מבוא

יומרתי #1

מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.

'אמרו את זה קודם לפניי' – נכון, ואז? אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לנסח אותם מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלפיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך עושה עם 'טכס' ו'הבחנה בין ימין לשמאל' (שגם) בהם אני מחדש, לפחות לעצמי.

זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.

הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אלפביתית. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.

אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.

הניסוח לא מתיימר 'להסביר' מושג,
אך כן 'לאחוז' את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל'אחיזה' נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.

אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.

באמצעות ד"ר אשר לוי נחשפתי לאמירה "הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)" (Alfred North Whitehead: "The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato"). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.

הקודקס 'חסר' במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל'אחוז תודעתית' כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש'ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה'. רצפה עם חורים.

המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.

לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.

אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת 'כמה עלה לי', על מה אני מוותר כדי לעסוק 'בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא'. ייתכן.

עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.

המניע שלי #3

אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג'ים לתודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

מצייץ בידיעה שמְתֵי מעטים בעניין.

המאמץ הוא בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בציוץ – זניחה.

תכלית העבודה

♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.

הלקסיקון

אגואיזם #56

טובתי על חשבון סביבתי

תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.

פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.

אהבה ##

אהבת חינם #447

קריאה להתקהלות אמונית

ביטוי רווח, חסר פשר ישיר ועתיר משמעויות משניות.

הצעה להסבר

קריאה לאחרים להחיל על עצמם וסביבתם
אמונות, סט ערכים ויישום פרדיגמות
שתואמות את קהילת הקורא,
להמיר ביקורת שוללת (את אמונת הקורא וקהילתו) באימוץ אכסיומטי של תכני הקורא,
כערך נשגב.

'אהבת חינם', תכלית #416

מניפולציה כונסת

מהי כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי?

הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריבים פוליטיים לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.

או: #321

חלופה (אלטרנטיבה)

מילה שמפרידה בין אפשרויות לדבר מסוים.

אובדן: #219

הפסקת נגישות לטובין

טובין ממשי או רעיוני שהיה נגיש,
לאחר כשל יישום כוונה מקדמית, השתנה לבלתי נגיש
ויש תקווה שיימצא בעתיד.

'אבידות' חיי אנוש – מינוח מנחם, דתי, מניפולטיבי, ללא התכנות; רציונליות שוללת החייאת מתים (בעתיד).

אובדן | הפסד #222

גריעה זמנית | גריעה תמידית

אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשית או רעיונית – נגרעה מרשות בעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.

הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.

אובייקט #301

נושא התייחסות

מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.

פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?

אובייקט סובייקטיבי #383

פרט אחר

פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.

עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.

מכאן רציונל השיוויון הבין אישי.

אובייקטיבי #302

התייחסות מכניסטית

התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של הסובייקט המעריך.

האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא אובייקטיבית.

אוטומט #162

תגובה לא מותנית לתנאי מקדים

פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.

פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.

אומץ: #191

החלטה מודעת מסוכנת

תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה רציונלית, לכנוס משאבים יקרים או נדירים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה להמנעות או לפעולה חלופית.

אחיזה תודעתית: #122

תפישה. התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה

תמלול תפישה, מכוונת ל
תודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.

התודעה האחרת אולי לא תראה בהצעה ל'אחיזה' הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.

אידאה פיקס #209

תפישה חסינת ערעור

דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.

בעלי 'דעה מקובעת' דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.

חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.

אידאולוגיה #186

צבר רעיונות מנחה

צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – קהילה.

איום #81

חשיפה להכרעה: אם – אז פוטנציאל שלילי

חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית,
נתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.

עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.

פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.

איכות: #134

quality, קרבה לכוונה | מהות אופי

קרבה לכוונה:
הערכת בוחן
את מידת הקרבה של מושא בחינתו
לתפישתו את הכוונה המקדמית.

קרבה גבוהה לציפייה תניב תיוג 'איכות'י.

|

מהות אופי:
תכונות מהותיות שמיוחסות לאובייקט נבחן.

אימה #84

'פחד' בעצימות

תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.

אין #259

לא

שלילת קיום.

אינטואיציה: #67

היסקי תחושתי

מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.

התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.

אינטרס: #193

עניין במושא נתפש

העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.

העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.

האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.

אינסטינקט: #128

תגובה ראשונית לגירוי

תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.

תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.

הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ'שלילי' להיבטי קיום.

ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.

אינסטינקט | דחף: #158

השרדות | התנהגות

אינסטינקט
ל'אינסטינקט' מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.

דחף
'דחף' מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.

אינסטינקטים, דינמיקת שינוי: #153

אינסטינקטים, ככלים השרדותיים, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות פיזיולוגיות וקוגניטיביות.

האפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירותם, אבחון ומידת ההתאמה שלהם לחיוויי מציאות דועכת עם בלות, עד לרמת אי־רלוונטיות או אף מסבה נזק לייצר הקיום המפעם.

אינסטינקט | סנטימנט: #130

דחף | בקרה

יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:

בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.

כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע? ) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה

טריגר

מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.

למה?

אני כורך את מושגי ה'אינסטינקט' וה'סנטימנט' יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.

להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.

מה עושים עם זה?

לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.

איפוק: #160

ריסון דחף לסיפוק סנטימנט

מלווה בתחושת אי־נעימות.

ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של 'שליטה עצמית'.

אכפת: ##

אלוהים: ##

אלטרואיזם: #57

זולת מעל פרט

תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.

פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש'הקריב'.

אלמנט: #213

מרכיב מהותי

אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.

"אל ת…": #359

משטור

הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.

אם אז: #444

תנאי – אם > מימוש – אז

תנאי – אם:
ביטוי מקדים למצב עתידי
שבהינתן מימוש של המרכיבים שיפורט בהמשך הביטוי,

מימוש – אז:
ינקטו פעולות שפורטו, או יתרחש אירוע שהוכרז.

אם; איום | הבטחה מותנית: #445

(-) הימנעות מרע | (+) השקעה בטוב

 איום (שלילי)

אם – ביטוי המשמש כאיום, שבהינתן מצב מפורט
אז – תקרה פעולה או מניעה שאינה רצויה למאוים (– מי שהביטוי ננקט מולו.)

עידוד (חיובי)

אם – בהינתן לפרט אחר תנאי(ם) נוגד רצון או סופח משאבים יקרים / נדירים ממצב עכשווי רצוי יותר, לאחר שמי שהתנאי מופנה אליו ישלים את המעשה או ההימנעות המפורטים
אז – תקרה פעולה, או מניעה רצויה למי שהתנאי ננקט מולו.

Chat Gpt

המינוחים החיוביים של "אם אז" כוללים *הזדמנות*, *אפשרות*, *פוטנציאל* ו*סיכוי*, וכולם מבטאים רעיונות של *פוטנציאל חיובי* שממתין להתממש, אך אין בהם הבטחה מוחלטת לתוצאה חיובית, בניגוד לאיום, שבו התוצאה שלילית וודאית.

האם: #446

בירור

שאלה מקדימה חותרת ידע, הבנה, אישוש, וגזירת השלכות עתידיות, תכליתה לברר שמצב, הנחות או תנאים שיפורטו בהמשכה, אכן מתקיימים.

בנקיטת שאלה שאינה מבררת, השימוש ב'האם' מהווה איום שמשקף לנשאל ידע, הבנה וגזירת משמעויות שהשואל מברר, כלומר מטיל ספק, שהנשאל מודע להן.

אמונה: #30

הנחות כידיעה

מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטייה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור 'אמיתותן'.

אמונה דתית: #32

סדר רעיוני מוחל

רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.

תכלית אמונה דתית: #33

הסדרת חיי קהילה

הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

אמונה | ידע: #195

מיסטיקה, מצוקה | רציונל, קידום

תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.

בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.

תיקוף: אמונה | ידע: #196

שרירות | ערעור

🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.

🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.

אמונה, תכלית: #35

סדר שרירותי בכאוס

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.

אמוניות, פרדוקס: #36

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שמבנה, קונסטרוקט, אמוני הונח,
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
שמה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.

'מאמין ש…': #370

כמיהה להתערבות מיסטית

"אמונה" מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.

בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב'אמונה' במקום 'אפשר', 'הערכה, השערה', 'התכנות', 'תקווה',
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב'אמונה' מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.

אמת: #25

ניתן לאישוש

תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

ב"אמת": #299

אמירה לא ניתנת לתיקוף

הוספת "באמת" לאמירה, טענה, עמדה או נראטיב, מעידה על מודעות או תחושה, שהאמירה לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני לנסוך תקפות חסרה.

ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.

פרדוקסלית, השימוש ב'באמת' מחליש אמינות מאמירה, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.

אני: #300

סובייקט

מכלול אורגני מכיל תודעה שמסוגל, לתקשר עצמונית את המילה 'אני'.

אנרגיה: #244

תוצר מפגשי כוחות

תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים בכוחות מתממשקים.

צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.

התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.

אסתטיקה: #47

יופי. הנאה רעיונית

ספיחת הנאה מרעיון, חיוויי ראייה או שמע,
בשל התאמה לסנטימנטים מוטמעים.

סיפוק סנטימנטים אינו צורך קיומי או יישום מקדם ומחייב יכולת מעבר לסף כניסה אינטלקטואלי.

אצילות: #263

ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה

בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.

הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית, מקומית ומהשפעה זולה מפחתת.

"[לא] בא לי": #279

התייחסות לרצון ללא הסבר

ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.

בדיה תודעתית: #66

חוויה שלא הייתה כמציאות

ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.

שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].

תכלית בדיה תודעתית #305

קידום ערך אישיותי

נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.

יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.

ביטחון: #388

הומאוסטאזיס. קיום מיטבי

תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.

בקרה רציונלית #181

בחינת סבירות

הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.

שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.

בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182

תפישה: תמיכה | שלילה

עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.

אישוש
איתור מרכיבים תומכים.

הפרכה
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.

ברירת מחדל #163

האפשרות שתמומש בצומת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.

ChatGPT אישר:

גורל #142

סדר התרחשויות שנקבע טרם קרותן

יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.

תפישת 'גורל' שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.

במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים 'גורל'יים.

רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג 'גורל', בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.

גורל | קארמה #147

עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים

גורל אלוהי

אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.

קארמה

מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.

גחמה #159

קפריזה, התנהגות פתאומית

תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם תוצריה נתפשים שלילית.

דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שהיה מניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.

גירוי #123

חישה; עיבוד חיווי מתווך

עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.

לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית.

גמילה #136

המנעות מהנאה שהותמרה לצורך

תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים
שבתחילת צריכתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.

תהליך הגמילה סופח משאבי השרדות שחורגים מסיפוק הנאה.

מטרת הגמילה – לחזור לצריכה מבוקרת ונשלטת עד כלל לא.

גן עדן | גיהנום #126

קצה הטוב | קצה הרוע – אין

חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;

תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦ מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.

• • ---

    געגוע #331

    תחליף רגשי חסר

    חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.

    תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.

    עוצמת געגוע תלויה ב

  • קרבת מושא הגעגוע לחשיבות סנטימנט במבנה האישיותי,
  • מידת סיפוק התחליפים; מידה נמוכה, געגוע רב.

  ---

דאטה #199

תוכן גולמי לעיבוד

תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.

דאטה | מידע #200

תוכן גולמי | עיבודו

דאטה – תצורת תוכן גולמי טרום הסבה למידע נגיש לעיבוד תודעתי.

דז'ה וו #68

חוויה שנחוותה

חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.

תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.

תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי 'תודעה רחבה',
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.

דחיית סיפוקים: #278

מניעת סיפוק רצו:נות פיזיולוגיים

מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.

פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, אם בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.

היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתוייגים כלקויות ב

🌖 'שיקול דעת'
🌗 'התמכרות'
🌘 'נורמליות'
🌑 'פשע'.

דחף, אימפולס: #271

פעולה פתאומית שלא רוסנה

התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.

תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.

דילמת טיפול בחרדה #92

הגברה או הפחתה

בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם

😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,

או,

📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.

דימוי #77

יניקה מאחר

אמצעי מילולי
לתיאור אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.

דימוי בינארי ➕➖,
או מורכב.

🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.

🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.

דיסוננס קוגניטיבי #101

ערכי התנהלות סותרים

התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.

הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.

מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.

דמוקרטיה #420

שיטת ניהול פוליטי

שיטת מוסכמת על קבוצת פרטים, שהחלטה תתקבל בהצבעת מספר המשתתפים הרב ביותר שתומך באפשרות מוצעת בין חלופות.

עקרונות

שיוויון
לכל משתתף קול אחד.

אפשרויות
תמיכה, התנגדות, הימנעות.

הכרעה דמוקרטית, בעיה מבנית: #422

האם יותר קולות לחלופה נוגד רוב מוחלט לאחרות?

בעיה מוכלת בהכרעה דמוקרטית:
האם בחירה שזכתה למירב קולות
ובפחות מחציים,
נוגדת את רצון הרוב שתומך בחלופות?

הכרעה דמוקרטית, מוסר #423

רוב יכול לפגוע במיעוט?

מה גבול מימוש הכרעת רוב?

האם בהכרעת רוב ניתן מוסרית לפגוע במיעוט פרטים?

מהי הגדרת פגיעה?

האם פגיעה שאינה פיזית, כפגיעה בכבוד הרוב, היא בבחינת פגיעה שיש להגביל חירות פרט כדי למנוע אותה?

דמוקרטיה, מורכבות #424

יישום פוליטי של שיטה דמוקרטית טעון פרשנויות בשל
המורכבות האין סופית של השיטה;
היבטי זכויות, חירויות ואינטרסים של הפרטים, ריבוי אפשרויות היישום ומשמעויות הייצוג, ההכרעה והשליטה השונות של ועל המשתתפים.

לכן השונות ביישום בין מדינות.

הכרעה דמוקרטית; ישירה | סייגים #425

הכרעת רוב | החלת מגבלות

יישומים דמוקרטיים מתקדמים מרסנים אפשרויות כפיית רוב באמצעות חוקה וסייגים, ייצוג ובקרה על הממשל, במטרה לצמצם אפשרויות של עריצות רוב בבחירות, להרחיב הסכמה על חשבון משילות ולאפשר חיים משותפים בהסכמה.

דמוקרטיה מתגוננת #111

אוקסימורון אוטו-אימוני

החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר שלטון ותפישות המשיתים.

על־פי רוב, יוזמת ימין מגייס רציונל
להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.

דמוקרטיה, שיטת ממשל מושלמת #112

לא ייתכן יישום מושלם

שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.

אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.

כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.

דמוקרטיה, שיטת ממשל נשאפת #114

הכרה שאין שיטה עדיפה

מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.

