לחתונתכם
מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.
הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:
- את/ה
- טקס, מסיבה
- אני
מזל טוב
קטגוריה: אחיזות
‘אחיזה’ היא הקוזינה המרוככת של ‘הגדרה’ היא תפישת מילולית של מהות, באופן שמהות זהה תיכלל בהגדרה ומהות שונה תודר, וזאת בחתירה למינימליזם מילולי וליעילות מקסימליסטית.
מטפורה רעה
דימוי מתאמץ, מעיד על בעליו, לא על מושאו
לא אוהב מטפורות.
מטאפורות מתוקות, מיוזעות מתאמצות,
שתכליתן להעיד על מנסחיהן,
לא על מושאן,
דוחות אותי,
עושות לי – תתרן בגינת וורדים רגשית – רע לעור הפנים. להמשיך לקרוא מטפורה רעה
הטבעות טעמים
מה יש לכם מקרוזרים?
בארה”ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים.
במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע.
מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need. להמשיך לקרוא הטבעות טעמים
גיא בכור
פרשנות עידן חדש
צפיתי בגיא בכור. ‘מפרשן’.
בכור קובל על כך שלא מקדימים לטראמפ את התואר ‘הנשיא טראמפ’,
ולברק אובאמה הוא קורא ‘ההוא ששמו מתחיל באלף.’
מהז’אנר העיתונאי של אראל סג”ל ריקלין, בועז ביסמוט.
יכול להיות שהיופי בז’אנר, שאין התיימרות לנפק פרשנות אובייקטיבית, שכן אין אובייקטיביות, וה’פרשן’ מייחצן את עמדותיו, בגלוי, ללא מיסוך.
דיקמן, במה אתה עובד?
במה האפיפיור ואני דומים?
שנינו אוהבים את הבוסים שלנו באותה מידה; הם מתערבים לנו באותה מידה, שנינו מייחלים שלא ייגמר, מודים להם יום יום.
העבודה
להסתובב בין חברות מובינג ולהסביר להם את הקונספט שבו לקוח יכול להזמין ג’וב באופן עצמאי. באופנוע. בארה”ב. לבד. להמשיך לקרוא דיקמן, במה אתה עובד?
אפליקצה ויישום פורץ דרך
אפליקציה טובה היא כנייר, כמסך – פלטפורמה, אינדיפרנטית לקידום מסר.
יישום פורץ דרך הוא מדיום משפיע על מסר.
פגוש פוגייש פגשתי – באים מהקוועץ’
מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות*****
ממצקים את הסֶטְ-אָפּ
בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח.
אלה, שעל השיחה להיות נסובה אליהם, עליהם, שאם לא כן – יאבדו בה עניין, לא בהם עסקינן, כאן.
מדבר על מי שאינו מתוייג כ’עסוק בעצמו’. השיח נסוב על נושאים מקיפים.
בשיח מוצבים חבלי נחייה, מעקות, שמוליכים את בר-השיח, גם אם הנושא כלל לא נסוב עליו, אלא על אירועים אקסטרינזיים לו, במסלול שהקוועץ’ התודעתי האופייני לו היתווה.
כל שיחה מהווה זירה להצדיק את ההתנהלות שזכתה עד לשיח לביקורת.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** בוחני מציאות – חלק ניכר מתשומותנו המנטליות מוקדות לבחינת המציאות לאור כל גירוי שמונח לפתחנו.
*** איפיון תפישתי – תחושת דחייה, הערכה עצמית נמוכה, חרד, כמיהה לסדר, דוגמאות מתייחסים לגירוי חיצוני, זר כביכול, כזירה לכנוס את המציאות המסויימת לתוך המודל שיצרו להתמודד איתה, וחוו מסביבתם ביקורת על כך, שהם דחויים, שהם נחותים, חרדים, שהם צריכים את הסדר והארגון, אחרת אובדים, ולעיתים יוצרים סדר מומצא כשהוא איננו, בעיקר בהטלת רגולציה שרירותית.
**** בחוסר סבלנות – כשמטפלים בנושאים אוניברסליים, להדחף ברגע מסויים לדיון בו אני מהווה הקרש בו מישהו קולע לסל, בשיח עם הקוועץ’, צורך ממני סבלנות, שבמידה והייתה, הייתה נמוכה, וכעת יוצרת את צרימת המזלג בתחתית הסיר. כשה- P הרדום שלי מתעורר, אני ביירוט משימה ומתעכב בקוועץ’ של אחר – אינני מותנה לכך חיובית.
***** בהסתייגות – [כן, נאנח בלאות, כולנו מגיעים מהמאפיין התפישתי] כולם באים מתוך ההטייה התפישתית.
העניין הוא כמה אצל מאן דהוא בשיח מכניס את עצמו לאושש את סט התניותיו המסויימות אופייניות, שניכר שקיבל עליהן ביקורות, ובעצם הוא ‘משוחח’, מוכיח שיחות קודמות.
ו-כן, מניח שיהיה מי שייחס לי התנהלות כזו.
פרוגרסיביות – ערעור סדר שרירותי
סוקרטס
תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח,
היא מהות תפישה פרוגרסיבית.
קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות מהסוג המערער, לכן, מתעלמת מהן במקרה הטוב, נלחמת בה במפיציהן ובאחוזים בהן אם נתפשות כמאיימות על הסדר.
מימון הגנת נתניהו
כסף תוויתי
נתניהו גלגל את סוגיית מימון הגנתו ליועץ המשפטי לממשלה.
- האם יוכל לקבל מימון להגנתו, ולא ייחשב כשוחד או כמתנה?
- האם ניתן לקבל מעדי הגנה מימון לנאשם באותו תיק?
כאן, אינני עוסק, לא במוסר ולא במשפט.
כן, בתווית. על כסף.
להמשיך לקרוא מימון הגנת נתניהו
פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים*****
בדרך כללי אופייני ל–
- מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד,
- איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות.
כבמשחק בילארד,
- סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו עד הלום לא משנים סיטואציה עכשווית,
- על המכה הבאה לנפק תוצאה שתאפשר את המכה שלאחריה.
והמכה שלאחריה לא מעניינת בשלב הזה, שכן אין מספיק מידע ולא יכולת חישוב להעריך אותה.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שחקני ביליארד
משיח בכיכר
תפישת תפיסת מרחב ציבורי
עיריית תל אביב, הפרדה, חב”ד, עימות על רקע החלת ערכים סמרחב הציבורי.
לתפישתי, חב”ד היא נקודת קיצון על ציר ‘התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית’–’חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית’. ככזו יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה שלי מצבר מלים אלה. להמשיך לקרוא משיח בכיכר
מונדיאל גילויי לאומנות
סדנאת הטמעה וחירוב שמחות
בצפייתם במשחקים,
נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית,
צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים,
ונהנים, כך אני משער, פעמיים: להמשיך לקרוא מונדיאל גילויי לאומנות
אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית
לד.ז. המxימה,
רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית.
רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי.
“ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.”
מניח, שהתכוון לאהדה.
הבחנה
אהדה ספורטיבית
העניין שיש בתחרות ספורטיבית.
לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים.
יש מי שאוהד כדורגל, יותר מאשר כדורסל, ונטול כל אהדה לבדמינטון וכמובן ריבוי אינסופי של ווריאציות.
להמשיך לקרוא אהדה ספורטיבית התכנסות הזדהותית
בערות – נבערות
הבחנה
בורות
בורות – היא העדר ידע והשכלה.
אני בור בכל הקשור למקצועות רפואה.
נבערות
נחרצות הבורות, בורות הנחרצים
בערות היא היעדר השכלה בסיסית.
נבערות היא דחיית מחשבה רציונליות, במודע, לקידום סנטימנטים אמוניים מובחנים.
התנאות בחוסר ידע, בדחייתו לטובת פרדיגמות אמוניות מתכנסות הזדהותית. להמשיך לקרוא בערות – נבערות
רונאלדו מסי
במשחק בין ספרד לפורטוגל, רונאלדו משך את הקו המפריד שנמשח בינו לבין מסי בעשור האחרון – להמשיך לקרוא רונאלדו מסי
סדר פרואסתטי/ פואסתטי
סגירת מעגל – סדר לנטולים
ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב:
מציאות
סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה.
מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’.
נתניהו מציין, ש
מי שהרג לוחם דובדבן,
נהרג על ידי לוחמי דובדבן.
נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו
ערעור
למה על אנשי דובדבן להרוג את הורג חייל דובדבן?
בהנחה שהתקבלה החלטה יש להקצות משאבי אדם, כלכלה וסיכון בהרג הורג חייל דובדבן, כ –
- נקמה,
- הרתעה,
- איון (מהמילה ‘אין’) פוטנציאל הרג נוסף של מי שכבר הרג,
מתבקש להקצות למשימה את מי שיבצע את השלמתה באופן אופטימלי, בסיכון ומשאבים מינימליים.
עובדת החצנת ביצוע המשימה על ידי יחידת סמ”ר רונן לוברסקי, מעלה את השאלה, ‘למה?’
- למה להחצין מי הרג את ההורג?
- למה להחצין, שמבצעי החיסול הממוקד הם חיילי יחידת הלוחם ההרוג?
להלן הצעתי לשתי אפשרויות:
- העלאת מורל אנשי יחידת דובדבן. 🙄
מטיל בכך ספק. אם זו סיבה, היא סיבה משנית לעיקרית: - החצנת סדר פואטי, שפתי, מתכתב עם רגישי וצרכני סדר קונסרבטיבי.
האם יש פרקטיקה של היחידה שמטפלת במקרים ממין אלה?
אולי, לא ראש ממשלה מקדם את העניין.
האם רוממות הרוח גבוהה יותר מהתאמת צוות מבצע למשימה?
חוק קיזוז משכורות מחבלים
שטרן ודיכטר רוצים לקזז העברת כספים למשפחות מחבלים.
אם אמו של רוצח היא נתמכת סעד, המדינה תקזז בתמיכתה את עלות הנזק שגרם בנה? את עלות כליאתו?
ישראל מעבירה לרשות הפלסטינית ארבעה מיליארד ש”ח מפני שגורסת שזה אינטרס שלה להעביר.
- עכשיו תקזזת את סכום ההעברה למשפחות המחבלים??
- למה לא פי שניים?
- למה לא לעצור את כל ההעברה?
- אם יקזזו את הסכום מהמשפחות, הרש”פ לא תעביר את הכסף?
- יפחתו הפיגועים?
מניח שגם מצדדי הקיזוז אינם חושבים שיפיקו מכך תועלת.
דיכטר ושטרן, פורטים על סנטימנט הסדר הפואסתטי, הפרואסתטי, הסדר הבדיוני, בדיית הסדר, על מצביעיהם; אלה פעולות שקונסרבטיבים עושים כדי שצרכני סדר מסוג זה יהיו מסופקים סנטימנטלית. נוגעים להם חיובית בסנטימנט.
רטוריקה קונסרבטיבית
במכניקת מחשבה אֱמונית, משמרת מסורת, רגישה למחוות אמוציונליות מתכנסות, החתירה לסדר חורגת מגבולות הרציונליות, ממבנה ההיררכי.
נתניהו בתבונת מיומנותו, במיומנות תבונתו הפונה לפלח האוכלוסיה המוטה לסוג מכניקה מחשבתית מסוג זה מכוון לסנטימנט שמפעם אצל צרכניו.
בקונסרבטיביות, קיימת חתירה אינהרנטית לסדר. מענה לסנטימנט שואף סדר ארגוני, אורגני, גם אם לא לוגי, רציונלי היררכי – מראש וויתרו עליו עם קבלת אל, ציוויים, יישום מנהגים מסורתיים מחילי צביון.
על מצע פרקטי, סדר כשלעצמו, מהווה ערך. אימוץ פרדיגמות אכסיומטיות כְּאֶל, כהקצאת חשיבות של קונספט מדינה מעבר לרציונליות, הם תולדה של ייחול לסדר עוצמתי מארגן, כתפישה מוטמעת של מנהגים לספוח נאמנות פרטים באמצעות הטמעת רעיונות שישנם ערכים גדולים יותר מעצם קיומם.
החתירה לסדר, מחילה אותו, גם ל-מה שלא ניתן להכילו כ-סדר היררכי רציונלי, שניתן לתפישה מפענחת בתודעה בלתי תלויה אחרת, כפי שרציונליות שואפת.
מקור והשראה
אני משער, שנתניהו אישית, מוטה אף הוא לסוג סדר כזה בשל התפישה השמרנות המובחנת בהביטאט בה גדל. נתניהו מכיר, נחשף, לשימוש בסנטימנט זה בגרסה הבגיניסטית, ז’בוטינסקאית, המאפיינת תפישות קונסרבטיביות לאומניות, וכן, ההוא, הנציג המוביל את הקלסיקה הרטורית, שצרכני סנטימנט זה התחלחלו מהשוואת ז’בוטינסקי ובגין אליו, בשימוש הרטורי שעשו, ואל הנוהים בספרד, איטליה וגרמניה שנהו אחר רטוריקה מסוג זה.
עם זאת, לאור מרכיבי
- הבקרה הרציונלית שאני מזהה שפועם בו,
- מרכיב הציניות המניפולטיבית המאפיינת את התנהלותו,
אני משער שאישית, נתניהו פחות תגובתי, לסוג סדר כזה שהוא בורא לצרכניו.
סנטימנט
נתניהו מזהה את הסדר הפשוט, את הפאטרן של ‘הקם להורגך השכם להורגו’
- בבחינת הסרת האיום המיידי,
- ולא פחות – המאויים, הנהרג, הוא ההורג.
כך, מזהה את סנטימנט ההתכנסות ההזדהותית של הקורבן הנוקם, כמרכיב מאפיין אישיותי מובחן, אותנטי, אצל הנוטים לתמוך בו, חולקים אותם סנטימנטים; הייתה תקלה – נעשה הליך טיפול – הסדר הושב על כנו במידת האפשר והמתבקש, במגבלת אי השבת חיי ההרוג.
מציאות לאחר נמתחת
חזרתיות האקרוסטיכון הוא אחד מן הגורמים ל”דוחק השיר” (יחד עם החריזה והמשקל), שלפי תפישת משוררי ימי הביניים התירו חריגות דקדוקיות מסוימות שלא היו נסלחות במקרים אחרים. כך, למשל, במקרים בהם הצריך האקרוסטיכון ששורה תיפתח באות ו‘ נוצרו משפטים שהחלו בו”ו החיבור, שלא כמקובל בעברית שלאחר המקרא.
רטוריקה ליברמן(ית)
“אף אחד לא חסין ואף מחבל לא יחמוק”
פחות פואטי, פונה לסנטימנט הפשוט ברור של ‘אני חזק’, ‘אני נוטר’, ‘אני נוקם’, ‘אני מעצים את הנפגעים’.
הסדר קונקרטי. פשוט. לא מתייפייף באבסטרקטיות. נטול פואסטתיקה.
פופוליזם
מדריך לכותב ברשתות חברתיות
- במתח שבין אמת לחתירה לקידום תפישת ערך – פוגג ת’מתח, מתח ת’אמת,
- רטורית מתח טיעון לקיצון האבסורד – “מה, אני נאצי?”, כן חולק ערכי משותפים,
- קצר, קצר, את המסר, עוד,
- איים, בשם הרוב,
- המנע ממסר מורכב – נתון לפרשנות, לעיוות,
- מסאבטקסט, ניואנסים ואנדרסטייטמנט, מורכבים מדיי
- השתמש בגוף אנחנו רבים, עם דגש על אנחנו הרוב ולכן אנחנו צודקים,
- שגיאות כתיב זה אותנטי, מבטא זעם חרון,
- גם ריבוי סימני קריאה,
- כדי לקדם אגרסיה או עוולה מהצד שלך, הראה שגם השני עשה גם עוולה,
לא חשוב ההקשר, העוצמה זו הצדקה מספקת - שפה קורבנית סופחת אנרגיה מאחדת ומכנסת, – “כש… לא…”
- חסוך בהומור, מורכב מדיי, מקסימום לעג ליריב,
- אם בכל זאת הומור – הופכי, אבסורדי, זה כמו סלפסטיק – פשוט וניתן להבחנה מיידית,
- התמקד באויב המבחין
- חתור להסכמה במחנה האישי.
מסרים פולחניים במרחב ציבורי
ביטויי התכנסות קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית בפרהסיה
ניסיונות שיווק של מסרים מתכנסים קונסרבטיבית קולקטיביסטית הזדהותית אוניברסלית ובכלל זה כמובן מופעי לאומיות, יהודות, פולשניים.
אלה אין תכליתם לשכנע רציונלית את הנחשפים אליהם להמיר דתם, או דעתם תפישתם מערכת השקפותיהם וערכיהם בנושאי פרט–חברה בגין שכנוע. להמשיך לקרוא מסרים פולחניים במרחב ציבורי
אחיזה תודעתית
עיקר תשומותי התודעתיות מופנות ל-מה שאני קורא ‘אחיזה תודעתית’;
בשונה מתיאור ספרותי מילולי של אובייקט,
‘אחיזה תודעתית’ היא תצורת תפישה שמכוונת לכך ש
תודעה אחרת, בלתי קשורה,
תבין באמצעות התיאור את מהות האובייקט
כפי שנתפש על ידי האוחז תודעתית.
אותנטיות
אחיזה תודעתית
אותנטי – מהות בתצורתה הראשונית, גולמית, טרם הסרת או הוספת רבדים למקור.
צ’חצ’ח (יוּת) ערס (יוּת)
הקצנת ישירות, נעדרת אנדרסטייטמנט, ניואנס וסאבטקסט
לפני כמה שנים חבר אמר “צ’חצ’חיות – התנהגות קולנית”
וכנראה שאינני מדייק בציטוט.
באנגלית, riffraff, כשמילון וובסטר מבאר שזו מילת גנאי כ
- ‘חוסר כבוד’ לנשוא הביטוי שנמנה על מעמד חברתי נמוך,
- שם תואר בסביבת ה’פרוע’, ה’לא מאורגן’, ה’מבורדק’, ה’לא מסודר’.
לא מספיק טוב לי. לא עוטף לי את המושג. להמשיך לקרוא צ’חצ’ח (יוּת) ערס (יוּת)
מילניאלס ומחשבים
דור מסך
אני כופר בדעה, שדור המילניאלס מוטה מחשבים.
הם לא.
הם מוטי מסכים.
דור הבייביבומרס פיתח את המחשבים, אנשיו הנהיגו את התעשייה.
דור ה x היה הדור שהשתמש במחשבים, הצמיח סטארטאפיסטים.
מילניאלס צורכים ייצוגי מסך, תוצרי חישוב. ישירות – הם צורכים פחות מחשב מדור ה- x.
פגוש פוגייש פגשתי – מוכנות להרוג
מוקדש* למצהירי שבועת ווסאלים**, באי-נוחות***
פגשתי מי שהצהיר, ש-‘מוכן להרוג עבור… ‘ גם אם נקט בניסוח אחר.
ואני, חרבָּן מסיבות שכמוני, רואה שתי בעיות:
- המוכנות, הרצון לסייע בכל מאודם,
לא הורגים – מוכנים, רוצים, מילולית, אולי אפילו מנטלית – ולא עושים, - ואני, לא ביקשתי, לא רוצה, שאיש יהרוג, בוודאי שלא עבורי.
כן, מקווה שיעשו מעט,
במסגרת יכולות רגילות, בטבעי, באורגני, מרצון, בוולונטארי, בסנכרון, מבחירה המשרתת את העושה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** שבועת ווסאל.
*** באי-נוחות, שם אותי במצב של אסירות תודה מצד אחד, חוסר צורך מצד שני, ותחושה של אי אמון מרובד נוסף.
הבחנה בין למידה לעונש
בלבול נקוט
נתקלתי במצבים בהם סובייקט חושב ששינוי התנהגות מולו, הוא סוג של ‘עונש’.
בכמה מקרים מאלה, הסובייקט לא מבחין, בין ‘עונש’ לבין ‘למידה’. להמשיך לקרוא הבחנה בין למידה לעונש
טקס הוא טקס הוא טקס
טקס המשואות מכשיר את הקרקע לעוד ועוד מוות
תפישה קונסרבטיבית – אמונית, לאומנית, מתכנסת הזדהותית, יוצרת רהב טקסי וקונסטרוקטים חותרי הסכמה.
לעומתה, פרוגרסיביות – רציונליות, אינידיבידואליות, שיוויון ושלום, מניבה חתירה לדיאלקטיקה מערערת;
[כל] טקס הוא ניסיון להסמלת מציאות, סוג של אוקסימורון אמוני לצרכי עיצוב תודעתי, מניפולציה חברתית-דתית-לאומנית-פרסונלית.
בעת שרוגל אלפר חותר טקס, הסמלה, צביון, הוא מִדָמֶה, מתכנס בהיבט זה לתפישות קונסרבטיביות. כשכמיהת ריבון לטקס בניחוח וורדים ואלפר שואף לארומת קפה – עניין של טעמי ריחות, זהו מימוש סנטימנטים רגשיים שאין לאחד יתרון על אחר.
אידיאולוגיה
אידאולוגיה – אחיזה תודעתית
שלא לומר ‘הגדרה’:
סינכרון מילולי של
– סנטימנטים,
– ערכים
– ואינטרסים
של מנסח או מקבל רעיון ניהול חיים.
צביון התקהלותי
אני תוהה האם
קהילה צביונית, היא
אוסף פרטים,
שוולונטרית אינסטינקטיבית, מקפידים
להפקיר חירותם,
בהפקדת סמכות
אצל מנהיגים
להפקיע חירות פרט,
בשם התכנסות הזדהותית?
אני רואה בהחלה וולונטרית של צביון,
אחת התצורות הנמוכות ביותר של פרט לספיחת ערך אישית.
צביון, עבודת אלילים
ציביון
צביון, אחיזה תודעתית
החלת* דמיון** תפישתי*** ערכי**** מממש סנטימנטים*****.
החלת התנהלות דומה, משותפת,
על קבוצת אנשים בדרך כלל גדולה,
במרחב ציבורי בדרך כלל גיאוגרפי,
במטרה להחיל על המרחב תפישות ערכיות מסויימות,
שיוזם הצביון, המארגן, המקיים אותו – שואף לקדם.
הבחנה ימין — שמאל, כעת
ריבון נבחר חזק — בקרה שלטונית
שאלת הבוחן
חיזוק–החלשת מוסדות הבקרה על שלטון ימני נבחר.
בעלי תפישות קונסרבטיביות מובהקות, בלעדֵי, ועם הסברים תומכים במימוש הסנטימנט, שואפים לטעון את השלטון אליו הצביעו בכוח מממש, ולהקטין בקרה ממסדית על התנהלותו כגורם מאיט, עויין מעכב את מימוש תפישותיהם.
להמשיך לקרוא הבחנה ימין — שמאל, כעת
שאלון קונסרבטיבי — פרוגרסיבי
מנעד שמרנות — קידמה
שאלון מבחין בין תפישות, תצורות מחשבה, קונסרבטיביות לפרוגרסיביות.
להמשיך לקרוא שאלון קונסרבטיבי — פרוגרסיבי
הבחנה ימין – שמאל
קונסרבטיביות — פרוגרסיביות
הביטויים ‘ימין’ ו’שמאל’ רווחים בפוליטיקה, ובזו העכשווית במיוחד.
בעוד ש’קונסרבטיביות’ ניתנת להבחנה ברורה, לאבחנה אינטואיטיבית,
להערכתי, יקשה למצוא מי שיגדירו באופן זהה ‘פרוגרסיביות’.
יתירה מכך, פוליטיקאים מיומנים, שיגדירו עצמם ‘שמאל’, בעת שיפרטו את הגדרתם יחשפו חילוקי דעות עם אחרים על האם הם ‘שמאלנים’*, ומאיזה ז’אנר.
* זו הסיבה האינהרנטית ששמאל הוא אינדיבידואלי, מצוי בקבוצות קטנות, מתפצלות, מפוזר, מתבדר, בלתי ניתן לאיסוף, לא מאוחד, נושך את מנהיגיו. אינהרנטית.
בעת ששמאל מתכנס הזדהותית סביב רעיון או מנהיג – זה אינו שמאל, זה ימין שמדיר מערכי יסוד מסויימים, מתבדר לקידום ערך אחר. ולכן חייב להצליח כדי לשרוד, כשימין קלאסי פטור ממעמסה זו – ישנה הודייה לריבון על הטוב, וייחול חזק אף יותר לחמלתו ברע.
להמשיך לקרוא הבחנה ימין – שמאל
טיוטא: קונסרבטיביות היא מחלה?
לא. חשוכת מרפא
שמרנות/ קונסרבטיביות/ ימניות היא סנטימנט;
אינסטינקט תפישתי – מכניקת התניית תפישה מתכנסת לערכים מוטמעים.
תמציות
קונסרבטיביות תפישתית היא תצורת מחשבה רווחת, מוטמעת.
התפתחותה אבולוציונית ⇐ סוציולוגית ⇐ רציונלית,
גם אם אחיזה בה נעשית ממניעים שאינם קשורים לבקרה רציונלית אינטליגנטית.
פתאום קם אדם בבוקר ומרגיש כי הוא עם…
להמשיך לקרוא טיוטא: קונסרבטיביות היא מחלה?
עוררות ריגשית
הכרה, סליחה
בהיות פרט במצוקת עוררות רגשית,
הוא מצפה מסביבתו זו התומכת המעורבת במצב, להכרה, הבנה הזדהות, עם לגיטימיות הביטויים להתנהלותו המצוקתית, ולגורמיהם, וזאת, כתנאי מקדים לשיבתו לסבירות התנהלותית.
בקשת ‘סליחה’ היא מענה לצורך זה, בו אחר מזהה שאובייקט נמצא במצוקה רגשית, ומי שתרם למצוקה זו מכיר בכך, נותן לתחושה הכרה ולגיטימיות.
פגוש פוגייש פגשתי – טועים ומגדילים
מוקדש* לאהובים** מבכרים*** לשָמר טעות על תיקונה****
מי שטעו בבחירת אחת מ[(בדרך כלל) שתי] אפשרויות, העדיפו את השגויה, להבנתם, כלומר תמללו את טעותם אחרי קרותה.
טעות.
לטעות, קורה. קורה פחות להבין, להודות בטעות.
טעות גדולה יותר – קפיאה והתבצרות תודעתית בבחירה קודמת, מניעת פעולה מתקנת.
איך מבחינים שזו צורת התנהלות אופיינית – כשזו התנהלות החוזרת על עצמה.
ניתן לראות שמשאבים מנטליים מוקצים לטובת התיידדות עם כשל, עם אי-נוחות, ריסון תגובתיות, ולא להטבת מצב.
כך, מעצימים טעות, חורצים עמוק יותר את פרקטיקת התהוותה, מזמנים את הטעות הבאה, הערוץ בזוית מטה נמצא, הפרוטוקול קיים, הטעות הבאה תזרום בערוץ מים הזורמים למקום הנמוך.
ייתכן, ששימור כשל קורה מחוסר רצון להודות בטעות,
מתחושת כשל של הפעולה השגויה,
שמרפים את הביטחון בעשייה הבאה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט;
מין מחוות של קונסרבטיבים שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית.
שיהיה.
** אהובים, מהמעגלים הכי קרובים האפשריים.
*** מבכרים – לא בטוח שזו המילה, שכן ‘מְבַכֶּר’ צופן החלטה מודעת, וייתכן שזה סנטימנט מוטמע שלא מותיר מספיק אנרגיה להתמודד איתו.
**** תיקונה – בחינת המצב, והכרעה לטובת אלטרנטיבה קודמת, שבדיעבד הייתה טובה יותר, או בחינה חלופה אפשרית חדשה.
לצופף שורות
קונספטואלית
פרטים עם מערך תפישות וערכים משותפים,
המזהים איום על שלמות הקולקטיב איתו הם מזדהים,
באופן אינסטינקטיבי וולונטרי, או במודע וכתגובה לקריאה,
מתעלמים מהבדלי התפישות ביניהם,
מתכנסים ליצירת עוצמה מצרפית
להגנה על ערכי הליבה של הקולקטיב,
באיום או פעולה
דפנסיבית או אופנסיבית.
התכנסות דת מדינה
הוזמנתי למיסת 31/12, בכנסיה מקומית. לא הצלחתי לעניין שותפים. איך אמר החשמלאי המוכשר בן ה- 27- ו’נשמרתם לנפשותיכם’, היא הגישה כאן. נסעתי לשכונת La Paz, צפון מערב אקרה.
חניתי כקילומטר מהיעד, הליכה מהירה, כ- 200 מטר מהכנסיה, מקומי נטול חולצה הרים ידיים ונהם מולי. לקחתי מעט שמאלה – לא נעים. הפעם השניה שנחשפתי ל’ייצוג אלימות’, חיווי של מקום שוחר שלום. להמשיך לקרוא התכנסות דת מדינה
שלטון רע
אזרחים מסוכנים
מדינה בה שלטון נבחר עויין את מוסדות השיפוט והאכיפה,
שואף שמוסדות אלה יעשו את דברו,
היא מדינה שנשלטת על ידי ריבון רע, מושחת,
שואף להשתלט על מנגנוני בקרה, לאפשר לו לנטרלם,
ועושה זאת תחת כותרת – טובת ההמון. להמשיך לקרוא שלטון רע
עוד על תקשורת נתניהו
דיאלקטיקה אופיינית
מהות שמרנות היא חתירה לנורמטיביות. מצפן התנהלות פרקטית והעדפות ערכיות.
נתניהו
- פונה לעיקרון הרסיפרוקלי,
עקרון ההדדיות, הגזירה השווה, שמהווה בסיס נורמטיביות, - מנסח את היותה,
- מקבע אותה
- ואז בונה את התל הלוגי לכיוון שהוא רוצה.
להמשיך לקרוא עוד על תקשורת נתניהו
ביטחון וחרדה
עוד מעט
בהתממשקות עם מציאות ישנה מידה של ביטחון לפני התחככות של פרט עם מצב, משימה;
באיזו מידה של הצלחה פרט משער שיצליח במשימתו, טרום ביצועה. להמשיך לקרוא ביטחון וחרדה
חשיבות פתיחת שגרירות בירושלים
לקידום ריבון
ריבון חוגג הצלחה באמצעות מחווה טקסית וביורוקרטית בנתינתו מענה לסנטימנט של נתיניו.
בצמצום
פתיחת שגרירות בירושלים היא בת דודתה של ‘פגיעה ברגשות הציבור’.
בקיצור
שמחת ריבון
שמחת העברת שגרירות ארה”ב לירושלים היא של ריבון ששאף לעשות זאת, והצליח במשמרתו לנכס לעצמו את ההישג.
שמחת אזרחים
תוצר של
- שמחתם בהצלחת ריבון בו הם תומכים, לממש את רצונו, אישרור לעצמם ולברי שיחם/ פלוגתם על מעלותיו,
- תחושת ערך לקולקטיב אליו הם מתכנסים הזדהותית,
בהטייתם לסממנים סימליים,
ושיוך לסמלים ערכים ריאליים.
פתיח
העברת שגרירות ארה”ב בישראל לירושלים – סיבה לשמחה.
מהווה מימוש רצון.
של מי?
זה כמו, דומה לא זהה
עריכת משחק ידידות ארגנטינה/ מסי טרום מונדיאל, כמופע ראווה נגד נבחרת ישראל נטולת אספירציות ספורטיביות אקטואליות, מאמן וסגל קבוע.
דומה
מעצים את ריבונות המארגן, עובד על סנטימנטים של הקהל.
לא דומה
בעוד שבהעברת השגרירות יש את סנטימנט הלאומיות המולבש על רציונל – הכרה בינלאומית, ומשמעותה הרבה גם אם בלתי ניתנת לכימות,
במשחק יש את סנטימנט הלאומי – גדול הדור מזכה את הקולקטיב בביקור, יראה את המקומות הקדושים ויתפעל, וישים את הקולקטיב על המפה הפוליטית העולמית, ההלבשה היא על סנטימנט אהבת ספורט, כדורגל, והסנטימנט הכמה להתחכך עם דמויות גדולות מהחיים.
עניינית
מיקום השגרירות הוא, בעצם…, לא באמת מעניין.
כדאי, רצוי שתהיה במרכז אורבני שמהווה מרכז פעילות עסקי.
פרקטית, אם שגרירות ארה”ב עוברת לירושלים, והשגרירות הנוכחית עוברת להיות קונסוליה, הרי זו סיבה לשמחה, תרומה כלכלית.
וברור שלא זה העניין.
העניין הוא ה’הכרה במעמדה’ של ירושלים.
ומה הרבותא ב’מעמד’ה של ירושלים?
חשיבות הסמלה
דיון על חשיבות הסמלה משול לויכוח על איך הסלט יותר טעים עם עוד מלח או ללא.
כל טיעון אצל המשוכנע מאושש את התזה, ואצל השולל – מפריך.
אני מאלה שעויינים הסמלה בכל תצורה שהיא – נראית לי כ
- מניפולציה של ציניקנים על נבערי תודעה כבויי בקרה רציונלית, בכללי – מצער, בקטנה,
- ניסיון לשחק לי בתודעה, בפרטי – מטריד בגדולה.