חיווי אופטימלי לגירוי חיצוני של סובייקט המשקלל תמהיל של פיזיולוגיה, אינסטינקטים מוטמעי תודעה, על פי סט ערכים תרבותיים, תקשורתיים, סוציולוגיים, ובקרה רציונלית דינמית.
These are the most common majors for governors:
https://www.zippia.com/advice/governors-majors/ להמשיך לקרוא בפוליטיקה יותר עורכי דין ממדענים
סנהדרין קה ב
בן חמש־עשרה אמר לי, שירצה לכתוב ולהתפרנס מכך. יפה. מגשים.
הוא כותב טוב ממני, בריבוי ממדים: להמשיך לקרוא בכל אדם מתקנא חוץ מבנו ותלמידו
בעשייה הנתונה לבקרה אנושית, טמון מתח מובנה
אנשים שונים מותנים באופן שונה להשלמת תוצר ביחס לאיכות סופית; להמשיך לקרוא עשייה לא מושלמת
לאורך רבע המאה האחרונה, ההתרחשויות הפוליטיות בישראל מהוות פרומו לפוליטיקה המערבית, ובמובהק לזו שבארה”ב; שרשרת טלטלות והתכנסויות, שבסופן השלטון שואב אליו כוחות מנוגדים וממיס אותם אל תוכו.
הן בישראל והן בארצות הברית, השלטון נמצא כעת בידי מי שמקצין את תחושת הכאוטיות המפחידה, במטרה להכפיף ולגייס תמיכה בקרב מי שמחפשים מקלט מפני התחושה האסונית. העוצמה המגנטית של המשילות המגוננת מפני הסערה שבחוץ, מתיכה אל תוכה גם את מי שתפישותיהם שונות זו מזו באופן מוחלט – זהו עידן המסת התפישות. להמשיך לקרוא פוליטיקה לאן
לא סובל התכנסויות מרגשות של מזייפי עליצות משותפת.
יולי תמיר במאמר מ- 25-3-2020, רואה בקורונה הוכחה לנחיצות קיום מדינות לאום.
עם הערכה והכבוד הרב שאני רוחש לפרופסור תמיר, ואני רוחש לה תועפות כבוד והערכה, רואה את הדברים להיפך.
בעודי
וכמעט מסיק, שאכן, להמשיך לקרוא דווקא המגפה העולמית החזירה לחיים שחקנית נשכחת: מדינת הלאום
מעניין – בעת הזו [רק] אנשי ימין ממנים שופטים, והם מי שדורשים לפרק את המערכת המשפטית בשל השחתתה.
מפלסים דרכים בצמתים לצמרת,
באמצעות הלצות ושאיבת הצנרת,
‘הצמחת ראיות’, הג’מאעה מתלוצצת,
את לשדת, שדרת ושלדת החוק מוצצת. להמשיך לקרוא ימין ממיין שופטים
כמה ימים לאחר הבחירות לכנסת ה- 23, עופר שלח (כחול לבן), אחמד טיבי (הרשימה המשותפת) ואיציק שמולי (העבודה מרצ גשר) יוזמים חוק שלא יאפשר הטלת הרכבת ממשלה על מי שיש נגדו כתב אישום.
רואה עצמי כחותר רציונלית.
בסנטימנט הבסיסי עליו מונחות תפישות ציונליות,
אצלי, אני, מוטה רצון, כמאפיין דומיננטי.
לא סדר, ציות, הסכמה, ספיחת אהבה או הכרה, ושאר אינסוף, מה אפשר, ואני לא.
להמשיך לקרוא מניעת העדפת בוחר, בחוק
בשחר התפתחות התודעה האנושית,
כשאדם, בתצורה מקדמית, קיווה שיצוד בהצלחה,
כשחשש ממוראות איתני הטבע המאיימים עליו,
כשנתקל בסוגיות שלא היה לו ידע לטפל בהן,
כשתודעתו הגיעה ליכולת ניסוח תקשורת של רצון, חשש,
הוא ייחל לקיום כוח עליון;
מארגן, מקור סמכות וידע, מיטיב, חומל, מחיל סדר, מעניש, סיבת קיום שיהיה קשוב לצרכיו, כאמצעי שליטה על הקורה לו בחייו. להמשיך לקרוא אבולוציית אל ⇐ מדינה
ניתן לומר, שבקצה, כמעט בסופו של דבר, ובעצם גם מייד, בעקיפין ובישיר, בטיפול במציאות אנחנו מטפלים בתחושת הערך, שלנו.
השאלה, כמה ישיר, בכמה רבדים, שכבות אנחנו נוגעים בטיפול בתחושת הערך.
על ציר קרוב–רחוק להמשיך לקרוא בסוף, זו תחושת הערך
יש מי שבהתממשקותם עם סוגיה מטפלים בה בהיבט אחד.
מתעלמים מאדוות, היבטי צד, השלכות.
לעתים זהו תוצר של שטחיות, עצבנות, ביצועיזם, ביטחון שיידעו להסתדר עם ההשלכות.
על פי רוב, מבחינתי, מאתר את הבעיה בכך, רואה בהתנהלות כזו לא אסתטית > לא מודעת > סוג של אלימות, שמייצרת השפרצת סוגיות אחרות שלא היו קודם.
אלה עמיתים למטפלים בסוגיה באמצעים מוקצנים.
* אחאנא”ר שכמוני, לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל–’ בספרות, בספורט;
מין מחוות של שמרנים חובבי רהב מילולי שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מטפלים – מקצים אנרגיה ומעשה לשינוי מיטיב עם מצב נתפש,
*** בסוגיה – מכלול המרכיב את הנתפש כראוי לטיפול משנה,
**** בהיבט יחיד – הכלים, האינסטרומנטים בהם בחר הסובייקט לטפל בסוגיה שמולו.
https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.8564761
דני עמוס מתרעם על קריאות הומופוביות במגרשי הכדורגל. כלפיו.
קריעות מכוערות ומיותרות.
לטעמי, מותרות.
לתפישתי
יש להותיר כל קריאות, במנותק מתוכנן. להמשיך לקרוא קריאות הומופוביות מיותרעות
שני חברים מתדיינים על תצורת הדמוקרטיה;
למד לקח מפרשת נעמה יששכר; כ’אדם ללא קשרים’ היה רוצה שתהיה לו יכולת התגוננות מהתעמרות שלטונית, אם תהיה. לכן, על המערכת המשפטית לבקר את הריבון הנבחר, ולהיות מעליו. להמשיך לקרוא דמוקרטיה מערכתית מול אישית
מתעלי תשומות אנרגטיות, רבות, עוצמתיות, מובחנות, משניות רק לקיומיות, באופן מאופיין אישיותית, מתמיד, התנייתי, לאיתור ומציצת משאבי טובין ריאלי ושאיבת מנטלי מסביבתם. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – יונקי טובין משלמי חירות
“מי שמממן שיהיה לו לבריאות”
זה הנקודה, בשלב הזה אתה כמו חבר שבנו למד במכון מיסודם של קונסרבטיבים אמריקאים, על מלגה וקיום.
לשאלתי ‘למה?’ ענה שנשאר ‘שמאלן ליברל’, המקום איכותי, ‘מצווה לקחת מרפובליקנים’, וחסך הוצאות שכר לימוד.
לא הבין שבעצם עושים לו ‘ש”ס על נבעריהם’,
הבדיחה על חשבונו,
התשלום הוא עתיד בנו, בריבוי ממדים: להמשיך לקרוא אהבת חינם
כולם מבינים, יודעים, מהו שקר.
ואין שניים שיגדירו דומה.
הגדרת ‘שקר’ על ידי ‘היפוך אמת’, חובק שתי מכשלות:
‘אמת’ היא מה שיכול להיתפש על ידי שתי תודעות בלתי תלויות,
כ’יש’ דומה
כשתפישת ה’יש’ מצריכה רק תודעה אחת.‘שקר’ –
תפישה תודעתית
שֶ’יֶש’ כלשהו, שיכול להיתפש ככזה על ידי תודעות בלתי תלויות
שניתפש על ידי תודעה אחת,
מועבר
בעיוות, בשונה מהמקור
בכווה תחילה,
במודע,
לתודעה אחרת.
אין דבר כזה ‘מתפכחי ימין‘;
נתקלת במישהו כזה?
לא כדאי לבנות עליו.
אלה ‘מתכנסי הזדהות דינמיים’,
‘פומפה’ בדיאלקט שכונה – פם פה פם שם. להמשיך לקרוא מתפכחי ימין
מַקצי תשומות אנרגטיות לשימור חזות מעולצת
כשהמבנה האישיותי הוא איום מתמיד בהתפרקות לאותנטיות אימננטית, תגובתיות מצוקתית בלתי נשלטת. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – עליצות מזוייפת, זעם אותנטי
צביה גרינפילד, מסעה האידאולוגי מרתק, תחנות דרכה – אין להם חשיבות, היא אינה הנושא.
גברת צביה גרינפילד היא המושא; מהווה,
עבורי, כאן, לצורך העניין,
קולב, הדגמה קונקרטית של התזה אותה אכרוך עליה, כמייצגת התופעה. להמשיך לקרוא פרקטיקת התכנסות הזדהותית
מה שאני רוצה לשאול הוא כזה: אם טבילת תיון בכוס מים (פושרים, בטח פושרים, כאלה שהושארו על כירת שבת המופעלת על ידי שעון שבת ושאר המצאות שהמציאו הדתיים כדי לסדר את אלוהים) או תלישת נייר טואלט נחשבים לעבודה, האם זריקת אבנים (טלטול!) והכאת שוטרים (ברובם אפילו יהודים, כלומר בבחינת ישראל, אף כי חטא ישראל הוא) אינם עבודה קשה פי אלף?
נרי ליבנה
מוסף הארץ, פורסם ב-19.12.19
יישות רציונלית, יכולה לפרק פרדיגמות אמוניות בכלים רציונלים.
ניסיון גברת לבנה לרתום רציונליות לניתוץ אמוניות של אחר, שלא עומד בסטנדרטים רציונליים הוא סוג של, בן-דודה של אוקסימורון (- עד שאמצא ביטוי הולם אחר).
לא ניתן לקעקע אמונה של סובייקט באמצעות רציונליות חיצונית;
מהות אמוניות הוא ויתור בפועל, מודע ושאינו, על הליך רציונלי בנגזרת האמונה,
מהווה טביעת תודעה מאפיינת את בעליה.
אינסטרומנטליסטים* מגלים רגישות לצרכיהם.
אינסטרומנטל*
התייחסות סובייקט לסובייקטים אחרים כאובייקטים מקדמי מטרותיו, בהתעלמות מהטיותיהם, שלא לומר צרכיהם, בעיקר הרגשיים.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – אינסטרומנטליסטים רגישים
בעלי מכניקת מחשבה אמונית לאומנית משמרת התכנסות הזדהותית, להלן קונסרבטיבית, שואבים לגיטימיות מנרמול אי-רציונליות, בבחינת “יש עוד אמוניסטים כמוני, אמונתי ‘צודקת’.”
זהו בסיס המיסיונריות [אם לא סופרים את המניע העכלכלי של עוד מכלכלי מוסדות האמונה] – קבלת לגיטימציה על ידי המרת תודעה תועה נוספת לצבר אמונות במתכונת המיסיונר.
לכן, דתיים ‘מזמינים לשבת’. להמשיך לקרוא ויתור אתאיסט למאמין
אולטימטום: דרישה מתומללת, אחרונה, מלווה בתגובה מוכרזת, שאם הדרישה לא תתממש, מציב האולטימטום יגיב בתגובה המוכרזת.
בהצבת אולטימטום, מציב האולטימטום מחשק את עצמו;
בהכרזת ‘אם–אז’, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש. להמשיך לקרוא אולטימטום
פגוש פוגייש פגשתי,
מי שחוכך האם לקבל מה שטרם ניתן לו,
ותובע לדעת האם ומתי יקבל את התשובה, כי אם לא…
בעיקר, קשור לציפייה למשרה, באין אלטרנטיבה אחרת, תבעו לקבל תשובה.
הלחץ הרגשי חוסר יכולת לשאת את המתח, מציב אותם בפני הדילמה המופרכת:
בפועל, לא הבינו שהם מפצ’פצ’ים את תחושת הערך שלהם, לא מנהלים את המציאות,
שכן,
במציאות, כל עת שהמשרה הנחשקת אינה ברשותם, היא לא ברשותם, עליהם לחפש את האלטרנטיבה, אם הם יכולים, בהנחה מוצדקת שהמשרה אותה הם רוצים איננה.
* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מתלבטים – ברירה בין אלטרנטיבות.
*** מציבי אולטימטום – כשל קלאסי בו מציב האולטימטום מחשק, בעצם, את עצמו;
בהצבת ‘אם–אז’ ברור, המציב כופה על עצמו להגיב בהתאם ל-מה שהכריז מראש.
למה?
לא עדיף להשאיר את האיום מעורפל?
מפחיד יותר,
מאפשר למאיים מגוון רחב יותר של תגובות, רלוונטיות, סמוכות יותר לטריגר המעשה.
מקור ימין, שמרנות קונסרבטיבית:
אמוניות שלובה בלאומנות, תוצר אינסטינקט שימור התכנסות הזדהותית.
אמוניות ולאומנות הם התפתחות של התכנסות הזדהותית.
בין מי שמתאפיין ברמת עצימות של אמוניות, ניתן לצפות גם את הלאומנות, ולהיפך,
בכל מקרה אינסטינקט התכנסות הזדהותית מועצם.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ”ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת”א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019
להמשיך לקרוא אמוניות לאומניות שימור התכנסות הזדהותית
שמעתי היום, שוב, ברדיו, את המשפט.
מעטים המשפטים שעוברים בשלום באזנֵי>תודעת אנשים,
וחורטים בי חריצי מחוגה חלודה מלובנת, כמשפט זה. להמשיך לקרוא “השכל הוא האלוהים החדש”
נתניהו חופן את שתי תצורות הדמוקרטיה;
ומטיחן זו בזו. להמשיך לקרוא דמוקרטיה: ריבון עליון על חוק
היבטי דמוקרטיה שנדחקת לקיצון.
