דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?

היכן ולמי מציק?

uBook

סיכומים: ג'ינג'י ואני

'יאירי', אבי היה שואל/ מברר/ מוודא/ גוער, 'וִוי בִּיסְטֶה?'

שיווקית הצלחה פנומנלית לשווק את המוצר.

להמשיך לקרוא דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?

Share

מינורי במגדריאדה

ד', 12 בספטמבר, ברקלי

מוצא מקום ראוי לישבניי – פלוצריאדה עם מחשבים. ברקלי(ת), גרפיקה אנושית מרצדת מכל רחבי הקשת המראה, הלבוש והסטייל.
הולך לשירותים ומבחין בשלט – 'שירותים לכל המגדרים'.
בין הנושאים שבעת זו מפרידים בין רפובליקנים לדמוקרטים פרוגרסיביים בארה"ב,  נמצא גם עניין המגדר; האם מגדרו של אנוש הוא מה שנולד איתו, או נתון לבחירה אישית.
בין ההיבטים הפרקטיים של הנושא נמצאים השירותים: מי, היכן?
כאן, כבמקומות רבים בקליפורניה בכלל ובאיזור המפרץ בפרט, מעוז פרוגרסיביות עד התבדרות, מתמודדים עם הסוגיה על ידי תיוג השירותים כמעורבים, לכ-ו-ל-ם, ללא הבדל, מין.
נפלא. אני בעד; שיהיה מי כזה, ומי כזו, ומי שהחליפו, ומי שגם וגם, ומי שלא ולא, ומי שאולי, ובערך. הכל טוף.
עוד היבט כלבוש, אבזרים, מכוניות, פייסבוק, שיח, הקצנה של איך הסובייקט מבקש לנהל איך ייתפש בעולם. עניינו, אל לחברה להכנס לשם פרקטית.
מה שפחות טוב, לי, 🙄 , הוא, המקום, שבמסגרת תרבות הייצוגיות מציע brewed coffee כבמחירי אספרסו. באופן מובחן, מאובחן, וכמאפיין התנהלותי משחקים עם הייצוגיות, כדרך חיים.

חזרה ל-דיקמן איפה אתה?

Share

אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.

רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.

המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.

להמשיך לקרוא אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

Share

הטבעות טעמים

מה יש לכם מקרוזרים?

ממעט לראות אופנועים בכבישים הבינעירוניים.

במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.

מקשר את זה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactley what I need.

בחזרת איריס ואני מממכירת גלידה בטקסס, 1986, נעצרנו מדי פעם על ידי מבינים כאלה ואחרים. ב- Rest Area בנורת' קרוליינה, ירד אלינו נהג משאית, התעניין באופנוע ואמר שיש לו Yamaha 1300, רוכב עליו בימי ראשון כשהוא בבית. מקומית.
ואני, אשכנזי שואתי מוכה יעילות, שואייל, 'למה אתה צריך כזה אופנוע גדול?'
כתשובה הביא לי את המשפט שעבורו כל הפסקה: "You know, in America we say, big is good, bigger is better and too big is exactly what we need."

רואה קרוזרים, בעיקר הארלי דייווידסונים עם כידונים מוגבהים. מאד מוגבהים, ברמה של ידיים זקופות באוויר.
להשלמת התנוחה, רגליים שלוחות קדימה בפיסוק.

ולא אזכיר אופנוע מלא ניקלים מצוחצחים וארגזי עור מקושרים לגדילי שרוכים שזורים משתלשלים. ודגלי ארה"ב.

ואם בעניין של טעמים עסקינן, אין טעם של פרט אחד עדיף על זה של אינדיבידואל -ברור.

מכיוון שטעמים הם יחסי גומלין של אישיות, חשיפה לסביבה ויחסי גומלין עם קבוצה החולקת טעמים דומים – מעניין [אותי] יותר.

פרקטית, אני, כמי שיש לי, בממוצע, ניסיון לפחות כמו לרוכבים בזרועות אופקיות או מוטות מעלה, מזהה את אי-הנוחות והשליטה הלקויה בכלי.

מוטוגוצי מונזה

אסתטית, ממד הטבעת הסנטימנט מסקרן.

