארו, ליד שדרות יהודית, שכונת מונטיפיורי. בית אחרון, צמוד להמולת פיח איילון.
בעל הבית טרם הגיע, נכנסתי לחנייה.
רואה Yamaha MT-09 חבוי לעמודים. בוחן אותו בעיון, חיבה, ערגה. המשך…
חבייר צרכנ-צרכן, שאל:
'איך התחדשת בבלאק פריידי הקדוש?'
מניח, שיש מצב, שזו בכלל שאלת פתיח שככוונתה לשתף במה שהוא רכש,
אולי שאלה ממחוזות המתיקות.
הוא לא התכוון לקבל תשובה עויינת כ- המשך…
חיווי שלילי של בוחן
בהתייחסות להתייחסות של משאב נבחן
צריכה, שימוש יתר מאלטרנטיבה אפשרית
להשגת כוונת שביעות רצון.
במה וכמה אפשר ועדיף היה להשתמש במשאב הנבחן,
כששימוש בזבזני מצריך הקצאת משאבים נוספים עתידית.
לדבר על אופנוע, שעון, מצלמה, עט, משקפיים, מכונית, מעניין. אותי.
אם מדברים על טעמים צרכניים- פחות מעניין. אותי. המשך…
במוצאי שבת, במלון אשר בשכונת בנפיקה שבק"ק לואנדה, עושים על האש.
הטבחיות מוציאות החוצה סלטים וכאלה, הטבחים עומדים על האסכלה ו-צולים, לא-יודע-איך-קוראים-לפעולה-של- לשים-בשר-על-האסכלה.
איכשהו, תועפות הסטייקים, עוף ונקניקיות יוצאים מבריקים משומן.
אני שמקנא באלה שיודעים לומר – 'אוכל לא טעים' – מין חריצה ידענית שמביעה עומק קולינארי שאינני מכיל אותו; ערל טעם שאני, נמוך מצח תרבות אוכל שכמוני יודע לומר שעל אף שאני אוכל יותר מהרצוי בכל ממד, מהאוכל שם, עדיין לא מחכה לאירוע.
המשך…
ידידי הנערץ פתח ב'יש לי רק שאלה, רוצה לשמוע מה דעתך'.
אבי אמר לי, שמי שמבקש עצה בעצם רוצה כסף.
לא, זה לא המקרה.
בבגרותי למדתי, שבין מבקשי העצה יש מי שהתשומה הנצרכת היא אישור רגשי, לתפישת ערך. המשך…
ידידי הנערץ הצטרף למי שמזהה באופנוע מקור הנאה, נחמה, ערך הזדהות, ייצוב רגשי.
"אמצעי תחבורה מקצר זמן הגעה בתחת שלי" הוא מדייק.
הייתה לי יד על בחירת אופנועו הראשון BMW F800R. נראה לי כ'נכון', מתאים, עבורו, ממגוון סיבות- מוטוריות, רגולטוריות ואסתטיות. בה במידה, כפי שאבחן פסיכולוג מוכר- האופנוע המסוים איננו בחירתו הטבעית אינטואיטיבית, לסט ערכיו וסטנדרטי האסתטיקה שלו. ובמלים נרדפות- המוצר סולידי מדיי ביחס להתניה הצרכנית. המשך…
