קטגוריה: אחיזות

"המחקר שלו [של בן ציון נתניה, י.ד.] היה פגום כי הוא ציפה ממנו להוות צידוק לפעילות שלו בהווה. אתה לא יכול להכפיף את ההיסטוריה לצרכים פוליטיים עדכניים, וזה מה שבמידה רבה הוא עשה. הוא העניק פרשנות סלקטיבית לעובדות ולמאורעות היסטוריים לא לשם המחקר של האינקוויזיציה בספרד, אלא כדי לתת צידוק להקמת הבית היהודי בארץ ישראל. מבחינה אקדמית מדובר במחקר פגום, אלא שנתניהו בחן אותו לפי האפקטיביות שלו בקידום הקמת המדינה היהודית… הוא התעקש לקשור קשר ישיר בין האקדמיה לבין הפעילות הפוליטית שלו. הוא האמין שאתה לא יכול לחקור משהו מבלי להבין מה הפעולה שנדרשת כתוצאה מאותו מחקר. הרעיון הזה, שמערבב בין הפעילות הפוליטית למחקר האקדמי, הוא רעיון שזר לאקדמיה האמריקנית ובמידה רבה לאקדמיה בכל מקום".