התנהלות פוליטית

 באין אחו פרט–חברה–ריבון

לכאורה, תיוג ‘פוליטי’ לא רלוונטי לתיאור מצבים בהם אין מעורבות חברה במובן הרחב ומדינה.

בפועל, נעשה שימוש רׂווֶח במינוח לתיאור התנהלות מסוימת, מובחנת, אופיינית, בהתארגנויות אנושיות, ארגונים, מחלקות, חברות עסקיות. להמשיך לקרוא התנהלות פוליטית

Share

אליהו בגיאורגיה

זה לא צ’יזבאט, זו אמת!

זה תת-פרק בספר ‘אלי דבוש, חיים ללא גבול’:

אני הייתי בטביליסי לפני שאנשים ידעו שיש מדינה כזו.

לא אשכח לעולם, איך חירבנתי לתוך חור במרכזיית טלפונים, ואיך שום גרוזיני לא שמע להוראות שלי עד שהבוס שלו אמר לו שזה בסדר לעשות… להמשיך לקרוא אליהו בגיאורגיה

Share

מינורי בכאב מקדים חבטה

התרסקות טביליסיאנית

טביליסי גיאורגיה, טרום התרסקות. צילום: עדי גוטליב

היום עלינו חברי לעבודה ואני לפוניקולר של טביליסי.
התכוונו לרכבל;
אוסף טעויות, הסבר לקוי, שיקולים קטנים: תקלונת מהזן הנפוץ – תקלה שלא עלתה בבריאות נפשית שלא עלתה בבריאות נפשית, פיזית, או 1,000 לא חשוב המטבע היא חוויה.

אז זהו, שזו הייתה תקלה.

ולא הייתי טורח להעלות אותה על המסך, אלמלי העובדה ש,

  • עלינו במונית, במטרה לרדת ברכבת,
  • והיה נכון יותר לעלות ברכבת ולרדת במונית,
  • ושם למעלה נוף פנורמי מקסים של העיר,
  • ועם זאת, לא מסוג האטרקציות שאני נוהג לפקוד,
  • ויש מסעדות וגורמי אטרקציה אחרים – לא באמת מעניינים, אותי,
  • ואנטנת שידור ענקית, מוארת בכחול,
  • שבאמצע הגובה יש בה מסעדה עגולה,
  • לא טרחתי לברר האם מסתובבת.

הלכנו לכיוונה, וירדנו בסט מדרגות מתונות, לכיוון בסיסה.

ואני מטרחן על חווייה אוורירית זו, בשל כך, שבמדרגה האחורנה ככה, אופ’לה, פספסתי את המדרך ועם התיק על הגב,

  • רגלי ימין התאכזבה מבגידת הריצפה שלא הייתה היכן שציפתה לה,
  • אבדתי אחיזה,
  • השטתחתי בְּרִיצְפְּה,
  • כשבדרך, חש כאב חד בחזה, משמאל ללב,
    • עוד טרם התממשקותי עם הקרקע,
    • אומר לעצמי זה לא יכול להיות, שכואב לי החוזה לפני החבטה,
  • פוגע בברך שמאל – מעט דם,
  • ולסיום גם ברך ימין לא מקפחת את אדמת גיוארגיה ומתממשקת איתה אף היא.
  • שניים מחבריי, שהיו מעט לפני, סייעו לי לקום.

ולא הייתי מטרחן את עצמי, לכתוב על העניין, אלמלי הדבר המעניין באירוע, מבחינתי: אני משוכנע, עומד על כך, שהכאב בחזה, שאפס נקודה משהו שלו אני חש עד עתה עם כל נשימה, פרץ טרום חביטתי ברצפה.

נשמע הזוי שהתהליך המנטלי היה בין מעידתי לבין נחיתתי? אכן!

היהפוך אחאנא”ר להוזה?
יש מצב שאני בודה את האירוע בדיעבד?
עניינית כן, שכן, אינני יכול להוכיח אחרת.

עם זאת

  1. נראה לי שניסחתי את היות הכאב במעוף,
  2. בבדיקת רנטגן אין שבר בצלע,
  3. שבוע אחרי, עדיין.
Share

סגירת מעגל היסטורי

אחיזה תודעתית

סגירת מעגל – ייחוס משמעות מיתית לפעולה. או לתובנה.

‘סגירת מעגל’,
ועוד ‘היסטורי’,
מה משמעות הביטוי,
תיאורטית ופרקטית,
מעבר למלל מתיימר להצדקת אג’נדה ונרטיב פוליטי של המשתמש בו? להמשיך לקרוא סגירת מעגל היסטורי

Share

תפישתי מדינה ישראלית

התכנסות אמונית

לישראל כיישות מדינית, ניתן להתייחס לרובד דתי, לאומי, פרקטי. להמשיך לקרוא תפישתי מדינה ישראלית

Share

מגזר שלישי, שני, ראשון

מגזר שלישי

דוגמא בשם אומרה

המכון למדיניות העם היהודי (מיסודה של הסוכנות היהודית לא”י) בע”מ פועל במתכונת של צוות חשיבה (Think-Tank) ומאוגד כחברה ללא מטרות רווח. באמצעות חשיבה אסטרטגית ותכנון ארוך טווח, ממקד המכון את מאמציו לתרום לשגשוגם של העם היהודי ושל הציביליזציה היהודית. המכון יושב בירושלים, אך מתייחס לכל הקהילות היהודיות ברחבי העולם בראייה גלובאלית.

בחירה מקרית.

להמשיך לקרוא מגזר שלישי, שני, ראשון

Share

מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?

אף אחד

שחקנים

עירית לינור – הייתה ‘שמאלנית’, כעת בתפקיד ‘ימנית’.

אברי גלעד – היה ‘שמאלן’, נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.

אתה – היה ונשאר ‘שמאלן’ מקיבוצניק’ ישראלי, נע לתפקיד ‘מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?

Share

הפשטה, אבסטרקט

אחיזה תודעתית

הגדרה

הפשטה – פעולה תודעתית, מכנסת צבר תפישות מוכרות, מובנות, אחוזות תודעתית מקדמית, לביטוי תפישתי אחר.

להמשיך לקרוא הפשטה, אבסטרקט

Share

ריבוי אתרים און ליין

מסך מפוצל אתרים

הצורך

מידע נגיש מכמה אתרים שנבחרו מראש, בהרף עין, והתמקדות באחד מהם על פי צורך. להמשיך לקרוא ריבוי אתרים און ליין

Share

חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

עיקר תשומותי התודעתיות, בשנים האחרונות אף יותר מבעבר, מופנות לפיצ’פוץ’, פירוק, לישה וניסוח היבטי סוגיות פרט – חברה – ריבון.

בחפירה באחו סוגיות אלה שתי גישות אופייניות:

  • חפירה ולימוד עושר ידיעת המקורות,
  • חציבה, פירוק וקרצוף תפישתי.

שתי גישות אלה אינן סינתטיות, שכן, להמשיך לקרוא חציבה מסלע בורות – התכנסות הזדהותית לידע והקשרים מקדמיים

Share

מוסר

אחיזה תודעתית

שלא לומר הגדרה.

מוסר – פרוטוקול התנהלות אישי–חברתי לקידום עצמי.

פירוק למרכיבים

פרוטוקול

מכלול מערכת/ מקבץ/ סט/ קודקס,
מכיל ריבוי,
תפישות,
מובחנות ומתוחזקות
על ידי תודעה בעלת יכולת ניסוח, ערעור ובקרה,

של
♠ הנחיות לפעולה,
♠ ערכים חיוביים לעידוד,
♠ נגטיבים למניעה,
♠ כללים התנהלותיים,
♠ נורמות חיים,
חוקי עשה ואל תעשה,
נגזרים מתמה התנהלותית אחודה, עם קשר נרטיבי בין מרכיביה.

התנהלות

אופן התנהגות/ נקיטת פעולות/ עשייה/ מיושם/ מובחן/ מוצהר של פרט, עליו מוּחל מוסר.

אישי–חברתי

של סובייקט*, בעל תודעה, בהקשר ממשק חברתי.

מרכיבי פרוטוקול נאספו ונוסחו על ידי חברה אופפת פרט.

דתות, במהותן, מנסחות פרוטוקולים אלה.

פרט בהתנהלותו, בהתממשקותו מול סוגייה, בוחר איך לפעול,
ממקסם את קידום טובתו,
ומתוך כך בורר אילו רכיבים להחיל על עצמו ומאילו להימנע.
בחירת רכיבי התנהלות – החלתם או מניעתם – על ידי פרט עשויה להיות
♦ מודעת
♦ או אינסטינקטיבית,
בעל תודעה מיישם או נמנע, עצמונית מעקרונות מוסריים, עושה זאת במודע, או מאינסטינקט בלתי מתומלל.


* סובייקט
מה שאינו פרט יחידני, הינו עצם, אובייקט.
לעצם אין תודעה, נטול כוונה.
אין לעצם מוסר.

צבר פרטים, בריבוי – צברי פרטים, קבוצות, מפלגות, שפרטיהן חולקים ערכים דומים, מתכנסים הזדהותית לקולקטיב עליו הם נמנים, הוא עצם.

לצבר פרטים אין תודעה.

מושגים כ’תודעה קולקטיבית‘, ‘זיכרון משותף‘, הינם פיקציה, בבחינת טאו”ן.

פְּרָטֵי קבוצה יכולים להתנהל על פי ‘מוסר’ משותף, שהשיתו על עצמם, שנוסח על ידי פרט דומיננט, מייסד, קבוצה נבחרת שמונתה לצורך כך.

ועדיין, לקבוצה אין תודעה, או מוסר.


 

לקידום

מימוש רצון ופעולות פרט לטובתו**, על פי הכרתו שלו, הסובייקטיבית.


** לטובתו

מוסר עוסק, קטיגורית בהטבת חיי האוחז בו. מוסר אינו עוסק בהרעת חיי אחר.

גם טיפול בצידוק כוונה להרע למי שמאיים על ‘טובת’ הסובייקט המוסרי בסיטואציות מסוימות ובטיפול במצבים אלה, מוסר עוסק בטובת ובקידום פרט פרטיקולרי.


עצמי

השימוש בגוף ראשון בשל כך שמימוש המוסר הוא של פרט, סובייקט, של בעל תודעה.

פרט מחליט, וולונטרית, האם ליישם עקרונות פרוטוקול מוסרי, להימנע, או להחיל ווריאציה או חלק מהם.

החלטתו מתומללת או אינסטינקטיבית, על פי תפישתו את האירוע.

Share

טפשות או נוכלות

טאו”נ

שתי תודעות

בחינה תודעה אחת את ביטויי התנהלות שתיים אחרות:

מצבים, בהם תודעה בוחנת ביטויי אינטראקציה בין שתי תודעות אחרות,
האם תודעה נבחנת אחת, במצב אי-וודאות מודעת ונוהגת כבוודאות – טיפשות,
אם נמצאת באי-וודאות לא מודעת, או אי-וודאות מודעת – טעות)
או מקדמת בוודאות, אי-וודאות של אחרת, כולל מניפולציה, הטעייה או שקר, לטובתה – נוכלות.

להמשיך לקרוא טפשות או נוכלות

Share

חירבון בסלון

Shitting In The Living Room

בשנות ה-80, עשיתי מובינג בניו יורק. יו נואו – סבלות;
הורדתי ספות מקומה שלישית, העליתי לרביעית.

כששגינו, תוצר רע, פאשלה, כששברנו,
ונחשף
זה היה –

‘לחרבן בסלון.’

Share

אחרי בחירות ב’ 2019

ניצחתם*

* נכתב טרום הבחירות, וממילא טרם היוודע תוצאותיהן.

בין 55 ל- 60 אחוזים מהמצביעים בישראל מעדיפים את נתניהו כראש ממשלה בתצורה הדמוקרטית שהוא מדגמן על אלטרנטיבה.

ניצחו.

לא מפתיע, מתבקש. להמשיך לקרוא אחרי בחירות ב’ 2019

Share

רק

שימוש מרחיב, מפחת

לאחרונה נעשה שימוש רב במילה ‘רק’.

במקום שימוש מבחין, רק = זה ולא אחר, ענייני, בסיסי דיכוטומי,
השימוש התפתח להדגשה,
שימוש ב’רק’ שאינו מסונתז לכוונתו המקורית, אלא, חורג ממנו ובכך מעורר ערעור ובעצם הפחתה. להמשיך לקרוא רק

Share

ירון לונדון גדעון לוי

חתירה לרציונליות מפרקת פרוגרסיבית – התכנסות הזדהותית

“ירון לונדון יהיה האורח המרכזי שלנו השבוע וינסה להסביר את עצמו. הוא אמנם מתנצל על האמירה “פראי אדם” כלפי הערבים, אבל את התרבות שלהם הוא מגדיר כחולה ורצחנית. גדעון לוי יענה לו ■ בשיחה הכנה הזו נדבר עם לונדון גם על חשיבות ה-#MeToo, מה בדיוק עשה במעלית, למה בחר לחשוף את זה, ומה מצבה של התקשורת בשבוע שבו ראש הממשלה קורא לחרם על ערוץ טלוויזיה

לפודקאסט

להמשיך לקרוא ירון לונדון גדעון לוי

Share

חיווי 90 מעלות

אחיזה תודעתית

בחינה ב-90°: קבלת מידע, חיווי, מתקף, מערער, מאושש, מפריך, מתודעה בלתי תלויה.

דוגמאות

להמשיך לקרוא חיווי 90 מעלות

Share

נתניהו פייגלין

בחירת ליכודניק ביביסט

ynet

נתניהו לפייגלין: תהיה שר, נעביר לגליזציה של קנאביס רפואי
לאחר הסיכום בין ראש הממשלה נתניהו לבין יו”ר זהות על פרישתו מהמרוץ לכנסת בתמורה לתפקיד שר.

נתניהו פייגליןבהסכם נתניהו פייגלין, נתניהו הסיר  איום אובדן קולות חזוי של מצביעי מפלגת זהות לגוש הימין.

להערכת נתניהו

  • זהות לא הייתה עוברת את סף החסימה, קולות גוש ימין היו מתבזבזים,
  • אם כן הייתה עוברת, יש סכנה שפייגלין הלכאורה ליברל ליברטריאן, שאינו כבול למוסרות התנהלות סטנדרטיים, אולי היה חובר ליריבי נתניהו להקמת ממשלה, ולא היה מחוייב לחסינותו. להמשיך לקרוא נתניהו פייגלין
Share

(אל ת)קרא לי גזען

בעצם, אם ת’רוצה – קרא

אהדה עוינות על רקע תפישתי

אינני שונא אותך בשל מגדר, גזע, מוצא, אתניות.
אני בז לך רעיונית, על רקע תפישותיך.

אם אתה מיישם אמוניות, לאומנות, התכנסות הזדהותית, טקסים וחותר פתרונות אגרסיבים, לעצמך אישית ובד’ אמותיך,
סתם אינני רוחש כבוד לעומק תפישותיך,
ובכלל זה לך, כמחזיק בהם, הערכה להגותך.

כשאתה שואף להחיל את תפישותיך הלאומניות קלריקליות שוחרות ריבון עוצמתי, על המרחב הציבורי, עלי –
אני בעד זכותך המלאה לבטא אותן,
ועם זאת אני עויין אותך, שכן עלי להתגונן מפניך.
לא, אינני אוהב אותך.
להמשיך לקרוא (אל ת)קרא לי גזען

Share

Why Nationalism

למה לאומיות – יעל יולי תמיר

האזנתי לפרופסור יולי תמיר בתוכנית ‘גאולה ולונדון’.

לא, לא קראתי את ספרה.

להלן כמה מהערותיי, מתומצתות, על האמירות בתכנית: להמשיך לקרוא Why Nationalism

Share

“אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

אין חיה כזו. כלומר אדם

בשונה בהצהרה בנוסח דומה, אין פרט אדיש למערכת הגומלין בין חייו כפרט לבין חברה אופפת, לשלטון, במסגרת המדינית בה הוא מתפקד.

לתודעה מתפקדת ישנם ערכים והעדפות מוצקים;
היכן בעליה מעדיף לקנן במשרעות פוליטיות הנמתחות

  • בין סדר וביטחון הדוקים לבין חופש פרט,
  • בין מדינה עם צביון מוכתב מובחן, או אקלקטיות עצמונית,
  • בין מידות האחריות לביטחון הכלכלי של חברה על פרטיה,
  • בין מידת ההתערבות הכלכלית של המדינה,
  • בהתייחסות לקבלת פרטים שותפים לקולקטיב, על איזה רקע,
  • סדרי עדיפויות להקצאת תקציבי הכלל,
  • באופני טיפול בגורמים עוינים למדינה, לחברה, פרט,
  • ועוד…

להמשיך לקרוא “אינני מבין, אין לי עניין בפוליטיקה”

Share

הסבר רגרסיבי

רציונל ברֶבֶרְס, אחיזה תודעתית

הסבר
להתנהגות אנושית,
באמצעות פירוט השתלשלות גורמים, הקשרים לוגיים, היררכיים
שאינו מנבא את קרות התופעה, טרום קרותה. מקדמית.

להמשיך לקרוא הסבר רגרסיבי

Share

סימפתיה – אמפתיה

אחיזה תודעתית,
הבחנה והערות

תודה למ.ל. הטריגר.

בילדותי, אבי סיפר לי החמור שהלך לאיבוד:

בכל הכפר חיפשו אותו, לא מצאו.
בחורשות בחוץ – נאדה.
בשדות ובמרחבים – גורנישט.
כעבור יומיים שוטה הכפר נכנס לעיירה מוביל את החמור.
הכפריים צהלו. “איפה מצאת את החמור?” שאלו.
“בקרחת היער ליד הנהר.” ענה השוטה.
“איך מצאת אותו?” הקשו.
“שאלתי את עצמי” הסביר “אם אני חמור, לאן הייתי הולך?”
“ומה עצמך ענה?” התעניינו.
שאם הייתי חמור הייתי הולך לקרחת היער. ליד הנהר.”

עד כאן אבי, ומכאן התוספת –

אז הם נתנו לו חיבוקים וליטופים.
לו = לשוטה/ לחמור/ לשניהם.

להמשיך לקרוא סימפתיה – אמפתיה

Share

דעה מתכנסת הזדהותית

אחיזה תודעתית

תמיכה אינסטינקטיבית בעמדה הולמת סנטימנט הזדהותי במייצגי תפישה.

 

תמיכה הסכמה, אישור, אישוש,
אינסטינקטיבית ללא הליך ערעור מקדים בקרה ותקפות, קונפורמי
בעמדה התייחסות לסוגיה נידונה
הולמת שעולה בקנה אחד, מתאימה
סנטימנט הטייה רגשית לנושא מסוים
הזדהותי שפרט שואף להיתפש כחלק מ–, ומבקש שאחרים ייראו בו כחלק מ–
במְיָיצגי מי שפרט מקשר כ-בעלים, נציגים, מקדמים, תומכים
תפישה בסוגיה הנדונה.

 

Share

סוגיית עולי אתיופיה

לא פוליטיקלי קורקט

הערותיי, הארותיי ואמירותי

הבעיה עם קליטת עולי אתיופיה גדולה, קשה, אולי מציבה בבואה רעה לי, עלי, כחלק מהחברה הישראלית.
הבעיה היא מעבר ל’אסתטית’ זו בעיה הומניטרית לאחר, ובעיה כלכלית בטחונית לחברה.

להמשיך לקרוא סוגיית עולי אתיופיה

Share

פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

זכות יתר – שאיפה להימנות על

בתמצית

פריווילגיה, כתב זכויות
מוענקת על ידי גוף שלטוני לפרט או קבוצה מובחנת, שמית או אנונימית, על פי קריטריונים מקדמיים ממשאבי קולקטיב, על פי קריטריונים מקדמיים, בהענקת טובין, או במניעת תשלום – פטור מלא או חלקי חובת תשלום, או בעלי ערך ככלכלי המוחלים על יתר הפרטים.

הטבה כלכלית, שוברת שיוויון חברתי בכך שנמנעת מיתר פרטי החברה.
ניתנת לפרט(ים), על ידי חברה בהצדקה ביורוקרטית, פיצוי או תגמול על עוול או מעשה שנעשה בהקשר לקולקטיב.

אחיזה תודעתית

אליטה, במקור אריסטוקרטיה – ‘שלטון הטובים’. מיוונית – מי שנולדו מוצלחים והנהגת הכלל תופקד בידם.

גישה שלטונית המפקידה את ניהול ענייני החברה לקבוצה מובחרת שפרטיה תויגו כ’מוכשרים’, ומיועדים לתפקידים בהקשרי כלל.
המונח עבר מטמורפוזה: אריסטוקרטיה היא הורשת פריבילגיות נתונות לאצולה מאב לבן, ללא קשר למוכשרות ראשונית.

אליטה, נגזרת מאריסטוקרטיה, היא מגזר סוציו-אקונומי של פרטים אוחזים בעמדות משפיעות על חברה, ונתפשים כזוכים להטבות חברתיות וכלכליות בזכות תפקידם.

להמשיך לקרוא פריבילגיה – אליטה [-אריסטוקרטיה]

Share

מבקר מדינה מאפשר משילות

אוקסימורון 2019

נתניהו מינה מבקר מדינה, שמטרותיו ‘לאפשר משילות‘.

תוצר שלטון מוטה ניאו קונסרבטיבית רדיקלית,
מתפצל מקונסרבטיביות קלאסית נישא על כנפי ‘דמוקרטיה מתגוננת’,
ושאר רציונליזציות של המון בעלי הטייה לשלטון קונסרבטיבי:
פרטי קהילה מתכנסת הזדהותית רוצה להאמין שראשיה מצויינים, לא לחפור להם.

לכן נתניהו חובשי כיפה, באופן שאינו תואם את חלקם באוכלוסיה, כפי שיכול, אחו קונסרבטיבי מובהק, של מאפשרי גישות אלה מסוג זה.

Share

ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

אחיזה תודעתית

* גיל דיקמן מציע “קונסרבטיביות דה-קונסטרוקטיבית“.

אוקסימורון?

לכאורה [ברוח הביטוי הרווח בימים אלה, רבים משתמשים שגויות במונח ‘כביכול’], שמרנות רדיקלית הוא ביטוי מכיל ניגודים: איך ניתן להגיע ל’קצה’ כלשהו בחתירה ל’ליבה’? להמשיך לקרוא ניאו קונסרבטיביות רדיקלית*

Share

כִּיוּר פרסונלי

אימפרסיוניזם פרסונלי פיסולי

בין ההתניות שלי
כבר ב- 1978, הואשמתי ב’שימת אנשים במגירות’
היא הקצאת תשומות – לב הוא משאבת דם – תודעה להתנהגויות, התבטאויות אנושית.

אלה, המובחנות, הנדירות, הנוגדות את תפישתי כסבירות, מעניינות אותי במיוחד. להמשיך לקרוא כִּיוּר פרסונלי

Share

פוליטיקת הזדהויות, ג’

תמיכה מתוך הזדהות

פוליטיקת הזדהויות, ב’, זהויות

הקדמה

שני הפרקים הקודמים עסקו בפוליטיקת זהויות, כהתפצלות ממשרעת פרוגרסיבית שמאפשרת לפרטים פרגמנטציה.

הקומוניזם, סטלין, הדיר את הדת מהמדינה. נראה היה להם שהזדהות דתית עלולה ליצור פרגמנטציה בלתי רצויה בין אזרחים, בעודה שואבת תשומות תודעתיות דומות להחלת אבסטרקטיות של דתיות ולאומיות.

מדינות ערב מטפחות דת כגורם מאחד, בהתנהלותם על פי חוקי איסלאם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ג’

Share

פוליטיקת הזדהויות, ב’

פוליטיקת זהויות

פוליטיקת הזדהויות, א’, רקע

התנגשות מדרג ערכים

בשלהי שנות הששים, הנצו תתי התארגנויות בעולם המערבי. נוצרו ריבויי מרחבים בסוגיות  פרט–חברה–ריבון, שאיפיינו חברות שפע מערביות. נוצר מגוון חזיתות רחב, פרטים התעמתו בסוגיות חיים במגוון היבטים שבהם רצו להסיר חסמים מונעי קידומם. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, ב’

Share

פוליטיקת הזדהויות, א’

רקע

בצמצום

אני מוצא הבדל בין המונח המקובל– “פוליטיקת זהויות”, לבין המונח שאני מוסיף – פוליטיקת הזדהויות.

פוליטיקת זהויות היא טרמינולוגיה שנטבעה בשנות ה-70. פרטים בסוף שנות הששים בארה”ב ניצבו בפני דילמת סידור היררכיית ערכיהם בתפישת עולמם. סוג של הווייה, במובן הזהותני שלה קובעת את התודעה.

ב’פוליטיקת הזדהויות’, אני גורס שרובם המכריע של אנשים קובעים את תפישת עולמם הפוליטית בהזדהות עם הסוציולוגיה המקיפה אותם, כשתפישת אינטרס אישי משפיעה מקומית על עמדה. להמשיך לקרוא פוליטיקת הזדהויות, א’

Share

היהדות היא מונח נוצרי מומצא

מעניין

גדול חוקרי התלמוד בימינו מגלה מדוע היהדות היא מונח מומצא

בבחינת*

לא ברור מי גילה ראשון שהמים רטובים; לא היו אלה הדגים, החיים בתוכם.


לחלק ניכר מתפישותיהם האמוניות מתכנסות הזדהות קולקטיביסטית תומר פרסיקו, ועוד יותר של פרופסור בויארין, אינני שותף. להמשיך לקרוא היהדות היא מונח נוצרי מומצא

Share

ריסוק שלטון החוק

נתניהו – טראמפ, פוטין, ארדואן

טראמפ, פוטין, ארדואן, מוסוליני, ההוא שלא אוהבים להזכיר,
כולם, כשעלו לשלטון ריסקו – טראמפ שואף – את רשויות החוק והמשפט, לחמו באליטות, אקדמיה, תקשורת, באופן יזום, מרצונם לחזק שלטונם, בהישען על תמיכת המונים.

נתניהו שונה מהם ב-
1. מרסק, אקטיבית את שלטון החוק אחרי שנים של שלטון, לא על ההתחלה,
2. נתניהו עושה זאת מפרקטיקת חששו מהעמדה לדין פלילי, לא מאידיאולוגיה.

Share

“לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

אמיר אוחנה

שר המשפטים הממונה בממשלת מעבר, תומך בלתי מסוייג, וללא גבול – אוקסימורון? שישתלב היטב במציאות הזויה – בראש הממשלה, התבטא באופן המחליש את מעמד בית המשפט, זכה לקריאות בוז בכנסי להט”ב. אמיר אוחנה לכד את תשומותיי במשפט “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה“.

אינני יודע לְמָה אוחנה התכוון. גם אינני מתכוון להתעמק בפרשנותו. להמשיך לקרוא “לא בטוח שיש ללהט”ב מאפיינים של קהילה”

Share

ימין שמאל

בתמצית

קונסרבטיביות
[- אמוניות, לאומניות, התכנסות הזדהותית, טוב-רע מוחלטים, הפעלת כוח]
פרוגרסיביות
[- חתירה לרציונליות, לאינדיבידואליות, לחופש פרט, לשיוויון, לשיפור הדרגתי]
הן הטיות לסנטימנט. להמשיך לקרוא ימין שמאל

Share

ירצו יאכלו

אז זה הולך ככה

בשנות השבעים, עידן החשיפה למותרות ועדיין הטלת מכסי ייבוא גבוהים, הושת מכס על ייבוא קפה. כולל אישי, ידידינו עבר במסלול הירוק במכס.

המוכס, עיראקי לצורך העניין – מוכסים רבים היו עיראקים, אני יכול להעיד בוודאות בבית המכס ביפו. לא אשכח את קרגולה, ויחזקאל. פיני עמיתי לעמילות המכס, שעבד איתי, אמר שעיראקים במכס מפני שהם פקחים ומרושעים – פונה לחברינו ושואל “מה יש לך במזוודה?”

“אוכל לציפורים.” השיב הלה.

“פתח!” הורה לו המוכס.

ידידנו פתח ת’מזוודה. המוכס פשפש והבחין בשתי שקיות קפה.

“מה זה?” שאל.

“אוכל לציפורים.” השיב חבריקו.

“וממתי ציפורים אוכלות קפה?” שאל המוכס.

“יירצו יאכלו” השיב.

Share