דמוקרטיות סופר

הערכת משך קריאה כ- 5 דקות

jefferson_democracyתהיתי על התבטאויות של דמויות, בעיקר מצידה הקונסרבטיבי, אמוני, לאומני, מתכנס קולקטיביסטית הזדהותית, עמוק של המפה הפוליטית, שנראו לי כחיוויים של תודעה דמוקרטית צרה, מוגבלת, כזו על תנאי.

המעניין הוא, שרבים מאותם דוברים הצמידו לעצמם תארי התפעלות, התפעמות מהיותם ‘סופר דמוקרטים’, או דמוקרטים ‘גדולים’ כשהופנו אליהם הסתייגויות ממידת דמוקרטיותם.

תופעה של ביטויי דמוקרטיה מוגבלת – לתפישתי, תוך חיוויי עדות של דמוקרטיה במיטבה לכדה את תשומת לבי.

הערות

א. דמוקרטיה – שלטון הרוב

Liberal-conservative-devמהות דמוקרטיה היא קידום תפישת רוב הבוחרים בנושא נדון.

מבחינת נציגי הציבור, הֶצמדות לקיים השמרני, שלילת יישום רעיונות נוגדים הוא חלק מאג’נדה פוליטית אליה בוחר שואף, לכך מצפה מנציגיו ואת יישומם האלקטורט יעריך, ויחזק את תמיכתו בנציגיו.

ב. דמוקרטה ≠ ליברליות

תקלה פרשנותית שלי- מי אמר שדמוקרטיה נותנת כוח למיעוט?
דמוקרטיה הוא שלטון הרוב, יש מי שרואה בדמוקרטיה העצמה של הרוב ה’צודק’, בהחלשת מיעוטים מאיימים.

ג. דיאלקטיקה סמלית

שמרנות פוליטית משתמשת כחלק ממחשבה מאופיינת בהסמלות.

הסמלה

בשונה מייצוג = ייחוס משמעות שנקבעה שרירותית לאובייקט עם מהות שונה.

קודקודים:

  1. האובייקט הראשוני
    – בד-דגל, צורה גרפית-לוגו, התנהלות לא שגרתית-צום.
  2. היישות
    – הרעיון, הפעולה, האובייקט אותו האובייקט מסמל.
    – קולקטיב אנושי עם מחנה מסוים.
  3. יוזמת ההסמלה, הרציונל בבסיסו.
    מכיוון שזו פעולה שאינה פרקטית מהמעלה הראשונה מיוחסת אליה ערכיות תודעתית.

בתצורת מחשבה שמשתמשת בהסמלות לתיאור קידום ושמירה של רעיונות מופשטים – ארטיפקטים, טקסים, שבועות, נדרים, באווירה שתודעה מילולית יוצרת פרקטיקה הוויתית מטה-מורפוזית, עשויה ליצוק אליו תוכן להתמרתו מהוויתו לנשוא האמירה. אם האמירה תחזור מספר פעמים רב גם תמצק לו תקפות.

תוספות

הומור

בדיאלקטיקה ימנית, שמתכנסת אלי ערכים מקדמיים א-פריוריים שמכילה בדי.אן.אי הערכי שלה מאבקים החורגים מהצבעה ודיונים על הגבלת השונה והמיעוט, משתמשת בהומור בנוסח- ‘בטובי אני מאפשר לך להיות חריג, שונה, מיעוט‘, עם תוספת אפשרית של ‘לא לבנות על זה לאורך זמן.’

חשש ולעג

במחשבה שמרנית, המיעוט הוא על ציר השלילה של מאיים על ערכים קיימים, ואם לא- בטל, סרח עודף, לא משפיע. לכן חסר חשיבות, ובהליך מתמיד של הקזת ערך, כחלק מחיזוק רוב.

לכן מי שלא נמצא עם הרוב הוא חלק ממיעוט וככזה הוא מאיים או נלעג.

פיקציה אחת

התחושה ש”אין מה לעשות יש התפלגות 50 50 בין ‘ימין’ ל’שמאל'” היא פיקציה חסרת בסיס.

כל מקום של חלוקה הוא מקרי זמני לחלוטין, ותוצר של

  • השאלה המבחינה,
  • ניסוחה,
  • את מי שואלים,
  • מתי.

המורכבות כה גדולה, שהסיכוי ששתי תוצאות סקר או בחירות תחזורנה על עצמן באבחנה- קלוש ביותר (שלא לומר אפסי.)

פיקציה שתיים

שמאל = ליברליות.

ליברליות לא יכולה להתיישב עם ערכים משמרים פרדיגמות כאל, אמונה, העצמת רוב.

מאידך, שמאל סוציאליסטי יכול להיות בלתי טולרנטי לפרטים, נוקט בפעילויות אלימות , משתמש בטקסים וסמלים לקידום מטרותיו, במין תמונת ראי לימין שמרני, בהדרת האל.

פיקציה שלוש

ימין שמרן יכול לראות עצמו כליברלי, במובן הכלכלי- החופש מרגולציות ממשלתיות או סוציאליות, בהן מאפשר לחזקים עם אורינטציה כלכלית להיטיב את תנאיהם מול עובדים חלשים יותר כלכלית.

זו אכן ‘ליברליות’ במובן הכלכלי,
אך אין לה דבר מעבר לכך לזכויות פרט, ובעקיפין מצרה אותם.

פיקציה ארבע

אם בגיל עשרים אינך סוציאליסט – אין לך לב.
אם בגיל 40 נשארת סוציאליסט – אין לך שכל.

חלק גדול ממצביעי ‘שמאל’ עושים זאת מכורח כלכלי, בו אמורים להגן על עצמם מפני מצבים שלא מאפשרים מחייה ראויה.

מעטים, יחסית, הם מי שמצביעי ‘שמאל’ בחתירה לשיוויון, ועוד פחות בחתירה לליברליות- וויתור על כוח לשוליים מתבדרים.

מחשבה

Share

הערות? אשמח לתגובתך