מעבר בין ימין–שמאל

משך הקריאה: 7 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

הצעת מחקר

השאלה

לאיזה כיוון התנועה גדולה יותר,
של בעלי תפישות קונסרבטיביות ⇐ לעמדות פרוגרסיביות
או
של עמדות פרוגרסיביות ⇐ לקונסרבטיביות?

באיזה שיעור?

מה רמת היציבות לאחר תנועה? היכן יותר?

הקדמה

הסוגיה

במאגר של מיליון קונסרבטיבים, ומיליון פרוגרסיבים,
היכן יש מעבר רב יותר מצד אחד לשני?

ניתן לבדוק מקרה פרטי של סוגיה זו, גם אם פחות מדוייק:

בארבע מערכות בחירות – כן, כך גם מפספסים דור צעיר שלא צבר מספיק מערכות בחירות,
בארה”ב,
מיליון מצביעים רפובליקנים,
מיליון מצביעים דמוקרטיים,
בישראל, בהתאמה, ליכוד וימינה ממנו, כחול לבן ושמאלה, [למצביעי ישראל ביתנו שואלים את הנבדקים לשיוכם ברמה אישית]
באיזה חלק של המשרעת היה שינוי גדול יותר, אצל מי  שינוי יותר מובהק, (שלא זיגזג בשל העדפה מקומית).

היכן פוטנציאל הדינמיות רב יותר, מקונסרבטיביות לפרוגרסיביות, או להיפך?

היכן התפישה יציבה יותר, נשארת לאורך זמן, חשופה פחות לדינמיות?

האם הגושים משתנים בשל תוספת והכחדה אורגנית או בשל תנועה?

לשאלה מהו ‘ימין’ ו’שמאל’, יהיה קשה למצוא מי שינפקו תשובה זהה. גם על הסכמה לא הייתי בונה.

בעוד שהמושג ‘קונסרבטיביות’ מובהק, מקובל, מתכנס לסדר וערכים ידועים –
קולקטיביים, אמוניים, לאומניים, מסורתיים
ערכים  ‘פרוגרסיביים’ מתבדרים,
נוגדים ערך קונסרבטיבי אחד או יותר, ועיקר עניינם בזכויות אינדיבידואל בקונפליקט מול קולקטיב.

אני מניח מתאם תפישתי מובהק בין בעלי תפישות ‘פרוגרסיביות’ לבין עצמם די נמוך, שכן לא ניתן לערער על כל תפישה קיימת כל הזמן, ופרוגרסיבים חולקים כמה אלמנטים משותפים, ותחומי עניין שונים במרחב פרט – חברה – ריבון.

גם המושג ‘פוליטי’ – ‘סוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון’, טומן בחובו מורכבות, שאינני מצפה שתמָצא הגדרה דומה שיהיה מי שיגיעו אליה עצמונית.

עם זאת, ישנה חלוקה די מובחנת בין מחשבה נוטה
ל-אמוניות, לאומיות, שימור התכנסות הזדהותית,
ל-חתירה לרציונליות, ערעור, חופש פרט, שיוויון מיעוטים ושלום.

נושא ושאלת המחקר

מה מאפייני תנועה בין ימין לשמאל פוליטי?

מי יציב יותר בשימור תפישתו?

מאיזה צד התנועה יותר מובהקת לצד השני?

מה גורם לתנועה?

במה מתאפיינים פרטים שנוטים יותר לשנות עמדותיהם?

מה יציבות השארות אלו שנטשו תפישה?

חשיבות

בצד הסוגיה הפילוסופית המעניינת תאורטית, אקדמית, להשלכות מעשיות של הרחבת ידע על דפוסי הטייה פוליטית ושינוי מחשבה של אוכלוסיה יש משמעויות שלטונית.

למוסדות שלטון יש עניין בהלכי רוח אלה; תאורטית כדי לשרת את האזרחים. מעשית לשמר את השלטון במתכונת מסויימת.
זהו כר לעדכן פעולותיהם

  • הן על פי ההטיות הפוליטיות של ההנהלה העומדת בראשם, שאמורה לקדם אג’נדה פוליטית של התמהיל האישי של נבחרי הציבור,
  • וגם יקבלו היזון חוזר, נוסף, של צבר נטיות הלכי הרוח של האזרחיים, בסוגיות המקננות במרחב המשולש של פרט–חברה–ריבון.

נטייה לקונסרבטיביות או פרוגרסיביות טומנת בחובה, הטיה פוליטית כפי שמתבטאת גם בדפוסי הצבעה בבחירות לפרלמנט. העובדה שבחירות עשויות להיות מושפעות גם מ-

  • נושא פרטיקולרי בנקודת זמן מסויימת,
  • וכן מושפעת מאטרקטיביות חיובית או נגטיבית גוחה אישית של מועמד כזה או אחר שמאפיל בחשיבותו על ההטייה המקדמית של השתייכות לזרם מחשבתי מסוים.

כעת, פוליטיקאים נסמכים על סקירת מצביעים בניסיון הולך ונואל לחזות את דפוסי ההצבעה ביום הקובע – יום הבחירות. לא כאן המקום לדון בחולשת הכלי. היכולת להבין מהויות העדפתיות

  • תמפה תהליכים עמוק יותר,
  • ותאפשר
    • פעולות תואמות קידום תפישתי,
    • ורובד חיזוי נוסף.

כיוון המחקר צריך לכלול דפוסי הצבעה של פרטים מסוימים על ציר זמן, שיהיו מוכנים להיחשף לשאלונים, כשמידת האמון שניתן לרחוש להם מוגבלת, ולשיח מברר לצורך אימות וסטנדרטיזציה של המושגים.

מחקר כזה הוא מחקר מתגלגל, שכן עליו להיערך ציר זמן.

  • נושאים על הפרק משתנים,
  • האוכלוסיה הנחקרת משתנה, מתבגרת, נכחדת, מוספת.

בעייתיות

היכולת לחקור את הנושא תתקל בבעיות אתיות והטיות, שכן:

  • עיסוק ב-מה אנשים הצביעו הוא נושא רגיש,
  • האמינות שניתן לייחס לנושאים אלה נמוכה,
    • ויש לשער שאינה זהה בין תפישות כפי שמוכיחים פערים בין סקרים לבין הצבעות אמת.
  • לגורמים שיש עניין בכך, ייתכן עניין רב, לשימוש לא אתי.

ואף על פי כן, בעתיד כלשהו, מחקר זה ייחקר.
מעניין מדיי מכדי שלא, גם אם בווריאציות אחרות מהמוצעות כאן.

 


רקע למחקר

רקע חברתי, מקצועי ו\או אישי, אתני, דפוסי הצבעות היסטורחיות של הננדגם ושל סביבתו.

אם המחקר הוא כמותי, חשוב להציע מספר השערות ספציפיות, שאותן אתם מתכוונים לבדוק. ההשערות צריכות לבטא קשר בין משתנים או להציג הנחה שיימצא הבדל בין שני זמני מדידה (לפני ואחרי התערבות, וכדומה)

חשיבות המחקר ותרומתו

סיכום תרומה תיאורטית, מתודולוגית ו \או
יישומית
הרחבה

שיטת המחקר

הנחקרים

תיאור דרך בחירת הנחקרים או דגימה פירוט של הדגימה, שיקולי דגימה, שינויים
במדיניות הדגימה

כלי המחקר

הצגה תמציתית של כלי המחקר תכלול
ספרות המתארת את הכלים ופריטים
לדוגמה

פירוט של כלי המחקר, ביסוס תיאורטי ויישומי,
תכונות סטטיסטיות, הליכי תרגום, דוגמאות של
פריטים \ מדריך ראיון – הכלים יצורפו בנספח

איסוף הנתונים

תיאור שדה המחקר ודרך איסוף הנתונים פירוט של דרכי איסוף הנתונים, איתור
הנחקרים, השגת שיתוף פעולתם, הליכי
העברת שאלונים או ראיונות, קשיים באיסוף
נתונים ועוד.

ניתוח נתונים

סיכום דרכי ניתוח נתונים פירוט ברור של הליכי הניתוח, מודל העבודה
וספרות, סדר הפעולות.

סוגיות אתיות

יש לתת את הדעת על סוגיות צנעת הפרט מחד, ומאידך על ההטייה שפרטים מסויימים ייטו להטעות את השאלונים יותרא מאחרים.

תוצאות

דיון

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share