מינורי במצפנים משובשים

משך קריאה כ־ 5 דקות

למדה אתי ביסודי.
דמות חשובה, משמעותית. אהבתי אותה; לא רומנטית. אהבתי הלא ממומשת מכמירת הלב – מכמירה את לבי שלי, כן? – נתונה לאחרת. הייתה שותפה לפעילותי החברתית בילדותי ול’חברה’ שהקמנו בכיתה שכללה תמהיל משתנה של ילדים.

לא יודע אם ‘נחשב’ ל’נאמנות’, ולא ממש חשוב laughing שמייחס לכך נאמנות לעצמי,
אני מכיר ומוקיר דמויות משמעותיות לי, מציין באזניהן את חשיבותן בחיי. לפעמים זה מעיק לעיתים מעיק.

הוקרתי, הערכתי. ועדיין היום. ‘רכשנו את השפה יחד’.
(– ביטוי שניפק הבנשלי על אינטימיות שפתית, מנטלית, סביבתית, ערכית, חווייתית בגילאים מעצבים.)
[מתי לאחרונה ציינת באוזני אחר, על היות דמות משמעותית לך?]
חדה, עוקצנית. למתחילים.
יש מי שיבחינו בהתגוננות, במבוכה בחרדה שלא תוכחש.

נבונה, מהזן הדיסציפלינרי, כלומר מוכשרת בדיסציפלינות של לימוד.
יותר חשוב, ניחנה ביכולת לבקר עצמה, לדָמות הסתכלות בוחנת מהחוץ פנימה. אני מייחס לה יכולת להכיל מורכבות.
ועם זאת, הכי חשוב – היא באה מטוב. מחמלה.

לימדה אותי כמה דברים משמעותיים, בעיקר בתחומים ה’סוציולוגיים’, שבהם אני מרבה לבחוש.

בצבא מודיעין – הגיעה באיתור ואני באילוץ כמעט מקרי – נפגשנו שוב, לא משמעותית.

בקיץ 2021 נוצר מפגש כתתי שערכו מעצם קיומו. אדוותיו הניבו חידוש קשרים איתה ועם עוד שלוש בנות איתן אני בקשר.

אנחנו בתקשורת; אני משער שהיא מבינה שעל אף חוסר הנעימות שהיא חשה על מה שאני כותב לה,
אני רוחש לה הערכה וחיבה רבים, ואולי גם עמדותיי לא מופרכות לגמרי להבנתה, כלומר לא מסכימה להן, אך לא מפתיעות אותה.

‘התובנות הסוציולוגיות’ שלי הן “חיצים כואבים” לה, התנסחה.

אני באמת שלא מתכוון לפגוע, בטח שלא בה.
ופוגע.
משתף אותה בתפישותיי על סביבת ההתייחסות שלה, על השקפות עולמה, ערכיה.
לתפישתי, אני ‘מאפשר’ לא פוסל שכמותה. אכן, לא מכבד מדגמני תפישות קונסרבטיביות מסורתיות באשר הן, ומתוך כך גם את שלה.
אני מכבד אותה במובן שמדבר אליה כמו אל עצמי – היא נבונה. לא מעדן, לא מתנסח כלפיה כמתנחתת שעלי לחוס על רגשותיה.

מבין לי שהיא תמאס בהמשך בהפחתת הערך שהיא חשה מכיווני.
רק כחתרן בלתי נלאה לתקשורת משמעותית – טקסים, שחלופי מילים מתוקות וגיפים לא עושים לי את זה.


חשפתי – הוי האינטימיות – בפני הבנות את העובדה המצערת, שלא לומר ‘מביכה’, שאת מנת החמין הראשונה שלי אכלתי בצבא.
שאני בחסך תרבותי קולינרי בנושא.
הבנות הרחומות, שחוסדות זכר נעורים, התנדבו לפעול למלא את פנכת החסך החמינאי הצבור.

הזמנתי אותה להצטרף לצ’ולענט עם האחרות.
סרבה.
לגיטימי, כמובן. ממש לא חייבת. כמי שחיי החברה שלו חשובים לו מאד, יכול להבין מי ששתמהיל חברתי לא מתאים לו. [מאידך, מי שפונה אלי ברמת כוונה כמו שפניתי אליה להשתתף במפגש, לא נוטה לסרב, ולפחות לא זוכר שסירבתי.]
חבל.

הודעתי על כשלוני למארחת, שפנתה והזמינה אותה.
סירבה בנחישות.
תחת לחץ אמרה ש – ‘אם אצ’ו פצ’ו וסימצ’ו יוזמנו אז תגיע.’
אנשים טובים, כן? רק לא בתמהיל.

