אוקסימורון זהות פרט

מחאת תחושת אי שייכות

על פניו, לעיני המתקהות, כשאני נחשף למי שעוסק, מטפל, בזהותו, הייתי מצפה שיחדד את ייחודו, אישיותו, יפצ’פץ’ את הממד האינדיבידואלי שבו.

אז זהו שלא!

בעידן הנוכחי,
לחווייתי, מוקצן יותר מאשר לפני 40 שנה,
משער, שהרבה יותר מאשר לפני 400,
תמה להבחין שעיסוק בבירור ‘זהות’ אינדיבידואל המקרצף בשורשיו האתניים, המגדרים, סקסואליים, התנייתיים,
אם הוא שונה, מהגר,
כשיש לו תעצומות נפש, תשומות אנרגטיות, יכולת וורבלית,
מתמקד על פי רוב בשאלה ל’איזה קהילה (העוסק בזהותו בפרהסיה) שייך?’.

ובעצם,
האם העוסק בזהותו, מפצ’פץ’ עם מי היה רוצה להיות מזוהה,
ואיכשהו, קבוצת הייחס הנשאפת אינה משתפת פעולה,והסובייקט חש שנתפש כלא שייך למי שכן היה מעוניין?

Share

Leave a comment

השאר תגובה