אני מוטה יפניים ערומים, ישרים בנוסח אב הטיפוס Moto Guzzi Monza, שהוטבע בי ב- 1980. לא מייחל אליו, לא רוצה אותו, ועם זאת, למעט אופנועים ייעודיים, כל האופנועים שהיו לי מתכתבים עם עיצוב זה.

ההסבר לסנטימנט הפרקטיקה, נוחות שליטה של תצורה זו, והתמרתה לערכים אסתטיים. [בגרסה האדומה לא אהבתי את האופנוע. למה?]

מניח שהעדפת ישנו קישור בין Easy Rider, חופש, חיי הרגע, גבריות לאופנוע מסוג זה.

הבלבֶּלֶת

ואני מקשה, בגדול, בבסיס, 'התגנדרות'* היא תכונה שמיוחסת לנשיות, גם אם לא מעט גברים לקו בה.

סיגריות, טעם נרכש, בהתחלה קשה להתרגל, אולי, יכול להבין את ההקשר בעבר לגבריות, והיום הקשר נמס.

שואל, מה הקשר לרכיבה לא נוחה עם ידיים למעלה לייצוג 'גבריות' נשאפת?
לי זה נראה יותר כהליכה על עקבים גבוהים, שעדיין נותרה כייצוג נשי מובהק, מין פטנט כזה, שנותן תחושת גובה ואשליה של פרופורציה אסתטית יותר של רוחב לגובה.


* התגנדרות: שימוש מובחן בעזרים, שאינם פרקטיים, לספיחת ערך בהיבטים אסתטיים. הקפדה על לבוש, על אביזרי אופנה חסרי תכלית פרקטית, ענידת שעונים יקרים, עדיים, עגילים, טבעות, עניבת עניבות, איפור, מקטורן, משיחת לק ציפורניים, תסרוקת, טיפוח שפם, זקן, וכדומים להם.

Share

דיקמן, במה אתה עובד?

במה האפיפיור ואני דומים?

שנינו אוהבים את הבוסים שלנו באותה מידה; הם מתערבים לנו באותה מידה, שנינו  מייחלים שלא ייגמר, מודים להם יום יום.

העבודה

להסתובב בין חברות מובינג ולהסביר להם את הקונספט שבו לקוח יכול להזמין ג'וב באופן עצמאי. באופנוע. בארה"ב. לבד. להמשיך לקרוא דיקמן, במה אתה עובד?

Share

מוצ'ילריי המזרח vs דרום אמריקה

להבחנת שי דיקמן

בדרום אמריקה הישראלים תכליתיים – רצים מאטרקציה לטרק, משווים מי עשה יותר וכמה, והאם הצליח לשלם פחות.

בדרום אמריקה ההנעה לפעולה נובעת מהחוץ, בהודו יותר פנימי, בדרום אמריקה יותר סימוני , אגו והשוואות.

שי דיקמן מונאר לואטה, הודו
ניב, תום, עדי, יאיר, שי ניסים ורובי במונאר לואטה, הודו להמשיך לקרוא מוצ'ילריי המזרח vs דרום אמריקה

Share

מינורי בהשמה תעסוקתית

לא פוליטיקלי קורקט

ב- 2007, נסענו ידידי הנערץ אלי דבוש, סימון שקורי וידידי האמן אריק אלבו לבקר את ברק גזית שעבד במנילה, פיליפינים.

לעיני הבלתי מיומנות, תאילנד היא השניה לפיליפינים לקיימות מנעד שני הקטבים נקבה — זכר – יסלחו לי, או לא, מי שצורמת להם השמת מנעד בין שני קטבים אלה. מספר האנשים שלא הייתי סגור על מגדרם היה לאין שיעור גדול יותר מכל מקום אחר בו הייתי.

להמשיך לקרוא מינורי בהשמה תעסוקתית

Share

אחאנא"ר בניו ג'רזי

סוציולוגיה כפיזיקה

הוזמנתי לארוחת ערב בניו ג'רזי עם חבורת ישראלים לשעבר. ניסיתי לחמוק עד השלב שהיה נתפש כהתנהגות לא נאותה. הם אנשים מתוקים, נעתרתי. בסוציופטתיות המתעצמת שלי, זו תעוקה אמיתית.

המסובים הכירו כאן. הומוגנים; מהפריפריה בישראל, גרים ברדיוס של 10 מייל האחד מהשני. מכירים מהשכונה, מהביזנס, מבית הכנסת, מבתי הספר והגנים של הילדים. קצת יותר ופחות מבני 40, 15-20 שנה בארה"ב, עצמאיים, בעלי חברות. עושים יפה, עובדים קשה, לקסוסים ואודים. נמנעו מלכלות זמנם ומרצם במוסדות אקדמיים. עברית שמלכתחילה הייתה פרקטית מתמעטת והאנגלית עוד לא משהו. מסורתיים במובהק, אֱמוניים גם אם בהגדרתם לא דתיים. לאומניים, תומכי טראמפ, ונחרצים – העיתונות הישראלית חרא, להחליש את בית המשפט, ולגרש פליטים מישראל. מיידית. כולם – את כל המסתננים, כך חושבים כל הנוכחים. להמשיך לקרוא אחאנא"ר בניו ג'רזי

Share

מינורי בהשתלבות

חמור במרחב

רכבנו למנזר סנט ג'ורג', ואדי קלט, ה', חברתו ואני.

בפתח המנזר אוטובוסים פורקים צליינים מהז'אנר האורתודוקסי; יוונים, רומנים, רוסים, סרבים. בדואים בפתח המנזר ממתינים לפשוט את עורם – מטפורית – בהלבשתם כפייות, השקייתם במיץ תפוזים או רימונים, ושיווק אגרסיבי של פאצ'פקעס תיירותיים במחיר מופקע, בדרכם מטה ל, או חזרה מהמנזר החבוי בערוץ.

להמשיך לקרוא מינורי בהשתלבות

Share

חום יחסי

בילדותי, תחילת שנות השבעים, טלויזיה, ערוץ ראשון, יחיד, שחור לבן, צפיתי בתכנית בה אסירים שהיו בסיביר נסעו ברכבת חזרה למוסקבה. מכמה עשרות מעלות מתחת לאפס הגיעו למעלות בודדות מתחת לאפס, והזיעו. היה להם חם. להמשיך לקרוא חום יחסי

Share

מינורי בחוסר

"מה התכונה הכי חשובה לגנרלים שלך? מזל"

כך אבי סיפר לי, היתה תשובת נפוליאון לשאלה.

אני, אין לי גנרלים.
בגאנה מוצמד אלי נהג. ג'והן. במצב רוח טוב, בדרך כלל. נקי, משתדל, מרָצֶה ללא התבטלות. אני לא מבין את רוב מה שהוא אומר לי, שילוב של האנגלית החלשה, שמיעה מתקהה, ומלים שמלעלע במונוטוניות. יש לו שפמפם. והוא דתי, מאד דתי; אמר לי שאם הילד שלו יתגלה כהומו – יהרוג אותו. הוא יהרוג אותו. במו ידיו. הילד השני סובל מפיגור. הוא עני, מאד. וגם בתפקיד 'עני' – אמירה בעייתית, המבטאת את תפישתי להחצנת מצוקתו הכלכלית, ביחס לאחרים. המבשלת שאתי שגם היא בסוג של מצוקה ועם זאת ברמת החצנה שונה, ואחרים אחרים, כמו כנהג הקודם שעבדתי איתו, מתנהלים מנטלית לא לשייך לעצמם לתיוג זה, גם אם רמת הכנסתם די דומה. להמשיך לקרוא מינורי בחוסר

Share

מינורי בפשטנות

אני, בין ריבוא חסרונותיי, מייחס לאישיות אחר פשטנות שמאפשרת לפענחה,
בעוד שלאישיותי הפרטית שלי, מורכבוּת שמונעת מאחר להבינה.

אז זהו, שציון, אותו פגשתי באקרה, מייחס לאישיותו פשטות – מה רואים, זה מה שיש. פשוט, פאשוט, פאשיסט. המיר אדיקות דתית בבליל של אדיקות פטריוטית מבולבלת ונחרצת. ואוהב אותו. אם היה לי לב בר נגיעה הייתי אומר – נוגע לליבי. במקום זאת – בשל אישיותי המורכבת. להמשיך לקרוא מינורי בפשטנות

Share

תובנת היום

לפני רדתי לגאנה, רכשתי קופי פלאנג‘ר. עד אתמול לא ידעתי שלרהיט המטבח, מתקן הזכוכית שיש לו פילטר יורד ותפקידו לדחוס את הקפה כך קוראים.

