מפחיד יותר

הגבלת חופש

שמעתי כמה שניות על טל גלבוע פעילת זכויות בעלי חיים, הנכונה לצאת למלחמה כדי למנוע את שחיטתן.
היא רוצה לכפות עלי לא לאכול בשר.

עם העובדה שאני נרתע מפועלה שאמור להצר את החופש שלי,
יש לי אליה אמפטיה רבה הרבה יותר מאשר מול מי שרוצה לכפות עלי צביון לאומי,
או אפילו מי שאינו פעיל, סביל, שסתם מצדד פסיבית בתפקיד המדינה כגורם מגביל פעילות בשל החלת הצביון.

הם מפחידים אותי יותר,
שכן:

• הם רוב, נתפשים כנורמטיבים – מצביעי לפיד,
  היא מיעוט שנתפש כרדיקלי ושולי,
• הם עושים זאת לטובת ערטילאיות סמלית, ייצוגית, הזדהויות מתכנסות קולקטיביזם, נקלית לערכיי,
  היא עושה זאת מתוך ערכיות, שאני מעריך,
• בשלב זה הרשויות מגייסים אותם לקידום הגבלות ציבוניות,
  והרשויות מתמודדות נגדה על גילויי הפרת סדר,
• הם מצליחים, יותר בשקט מרחיבים את תחומי השפעתם,
  היא פחות, יותר ברעש, קצב הרחבת פעולתה משמעותי, ועדיין רחוק ממימוש.