כשאני נשאל לשלומי, אני משיב בדרך כלל
"שלא יהיה יותר טוב."
למענה שתי משמעויות:
- על פי רוב, אני השואל. פחות מתעניינים בשלומי, אני פחות מעוניין.
- ואם כן,
- בדרך כלל, שלומי טוב, אני שואף לכך,
- וגם אם לא, מעדיף להציג שכך,
- בבסיס התשובה ישנה תפישה, אופטימית, ש
- לא להתגעגע לְמה שלא ניתן להשגה, כמו לעבר כלשהו,
- מכיוון שהיכולות, שלי לפחות, בדגרדציה מואצת, עכשיו זה הכי טוב שיהיה – מבין את זה, נהנה מזה, חוגג את זה.
- בדרך כלל, שלומי טוב, אני שואף לכך,