לא דוחס בו קפה. כן מקציף בו חלב מחומם. במקינטה הוורודה שקיבלתי מר‘ישל'ה, ר' – רונן רודיק, אותה השארתי לשותפי כ'מתנת מוות' – מתת פרידה עויינת, למי שביאס אותי – במקומה רכשתי איטלקיה אחרת, אני מכין לעצמי אספרסו או קפוצ'ינו, כרוטינת בוקר. טעמם יותר מסביר. לא כזה שנעשה במכונת קפה משובחת, ועם זאת קולע לטעמי יותר מאשר בבתי קפה בלתי משובחים. להמשיך לקרוא תובנת היום

Share

פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

מוקדש* לרבים מהמקומיים**, באהדה***

וברור שבה במידה שכל אורגניזם שואף לשפע, כל פרט עושה זאת בדרכו.

מי שעובדים איתי באפריקה, בחלקם הגדול, נמצאים בסוג של מחסור.
בהתנהלותם מחצינים את ביטויו; הם מצפים, מבקשים, תובעים, בסיפור ובהסבר, בשחוק ובדמע, ברמת ישירות וחן גבוהה ונטולה, לקבל אליהם נתח משפע. מהשפע שלי לצורך העניין.

היניקה נעשית בריבוי תצורות וגרסאות,
ובה בעת, המטרה אינה ניתנת לפירוש ביותר מכוונה אחת – מעבר טובין ריאלי, ישיר, אליהם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי: שפע, נשאף

Share

ניהול זמן

גרסה מקומית [אפריקה]

אני רואה בזמן ממד אציל; לא ניתן להרחבה או צמצום. אין די ממנו.

אני מנהל את זמני.
הצהרה אובייקטיבית.
משקיע תשומות בחלוקת משימות על משאבי זמן. נושא הזמן צורך רבות מתשומותיי.

הצהרה סובייקטיבית:
ממש לא בטוח שעושה זאת טוב, בטוח שאפשר לעשות זאת טוב ממני, יעיל יותר.
מתרגז, כועס, חש נשדד כשמבזבזים לי זמן יקר – כשמעדיף לסתלבט. להמשיך לקרוא ניהול זמן

Share

אני יודע מה מצפה לי

אופטימיות או פסימיות?

נעורים זה לחוות בפעם הראשונה. זיקנה – בפעם האחרונה.

אם לא נהנה למה נשאר?

נזכר באלון מרמות מנשה, או שהיה זה מעלה אפרים.

1985, דרום אמריקה, הטיול הראשון והחשוב. "6 דולר עד לכאן" המוצ'ילרים היו אומרים ומחווים עם היד בתנועת אצבעות לרוחב המצח. בתרגום, חיים ומטיילים בשבעה שמונה דולר ליום. אני עליתי לעצמי יותר משלושה עשר, ולא שאכלתי או ישנתי במקומות שונים מהם. אני חוגג היום את הבנתי אז, שהפנמתי את תפישות אבי, שהכסף שמוציא בהווה של בן 24-5, הוא לא רלוונטי, בטל בששים ליטראלי, לתקציבי חיים, ביחס לחוויות שחווה שילוו אותי בהמשך. לכן הייתי בגלפגוס – שבועיים שם שקולים לחדשיים טיול, שכרתי מטוס מעל נאסקה לצפות ממעוף המטוס בציורי הקרקע המטורפים, ארגנתי ג'יפ ומדריך ללגונה קולרדה לראות ימה תכולה מתחלפת לאדומה, רכשתי כשני תריסרי פלדה (ברבים), אופייניות לכפרים שונים, טעות אגב, שעד היום מכונסות בשק מצחין חסרות שימוש, ייעוד או אור יום, וכיוצא באלה הוצאת. להמשיך לקרוא אני יודע מה מצפה לי

Share

פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית

מוקדש* לאגרסיבים חד סטריים

בילדותי נחשפתי לא.מ., שהיה אגרסיבי משהו, גבולות מרוחקים.
קיבל להערכתי, קרדיט רב מדיי לכישוריו הפיזיים, ולא מספק לאלה האינטלקטואליים.
היה משעשע, לעתים מעיק, הותיר כמה חוויות נזכרות לחיים.