דמוקרטיה שלטון הרוב, ממשל העם #107

מתח בגישות

עממי, קונסרבטיבי:
מעצים את זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.

ממשל העם

פרוגרסיבי:
מקדם את זכויות הפרט והמיעוטים
ומבקר תדיר את המשטר הזמני וליקוייו בריבוי היבטיו.

דעה #205

התייחסות לנושא

מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.

תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטיה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.

דעה, מיצוק #207

נטייה לדבקות

לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.

תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.

בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ'חדש', נטול דעה לגביו.

דעה, ניסוח #206

ביטוי להתפתחות שכלית

עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות 'דעות' בהתאמה אישית.

ה'דעות' – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.

דעה | עמדה: #210

אבסטרקט | פרקטיקה

דעה – הפשטה
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.

עמדה – פרקטיקה
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.

דעה, שינוי #208

אם שימור מזיק

שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.

תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.

דת #34

ציוויים לתחזוק קהילה

מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.

נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכות.

הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.

האם יש חוויה אנושית ללא תמלול? #120

לא.

הבחנה נטיית אישיות #72

טיפול במציאות או ברגשות

בחשיפה למצב,
אישיות נוטה

😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות מתיחה/ כיווץ היבטי מציאות
ואז לטפל בה,

או,

🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או תסכול מכשל ואז טיפול נוסף.

הבנה #6

פיענוח מידע

חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.

נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה
שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה,
את קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים, ההיררכיה וההקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית?

הגינות #227

חלופה שווה

חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.

הדדיות #188

מוטאליזם, החלפה טובין

בעלי חיים (אורגניזמים) מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.

הדדיות | סימביוזה #190

אנושית | ביולוגית

הדדיות אנושיות

תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית. מנעד תוכן ההחלפות כולל פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.

סימביוזה ביולוגית

נטולת מורכבות ובחירה; תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.

הוויה קובעת תודעה #97

מציאות רצויה

תפישת מציאות 'נכונה'.

חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.

התוצר: התייחסות 'נכונה'.

השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.

ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.

הומאוסטאזיס #389

אורגניזם, יציבות מיטבית

מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.

בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.

מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.

בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.

הומאוסטזיס הכרתי #180

תודעה בשגרה

תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.

הזדהות: #334

קידום הידמות

תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.

מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.

הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406

מתבקשת הטיה

הכלים המנחים לפרט בהתנהלותו הם תוצרי אישיותו.

אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגות האחר בהתאם.

פרטים נבדלים (גם) במידת יישום ההזדהות ההשלכתית שמאפיינת אותם.

הזדהות השלכתית, כשל #407

ציפייה שאחר יאמץ את התנהגותי

השלכה של פרט את ערכיו על אחר וציפייה להתנהגות בהתאם –
כשל סובייקטיבי רווח, תוצר פרובינציאליות אינטלקטואלית, או כיבוי בקרה רציונלית.

הדגמה אינטנסיבית מאפיין
♠ נרקיסיזם, פתטיות,
♣ חברי קהילות אידאולוגיות וכתות אמוניות דתיות.

התכנסות הזדהותית #29

רצון להשתייכות ערכית

תחושת סיפוק מהזדהות והשתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות
שנתפשות כנאצלות.

התכנסות הזדהותית, איפיון #384

הטיה אישית

פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.

התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.

קשה לאבחן אם עמדה פוליטית 'מתכנסת הזדהותית' או 'רציונלית'.

התכנסות הזדהותית: תיווך ואימוץ #385

כריזמה סמכותנית

התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.

סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.

התכנסות הזדהותית, אימוץ עמדות #386

אינסטינקט ספיחת ערך, בהשתייכות

התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).

התכנסות הזדהותית, נושאים #387

עמדות וטעמים נרכשים חברתית

הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.

התכנסות הזדהותית לחלש #48

עוצמה

הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:

⬅️ 'לו אני במקום' – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ 'אני חזק נדיב' – הגרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.

האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?

התכנסות הזדהותית לעוצמה #382

שאיפה נחותה

התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.

התכנסות הזדהותית | הזדהות השלכתית #409

אימוץ התנהגות | ציפייה שאחר יתנהג כמוני

נרמול עצמי
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.

|

נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר שיתנהג כמוני.

הזדהות רגשית #28

אמפתיה; הבנה של תחושות אחר

הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.

ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.

עוצמת המצוקה של החווה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.

אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.

החלה #165

קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב חדש, שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.

שינוי התוכן נתון להחלטה של בעל־הסמכות הריבונית, והחלתו אדישה לרצון הנתינים.

הטייה ##

הטלת ספק #40

ערעור לוגי

בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.

הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.

היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.

היבט #367

אספקט, פָּן

מרכיב אחד מסוים מתוך כמה של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת.

היסטוריה: #43

תיעוד מאורעות

רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.

התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).

היררכיה #290

מדרג השפעה סדורה

סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.

יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.

מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.

סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.

היררכיית סמכות אנושית #291

יכולת החלת רצון

מארג יחסים בנושא סדור בין דמויות, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.

מטרת ניתוץ היררכיה #293

שיפור בהשוואה

דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;

מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.

מניע ניתוץ היררכיה #294

שיוויון | אינטרס

➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.

נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.

רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.

ניתוץ היררכיה, החלפתה באחרת #295

שימור תשתית, שינוי אישי

אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.

הכרה #390

קשר עם מציאות

מצב בו
מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.

הכרח, כורח #161

בחירה לא מרצון, מאילוץ

בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.

הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.

♠ ב'הכרח' יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש'אם לא אבחר בחלופה המסוימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.'

הכרח, כורח. בחירה?: #105

אוקיסמורון, כביכול

קיימת אפשרות של מחדל בחירה, שלא נבחרה ויושמה כי נתפשה על־ידי ה'מוכרח' כחלופה גרועה מה'הכרח'.

הליך: #325

פעולה ביורוקרטית או משפטית

פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.

הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.

הנאה ##

סנטימנט כהסבר רציונלי #155

תקלה כהסבר רציונלי

יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
♠ כמשרתים את טובתם,
♣ כמספקים רגשית,
מוסבר באופן טבעי ורווח בטיעונים רציונליים.

תקלה.

תוצר תמימות או מניפולטיביות:
ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.

ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.

הנחה #211

Assumption, התכנות קיום מרכיב

ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
מהווה בסיס ליצירת מסקנה שמטרתה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.

Chat GPT

שאלה

What is the following definition for: "Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion."

תשובה

The definition describes the concept of a "preliminary statement" or "אמירה טרום הוכחה" in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.

הסכמה #254

ויתור על עמדה למען יותר ערך

מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.

הסכמה | פשרה #257

ויתור להשגת ערך גבוה יותר | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

הסכמה

ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.

פשרה

נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

העדפה #

הערכה, השערה: #31

הנחה ניתנת לבחינה

ניסוח הנחה מלמדת על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.

הפסד: #216

תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.

כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.

מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.

הפסד | ויתור #217

תוצאה רעה | חלופה חיובית

הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.

ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת אובדן.

הפסד כוויתור = מניפולציה #218

[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ'ויתור' היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.

לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ'ויתור' כדי לספוח תחושת ערך חיובית.

הפסד – עצימות #223

השלכות וערך טובין

תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.

הפרכה ##

הפתעה #157

אין מוכנות לחיווי

תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.

מייד לאחר 'הפתעה', תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.

לרוב, 'הפתעה' מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.

הקצאה #317

תכנון חלוקת משאבים במידה

תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לגורם אחר.

הקרבה: #58

החלפת ערך נתפש ברעיון גבוה יותר

ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב^♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות^♣.

♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל'מקריב'.

♣
🔸הבנת הערך ה'מוקרב', טרום מעשה ה'הקרבה',
🔸ללא מודעות טרם ה'הקרבה' – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה' לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.

הקרבה מתיחה והסתייגות: #59

אילוץ ויתור על טובין אינו הקרבה

טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.

אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.

* הפסד כפוי אינו הקרבה.

הרגל #173

תגובה קבועה לגירוי ידוע

הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.

הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.

נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.

הרגל, מניעה #174

מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.
הפרה תתרחש כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג החשיבות.

ישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.

הפרת הרגל תקרה בעקבות
⬛️ התעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ או החלטה רציונלית
▪️ לספק רגש חיובי חילופי אחר
▪️ או לטפל בפוטנציאל נזק.

התמכרות | הרגל | רוטינה | רצון: #176

מחסור שווה מצוקה | תגובה קבועה לגירוי | תוכנית פעולהלגירוי | מוכנות להקצאת משאבים

התמכרות

צריכת יתר של גורם הנאה,
מניעת סיפוקה תגרום למצוקה

הרגל

תגובה קבועה לגירוי מסוים.
מימוש ניתן לבקרה ולמניעה.

רוטינה

תוכנית פעולות סדורה לגירוי חוזר.

רצון

מוכנות להקצות משאבים מבחירה (לא מכורח).

הרגשה #19

חיווי סובייקטיבי

תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.

להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה…

הרגשה | עובדה #361

פטור מ– | בקרה רציונלית

הרגשה – תמצית האותנטיות של פרט מסוים; היא פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.

עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג 'עובדה', הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.

ביטוי הרגשה: #362

פיזיולוגיה | מלל

ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.

תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולוגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.

תהליך החצנת הרגשה #363

קליטה > עיבוד > פיזיולוגיה > תמלול > החצנה

1. קליטת מידע בחוש או ממלל
2. עיבוד תודעתי של המידע
3. ביטוי פיזיולוגי של ההרגשה (יכול להיות מובחן חיצונית לפרט הקולט או שלא)
4. תהליך ניסוח, התמרה של תחושה למלל
5. ביטוי מילולי של ההרגשה.
   

   ---

תמלול הרגשה: הַתְמָרות #364

טשולענט: התכת רכיבים נפרדים

(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.

[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]

“Colorless green ideas sleep furiously."

תמלול הרגשה: בעייתיות: #365

אבסורד (טלפון שבור)

תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.

תמלול הרגשה – רציונליזציה #366

התמרה לא אותנטית

הסברים להרגשה כ–
'למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …'
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.

השלכה (רעיונית) #78

אחר כ-אני

ייחוס לא מודע של פרט
תכונות והתנהגויות – סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים, מניעים –
לאחרים,
בניסיון לנרמל אותם להתנהלותו.

היבט של תחזוקה רגשית רוֹוָחת.

הזדהות השלכתית #79

Projective Identification
סובייקט > אובייקט – ציפייתי מאחר

החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לפיהם.

אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.

הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406

מתבקש אורגנית

הכלים שיש לפרט לבחון מציאות מוטים לאישיותו.

אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.

פרטים נבדלים גם במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, המאפיינת אותם.

החלטה #443

בחירה רצונית למימוש חלופה

ניסוח מבוקר רציונלית של פרט,
– אם לא כן זהו 'דחף' –
להקצות תשומות רעיוניות וממשיות לממש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין האפשרויות הנבחנות.

השלכה | הזדהות השלכתית: #408

נרמול עצמי | ציפייה שאחר יתנהג כמוני

נרמול עצמי
אני מזהה באחר מרכיבים של התנהגותי.
כך אני נורמלי.

|

נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית חסרת מודעות מאחר, שיתנהג כמוני.

התגוננות #87

תגובה לאיום

תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.

התמכרות #52

המרת הנאה לצורך

רצון, דפוס פעולה, צריכה, התנהגות, התנהלות,
מהנים,
שהתפתחו והתעצמו בהדרגה להתניה
עד להתמרתה
לצורך פיזיולוגי או מנטלי,
שמניעת סיפוקם מאיימת על התנהלות אישית ותפישת תקינות החיים.

התמכרות #135

צריכה – הנאה ⇐ מחסור – איום קיומי

תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או ממשית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.

מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.

הספקה מטמיעה ומעצימה את ההתמכרות.

התמכרות | כפייתיות #172

עיוות:
הנאה כצורך השרדותי | סבירות כמותית

צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש פעולה סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.

התנהגות (אנושית) #131

אינסטינקט–סנטימנט–התניה–רציונל

תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.

התנהלות ##

התניה #132

תגובה לגירוי מוכר

תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – 'אז'
לגירוי מקדים – 'אם'.

תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.

מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה 'טביעת אצבע' תודעתית.

ויתור: #214

הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.

ויתור | פשרה #256

הפחתה מעצמי, להגדלת ערך חלופי | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

ויתור

הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.

פשרה

הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

זהירות #86

תשומות מניעה

הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.

זהירות #104

הגבלת רצון להגברת בטחון

מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,

במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.

זמן #71

היבט של תנועה

התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.

זמן, מרכיבים #393

עבר, הווה, עתיד

הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.

מושג זמן מכיל פרדוקס*:

שלושת המרכיבים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.

* אולי (גם) בשל כך 'זמן' נתפש כממד אבסטרקטי, אתגר להבנה.

זמן, עבר #284

לפני עכשיו

כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – "העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה." – דוקטור יצחק בנימיני.

האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.

זמן, הווה: #285

הפרדה רעיונית בין עבר לעתיד

נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.

כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת של 'כעת'.

ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.

זמן, עתיד: #286

שאולי יקרה

מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו לאחר שהותמר לעבר.

זמן, ממשק אנושי: #392

התנהלות ומדידה

מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.

פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים.

זמני #270

מצב קיים יסתיים

ציפייה שמצב, מערך תנאים אחוד קיים ופועל במתכונת מסוימת, יסתיים וישתנה למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל תנאים שהשתנו, שלא מאפשר המשך מצב קיים.

חברות: #426

שיתוף תקשורתי משמעותי

יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי  שאינו שקול בערכיו.

גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי ושווה ערך, בכך מאיימים על התכנות ומימוש 'חברות' שהיא תפישה רעיונית נאצלת.

חברות, נאצלת #427

לא ניתנת לשליטה

יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.

התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.

_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.

חברות, תגמול #431

הנאה ועניין רעיוניים

תוצר 'חברות' הוא רעיונית – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.

אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.

אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.

חברות, קונסטרוקט #432

מורכבות פרשנית והפרה

חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.

יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.

חברות כתיוג מעצים #433

תקווה טרום בחינה

בשל אצילות התיוג קיימת נטייה להעצמת יחסי עניין, אהדה או 'זה עתה הכרנו', כ'חברות'.

הביטוי מהווה פרקטיקה תקשורתית מלבה, חיווי חיבה, אולי הבעת פוטנציאל ותקווה ל'חברות'.

בפועל זו אינה חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.

חברות כתיוג מפחת #434

טעינת ערך מוסף

בשל אצילות התיוג קיימת נטייה לשוות נופך של חברות ליחסים משמעותיים עם מחוייבות קיומית כבני משפחה: בני־זוג, הורים–ילדים, אחים.

יחסים כְּאלה אינם חברות;
מרכיב הבחירה החופשית, בהיותם ובחדלונם, מושפע מממשקי קיום.
מהותם חורגת ממותרות של עניין או תחזוקת תפישת ערך.

חופש #53

ללא מגבלה

תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.

מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.

חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.

אין 'לתת חופש' לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.

חוק #228

הוראה נאכפת

ניסוח הוראה על ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.

על ההוראה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקיטת אמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד המפירים.

חוש: #197

קליטה פיזיולוגית של מידע

ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.

תחושה #333

תוצר חוש

התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.

לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.

תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.

חינוך #65

תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות
באמצעות דמויות סמכותיות.

חירות #91

מימוש רצון

מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.

חופש | חירות: #192

הסרת מגבלות ממשיות | תפישתיות

♠ 'חופש' – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.

♣ 'חירות' – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.

חלום, פונקציונליות #70

הכנת תודעה למציאות

הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.

חרדה #85

חשש מאיום בלתי סביר

מצב 'אימה',
לרוב זמני,
תוצר חשש ממימוש פוטנציאל מלא של נזק אפשרי,
בהתעלם מסבירות התכנותו.

חרדתיות #400

חרדה כמאפיין התנהלותי

מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.

תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.

חרדת טיסה #401

מימוש מלוא הנזק | התכנות

✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀, חרדה מונעת מימוש.

🚐 סבירות – התכנות תקלה נמוכה יותר מתנועה יבשתית לשדה תעופה.

התאהבות בחרדה #402

סבירות וייחודיות

עם נשיאה בעול המשמעויות השליליות של חרדה, יש מי

• שמקצה תשומות לנסוך בה הצדקות רציונליות
• רואה בה מאפיין אישיותי, ייחודי, ראוי.

אם אין הבנה שהתנהגויות כְּאלה הן תקלות – החרדה מוטמעת, מתמצקת ומועצמת – לא תתכן הקלה.

טיפול* בחרדה #404

[*לא יודע לטפל בחרדה.]

הכרה בהתכנות ובנזק

תנאי הכרחי ולא מספיק לטיפול בחרדה – הכרת חרד באחיזתו בהתניה תפישתית שגויה, מתעלמת מסבירות ומניבה נזק לו ולסביבה.

בין וטרם התרחשויות מזמנות חיווי חרדה, הטמעת בקרה רציונלית על התכנות ומשמעויותיה אולי תפחית את מימושה.

חשיבה, מחשבה #5

עיבוד מידע

תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.

חשש #83

איום טרם מימוש

תצורה מתונה, 'אינטליגנטית', של 'פחד';
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.

טביעת תודעה #80

איפיון סובייקט

סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
המהווים תווי אישיות ייחודית, מאפיינת, תודעה מסויימת.

מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.

טוב: #264

מהות רצויה

תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.

טובין #220

ערך ממשי

סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.

טיעון: ##

טיפול בהוויה–תודעה: רציונליות | אי: #99

מרכיבי מציאות | תודעה

שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.

טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.

טקס: #231

העצמה רעיונית

העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:

1. נושא
   רעיון או אירוע משמעותי – סיבת הטקס,
2. תיווך
   סמל – פעולה או חפץ שרירותי, ללא יישום פרקטי, מוטמע ברוטינה כמייצג את הנושא בתודעת המשתתפים,
3. אירוע מעצים
   יישום הרוטינה – הטקס.

תכלית טקס #232

מיצוק לכידות קהילה־פרט

טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב

✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.

✅ למפיקים
(יתכן) ערך ממשי.

✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.

טקס, שימור מסורת #117

ליכוד קהילתי

שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או באירועים קבועים,
למטרה שונה מתכליתה המקורית –
כדי להתמיר מהות ממשית להסמלה אבסטרקטית,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.

ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בין המשמרים.

טקס = מניפולציה: #233

הכוונת מצב תודעתי

פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה תודעתית.

– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…

ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות שונה.

טקס, תכלית: #234

העצמת לכידות קהילתית

קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים.

פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.

טקס | רציונליות: #235

יצירת אי־רציונליות ממשית

מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.

חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.

טקס – תנאי: #236

מרכיב הסמלה

פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.

בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – לא 'טקס', רוטינה.

טקסים, הסמלה: #237

העצמת הנושא

ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזה הסיבה להצדיקו ולשמרו.

טקסים, פרטים: #238

התנייה, סדר, רתיעה

פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;

מי ש

♠ 'אינם זוכרים למה' –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)

♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)

♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.

טראומה #352

קוועץ' תודעתי

צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.

חשש טראומתי #353

ודאות מתגוננת

התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.

תיחזוק טראומתי: #354

דיזוננס רציונלי

תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.

התייחסות לטראומה – העצמה רגשית #355

חמלה מקבעת

היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.

טראומה, רציונליזיציה #356

ייחוס סבירות

בדומה לאמונה, שאיפת חווה טראומה, במודע או שלא, לייחס סבירות להתנהגות – רציונליזציה.

ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.

פוסט טראומה, פירוק רציונלי: #357

 עימות מול סבירות

שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.

אסטרטגיית טיפול בפוסט טראומה: #358

חיזוק רגשי לפירוק רציונלי

הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.

התהליך עלול לגרום להתנגדות.

ידע: #64

אינפורמציה – ארגון רעיונות

תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.

תחזוק ידע: #194

הרחבה, טיוב ותיקוף

רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.

תחליף שגוי לידע – אמונה.

ידע | מידע: #198

ידע > מידע

צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.

יושר אינטלקטואלי: #23

בחינה נטולה השלכה אישית

תפישת מציאות והתייחסות למשמעויותיה בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות  שמשפיעות על מימוש אינטרסים או תפישת ערך אישית.

אין 'יושר אינטלקטואלי'.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.

יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי לא לו ביקוש.

יושר | יושר אינטלקטואלי: #24

עומד בבקרה | מנותק מערכיות

יושר
מידע ניתן לבחינה ולא הופרך בבחינה של תודעה זרה.

יושר אינטלקטואלי
רעיון או מידע כפוף לבחינה ערכית ורגשית של פרט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא נתון לבחינת עמדת הבחינה,
האם חותר ל'יושר אינטלקטואלי' או לא.

בין יושר ליושר אינטלקטואלי

יאוש #381

ללא תקווה להטבה

הבנת פרט שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.

[בשונה מ'היעדר תקווה', בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]

יחס (התייחסות) #418

ביטוי למהות

ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.

יחסי(ת): #419

בהשוואה ל…

בהערכת מהות, השוואה של מרכיב בה לאחרת שמשמשת כבסיס להשוואה.

יכולת: #298

פוטנציאל. אפשרי להִתכנות

קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.

ימין/ קונסרבטיביות/ שמרנות #94

החלת ושימור ערכים מוטמעים

הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.

כמיהה ל –
💂‍♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝‍♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.

נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, מהות #150

החלת סממני צביון קהילתי

החלת אידאות שמרניות על מרחב ציבורי
כמייצגי רוב גם בכפייה,
באמצעות* ייחוס פסאודו רציונליות לקדושה מיסטית ולערכי הקהילה
ונקיטת פעולות חוקתיות משמרות שלטון.

* מיוחס לימין גם כלכלה חופשית ונטיה להפעלת כוח תוקף ומגונן, בנוסף להחלת צביון.

איך

גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבניות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית, מבטיחה גן עדן, שלא מתממש בשל דמון מאיים.

♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, אידאה #328

הקרבה למען רעיון

ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.

מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.

ימין, גיוס תמיכה #151

ערכים, ביטחון, תגובתיות

החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי מוצדקת

♠ רעיונית, אינטרינזית
ערכים שמרניים מקדמיים.

♣ חשש בטחוני
התגוננות מאיום דמוני.

♥ תגובה למניפולציה
מנהיג כריזמטי כונס סנטימנטים מקדמיים של תומכיו.

ימין, סנטימנט #116

התכנסות רגשית לקהילה

ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.

סנטימנט ימני, מוכנות #437

כפייה

מוכנות להקצות משאבי הגנה על אידאה, להחיל צביון על סביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.

סנטימנט להחיל הגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה, צום, איסור, קדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.

ימין, שאיפה לביצוע: #469

מיצוק שליטה

שימור שילטון

בחקיקה.

מרחב ציבורי

החלת סממני ציביון קהילתני.

רוב

הרחבת זכויות.

היררכיה

הסדרה והרחבת פערים.

ימין, אחיזה שלטונית: #436

רגשית | חוקית

מיצוק אחיזה בשלטון לטובת העומדים בראשו שמקדמים ערכי עליונות הקהילה על פרטיה באמצעות:

סנטימנט

החלת סממני צביון קהילתי על מרחב ציבורי כדי ליצור תחושת סולידריות ערכית של קהילה נאצלת.

חוקית

יצירת ושינוי חוקים בכוונה למנוע החלפת שלטון בשם רצון העם ובטחונו.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

מימוש סנטימנט ימין #439

ויתור על רציונל למען סיפוק רגשי

סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש אידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.

ויתור אישי בהווה על:
סבירות, עצמאות, רצון, חופש, שיוויון, משאבים ונוחות.

ימין, מניפולציה מבוקשת: #448

ימין* מזמן סתלבט על המון תודעה דמוקרטית נמוכה

שאיפה לייחס לקהילה איכויות מיסטיות-רומנטיות
– להלן 'ימין'* –
מבטאת (גם) כמיהה לחברה היררכית, שבראשה עומד מנהיג שמייחסים לו יכולות-על ואיכויות מיסטיות-רומנטיות.

שאיפה מיסטית-רומנטית של נתינים אמוניים מזמנת מנהיגות תגובתית לסיפוק שאיפתם.

מימוש אחיזה שלטונית מקצה משאבים (גם) לסיפוק כמיהת התומכים להתעלות רגשית, באמצעות פעולות מוכוונות ישירות לסיפוקים תודעתיים תוך עקיפת טיפול בהיבטי מציאות.

הנהגת ימין מנפקת רהב מלל, ביטויי ותשמישי קדושה, מחוות, סמלים, טקסים, מיסטיים־רומנטיים, יקרים רגשית, פשוטים וזולים להפקה.

אמצעים אלה מספקים רגשית, מהווים תחליף יעיל וזול יותר לתחזוקה בהיבטי מציאות מורכבים ויקרים לטיפול.

פעולות טקטיות אלה נעשות במודע ובכוונה אסטרטגית בחסות מיסטיקת האל ובכסות רומנטיות המדינה, שנתפשים על־ידי תומכיהם כערכים מקודשים.

—————–
* ימין בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין, אהדה ספורטיבית כסובלימציה לאומנית: #449

מימוש סנטימנט התכנסות הזדהותית

אהדה ספורטיבית – כקלישאה 'כדורגל = דת' – משמשת [גם] כאמצעי תירגול סנטימנט התכנסות הזדהותית לקהילה, ותיעולו לאפיק לגיטימי חיובי.
להלן סובלימציה.

ימין, אהדה ספורטיבית ≅ אמוניות ≅ לאומנות: #450

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – מכניקה ערכית: #451

סיפוק ישיר מערך ההתכנסות

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – צפי הטיה פוליטית: #452

ערכים משותפים

בחינת דפוסי הצבעה של אוהדי ספורט*, בדגש על קבוצות כדורגל, להערכתי, תחשוף הטיית בחירה דומה לזו של מצביעים למגזרים מסורתיים־לאומניים – להלן ימין* – יותר מאשר להתפלגות הבחירה הכללית.

––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – רבותא: #453

סובלימציה, סיפוק סנטימנט התכנסות קהילתית

סיפוק ישיר מהתכנסות הזדהותית באמצעות ספיחת הנאה מתחושות יחוד או נחמה ממודרות/ קורבנות/ נחיתות, מוטמעות.

תחושות אלה עברו סובלימציה להזדהות ושיתוף עם קהילת עמיתים ל–
♠ תחושות אישיות
♣ ותפישות עולם פוליטיות
דומות.

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – רווח | מחיר: #454

סיפוק סנטימנטים | ויתור על חופש

אוהדים*, אֱמוניים* ולאומנים* סופחים עניין, הנאה וטובין מסיפוקי סנטימנט של תכני ספורט, אמונה, ואומה (בהתאמה).

בצד ספיחת הנאה, ממימוש אהדה ספורטיבית/ אמוניות/ ולאומנות,
ההתכנסות ההזדהותית גובה מחיר תשומתי בריבוי ממדים;
עיקרו – ויתור על היבטי חופש החלטה והמשמעויות התשומתיות והריאליות המשניות הנלוות להגבלות חירות והקצאת תשומות התכנסות.

––––––––––
* בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין; אהדה ספורטיבית ≅ אֱמוניות ≅ לאומנות – התפתחות: #455

הדדיות אורגנית

התכנסות קהילתית היא היבט של תשתית אבולוציה חברתית;
פרטים מטמיעים ערכי התכנסות לקהילה שאופפת אותם.
הם מפתחים, מטפחים ומיימנים יחסי גומלין והדדיות חברתית,
שנסמכים על מאפיינים אישיותיים דומים.

תכלית להשגה

ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.

בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל'יעד' מחווה על התקדמות נשאפת לעבר 'מטרה' רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.

יעוד: #145

הכוונת גורל

ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד שמתגמל ערך נשגב.

טעינת ממדי גורל, מיסטיקה, העצמה, על ידי הסביבה או פרט על עצמו, לעיסוק משמעותי.

'יעוד' – תיוג כחיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל דיו?

במקור – רציונל להנחייה דתית נשגבת להקצות בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה גנרית מתבקשת.

יעילות, Efficiency: #249

מינימום משאבים להשגת מטרה

ביטוי
להקצאה מינימלית של מכלול משאבים
להשגת מטרה,
בהשוואה לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי לתוצר נשאף דומה.

יצר: #272

צבר תשוקות אחוד

מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…

אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.

מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.

צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.

יצר ≠ צורך: #273

הנאה | שרידה

יצר
מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.

צורך
מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.

קישור יצר לצורך שגוי; נועד
♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
♣ צידוק ורבלי – לא רציונלי – להקצאת משאבי־יתר לסיפוקו.

יצר > תשוקות: #274

צבר אחוד | יחידה (אחת) מצבר

יצר

אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.

תשוקה

רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.

יצרים, מימוש: #275

מימוש רצונות כתנאי לאושר

ככל שהרצונות והייצרים הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.

ולהיפך –
מניעת וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.

ניהול יצרים #277

מדרג תשוקות ומניעה

מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.

מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.

תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.

יצר, רציונליות: #276

סיוע, הקצאה וניהול

רציונל אינו סותר יצר.

שימוש ברציונל:

1. סיוע
   למימוש תשוקות; כינוס משאבים, יצירת דרכי פעולה, בקרת ביצוע למיקסום כוונה.
2. ניהול
   מדרג תשוקות למיטוב סיפוק מצרפי, מניעת מימוש סותר – בחיי חברה, חוקים מגבילים ומשאבים מוגבלים יש מצבים בהם מימוש תשוקות ימנעו אחרות, חשובות יותר.

יריב #268

חולק כוונה, שלילי

תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה, ממשיות ורעיוניות,
שותף למימוש כוונה להשיג אותה מטרה
באופן שמימוש רצון מתחרה – הצלחה, נוגד את רצון האחרים – יריביו,
כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד למתחריו.

יש: #261

גישה אפשרית אליו

מקרה פרטי של 'קיים' –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.

ישום #281

Application, התמרת רעיון למציאות

תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.

ישום | מימוש: #283

התמרת רעיון למציאות | פעולות הטמעת רעיון במציאות

ישום Application
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.

מימוש Realization, Implementation
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.

יתרון XX

כדי ##

כוונה #76

מוכנות הקצאת משאבים למימוש רצון

מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.

◀️ בעוד 'רצון' הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ 'כוונה' היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.

כיוון 476

יעד למיקוד תשומות

יעד ממשי גאוגרפי, יתכן רעיוני־מופשט, שאובייקט ממקד תשומות כדי להגיע או להתקרב אליו, או כדי לקבוע מיקום של אובייקט אחר יחסית אליו כנקודת ציון ידועה.

במטרה

כוח #245

אנרגיה, תוצר מפגש

תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש רכיבים.

פיזיקלית
חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.

התנהגותית
כפייה או מניעה.

איחוד כוחות, מפגשים יזומים #246

אופטימיזציה, התייעלות והעצמה

שאיפה של יוזמי מפגש של מאגדי כוחות למטרה משותפת –
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – של השותפים למימוש אופטימלי של כוונותיהם.

כן ##

כפייה #170

גרימה לפעולה בניגוד לרצון

פעולה רעיונית או ממשית שתכליתה לגרום לתודעה לפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
באמצעות
♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.

כפייתיות #171

תגובתיות יתירה בלתי נמנעת

תגובתיות נורמטיבית לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל חזרתיות בלתי נמנעת.

תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
שלגירוי מובחן
תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
תכנוס יתר משאבים ותשומות במחסור,
תבצע בחזרתיות פעולות שגויות
מתוך חרדה שאי־ביצוען יסב נזק.
בהבנה שלה או של סביבתה שהפעולות מיותרות.

כריזמה #307

מסר לסנטימנט

מניפולציה רגשית;
יכולת לתקשר מסר משנה עמדה שאינה מוסכמת רציונלית על שומע, באמצעות פניה לסנטימנט שמגיב חיובית להיבטים אישיותיים או לעזרים היקפיים שנלווים לאישיות.

יכולת זו מפחיתה עד מאיינת מנגנוני בקרה הרציונליים מתנגדים לתוכן המסר ואף מנסחת לו הסברים פסאודו רציונליים תומכים.

* סתלבט על תודעה.

כשל #226

שגיאה

תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה חיובית אליה כוונה.

לאומנות #37

ערך רגשי לאתניות

פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.

המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-

יחוס ערך לאתניות #119

עיסוק ערכי בהשתייכות אתנית

עיסוק ערכי בשיוך אתני
♠ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
♣ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טובין ממשי או רעיוני.

לאומנות, צורך אנושי? #103

לא.

לאומנות

תחושת גאווה על שיוך אתני
[לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.

סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות

למה? #287

בקשה לפירוט סבירות

תביעה ישירה עד בוטה

• להסביר היבטי סבירות,
• להבין מהי תכלית הסוגיה  שהמילה 'למה' מוכוונת אליה,
• לעיתים (בחלק פחוּת מהמקרים) שאלה מחווה (רטורית), שאינה מצפה להסבר רציונלי אלא מהווה ביקורת ותוכחה על שלא נמצאה סבירות בסוגיה.

למה | מדוע #289

תביעה לפירוט סבירות ותכלית | בקשה להסבר

• תביעה, לעיתים ביקורתית, להסבר רציונלי או לתכלית,
• פניה מבררת להסבר, ללא שיפוטיות מקדמית (לא לתכלית).
  

  ---

למידה #62

שינוי התנהגות

תהליך הטמעת מידע שמאפשר שינוי התנהגות.

למידה | חינוך #329

שינוי התנהגות | הטמעת ערכים

🔶 למידה
🔸 תקשור מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
🔸 אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.

🔷 חינוך
🔹 הנחלת ערכים וממשקי פעולה,
🔹 אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.

מדוע #288

בקשת הסבר

פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.

מהות #265

צבר אפיונים מבחינים

אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.

לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.

מודעות #88

סובייקט כאובייקט

מצב תודעתי נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרת הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה, כאובייקט.

מוסר #54

מערכת נורמות חיוביות

מערך ערכי 'טוב' התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.

דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.

קהילות התמירו והטמיעו ערכי 'מוסר' לנורמות התנהגות ולחוקים ניתנים לאכיפה.

מוסרי #55

תיוג התנהלות חיובית

חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.

מורכבות #429

סיבוך יחסי

מהות רעיונית או ממשית
של ריבוי אלמנטים
שהבנת הקשרים ביניהם,
הטיפול וההכוונה של השפעתם על המציאות,
מצריך מיומנות בשימוש תשומות תודעתיות רבות, נדירות, יקרות, במחסור.

מאושר Copilot .

מחווה: ##

מֶטא: #74

התייחסות היקפית לנושא

התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, המתממשקים עם נושא מסוים.

פרסונלית

התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.

בביקורתיות מפרקת – חתירה ליושר אינטלקטואלי.

מיסטיקה

התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.

הערה:

• • הפוסט עלה ב- 30/8/2021, בעת שעסקתי במטא. יאיר yair דיקמן dickmann, לפני 4 חודשים (30 ב8, 2021 בשעה 19:54)
  • פייסבוק הכריזה על שינוי שמה ל-מטא ב- 28/10/2021.
  • לא, אין קשר סיבתי בין המאורעות.

מטרה #143

מהות להשגה, מימוש כוונה

למימוש כוונה מנוסחת יתוכננו וינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים.

מידע #7

היבטי מציאות ניתנים לשליפה

חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה,
למטרת יישום מוכוון תוצאה.

תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי אמור להיטיב עם הנגישים אליו.

מידת רציונליות #15

בינאריות: יש / אין

אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.

פרטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות, עצימות, ואופי המצבים בהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.

מיומנות #430

ידע וניסיון

יכולת טיפול בסוגיה באמצעות למידה, ידע וניסיון קודמים, שמעלה את הסיכוי להגיע לתוצאות רצויות לכוונת המטפל בה.

מימוש, Realization, Implementation #282

פעולות הטמעת רעיון במציאות

הגשמה, ביצוע פעולות במציאות, שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים קיימים, פעילים, במטרה שיניבו תוצרים רצויים.

מימוש סנטימנט #133

בחירה בקרה

הזדהות קהילתית/ אתנית/ עם קבוצת ספורט,
מבטאת סנטימנט התכנסות הזדהותית,
תוצרי הטמעה חברתית.

מימוש סנטימנט מהווה גורם הנאה.

מקור, מיצוק והטיה לסנטימנט אינם רציונליים
ולא אינסטינקט שרידה בלתי נמנע.