אני לא צריך להיות פרופסור באוניברסיטה לפשיזם בשביל לדעת שהקליפ הזה ששודר אתמול בלילה על מסך ענק אחרי שעתיים של נאומי הסתה קשה והשתלחויות במערכת המשפט, בשמאל ואישית ביועמ”ש ובבכירי הפרקליטות, אל מול אלפי המוסתים שהגיעו אתמול לת”א לקריאתו הבהולה של הנאשם – היה מרשים מאוד את גבלס. pic.twitter.com/Slpw38T9ic
— Itai Leshem (@Itai_Leshem) November 27, 2019
להמשיך לקרוא דמוקרטיה, צורות רבות לה
אלה המשתמשים באמצעים מוקצנים לטפל בסוגיה, כמאפיין אישיותי,
על פי רוב,
תשומותיהם התודעתיות מוגבלות, מופרעות על ידי רעשים מפריעים כ-חרדה.
הם מעדיפים לטפל בסוגיה בכוח אקססיבי, בום טראח בוינג, כדי לא לפגוש בה יותר. לעולם! להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – מטפלים בבעיה בפטיש 5 קילו
אם תרצה לדעת ‘מה אני חושב’,
שאל, אל תניח, פן תטעה.
על פי רוב, בשיקוף, האחר מבטא את שהבין לא את מהות אמירתי.
הלוואי וכל הדילמות בחיים היו חד משמעיות כמו שאתה מתאר: או שזה מסיג אותך מהמטרות או שזה מקדם אותך. יש הרבה איזורים באמצע ובכל אליה יש קוץ, החיים לא מושלמים, הפוקוס הוא לתעל אותם לאפשרות הטובה יותר
איך אומרים בפוליטיקלי קורקט החדש – לא התבטאתי נכון, לא הובנתי. להמשיך לקרוא סבירות וניהול
סוג של פרזיטיות:
ניהול חיים בגישה טבעית אינסטינקטיבית מודעת, בה יניקת משאבים, לכשעצמה, מהווה תגמול מספק, מבחינת הסופח, לספיחתן.
להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – סופחי תשומות
למסקנות חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת, להלן הצעה נוספת, מדוע נפקד מקומו של ימין תפישתי מעיתונות: להמשיך לקרוא חגי סגל – השתלטות השמאל על התקשורת
בחו”ל, עמית יקר לעבודה – כיפה סרוגה, לאומן מתנחל, אמונה עמוקה – עדכן משדה התעופה, שהותיר את מעילו או במלון או בבית הכנסת.
לא אפספס את ההזדמנות לבדוק, בוודאי כשהטרחה זניחה.
ארזתי את השמאטעס ממקום מושבי בבית הקפה בו ישבתי, פניתי לבית הכנסת, שאמנם מרוחק מעט יותר מהמלון, אך בה בעת נמצא בקדימות פנייתית גבוהה יותר בתרשים הזרימה של ‘מְצא את המעיל’, במובן ש-לך דע באיזה שעות בית הכנסת פתוח, והאם המעיל הנטוש לא יילקח על ידי ירא-שמיים קר-גב, חף ממעיל. אם לא שם, במלון – אין בעיה. להמשיך לקרוא מינורי במצווה – בקטנה
עירית לינור – הייתה ‘שמאלנית’, כעת בתפקיד ‘ימנית’.
אברי גלעד – היה ‘שמאלן’, נהייה ביביסט, כעת בתפקיד התמתנות מביביזם.
אתה – היה ונשאר ‘שמאלן’ מקיבוצניק’ ישראלי, נע לתפקיד ‘מגלה את יהודיותו החילונית-תרבותית-הזדהותית, ובעיקר את האפיק המקצועי, פוטנציאל ההשתכרות שלה. עבורך. להמשיך לקרוא מי השתנה, עירית לינור, אברי גלעד או אתה?
על אף החתירה האנושית, טבעית, אינסטינקטיבית, אופיינית, נפוצה,
לחפש סיבה אחת, דרמטית, מכריעה, זו שהניע לפעולה, ששברה את גב גמל הנושא את ההתרחשות,
לכל פעולה יש צירוף של כמה מרכיבים שכשעוברים מאסה קריטית אבסטרקטית מול מציאות נוצרת פעולה.
לא כל שכן, תהליכים אנושיים. להמשיך לקרוא סיבות התרחשות
האזנתי לשיחה בין אטילה שומפלבי לשרוליק איינהורן בפודקאסט של רן לוי על האסטרטגיה השיווקית של הליכוד.
איינהורן מתפעל מ
להמשיך לקרוא זה לא [רק] חדות המסר