בבחורתנו, הדהים, הפתיע אותי, שבשל אמירות אחרים, שלי, התבאס ולעתים אף נעלב. תחושת הערך שלו התערערה, במוחצן. רָגִישקָלֶ'ה.

ניסחתי לעצמי שיש פה עניין – ביטויים שהוא משתמש בהם על אחרים, אינו יכול להחיל על עצמו.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי טולרנטיות אגרסיבית חד-כיוונית

Share

טובות השתיים

אני מצוּות לנהג ולמבשלת שעובדים אתי*.

המבשלת, Philomena, עצומת ממדים – לא ניתן לטעות, לפרש או לכנות אחרת.
אף על פיכן מתנהלת בקלילות, בטח יחסית לממדיה, פנים יפות בעיניי –
עושה ככל יכולתה לרצות אותי ובלא לתת לי תחושת התרפסות. להמשיך לקרוא טובות השתיים

Share

מינורי ב-כן בטוח

אז זהו, שלא

אמרתי לבוס שלי "גאנה מקום מעאפן."

"מה אתה מדבר?" דחה את הקביעה "גאנה היא אחלה מקום."

"נְקוב במקום מדליק בגאנה" ערערתי.

"יש הרבה מקומות שווים" חרץ.

"אחד, תביא מקום אחד" לחצתי.

"שאל את אשתי" השיב.

Share

פך אפריקאי

אומרים על אפריקה, שמרפי עובד בה שעות נוספות.

אני אומר ש-

לא כל מה שיכול להשתבש ישתבש. גם מה שלא יכול.

המעסיקים שלי מבקשים להחזיק את דרכוני ותעודת החיסונים.
האמתלה? מטפלים ב…, להמשיך לקרוא פך אפריקאי

Share

מזמור בכי, נהי וקינה למתן וויסמן

פרידה ממתן

אני נחנק
גרוני נשנק,
נשימתי נעתקת,
רוחי נעכרת –
האושייה החיפנית מאיתנו נפרדת.

דמעותיי הניגרות את הנייר הרטיבו,
את אור עששית הנפט כיבו.
קולמוסי יבש, חרוזי החלידו,
מצער, גם את מקצב הפרוזה השמידו. להמשיך לקרוא מזמור בכי, נהי וקינה למתן וויסמן

Share

מינורי במניקור פדיקור

במסגרת עבודתי נסעתי ליישוב נידח Aburi, צפונית לאקרה.
אולי לא כל כך נידח – 40 קילומטר צפונית לבירה, ויש שם גן בוטני חשוב שנוסעים במיוחד אליו.
עד כדי כך. בשפעת האטרקציות של גאנה, נהייתי בוטניקאי חובב.

נידחות היישוב מתבטאת בכך שהבנק – לקוח שלנו, משתמש בתקשורת לווינית. תקשורת אחרת יקרה מדיי.

אנחנו מנסים להטמיע מוצר שעומדים על כך שהוא טוב יותר מהאלטרנטיבה. אבויה, המשתמשים שמים את נפשם בכפם, מחרפים נפשם, כדי לא להשתמש בו – לא רואים את האור שאנחנו משפריצים עליהם במוצר, ולא בשל עוורונם. להמשיך לקרוא מינורי במניקור פדיקור

Share

צרה, טרגדיה, קומדיה

nine eleven

הנהג שעובד אתי הסיע אותי בטנדר שקיבלתי 20 דקות קודם חכן, נגח קלות – הביא נוגרה – לג'יפ חונה,
והנחית אותי ביעד.
בחזרתנו, דפק את האוטו שבא מולו.
אותי הוציאו מהסיטואציה,
אותו ואת המכונית לקחו למשטרה.
בדרך למשטרה פירק מכונית והזיק לטנדר שלו.

בריאותית – לכל המעורבים שלום

Share

אימפריאליזם וולונטארי

קולוניאליזם* 2017: שיעשה את שלו בשלהם

עד תחילת המאה העשרים, האימפריאליזם נכפה על קולוניות. זו מהותו.

קולוניאליזם וולונטארי הוא סוג של אוקסימורון:
– הפולש רוצה לפלוש,
– הנפלש – מי שפלשו אליו – אם רצה זאת, הוא זימן, זו לא פלישה. להמשיך לקרוא אימפריאליזם וולונטארי

Share

מינורי בצידוק — רציונל

אני שונא דימויים בחיי

בגאנה, צוותתי לדירת שותפים,
סלון,
מטבח,
שלושה חדרי שינה עם שירותים לכל חדר.

חובר למי שנמצא שם כבר לפני, שנה לערך, לא חשוב מאיזו עדה. להמשיך לקרוא מינורי בצידוק — רציונל

Share

בזכות נתניהו

אתמול, שבת, נהגתי את נסיעת הבתולין שלי בגאנה.
בהיעדר רישיון מקומי, נדרש בינלאומי – ממסי –
חזרה לסבנטיז מדריכי לפיד, האבא של, לפני שהפכו למדינאים. להמשיך לקרוא בזכות נתניהו

Share

סימון שבטי

מזכיר, כמו, דומה

בגאנה, ראיתי אנשים עם צלקות על הפנים.

לא הבחנתי בצלקות זהות. עם זאת, ריבויין, הדמיון היחסי ביניהן, המרקם הדומה, הביא אותי למסקנה שזה המוני, מכוון, נורמטיבי בעשייתו.

גרם לי לשאול מהי התופעה.
tribal marks ענו לי.
תינוקות צולקו כזיהוי שבטי, כדי שיימצאו אם ייחטפו, שמעתי גם.

וכמי שגרם למילת בנו, אני שואל, במה שונה מברית מילה?

Share

מאסטר קמצן

אתמול, הנהג שעובד אתי כעס. עלי;
הוא טען שהמאסטר הקודם שלו נתן לו 40 סידי מדי שבת, לפני היציאה לוויקאנד,
ואני 20.

כעס.

לא יודע מה מבאס אותי יותר,
אותנטיות

  • הדרישה המחצינה את תפישתו אותי כקמצן מתעמר, או
  • השיקוף שאני 'מאסטר'.
Share

מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת

שבירת שיאי

נוסע עם הנהג וצַבָּע בן 22.

הניח את הסולם ב ב SUV המעאפן, נוסעים דרך Nima, הפאבלה של אקרה
– מזהירים מלהכנס לשכונה. משום מה אין לי את החשש, את הידיעה המחמיאה, שעם היכנסי יהיה מי שריצפטורי ההרחה לו יאויימו, ויתקיף אותי שם, רק בשל ריח נשימתי הבאוש –
לרכוש צבע לבן ומברשת. you know, צבע, במשימת צביעה.

האסטרטגיה ההתנהלותית: כל מה שתוכנן ישתבייש;
אתמול היינו שם. הביא טיח לאיטום. היום צביעה.
בפועל לא צבעים ולא מברשות. ואין לצפות שיהיה לו בהישג יד 40 ש"ח לרכוש.
צריך אותי.

פאק שלי, הייתי צריך לוודא. להמשיך לקרוא מינורי בהתנשאות בלתי מתפשרת

Share

מינורי בוֶתֶק

יושב עם השותף לדירתי בפאב מקומי באקרה, גאנה.
רוסי. כלומר יוצא חבר העמים – אוקראינה, 25 שנים בארץ,
ו'רוסי', לא יודע אם ברמ"חיו ובשס"היו,
כן בערכיו, בהעדפותיו, בתרבותו, בהתנהלותיו. להמשיך לקרוא מינורי בוֶתֶק

Share

להגיע ממנהטן לJFK ובחזרה*

אותיות קטנות: ב- $2.75


* אה? הפוך.

זו לא המלצה, אפשרות.

אם יש לך את הזמן – כשעה וחצי,
ואין מִטְען – אני הייתי עם מזוודה של 21 ק"ג ותיק גב: להמשיך לקרוא להגיע ממנהטן לJFK ובחזרה*

Share

ניו טופיה

ליברליות אינדבידואליות אד-הוק, על תשתית חברתית

סינתזה, אקלקטיקת זרים, אנונימיים,
מתכנסים אדהוק,
על תשתית קבועה, חזקה, נטולת אידיאולוגיה,
המאפשרת להביא יכולות, כשרון, מעשה, לביטוי מהנה את משתתפיו
ובסיומו פיזור.
תפקיד הריבון – להקים תשתית, לתחזק אותה, למנוע השתלטות החזק מדיי על המרחב הציבורי.

שבת ראשון, אחר הצהריים,
וושינגטון סקוויר,
ווילאג',
ניו יורק,
מימוש הקונספט.

Share

מינורי בנוסטלגיה, המשך לעדכון

ג'נטריפיקציה ניו יורקית

חזרה

אז יש המשך להתרחשות.

http://www.cnbc.com/2016/08/09/self-proclaimed-genius-combs-profits-from-beard-boom.html

מודיע לבריסטה עם הפירסינג, נזם אף – לא נחשפתי למי' שלטעמי' התוסף מחמיא לה, אולי בגלל זה אני דר ביוחנן הורקנוס ולא בבדפורד – שאלך לכמה דקות ואותיר את המחשב. מאשים את עצמי ב'דעות קדומות' בכך שאני מופתע לשֶמע אמירתה הוולונטארית, רכה ומנומסת, ועם זו הנחרצת ש'אשים עין על המחשב' ואני, פִּיס אוף שיט שכמוני, הולייך לאכול בייגל משובח במקום אחר.

הצלם שלנו, ירמיהו, או Jeremiah Newton מסתבר, חוזר עם ידידו המקועקע עד לשד עצמותיו.
הוא פורף בטקסיות מיומנות את סלסלת כיפה אדומה המשמשת לו כתיק כְּלֵי צילום, פורייס את תכולותה – מבחר מצלמות ילדותיות משעשעות. להמשיך לקרוא מינורי בנוסטלגיה, המשך לעדכון

Share

מינורי בנוסטלגיה, עדכון

ג'נטריפיקציה ניו יורקית

Bedford

בשהייתי בניו יורק, 1984-94, עברתי, אולי העברתי ג'וב לשכונה בברוקלין.
לא יעד שהייתי מגיע אליו וולונטרית, מתעכב בו.

כעת כן.

להמשיך לקרוא מינורי בנוסטלגיה, עדכון

Share

מינורי בנוסטלגיה

ג'נטריפיקציה ניו יורקית

ב- 2016, גילינו את הבייגל ה'נכון', לי – Pick A Bagel, על השניה בין רחובות 76 ל77. פמפרניקל עם סְפְּרֶד לקס. ואמריקנו גדול. ואם לא מתכנן לאכול בקרוב, אז גם ברין מאפין. לא כי רעב, כי טעים! קיבינמט.

ביום ראשון אחד חצינו את הפארק, עצרנו ב- 72 בין קולומבוס לאמסטרדם ונכנסנו ל-בייגל 72. הפמפרניקל היה חיוורייני, בצבעו ובעיקר בטעמו. להמשיך לקרוא מינורי בנוסטלגיה

Share

הודו

ינואר-פברואר 2004

טרם

למה אחרון?

בן 44, כמעט, נראה 54, מרגיש בן 64. כבר לא כל כך לעניין הן מבחינתי – הפיזיולוגיה כבר לא משהו – לא שמלכתחילה היתה מי יודע מה – והן למקומות שנמשך אליהם – מרגיש כטיפת דיו בכוס מים, מעכיר ת'סביבה.

טוב, הטיול הלפני האחרון. להמשיך לקרוא הודו

Share

הוכחה לקיומו של הצל

הנסיעה הציבורית בהודו נערכת בדרך כלל בלילה. ביום הכבישים עמוסים מכדי לנוע.

כשיוצאים מהעיר, התאורה מקבלת מימד נוסף. האור הוא, כאילו, לעצמו ולא להארת נושא אחר.

אנשים ועצמים הנתונים לחסדי תאורת שמיים, או לתאורת חסדי השמיים. הם, חסרי ערך. בקושי נראים. להמשיך לקרוא הוכחה לקיומו של הצל

Share