מינורי בחינוך אפקטיבי

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

המציאות כמאוששת פרדיגמות

בפגישה עם חביירים עלתה סוגיית מינוי רן ברץ, כראש יחידת ההסברה במשרד ראש הממשלה.

חבר התייחס לנושא כ- "סוף מעשה במחשבה תחילה."
בהמשך, סיפר בהרחבה,
שכשבנו חגג 13,
הורשה לפתוח חשבון פייסבוק.
ביום שפתחו, האב הסביר לבנו בהרחבה – 'כל מה שתכתוב שם, בבוא היום, עלול לשמש כנגדך.'

חגיגות הצלחה

בטווח הארוך

האב מעדכן, שהבן הִפְנים; מתעדכן בעניינים פסיבית – אינו כותב דבר.

[בגיל 16 הילד הבאמת ממושמע ומתוק משתוקק לאפניים חשמליים; לא יקבל – לא עניין כספי, חשש לבטחונו.]

בטווח הקצר

"ראיתם מה קרה לד"ר רן ברץ?
התקדם,
קודם,
פשפשו במה שכתב בפייסבוק –
שילם מחיר.
היה שווה לכתוב בפייסבוק?"

ואני שואייל

התוכלו לסייע

מתחילים, חובבנים

האם הזהירות האופיינית, האיסורים והרגולציות בריבוי ממדים נוספים,
היא מקרית לנטייתו הפוליטית המובהקת של האב*?

מתקדמים מקצוענים

לאיזה כיוון ייטה הנער?

  • שמרנות רפובליקנית,
  • חתירה לחופש פרט ליברלי.

בין הפותרים יוגרלו אופניים חשמליים.

 


* נטיית תפישת העולם של האב בכוונה לא פורטה, נשארה פתוחה להבנת הקורא, או מהיכרותו אותי.  😉

סוף דבר

הבן, בבגרותו, הצביע הימין החדש, בראשות בנט ושקד.

 

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

כותב למחייתי, לא לפרנסתי.

One thought on “מינורי בחינוך אפקטיבי”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *