מינורי על הציר בין בושה(תי) להתנהלות כלכלית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

גזברתי את מסיבת סיום בית הספר-

80 תלמידים.
כמה מאות שקלים לראש.
אפשרות תשלום של 3 המחאות דחויות.
על פני חצי שנה.

לאחר כמה שבועות, גיליתי, שאיבדתי את ההמחאות העתידות להיפרע.
פניתי למנהל-

  • הצהרתי, ״אני מאד נבוך״,
  • יש להודיע לכל מי ששילם בהמחאות שאבדו, שעליו לבטל את ההמחאות שטרם הופקדו,
  • ולהעביר אלי המחאות חלופיות.
  • אני אשא, אישית, בהוצאות דמי ביטול – 14-17 ש"ח לכל המחאה,
  • העבירו את התנצלותי.

למעלה מ-100 המחאות כאלה.

חלק מההמחאות שהיו כבר אמורות להיפרע ניתנו עם דחייה חדשה.

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

כותב למחייתי, לא לפרנסתי, חומרִררים בלתי קרִרריאים לצרִרריכה עצמית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *