פתטיות דמוקרטית

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

בתחילת שנות השבעים, בדרך כלל בימי שלישי או רביעי אחרי ארוחת ערב, הייתי הולך עם אבי מהבית, רחוב השומר 1, ההגנה, ימינה לחנקין, חוצים את ככר השבעה, ימינה לסוקולוב חצי מנה פלאפל אצל ציונה, המשך לשנקר עד ימינה לטרומפלדור 13.

היתה לנו סימקה 1000 מודל 1965 מספר רשוי 232-802, כחולה מטלית, שאבי קנה ב- 1965 ממישהו שזכה במפעל הפיס. היינו נוסעים איתה עמוסה עם שולחן המטבח על הגגון – נראה כמו ארבע אנטנות, חולון–אילת ארבע פעמים בשנה.
בהמשך החלפנו אותה לסימקה 1000 לא-זוכר-את שנת המודל, 272-464 בז’.
באחד ההליכות שאל אותי למה קצב הגדילה במספרים בין 230… ל- 272… הייתה מסויימת והואצה לפולקסווגן 1302 שהתחיל במספר 303 משהו… הבנתי שזו שאלה משמעותית. לא ידעתי. “בגלל המיתון” אמר.
פאק, הייתי צריך לדעת.

דברנו. אני מייחס לתקופה זו את האינדוקטרינציה, תשתית התפישה האינטלקטואלית, הביקורתיות, שספחתי בשיחות אלה; דיבורציה, שפתיות, הקשר, רקע, פילוסופיה, תרבות, הומור, סקפטיות, ערכים מסויימים.

מביך אותי להודות, מה שקורה כעת לדמוקרטיה מוציא אותי משלוותי.

נתניהו הוא המחולל. סוג של מובן – מתגונן מול הסתבכותו המשפטית.
אין לי טולרנטיות למאפשרים; ההתגנץות וההתפרץות בלתי ניתנות להבנתי.
אני עויין אזרחים תומכים, כל מי שלא מתנגד, אדישים.

פאתטי ככל שיהא,
אני קבלתי דמוקרטיה מתקדמת,
במשמרת שלי,
הדמוקרטיה הפכה מגמה ונסוגה.

ויש מי, מכיר כאלה, שמעדיפים את היפוך המגמה.

יש שיאמרו ש’נתניהו היה המנהיג הגדול ביותר מאז המצאת הכיור,
ובדיוק באביב 2020 קרה לו משהו, כי … קרה … ו…’

ו-לא, לא לו קרה דבר.
היה ונשאר ‘מלאך חבלה’.

אני שומע על הסתלבט המתוזמר על מי שהוריהם נולדו במחוזות אתניים מובחנים – מזרחיים בדגש על מרוקו, שאמורים לתמוך באשכנזי פריבילג כמייצג תסכול מודרים ולא יכול לשאת את הזלזלול.

כעת נראה, שיש תודעות בהליך התפכחות מהנזק שנתניהו מסב לדמוקרטיה.
גם אם לא הייתי בונה על כך בקלפי – אין להן לאן להתנקז לתודעות ביקורתיות בשלב זה.

מקווה שקריז ההשתחררות מההתמכרות לראש ממשלה שלושה כתבי אישום, מסתלבט על שומעיו, יעבור מהר ובקלות.

בהתנייה שכזו, כשעובר לי בתודעה מה שקורה כעת דמוקרטית, אני חוזר ל-איך אני מסביר לאבי איך יכול להיות, ומה קורה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך