טיול מקומי Par Avion

הערכת משך קריאה כ- 10 דקות

אנגולה Par Avion

מיס אנגולה Par Avion

הנהג שלנו Par Avion

הנהג שלנו, המשך Par Avion

 

דיקמן גלויה אנגולה


תקיף, נחרץ, קונסרבטיב
ורדיקל הלכו לים

 

יש לי חבייר שמוטה להסביר לי את ההגיון איך תופעה מתקיימת כשהיא לא נצפתה.
כמעט לא מעניין;

ברור שאם תופעה התקיימה, היה כוח, מניע ניתן להסבר שהניע אותה.

אותי, הבועה בה שוהה באנגולה, מבעבעת.
רבים מבני שיחי מנסחים את החיים פה עם הממשקים המקונטרלים, על יתרונותיהם, בעיקר נוחותם, בסוג של ביקורתיות, ושוקעים להעצמת הסטריליות הפסיבית. מתאים להם.
מים זורמים למקום הנמוך.

בוער לי להסתובב. מוצא סיבות לגיטימיות ופחות, כבר ערכתי כמה גיחות צנועות.

שמעתי שבמרחק שעה ומשהו יש חוף בו אניות חלודות נופחות את מבצעיותן.

התחלתי להניע טיול לשם.

רואה חשבון שפגשתי במלון – כרבים מעמיתיו למקצוע, מצהיר שאינו ‘רואה החשבון טיפוסי’; ראש קהילה קונסרבטיבית ביישובו, אינטליגנט, חביב, קורא, עם רוח אינטגרטיבית מכנסת אלי פעילות קהילתית משותפת – מהווה מאסה קריטית להנעה לנסיעה משותפת. אני מתקיף, כמעט מאלץ, מנהל בכיר עם לוק ואינטונציה תקיפה, ומהנדס מים שמצטרף וולונטארית.

יום א’ בבוקר, ארבעה שבועות לשהייתי באנגולה, לאחר צעדת שעה עם שוב”חים [- שוהים ועובדים בלא חירותם] עמיתים, מתכנסים בחדר האוכל. לאחר התארגנות קצרה מבררים שלכולנו יש העתקי דרכון – הם נדים בחמלה לכיווני על שדרכוני נמצא בהארכה ואין ברשותי את העתק צילום ויזת השהייה – ארבעתנו נדחקים לטויוטה קרבית נהוגה בידי מקומי, והופה הי ליעד.

דיקמן אוירון אניות טרופותכשעה ומשהו אחרי, כביש מערבי רחב בנוף אפריקאי מעאפן, כלומר, חוץ מהולכי רגל, נושאות (בעיקר) סלים, אין עניין בדרך. איזה עשרה קילומטר בכביש עפר לחוף, חנייה בחוף סגור שתקיף האינטונציה פוער את המחסום המאולתר, וקרבים לים. משאירים את המכונית והנהג בצל ופונים לאניות הטרופות.

תוך כדי הליכה, מסתבר, שהמהנדס חובב אניות – למד, תחביב, בעל עניין רב, ידע, תשוקה – מעשיר אותי בסוג מידע כמותו אני מעריך, אליו אני מוטה; עומדים מול פגרי האניות ומקבל הסברים, כאשר הקונסרבטיב והתקיף פוסעים לפנינו.

לאחר הליכה של כמייל ימי – אנחנו עוסקים באניות, כן? – התקיף והקונסרבטיב סבים לאחור, “נביא את האוטו” הם אומרים. יפה.

אנחנו ממשיכים. פוגשים ארבעה רוסים, מסתבר, כשאחד מהם מטיס במיומנות מרשימה רחפןקל’ה dji ומצלם אניה טרופה מלמעלה, כאשר עורב נוטר טינה, אולי מיוחם, עוקב בעקשנות אחרי הטיסן הממונע, מנסה ליירטו.
מקשקשים איתם מעט.

