אחיזה תודעתית, שלא לומר הגדרה
טקס הוא פעולה הממירה הווייה משמעותית של משתתפיו לרעיון אבסטרקטי, המסמל את ההווייה.
טקס נבדל מפעולה אחרת, שאיננה טקס, בכך שבטקס נעשית פעולה שתכליתה הוא סימול- הדלקת נר, נשיאת לפיד כדוגמה, אין לפעולות אלה תכלית מעשית משל עצמם.
בשל ערטילאיות (אבסטרקטיות) הרעיון, הצורך בתודעה אנושית לקיומו, טקסים הם מביטויי תרבות.
ישנם פעולות ועזרים סמליים להמחשת ההמרה. תכלית המרה זו היא לשנות מצב רגשי, בעקבות התניה שהסימול מעורר או בשל חזרה על הפעולות שמפתחות את ההתניה הרצויה. על ההתניה להיות תואמת את ההווייה על פי כוונת, פרשנות ויכולת הביצוע של יוזמי, עורכי, משתתפי או צופי הטקס.
אירוע טקסי כולל שלושה מרכיבים: 1) פעולה מסמלת, 2) ביצוע על ידי אדם, 3) רוטינה- לא כתנאי אלא כמאפיין.
- פעולה מסמלת אחת או כמה פעולות, המייצגות רעיון שהוא מושא הטקס.
הרעיון שאליו הטקס מכוון הוא רעיון נעלה, שמקיימי הטקס מבטאים את ייחוס העל שמייחסים לו- קדושה, ומבקשים באמצעות הטקס להחצין את הסכמתם עם קיומו. על לפחות אלמנט אחד בטקס, בדרך כלל האלמנט המרכזי, להיות מרכיב אבסטרקטי המסמל מהות. הסמלה היא ייחוס תודעתי לאובייקט משמעות השונה מהווייתו וקשירתו להוויה אחרת.
דמות אדם עומד המוארת באדום על עמוד בצומת, מסמלת סכנה בחציית כביש ומנחה עמידה, בעוד שירוקה פוסעת מבטאת הנחיה למעבר, וזאת בשל סימולי עצירה המופעלים סימולטנית על תנועה מוטורית מסכנת. ככאלה, אלה סימולים נטולי טקסיות. אריג מעוטר בצבעים מסוימים מתנפנף על תורן מסמל סמכות שלטונית על טריטוריה מסוימת. ככזה, תכלית יישומו של האובייקט המסמל איננה פרקטית או תועלתנית במהותו הראשונית, אלא בייחוס התודעתי אליו. [- אם תכלית פעולת הסרת עורלה היא קידום בריאות הנימול, הפעולה הייתה נעשית ללא תפילות המתווכות את הפעולה לרעיונות טקסיים מקודשים. כך, בהיעדר הגורם המסמל, זה המקשר את פעולת ההסרה היישומית עם אידאה-על, במקרה זה ברית הנימול עם מי שעבר פעולה דומה, ואלה עם רעיון הבורא המסוים, הפעולה איננה בבחינת טקס, אלא, ניתוח מטעמי בריאות או אסתטיקה], - ביצוע הפעולות המסמלות ייעשה על ידי אדם (אחד לפחות).
בהיעדר אדם מהפעולה, מרכיב ה'פעולה המסמלת' שמחייבת תיווך תודעה אנושית איננו. במקרה כזה הפעולה לא תהיה טקסית. (- הדלקת נר נשמה, גם אם הוא חשמלי היא פעולה טקסית, וזאת בשל כוונת המדליק, ההתייחסות, סימול ההקשר לנשמת הנפטר.)
אם ישנם צופים בטקס יהיו חשובים כנוטלים בו חלק אם יש להם התייחסות תודעתית לסימול. - רוטינה תתקיים בביצוע טקס במועדים קבועים או בעקבות מאורעות חד-פעמיים.
הרוטינה הטקסית מופעלת על מי שנמנה עם קבוצה מסוימת שקבלה על עצמה פרוצדורה קבועה, שיש בה לפחות מרכיב מסמל אחד ומבוצעת על ידי לפחות אדם אחד. (- טקס לוויה נערך פעם אחת לנפטר, באותו אופן – רוטינה, אופיינית לקהילות בעלות מכנה טקסי משותף). בשל דומיננטיות מרכיב הרפטטיביות של טקס, יש הנוטים לייחס לפעילויות חזרתיות טקסיות. פעילות אלה, אם תהיינה מבוצעות על ידי אדם, אך ללא ממד הסמלה לא תהיינה בחזקת טקס.
המרת רעיון גשמי לסמל ה נעשית על ידי פעולות שתכליתן הטקסית היא חיזוק הקשר בין הפרטים המשתתפים להווייה, בעקבות זאת בין הפרטים לבין עצמם, וזאת בשל ההתייחסות המשותפת להווייה.
תכלית חשובה, נוספת, לקיום הטקס היא העצמת יוזמי, עורכי, מושאי, משתתפי הטקס, כולם או חלקם בתפישת המשתתפים, שיכולים לקחת חלק פעיל בטקס או להיות צופים.
לעורכי ומשתתפי הטקס יש כוונה להעצים את ההתייחסות הרגשית להווייה, במטרה להעמיק את השפעת קיום הטקס בתודעת משתתפיו, וזאת כדי להחליף את המהות המעשית הנעדרת.
לעתים קרובות טקסים כוללים ביצוע תהליכים קבועים מראש כשרבים מהטקסים חוזרים על עצמם על בסיס זמן או אירוע קבוע. התהליכים הקבועים והחזרתיות עוזרים להטמעת ההתניה של משתתפי הטקס למצב תודעתי שיוזמי הטקס התכוונו אליו. עם זאת, בניואנסים של טקסים יש שינוי, בכוונה להתאימם למרחב וזמן בו הוא נערך, ולמקד את עניין משתתפיו.
תכלית הטקס היא חיזוק המכנה המשותף של הקבוצה המתייחסת לטקס, מתוך כך למנהיגיה או ליוזמי הטקס וזאת על ידי העצמת תחושת הערך למשתתפי הטקס.
דתות וארגונים חברתיים כמדינות ותנועות עממיות עושים שימוש נרחב בטקסים לחיזוק המכנה המשותף של המשתתפים בהם ולבידולם מהשונים מהם.
טקסים מקושרים לפרקטיקה של דת, שהיא מקרה פרטי של אמונה, שהיא מקרה פרטי של מחשבה המכילה אלמנטים לא רציונליים המשפיעים על התודעה. ככזה, טקס מקבל משמעות מסוימת ממקיימיו, מאלה שלא הטקס סופח משמעויות אחרות אחרות בהתייחסותם לקיומו, לדרכי ניהולו, ולעתים אף להתנגדות לעצם היותו בשל הערכים שהוא מקדם או שולל. התגובות שטקס עשוי לעורר משמעותיות למקיימי הטקסים, אם מעודדות, מאיזה טעמים, אם שוללות אותן ערכית או מונעות אותן מעשית.