מימוש סנטימנט מצריך תיעדוף, הקצאת ערך יחסי למימוש סנטימנטים אחרים ומשאבי ביצוע.

מיסטיקה, מגיה #38

ייחוס ריאליות לנסתר | השפעה מנטלית על מציאות

מיסטיקה
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.

מָגְיָה
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.

מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.

מכניקת מחשבה קונסרבטיבית #96

גיוס רציונליות להצדקת רעיון

התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
רגשית,
אוטומטית, נטולת בקרה,
סופחת תשומות אינטלקט וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.

מנהיג; מינוי | ייצוג #110

סמכות | שליחות

ממונה

על־ידי אלקטורט שסומך עליו ש'יפעל נכון' גם אם נוגד עמדה מקדמית.

הבנה שמחויבות לאידאולוגיה, לצביון, למחווה, ינגפו מסבירות או מסמכות.
[בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ←נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.]

|

מייצג
את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.
[נתניהו–סקרים]

מנטלי #14

שכלי, נפשי; היבטי פרט שאינם פיזיולוגיים

מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[– עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.

מניעה ##

מניפולציה התנהגותית: #230

כוונה להטיה רציונלית

התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.

מניפולציה התנהגותית מכוונת לעיוות תפישת מציאות או מדרג ערכים להטיה רגשית,
נעזרת בפרשנות מגמתית, סילוף עובדות, ונתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטיה רגשית.

[לא נכון יהיה לקרוא 'מניפולציה רגשית', שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית אצל אחר.]

מסורת #138

שימור מנהגים

צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או פרקטיקה שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.

מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.

בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.

מסקנה, היסק: #63

תוצר צבר הנחות

ניסוח תובנה שמהווה תוצר של עיבוד הנחות, עובדות, תצפיות, וידע מקדמיים על מאורעות, בנושא מסוים.

מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.

מצב: #351

סיטואציה; תפישת חיוויים עכשווית של מהות

תפישת תודעה מתומללת של מכלול מרכיבים אחוד – יתכן אנושי רגשי או שאינו – יציב רעיונית, ללא שינוי (גם אם מצוי בתנועה), בנקודת זמן מסוימת.

מציאות #12

חיווי נתפש בתודעה זרה

תפישת תודעה שקולטת מידע באמצעות חושים,
שניתנת גם היא לתפישה באמצעות חושי תודעה זרה.

תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם בהינתן תנאים דומים תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת.

מציאות 'טופחת' #330

מימוש נוגד ציפייה

כשהיבטי מציאות מתממשים באופן שלילי, נוגד את הטיית הסנטימנט, הפרדיגמות כשלו לממש תוצאה מקווה.

כשמציאות 'טופחת' הרציונל מגוייס:

• להבין, להסביר, ללמוד,
• לנחם, להצדיק את הפרדיגמות המקדמיות שכשלו.

מציאות, בקרה נתפשת

שלי

מה יאמרו הנחבטים בטקסט?

• על העיסוק האינטנסיבי בתכנים האלה,
• על התפישות המוצגות,
• על השפה והניסוח הננקטים.

על מי שיושב מאחורי המקלדת המנפיקה אותם, ולמה.

מקווה, שלקריאת החלקות, חריקות, זיופים, סממני אי-סבירות,
בשונה מ'לא מובן', או 'לא מוסכם',
אקבל חיוויי "האללו, התרחקת, אתה לא שם."

מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
[ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית. ]

משאב #253

מקור מעובד, הכרחי להפקת תועלת

תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים יחד עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.

הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.

מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.

[גם אלוהים נסמך על מאמינים כמשאב, ולמקורותיהם .]

משמעות #377

הרחבת יצוג

פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.

התנהגות חותרת משמעות #413

מיטוב משאבים וספיחת תחושת ערך

פרט שואף לנסוך ערך ומשמעותיות חיובית למעשיו,
כאינסטינקט ובמודעות מכוונת, כדי:

♠ למטב הקצאת משאבים להשגת מטרות,
♣ לתחזק ולהעצים תחושת ערך.
מתבקש שפרט ייחס לפעולותיו הוולונטריות ערכיות יתר, השפעה ומשמעות חיובית.

חתירה למשמעות, הטיה #412

כשלי בקרה רציונלית ופתטיות

בחתירת פרט למשמעות מתבקש ומובן שבבחינת פעולותיו שלו לאחור ייחס להם השפעה וחיוביות יתר בהשוואה לייחוס של אחרים לאותן פעולות.

הנזק לפרט:
♠ עיקרי – תפישת מציאות שגויה,
♣ אגבי – פתטיות.

חתירה למשמעות; טיפול 'בי' #414

חלק מהבעיה, לא מהפתרון

בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.

היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.

חלק מהבעיה או מהפתרון? #415

בקרה רציונלית

השאלה חשובה מהאין תשובה.

השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.

אם הבעיה בתחומי – אני הבעיה.

אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.

משמעותי #378

משפיע וחשוב

תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא 'משמעותי'.

נאחס #149

גזירת גורל רע

יחוס לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
במרחב פרטי,
השפעה שלילית
על מציאות חיצונית זרה.

היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.

למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (ת'טפשות).

נדר #148

עסקה חד צדדית

משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשה תתממש הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאיפשרה.

מבטא

♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.

נושא ##

נזק #360

תוצר הפחתת ערך

תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.

נחמד #177

תקשורת הדדית נעימה

תיוג פרט אחר או מצב של נינוחות תקשורתית הדדית, שנעים לפרט לשהות בו.

נחרצות פרומה #465

פרום בנחרצות

אישיות שהתנהלותה נתפשת כבטוחה בעצמה ובדרכה, נטולת היסוס, מתאפיינת במעשיות ביצועיסטית נחרצת,
כשבפועל מובלת על־ידי דחפים, חרדות וסנטימנטים שאינם מבוקרים רציונלית. נטולי קוהרנטיות רציונלית לבחינת המבקר.

ניטרלי #183

ללא השפעה

נטול השפעה, נטיה, עניין, בהתייחסות למהות.

ניכוס תרבותי #46

האשמה, התייחסות נגטיבית,
של לאומן, מתכנס הזדהותית לקהילתו,
שחש נפגע מכך
שאחרים משתמשים במושא הזדהותו הרעיוני,
כאילו הוא שלהם.

ניצחון #224

הכרה במימוש רצון בהתמודדות

הכרה שבהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה לא ניתנת לשיתוף, צד אחד מימש את כוונתו ויריבו הפסיד, כשל במימוש רצונו.

ניצחון – עצימות #225

תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.

נראטיב, סיפֶּר #44

תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.

'חזון' זה קדימה?
אז נרטיב זה לאחור.

אם נרטיב היה ‘מציאות’ עבר – היה היסטוריה.

יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.

נרטיב, רציונליזציה #61

בריאת עבר למימוש ערך | לוגיקה להצדקה

מאורע בעייתי בעבר –

נרטיב
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 (לרוב) של קולקטיב
🔸 למטרת גיוס התכנסות הזדהותית.

רציונליזציה
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 (לרוב) של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.

נרקיסיזם #187

מיקוד בערך עצמי

לקות של חוסר בגרות התנהגותית
באיזון 'אני–סביבה' שמתבטא ב–
♠ תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל'עצמי'
♣ ציפייה מסביבה לתחזוק תחושת ערך והתפעלות 'ממני'
♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת 'אני' על סביבה
♦ ייחוס לממשק 'איתי' כתגמול בתפישת 'הדדיות' בינאישית.