הנחרץ ואני ממשיכים, כשאנגולני לבוש מדי משטרת הגבולות מפסיע מולנו.
אני מתרחק מעט ימינה כדי ליצור חייץ מעבר בינינו, וכשרואה שיש לו כוונות מולנו מרחיב את החייץ כדי להקשות עליו ליצור קשר עין
– כמו צפייה בהופעת קוסם רחוב בניו יורק, המחפש מתנדב ואני כצופה, מסיט מבט למניעת קשר עין.

השוטר פושט ידיו ומכנס את שנינו.
נותן לנו כמה הנחיות פורטוגזיות בלתי מפוענחות ללבנבנים חסרי פורטוגזית שכמונו, תובע דרכונים.

הנחרץ מושיט את צילום דרכונו, תוך שאלות באנגלית, ואני, אחרי התלבטות האם לתת את תעודת סטודנט סמינר הקיבוצים 2008, מפקיד בידיו את רישיון הנהיגה הישראלי – לא סומייך על ההומור. שלי, כן?
אני יוצר איתו מגע עין ואומר לו בסמכותיות todo bem, שאמור לרמוז לו להניח לנו
– בדומה לכניסת בני ושלי בשערי האוניברסיטה ואני מניד בסמכותיות מדומה של איש סגל, את ראשי לעבר השומייר שמניח לי עם הבדיקה, ופונה לטפל בבני –
האיש לא מתרשם – יכול להיות שהוא, כמוני, אשכנזי נטול אמונה חף מאינטליגנציה רגשית. ‘התלוו אלי לתחנת המשטרה’, ניתן היה ללא קושי לבאר את כוונת דבריו אם גם לא את כל מילותיו.

לנחרץ ולי התבסס הרושם שהאיש שיכור/ מסומם, ובכל מקרה, לא בשיאו או מיטבו המנטלי.

תוך כדי פסיעתנו, לבן מבוגר נטול חולצה עובר מאחורינו וחולף על פנינו בינינו לבין הים.
הנחרץ קורא לו, שואל באנגלית האם הוא דובר פורטוגזית, והלה משיב שאכן.
“שאל את השוטר מה הוא רוצה” אני מבקש ממנו.

מתפתח שיח בין השוטר לבין הזר, כשאני שומע את השוטר אומר seis mil, ומבין שישים דולר. יצא מרצע מהשק, זהו כופר החופש.
הוא מצמץ ראשון, הוא עוד לא מבין, אבל הוא בידיי!

הנחרץ עסוק בשאלות חוזרות, במה אנחנו לא בסדר, ואני, שמריח את אבק השריפה של ‘יאירי, השד שבך התעורר‘ שאמי הייתה מזהירה אותי – בדיעבד כמובן – לאחר המעשה, בפוסט מורטם אחרי שהסתבכתי.

‘הוא רוצה כסף’, מבאר הלבן את שהבנתי.
יפה, הסיטואציה יוצאת משליטתו.

רואה ששוטר נוסף, גודל והתנהלות גוף המעידים על בכירותו היחסית מול הצפלון מולנו, מצטרף.

אני פונה בהרכנת ראש לנטול החולצה ואומר לו באיטיות “תגיד לו’ אני מבקש ומחווה לשוטר שלקח את מסמכינו ‘שאני אמרתי, שזה לא רעיון טוב לקחת מאיתנו כסף.”

הלבן מנפיק את הפראזה.
לא בטון שהתכוונתי, מקווה שבתוכן.

בינתיים השוטר המצטרייף מעלעל בדוקומנטים.
הנחרץ מפנה את תשומת לבי, ששני חברינו חוברים מרחוק עם הג’יפ.

בתנועה עדינה אני מושיט את ידי, חופן את שני הדוקומנטים, אומר ta legal, באמירה מסכמת, מיישם את פרקטיקת ה’זכר, לבן פריבילגיה שאינסטינקטיבית (אולי, בנסיבות מסויימות) חוטים פסיכולוגית לרצות, ואנחנו מתרחקים מהשלושה לא לפני ש-מודים ללבן, אני כופה לחיצת יד על שני השוטרים תוך הודיית obrigado – כדי שלא יישארו חסרי כל / בידיים ריקות, או חס וחלילה – סליחה על הפורטוגזית im hazayin bayad.

אנחנו חוברים לחברינו, מדווחים להם את עיקרי ההשתלשלות, הנחרץ שלא איבד את שלוותו שואל, כחלק מתפישתו את עצמו כשמאלן עם ערכים לאומיים, ‘למה שאתןhaven’t the Jewish nation suffered enough?
אני שרואה את עצמי כבנה של ריטה, אמי, שואייל, בשם מה יש מי שמעז לקחת ממני את מה שלא מגיע לו?

בדרך אני נוחל שתי מפלות:

  1. אני בעמדת מיעוט, כשלדעתי האניות הן סך הכל תפאורה לשוס המסע – הקטע עם השוטרים הוא העיקר,
  2. כשאני רואה דגים נצלים על אסכלות פרוביזוריות, ועורייג לדג מטוגן, ובהמשך לאחת מהמסעדות הפזורות לאורך הדרך בואכה האוטוסטרדה, אני מוקע כ’טירון שזה עתה הגיע ולא מכיר את רמת ההיגיינה המקומית’, שהתקיף האיסטניס, אמנם עסק בלוחמה, אך לא מתכוון להסתכן, להתחכך בה או לחוות אותה, המהנדס משתף על רוטינת כניעת בני ונכדי מעיו למוראות המאכלים המקומיים. הקונסרבטיב, כך מעיד על עצמו, סתם, ‘אינו אוכל דגים’,

וכך אין על מה לדבר, ואין עם מי לאכול,
ואין טעם ולא רייח
ולא לב שמייח
וכל כך התאים לי, לעומת האוכל במלון.

ככבאי הנשאל על ההבדל בין פסנתר לכינור- ‘פסנתר בועייר יותייר זמן’,
כאינטגרטור שזיהה את יוזמת הכינוס, כראש קהילה שבוער לו לכנס פרטים לפעילות משותפת, הקונסרבטיב הודה לי על יוזמת הטיול.

לא תאמין את מי פגשתי Par Avion

Share

11 תגובות בנושא “טיול מקומי Par Avion”

  1. הי יאיר,
    וואו, היה לי מאוד מעניין לקרוא, יש לך את זה… רחל

  2. דיקמן ספר לשוטרים שאפילו אברגיל בישראל אתך לא מתעסק.
    תגיד לשוטר שאתה תיתן לא זין לא כסף.
    תגיד לשוטר שדוד שלך היה מורט שפמים למי שהיה מתחיל אתו.
    ושלך יש כוח להוריד ספה מקומה 23 עם חבלים עם החברה של ציקו.
    תגיד לו שאתה כותב לנציב תלונות הציבור מכתב על כך שמאחרים במסירת אופנוע.
    תגיד לו שדולר אם יראה ממך זה יתחיל למצמץ לו בידיים, ספר לו שאחללה מנייייק אותך לא יזיז מעקרונותיך ואללה כלא חוויה ועוד מה באנגולה, חוויה ספרותית מהלכת על שתיים יש על מה לכתוב.
    יש לשוטר מזל שגמר בלחיצת יד אני במיקומו הייתי בודק שנשאר לו שפם.
    תגיד לו שהחירות שלך מתחילה שעוצרים אותך.
    תגיד לו שיש לך חבר שחי מהפיגור שלך, נכון שאני הייתי נותן לו כסף ועוד מוסיף לו 40 כי לא היה לו לתת לי עודף משטר של 100.
    העולם מצחיק אז צוחקים פינטו תגיד לו…

  3. מממ…..
    לא הבנתי… :-/

    אמרת לו “שזה לא רעיון טוב לקחת ממכם כסף” וככה זה נגמר :-/
    גורם לי לתהות
    או ש
    השוטר הזה פראייר ו- TAMBAL
    או
    שלפני הטיול קנית ב”למטייל” ביצים מבטון.

    וברצינות?
    למה בסוף הוא הניח לכם?

הערות? אשמח לתגובתך