אי שביעות רצון וחרדה פוליטית

הערכת משך קריאה: < 1 שיחקת'ותה, הפעם קיצרתי

שמעון פרס אמר ש-

'היהדות תרמה את חוסר שביעות הרצון'.

פראפרזה על אמירה עממית-

מי שבצעירותו לא סוציאליסט, אין לו לב,
מי שנשאר בבגרותו סוציאליסט, אין לו שכל.

הליברלים-דמוקרטים מתאפיינים בין היתר מנקזים אליהם את הלא מרוצים. מי שחותר לשינוי.

אוכלוסיות חלשות, מופלות, מיעוטים, צעירים, נשים, (בשונה מאנשים עם תפישות פוליטיות מוצקות- הם גרעין אמנם קשה אך קטן) הם דמוקרטים. על תנאי.

אלה היו רוצים לשנות מצב קיומי לטובתם, לצאת ממצוקה לרווחה, ואז לשמר את הסטאטוס- שמרנות רפובליקניות.

לעומתם, בשמרנות הרפובליקנית ישנו ממד חשש, חרדה.

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

כותב למחייתי, לא לפרנסתי, חומרִררים בלתי קרִרריאים לצרִרריכה עצמית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *