גבירותיי ורבותיי, סיידאתי ווסדאתיי: זיכרונותיי, זכירותיי, שכיחותיי, בלוגיי, בלבוליי, ברבוריי, פרצוציי, צרצוריי, רצודיי, קרצוציי, עקצוציי, יצירותיי, ציוריי, ריצוציי, צרותיי, צעריי, בהיותיי, בכיותיי, פעיותיי, פעימותיי, פימותיי, פיוטיי, פעמיי, בעיותיי, בעתותיי, בעיטותיי, ביטויי, דרטותיי, טביעותיי, תביעותיי, תובנותיי, התבטאויותיי, הגיגיי, געגועיי, גמגומיי, גרגוריי, חרחוריי, ריחרוחיי, טרחותיי, חרטותיי, חארטותיי, חירטותיי, חריטותיי, חנאנותיי, חרונותיי, חסרונותיי, נחירותיי, ניתוחיי, המהומיי, מלמוליי, מלחמותיי, תחלואיי, חינחונותיי, חינוכיי, חניכיי, תנוכיי, חלחולותיי, לחלוחיותיי, לכלוכיי, חלחוליי, איחוליי, ייחוליי, חוליי, חיי, טרחנויותיי, טחוריי, נחיתותיי, נחנחיותיי, מסעותיי, משאותיי, מסותיי, נשיאותיי, נסיעותיי, ניסיונתיי, נוחותיי, נהיותיי, הנאותיי, תנועותיי, מניעיי, מעייניי, מראותיי, מוראותיי, מאורעותיי, מוראיי, מוריי, מורותיי, מותרותיי, תמורותיי, מרמוריי, פיוטיי, פיתויי, פיקשושיי, פספוסיי, פסקאותיי, פתקאותיי, פטריותיי, פטפוטיי, פתפותיי, הפטרותיי, פסטותיי, טפטופיי, פרטיי, טירופיי, פטירותיי, פירוטיי, פרוטותיי, פרודותיי, פירותיי, פריטותיי, פאטריותיי, פאתטיותיי, פרסריי, פרוסטאטותיי, פוסטמיותיי, פרודותיי, תפיסותיי, תפישותיי, פלפוליי, פרפוריי, רפרופיי, פעפועיי, עפעופיי, נפנופיי, נוחותיי, נחירותיי, חרונותיי, נחיתותיי, נחנחיותיי, תחינותיי, טינותיי, טרונותיי, תנועותיי, טעמיי, טעויותיי, תעיותיי, תהיותיי, הטיותיי, טרטוריי, טוטוריטותיי, ריטותיי, ריטוטיי, שרטוטיי, שריטותיי, טימטומיי, תמיהותיי, תמימויותיי, תעוקותיי, טיוטותאיי, אוירונאיי, טיסותיי, תיעודיי, תעודותיי, תהודותיי, עמדותיי, מעידותיי, מידותיי, דימומיי, דימויי, דמדומיי, אודותיי, תודותיי ודודותיי
פיזור על משרעת תפישתית במשטרים דמוקרטייםסוגיות פרט – חברה – ריבון, משרעת פוליטית הן האחו בו מקננות פעילויות פוליטיות, לוחכות נטיית בוחרים מנסות להטות הטיותיהם. תזה זו לא משרעת, זו משרעתיים. חברות אנושיות, ארגונים, צִבְרֵי פרטים, נבדלים, בין היתר, בפיזור תפישות פרטיהם על פניי המשרע(ו)ת התפישתיות עליה מונחות הטיות פרטיהן. משרעת תפישתית מכילה שתי גישות […]
טראמפ אישיות שנויה במחלוקת כטראמפ, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה. בישראל, חלק ממי שמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – בשל היותו ‘אוהב ישראל’, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל.
טיפול ישיר אינני יודע מי אמר, בערך – לא מצטט – ש, ‘להיסטוריה יש את הדרך לנקום במי שמנסה להשפיע עליה.’ משפט נפלא, לא בלתי נכון. אני ארתום את המכניקה ל –
מי אמר ש’אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה’? הכניסו אותו, בבקשה, אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם. אראה לו, על הדרך, גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.
מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב***** מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.
מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוטי סנטימנט*** נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר. סוגי נברנות יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי פרימת סדר לוגי כשקיים אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.
מוקדש* לקונסרבטיבים** שרואים בעצמם את עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים**** ברתיעה***** השמרןץ’ הנבוןץ’ והפוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, ההתכנסות המתגוננת. לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין. ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים.
זהו פוסט מוגן ואין לו תקציר.
אחיזה תודעתית האמת היא מה שאתה מאמין שהיא. אמירה נפלאה. ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה. זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות. ואחר, מ.ק.: “תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים.” ובאמת 😆 מה זו אמת? אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות יכולת לתפוש תמלולית להבין ולהסכים […]
קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה. נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע. בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה. הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. […]
לחתונתכם מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה. הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה: את/ה טקס, מסיבה אני
אם הקונפליקטים https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869 הארץ, 29/9/2018 פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים. גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי.
החומר ביד האומר
בקצרצרה בשפה כלשהי, נניח עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית, מה אחוז המלים בשימוש שנוצרות מצירוף שתי אותיות, שלוש אותיות, ארבע, חמש, שש, שבע מסך האפשרויות? תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.
בקצרצרה שני מספרים, גבהים ממוצעים: כל מה שנמצא מתחת לפני הים, כל מה שנמצא מעל פני הים.
רוכב אופנוע אמור לאהוב את הרכיבה. אני לא אוהב לרכוב 52 מייל לפגישה ב- LA.
ארבעה יהודים מסבים במועדון הגולף אחרי משחק, ומספרים על הצלחות הילדים. ‘הבן שלי, מייקל,’ מתחיל ג׳ייקוב, ‘סיים עריכת דין בקולומביה, שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחברָה שלו שעון זהב.’ ‘יפה לך ג’ק’ מחמיאים לו.
תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם. רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט. המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה […]
מה יש לכם מקרוזרים? בארה”ב, ממעט לראות אופנועים בכבישים בינעירוניים. במיאמי ראיתי מעט, בערים אחרות עוד פחות. מפתיע. מקשר את התופעה לכבישים ארוכים, ישרים, לא מהנים לרכיבה, לכן המוטציה האופנוענית של הקרוזרים התפתחה; במסורת האמריקאית, too big is exactly what I need.
ותשומות מנטליות אישיות חסרי סבלנות לסביבתם, חסרים תשומות מנטליות לתחזוק עצמם. המסמן בנחרצות מה אינו רוצה, לא בהכרח מסמן מה הוא כן רוצה.
יישום טוב מצרפי בפרברי ארצות הברית המנומנמת בה עיקר התנועה היא צאת וחזרת התושבים לבתיהם ורכבי השירות המאפשרים את חיי פרברי השינה, הצמתים אינם מרומזרים. להסדרת התנועה, וביטחון הנוסעים חלופת רימזור יקרה מדי, אלטרנטיבת כיכור, בזבזנית מדיי לכל צומת פרברית. מיישמים את הקונספט של ‘עצור מכל כיווןק, לפני כניסה לצומת.
תודה על הקפה רקע בחולון גדלתי במציאות בה בתים מזרחיים היו יותר מארחים, נדיבים, מכניסי אורחים, כמאפיין לבטח יותר מאשר בבתים אשכנזיים בהם ביקרתי, או בביתי שלי. איפיון זה כמאפיין סוציולגי, טרם שהתמצק לסטריאוטיפ אובחן גם ביוצאי הדופן שלהם, כאימו הרומניה של סטלין שאירחה אותי בנדיבות עמוקה אף יותר מאביו המצרי והמצחיק, כדוגמא יוצאת מההכללה […]
מוקדש* לבוחני מציאות** מהאיפיון התפישתי***, בחוסר סבלנות****, ובהסתייגות***** ממצקים את הסֶטְ-אָפּ בהתייחסות לגירוי חיצוני, מחפשים אשרור לסט-אפ תודעתי מקדמי המאפיין אותם – רגישות ממנים שונים כ-חתירה לסדר, חשש מהפתעה, טיפול בשינוי, תובעים את עלבונם, את ההכרה שלא קבלו. קרמר היה משוגע, ג’ורג’ בא מהמנעד הנורמטיבי. במהלך שיח הרגישות צפה ומהווה את המצע לשיח. אלה, שעל […]
מה השתבש? לכאורה, שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינות ניתן לחיזוי וצפייה איך יגיב. בפועל – למצבים המוחלים בפרוטוקול וברוטינות. שמרן העובד על פי פרוטוקול קבוע, צמוד לרוטינת פועל באופן חריג ובלתי צפוי – יש לבדוק איזה אלמנט בפרוטוקול הופר, ומה משקלו בכך שהיווה נקודה ארכימדית שהפרה את רוטינת פעולתו.
אני מכיר אותך כשמישהו אומר “אינך מכיר אותי” נראטיב על פי רוב מתכוון, ל- ‘הנראטיב שהייתי שמח לקדם לגביי שונה מתפישתך אותי’, ‘ מכיר אותך; הנרטיב שאתה מנסה למכור לי – לא קונה.’ מורכבות – פשטות בדרך כלל, האומר מייחס לעצמו את עומק הבנת שטחיות האחר, ובה בעת מחיל על אחר את פשטנות חוסר יכולתו […]
סוקרטס תפישת אחר, תובנה, מחוץ לסיטואציה, עצמאית, מערערת סדר קיים לטובת סדר תפישתי שאינו נשען על ציווי נכפה או מסורת מוחלת גם אם בלתי מודעת, ניתנת לבחינה ולהפרכה לוגית-רציונלית-היררכית, שתקפותה אינה תלויה בפרטיקולר מנסח, היא מהות תפישה פרוגרסיבית. קונסרבטיביות נבנית על קונסטרוקטים, רומנטיות שרירותית נבראת מומצאת, מסתמכת על התכנסות הזדהותית קולקטיביטית, נשענת על התנרמלות תפישתית, אינה מכירה בתובנות […]
סתלבט השקפה שמרנית מתבססת על סנטימנים, תוך כיבוי מנגנוני בקרה וערעור. שימור מסורת, דת לאומנות, ההתכנסות הזדהותית של המון, רהב מילולי, טקסים, על מצע שימוש בכוח. מנהיגי ימין, תמיד, בכל מקום, מודעים לכך שזהו סנטימנט נתיניהם. לשם הם פונים.