הייתי משתף אותה בנכתב, רק חושש שהיא תקבל כעלבון ולא כ’תובנה’ –
‘ציפורה חביבתי” הייתי אומר לה “המצפנים החברתיים שלך משובשים;
היו לא תקינים בילדותנו,
התקלקלו בבגרותך,
והחלידו בזקנתנו.’

Share

מינורי ב-‘כמה זה?’

משך קריאה כ־ 1 דקות

הסחה

יום ששי, ערב פסח, בפלוצריאדה התל־אביבית. מדווש על אופני הכוסיות שלי עם הסלסלה מקדימה, אחרי סיבוב בחנות המדגימה מכונת אספרסו שעושה לי את זה בחשמונאים, רוכש קסת דיו ירוק לעט הנובע בעטי דנה בדיזנגוף.

ביציאה מהחנות רואה כבן 30 ומשהו בשיחת סלולר נרגשת, דוחף עגלת תינוק ולידו מדוושת כבת שלוש, שבדיוק מתרסקת על המדרכה עם אופניה הוורדות מולי. להמשיך לקרוא מינורי ב-‘כמה זה?’

Share

מינורי בסתלבט המונים

משך קריאה כ־ 1 דקות

“כן” עניתי לצלצול הנייד, שמעתי כמה שניות מוזיקת ‘המתנה עסקית’.
“אני מעבירה לך את ראש הממשלה” נשמע קול נשי מוקלט, ולאחריו בריטון נתניהו “שלום כאן…”

שנות ה-80, ימי ששי אחר הצהריים, משלחת משרד הביטחון ניו יורק, אנשי חב”ד חלקו דפים מטעם הרבי מלובביטש.
“אל תזרקו לפח, זה קדוש” הנחו.

סתלבט אמוני, לאומני,
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

Share

מינורי בכסף זה לא הכל

משך קריאה כ־ 1 דקות

פרופורוציה וסדרי גודל

צ’אן הפועל הסיני הגיע לטפל בתקלה בחדר המדרגות. מכונת עבודה. עם כליות אבל אינסטרומנט. הוא מסתדר אצלנו; שם את הכלים ובגדיו בחדר של הבת שלי, את האוכל במקרר, בצהריים ביקש צלחת, קבל כוס וסכו”מ, שאל על חימום, תודרך על תפעול המיקרוגל, הניח את כלי האוכל בכיור.

העברית שלו מאפשרת תקשורת, שכן הסינית שלי שקולה לאנגלית שלו. מניח שיש לו 200 מילים בעברית. ומספרים. להמשיך לקרוא מינורי בכסף זה לא הכל

Share

מינורי בשיעור חינוך

משך קריאה כ־ 2 דקות

שיעור בנחישות

יום ששי, אני מדווש מעדנות באופני חוף ווניס חלודות על אבן גבירול בואכה חנות הקפה לרכוש פולים.

אני מבחין בכבת 5, לימינה ילדה נוספת בת גילה, לשמאלה עגלת טיול מאוכלסת בתינוקת, על העגלה מאחור ישובה במתקן ייעודי מוסף פעוטה בטווח הגילאים של בין בת ה- 5 לתינוקת. כל הטף הזה נדחף על ידי בת 30 ומשהו במכנס קצר בתפקיד המבוגרת האחראית, אולי אמם של חלקן.

להמשיך לקרוא מינורי בשיעור חינוך

Share

מינורי בהסתרה

משך קריאה כ־ 1 דקות

אוי לבושה

דברתי עם חברה על מה אנחנו מסתירים מסביבתנו, מילדינו, בעברינו.

“יש דברים, בצעירותי, שלא דחוף לי לשתף, לא את סביבתי בטח לא את ילדיי.”
אמרה. להמשיך לקרוא מינורי בהסתרה

Share

מינורי בעונש

משך קריאה כ־ 1 דקות

urban bicycleנגנב לי האופנוע. שֶבֶר שמחתי, תעבורתי, כספי.
הנאתי, חירותי ותעבורתי בעיר נפגעו קשות.
אשמתי.

רכבתי על האופניים של איריס – לא כייף, לא מתאים.

ביום בחירות ג’, מרץ 2020, רכשתי זוג אופניים, שהיוו פתרון קרוב ומהנה ל-מה שאני רוצה מאופניים לתעבורתי בעיר. להמשיך לקרוא מינורי בעונש

Share

מינורי באורולוגית

משך קריאה כ־ <1 דקות

להתפשט?

היה לי תור לאורולוגית, לא-חשוב-מאיזו-עדה.

בכניסתי אמרה “לא מזהה אותך עם המסיכה.”

“שאתפשט כדי שתזהי?”

לא רעיון טוב, מילא ‘השפילה’, גם הכאיבה.

Share

מינורי בסוציולוגיה גאוגרפית

משך קריאה כ־ 3 דקות

אלקלעי, שבת אחר צהריים קייצית נעימה. הקפה כמעט ריק, אני על המחשב.

שומע גברת בערך בגילי, שני שולחנות באלכסון מפתחת שיח עם גברת שולחן אחד ישר, בגיל אימהותנו, ששחררה את הפיליפינית. להמשיך לקרוא מינורי בסוציולוגיה גאוגרפית

Share

מינורי בליריות

משך קריאה כ־ 2 דקות

התכנסות השתייכותית

את שרהל’ה הכרתי כבת זוגו של חבר. טיפוס.
גותית. מהירה, חדה, מז’אנר בעלי התודעה הרחבה; רוויית רגשה פסיכולוגיסטית, מתחזקת טראומות וביעותים כאבני דרך אישיותיות משמעותיות – שם קוד לעיסוק אקססיבי בתפישת ערך.

בעיסוקה נברנית מולקולרית.

רוחש לה חיבה, והערכה רבים,
ואף יותר ברכזה כישורים ואנרגיות להוצאת ספר שירה – כבוד. רב.

להמשיך לקרוא מינורי בליריות

Share

מינורי בעזרה

משך קריאה כ־ 1 דקות

שיח מלפני 6 דקות

הנייד צלצל.

“כן?”

מוזיקה. המתנה, ארוכה מדיי, של מי שחושב שהממתין מייחל לו,
בסופה שמעתי –

“היי, מה שלומך?”

התעניינה ידידתי החדשה,

“כן, איך אני יכול לעזור?”

להמשיך לקרוא מינורי בעזרה

Share

מינורי במצווה – בקטנה

משך קריאה כ־ 3 דקות

בחו”ל, עמית יקר לעבודה – כיפה סרוגה, לאומן מתנחל, אמונה עמוקה – עדכן משדה התעופה,  שהותיר את מעילו או במלון או בבית הכנסת.

לא אפספס את ההזדמנות לבדוק, בוודאי כשהטרחה זניחה.
ארזתי את השמאטעס ממקום מושבי בבית הקפה בו ישבתי, פניתי לבית הכנסת, שאמנם מרוחק מעט יותר מהמלון, אך בה בעת נמצא בקדימות פנייתית גבוהה יותר בתרשים הזרימה של ‘מְצא את המעיל’, במובן ש-לך דע באיזה שעות בית הכנסת פתוח, והאם המעיל הנטוש לא יילקח על ידי ירא-שמיים קר-גב, חף ממעיל. אם לא שם, במלון – אין בעיה. להמשיך לקרוא מינורי במצווה – בקטנה

Share

מינורי סָחי

משך קריאה כ־ 2 דקות

ישבתי עם חבר שמרן, קונפורמיסט זחוח בהווייתו, לצהריים בבשריאדה כלשהי.
לרכבת מסעותיו עלה כליכודניק בתחנה הראשונה – בגין > רייגן > נתניהו > לפיד.
אמוניות בסיסית, התכנסות הזדהותית לעם, מדינה, מסורת, סמליות.

את הרומנטיות שמייחס לעצמו מתעל לאהדת ריאל מדריד, ליהדות.
קורא לעצמו ‘אינדיבידואל קהילתי’. היה נשמע לי אותנטי כ’כושי משתזף’, רק שלמדתי, שיש שחורים שבאמת משתזפים.

לא-זוכר-את-ההקשר, אמרתי לו שכ’סחי, אתה…’

להמשיך לקרוא מינורי סָחי

Share

מינורי בשימור התכנסות הזדהותית

משך קריאה כ־ 2 דקות

אם היא לא הייתה פרסיה היינו בחצור

הגיע למשרד נותן שירותים.
נראה נער, חבוש כיפה, ענוד טבעת נישואין, לבוש מדי חברה קצרים, שחום, פנים טובות, חייכן.

הצעתי לו לשתות. “לא יכול,” ענה “אני בצום.”

בבורותי, לא ידעתי שצום היום, י”ז בתמוז, ימי בין המצרים, של שבת נדחה ליום א’. מסוג הבורות – בורויות? יש ריבוי לבורות? – שאמנם אינני גאה בה, ועם זאת גם לא ממש, או ממש לא, מוכן להקצות אנרגיה כדי לצמצם אותה. רק אם על הדרך. להמשיך לקרוא מינורי בשימור התכנסות הזדהותית

Share

מינורי במתיקות ובנחת

משך קריאה כ־ 1 דקות

לא, לא פוליטיקלי קורקט,
כן באמת

בקפה במרכז תל אביב, המלצר שמגיש לי, דקיק, גבעולי, שחום, שעיר מטופח, פנים מגולחות למשעי, תמידית, נקי נקי נקי, עדין, ענייני. יש שם עוד גייז, הוא מהז’אנר ה’נשי’ ה’מובהק’ לאו דווקא ה’מוחצן’. האמפטיה שלי אליו, מובהקת.

לר’ישל’ה, שישב אתי, אמרתי ש’אני מתאפק לא לומר לו כמה הוא מתוק בעיניי.’ להמשיך לקרוא מינורי במתיקות ובנחת

Share

מינורי באלימות

משך קריאה כ־ 4 דקות

שוחרת טוב

משרדנו הצנוע בפאתי תל אביב, מאכלס חמישה וקצת; הבעלים, תכנת, איש סיסטם, איש שרות, מעט המייסד ואותי.

המילה ‘צנוע’ אוחזת היטב ובאמינות את מידת פאר המקום, בה במידה ש’בעלים’, ‘תכנת’, ‘איש סיסטם’, ‘איש שרות’ ו’מייסד’ מתארים דמויות מובחנות אלה.

ו-לא, אין תלונות לתנאים, מתאים ומתואם. סביבה אהודה, רגועה, נעימה. אולי מדי.

בואו לפרקים של המייסד, יזם – קל על הדק המקדחה – מהווה טריגר לפעולה מנתצת סדר קיים, בתיקון, שיפוץ או רמונט לסדר חדש.
להמשיך לקרוא מינורי באלימות

Share

מינורי במכירות, שיווק ושרות

משך קריאה כ־ 2 דקות

בס”ד

מסתובב ברבי עקיבא, בני ברק. מה? אני כבר לא שומע, מכון שמיעה.

מקדים מעט, מחנה את האופנוע, מול ‘טלית ברמה אחרת’; על חשמל? סוללות? נטענת?

להמשיך לקרוא מינורי במכירות, שיווק ושרות

Share

מינורי בשכול

משך קריאה כ־ 3 דקות

מה שלומך, מורי ורבי? פתח ווטסאפית, יהודה בנימין, שם מעורבב, אותו הכרתי באפריקה.

מטעמי מניעת פריטת הצנעה אדלג על פרטים, ואסתפק ב– ‘על סיפורי חיים אפורים משלו ממחיזים סרטים.’

גדל בערוגות ציונות דתית וצמח להיות להשקפת אחאנא”ר, מר נפש ועוכר אדם שכמוני בעליהן הגאה של תפישות וינטג’ נאציות, מנומקות, אותנטיות, מהסוגה הציונית נוסח עכשווי, על מצע שיירי אמונה וכאילו היגיון פנימי – אליאס לטשטשת רציונליות – תועפות לאומנות מוטמעת.

להמשיך לקרוא מינורי בשכול

Share

מינורי בזלזול

משך קריאה כ־ 1 דקות

אתמול פגשתי מישהו מז’אנר, איך אומר, קול:
סביב הארבעימים, יזם, בעל חברה אמריקאית, עם קוקו משוח משוך, דיבור ‘אחי’, מעודכן לז’אנר.

ציין שהניח תפילין.

בהמשך זרקתי ‘האם’, כבר-לא-זוכר-מה, וכן זוכר ‘לפני או אחרי שהנחת?’

“למה אתה לועג לתפילין?” הוכיח אותי, תבע עלבון.

“לתפילין אינני לועג” השבתי “למניחים אותם.”

 

Share

מינורי בסביח

משך קריאה כ־ 2 דקות

בליבת התשומה או בתשומת הלב

נכנסתי לסביחיה לרכוש מנה, לחבר ולי.

בעודי מזמין ‘אחד ללא כרוב, והשני עם הכרוב של הראשון’, נכנס בעל הבית, ואחריו גברת.

“תתחדש על הנעליים” מתחנחנת הגברת, “בטח רק אני שמתי לב שיש לך נעליים חדשות.”

להמשיך לקרוא מינורי בסביח

Share
Share
%d בלוגרים אהבו את זה: