אפס נקודה משהו שקר

אפס נקודה משהו שקר

משך הקריאה: 3 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

פורמלית,
מי שלא העביר מידע – לא שיקר,
שכן,
לא נתן מידע שגרם לעיוות בתפישת המציאות אצל אחר.

פורמלית.

בפועל, מבחינתי

אם,

  • בעל מידע כלשהו, שמעריך שהמידע שברשותו רלוונטי למי שנמצא בתקשורת איתו, ואם בעל המידע מניח שלאחר המתקשר איתו יש עניין להיות מודע למידע, שהמידע היה ‘משמעותי לו’, משנה הערכות, משפיע על התנהלות,
  • ובחר שלא לשתף את האחר במידע,

בעל המידע המוסתר אולי פעל בתבונה, בפיקחות התנהלותית/ עסקית/ אישית, נמנע מנזק כזה או אחר, באופן שניתן להצדקה ולהבנה, גם על ידי גורם חיצוני בלתי מעורב.
עם זאת, ניתן להתווכח האם התנהלותו היא אפס נקודה אחד או אפס נקודה תשע של שקר.
אך לא,
אמת – זה לא.

וכן, על הדרך, ‘אמת’ אינה ערך כשלעצמו. לסובייקט כדאי לדבר אמת, פרקטית

  • לתחזוק שקרים יש צורך להקצות תשומות זיכרון. יקר, לא תמיד עובד.
  • לא נעים, יש משמעויות להיתפס בשקר.
  • בשקר לאחר, יש בחירה להרוויח טובין כלשהו, שייתכן שהרוויח אותו, אולי טעה ולא. על הדרך, המשקר גורם נזק אפשרי לעצמו אם הוא מאמין לשקר, לתפישת המציאות השגויה שיצר.

והתוספת ה’אישית’:
ביחסים בינאישיים, ככל שהם קרובים יותר, תשתית האמון גדולה יותר, כן האפס נקודה משהו שקר, במקרה של הסתרה שואף לאחד. לשקר.

בעל המידע מסתיר אינפורמציה שמשפיעה אקטיבית בפסיביות מניעתו על תפישת המציאות ועל הפעולה שתיעשה או תמנע ממי שמודר מהמידע.

ניתן להתדיין על כמה, בין אפס נקודה אחת לאחד המעשה ממוקם על מנעד היושר,
אך אין דיון, שהמסתיר חסר את האומץ להיות שקרן שלם.

במתמטיקה, תשובה לשאלה כמה זה 3 + 5, תשובות ‘7’ או ’17’ בלתי נכונות באותה מידה.

בתקשורת בין אישית, אם מישהו אומר שקבל ‘7’ או ’17’, כשבפועל קיבל 8, המידתיות עובדת, ‘7’ ייחשב כסוג של אי-אמת, נסלחת במידה, תשובת ’17’, תיחשב כשקר.

כנראה, אולי, המילה ‘מתיחה’ נגזרה מ’למתוח’, תיאור של תיאור אובייקט מעבר לגבולות אמת.

בהסתרה, עובר הליך הפוך – כיווץ חיווי, מעבר לגבולות האמת.
והתוספת ה’אישית’:

ביחסים בינאישיים, ככל שהם קרובים יותר, תשתית האמון גדולה יותר,
מקרה של הסתרת אמת רלוונטית להכרתו של הממודר,
כן האפס נקודה משהו שקר, שואף לאחד, לאמת אחת.

כשייר אבל מסזריאח

אישיויות ביורוקרטיות-אנאליות-ממxמות מיומנות מרבות להשתמש בהסתרת מידע רלוונטי, שכן נראה להן שההסתרה מהווה כלי לגיטימי, מוסרי בתוך גבולות ההתנהלות.
מבחינתן, זה אולי לא אסתטי, אבל אתי. כדאי, מבטא וממקסם כישורים.
ככל שחשוב להן להיתפש כבעלי יושרה יילחמו כדי לכלול את ההסתרה כהתנהלות לגיטימית, הוגנת, בבחינת ‘לא שיקרתי’.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share