מקלישאותיי הראשונות איננו נבונים דיינו להבחין בתופעות/ תוצאות בכדי שנתחקה אחר הסברים/ סיבות להן.
מוקדש* למנהלי חייהם** כאן ועכשיו***; ההקשר המקדים**** – לא רלוונטי, התוצרים לאחר הפעולה – לא מעניינים***** בדרך כללי אופייני ל– מצוקתיים, חסרי תשומות לניהול חייהם בהקשרים ורטיקליים של מקורות עבר והשלכות עתיד, איכות תודעתית מובחנת; נטולי כישורי הכלת מורכבות הקשרים לטפל ברבדים אלה, כמו שאני חסר יכולות מוזיקליות. כבמשחק בילארד, סדר הכדורים על השולחן, הכוחות, ההקשרים, היחסים שהביאו […]
התבלבלות פרט בין התכנסות לנורמטיביות לבין שאיפה לסבירות.
תפישת תפיסת מרחב ציבורי עיריית תל אביב, הפרדה, חב”ד, עימות על רקע החלת ערכים סמרחב הציבורי. לתפישתי, חב”ד היא נקודת קיצון על ציר ‘התכנסות אֱמונית הזדהותית קונסרבטיבית קולקטיביסטית’–’חתירה לרציונליות אינדיבידואלית ליברלית’. ככזו יש מעט מלים שיכולות לתאר אמפטיה פחותה שלי מצבר מלים אלה.
סדנאת הטמעה וחירוב שמחות בצפייתם במשחקים, נורמטיבים, חותרי התכנסות הזדהותית קולקטיביסטית, צופים בגילויי הלאומנות הנספחת למונדיאל – החל מאוהדים צבועי דגל, ועד מהומות במרכזי ערים, ונהנים, כך אני משער, פעמיים:
לד.ז. המxימה, רב המרחק בין אהדה ספורטיבית לבין התכנסות הזדהותית. רב המרחק עד היעדר קשר לוגי, אלא מלאכותי עד מקרי. “ספורט ההמונים אינו משחק, אלא פולחן, בו הנתינים חוגגים את כניעתם/ כפיפותם.” Theodor Adorno מניח, שהתכוון לאהדה. הבחנה אהדה ספורטיבית העניין שיש בתחרות ספורטיבית. לפרסונה יש עניין בספורטאי או בענף מסויימים. יש מי שאוהד כדורגל, […]
הבחנה בין בערות לנבערות
במשחק בין ספרד לפורטוגל, רונאלדו משך את הקו המפריד שנמשח בינו לבין מסי בעשור האחרון –
דיברת שגויות מה ההבדל בין שגויות לשטויות? ג’ במקום ט’. לא רוצה לפגוע, ולא להתבטא נמוך.
סגירת מעגל – סדר לנטולים ראש הממשלה נתניהו, יוצר נראטיב: “לוחם דובדבן נהרג ויחידת דובדבן תפסה את המחבל מציאות סמ”ר רונן לוברסקי, לוחם דובדבן נהרג ברמאללה. מצער עצוב, תוצר ומורכב מדיי מכדי לומר ‘מיותר’. נתניהו מציין, ש מי שהרג לוחם דובדבן, נהרג על ידי לוחמי דובדבן. נתניהו מייצר סדר נרטיבי, לצרכניו ערעור למה על אנשי […]
מדריך לכותב ברשתות חברתיות במתח שבין אמת לחתירה לקידום תפישת ערך – פוגג ת’מתח, מתח ת’אמת, רטורית מתח טיעון לקיצון האבסורד – “מה, אני נאצי?”, כן חולק ערכי משותפים, קצר, קצר, את המסר, עוד, איים, בשם הרוב, המנע ממסר מורכב – נתון לפרשנות, לעיוות, מסאבטקסט, ניואנסים ואנדרסטייטמנט, מורכבים מדיי השתמש בגוף אנחנו רבים, עם דגש על […]
תרגום חופשי תודעות חותרות סבירות מגיעות עצמאית למסקנות דומות. בעלי מחשבה אמוניסטית מתכנסת הזדהותית קולקטיביסטית אינם מערערים פרדיגמות.
אחווה – אחיזה תודעתית תודה לע.ג., שבהשראתו הפוסט נכתב. סולידריות הוא קשר מתומלל בתודעת פרטים המתיך אותם ליחידה מוצקת, החולקת מצב קיומי על ציר השרדות–כלכלה בדרך כלל, החולקים מערכת ערכים והתנהלות משותפת מנוסחת על ידי המארגנים, המזהים שהתארגנותם ליחידה נתפשת אחת תקדם עצמם ביחס לאלטרנטיבת התנהלותם כפרטים נבדלים. מאפייני סולידריות בשונה מהתארגנויות אחרות:
