Berlin שלי

העדפותיי בברלין

עבורי, העיר החשובה והמעניינת היום, זו שאני הכי שמייח לחזור אליה;
לגרמנים אין הומור; ניכר במגע עם הסטרוקטורה והפרטים.
עם זאת, תמהיל ההיסטוריה, המבנה האורבני, זוּׁלֶת המחיה, היותה אבן שואבת לכוחות מגוונים עושים אותה, כה
תוססת, רוטטת, מבעבעת, לחה, קוסמופוליטית, ליברלית, מחירים שפויים – כוחות יצריים, יצרניים, צעירים, שוצפים פנימה ומורגשים במורכבות אורבנית פרקטלית בריבוי רבדים.

ב Lonely Planet נכתב שהיא כעת מה שניו יורק היתה בשמונימים.

כמי שחי בשנות ה-80 בניו יורק שהייתה הכרך השוקק והמעניין – אני שותף לתפישה.
בתשעימים ג'וליאני ניקה את העיר, סינתט אותה. הפך את רחוב 42 ממוכה פורנו ושתן לחבוּטת מיקי, לבעוּטת מאוס.

עיר פצצה!

איפה שתהיו תיהנו. כל מדריך טיולים ירעיף עייצות לא בלתי ראויות, כל מומחה יעיף טיפים.

מה שנכון לי:

1. אחרי נחיתה אני עולה על מטרו לאלכסנדר פלאץ. זול, מהיר, מדליק, משתלב.
2. מבחינתי, האזור להיות בו – מיטֶה. מה שהיה ה'מזרח', יותר מעניין.
   שם, שוּמרו רמזורי הולכי הרגל, בבואה של דמות חבושת מגבעת מתקופת 'מזרח גרמניה' אדומה עומדת או ירוקה צועדת.
   אי אפשר לטעות.
   שאלו במלון על סיורי 3 שעות שיוצאים מכיכר ברנדנבורג. סיורים באתרים החשובים כולל אנדרטאת השואה הייחודית. עושה סדר לעיר, בראש.
3. אני מתאכסן באכסניית נוער ברחוב רוזה לוקסמבורג.
   אם מלא, מדלג לאלטרנטיבה 200 מטר מהם. יש גם חדרים אישיים, וזוגיים.
   אף אם יאה יותר מלון, מבחינתי, לשמוע את זמזמת הנעורים על אוכל בסיסי וספורט מרצד על מסכים – שמחה, מזור לעצמותי העביישות.
4. כשרוצה שקט עם המחשב יוצא ימינה מהאכסניה 200 מטר לקפה לוקסמבורג – 2 Weydingerstraß פינת Rosa-Luxemburg-Straße 30, סמוך לקולנוע בבילון.
5. מבחינתי, המתחם להיות בו- hackescher markt. בתי קפה, כקפה סינמה ליד מוזיאון אנה פרנק.
   על המוזיאון אני מוותר.
6. אם מעניין מסגרות משקפיים – ic! berlin shop max-beer-strasse 17, מסגרות ייחודיות בחנות מxימה. ואם מעניין – אותי מרתק(!) – שאלו היכן המפעל, כקילומטר משם. שווה ביקור. מסגרות עודפי ייצור ב- 100 יורו.
   אפשר לבקר במתחרי-יוצאי חלציהם האופטיקליים שיצאו מקרבם, MYKITA שגם קרובה, ואליהם המרתי את משקפיי – Rosa-Luxemburg-Straße 6. וכן בחנות אדידס.
7. קניות בקודאם (Kurfurstendamm).
   ביגוד ואלקטרוניקה זולים בברלין. בכל האמור בקניות, ברלין, לי, היא על תקן שוק הכרמל – בא לראות לא לקנות.
   בקודאם אני רוכש נעלי Ecco שיוצרו בדנמרק. עושה סיבוב בכלבו Saturn, וסניף נוסף שלו ליד האנטנה במיטֶה.
8. בהמשך הרחוב, נמצא המוזיאון הכי מעניין שביקרתי בו – http://www.story-of-berlin.de/ בפתחו מוצבת כנף מטוס.
   המוזיאון מציג את היסטוריית העיר בברלין, בחתירה ליושר אינטלקטואלי שמעורר את הערכתי. המקום חווייתי ומלמד באופן שמתחשב בחסרי סבלנות ופרועי קשב כמוני.
   למאותגרי טקסט אנגלי, ניתן לבקש חוברת הסבר בעברית.
   בכלל, בשונה מהצפוי, הגרמנים הבינו שבמקום להצדיק ולתרץ מה שהיה, הם מחצינים:
   כך
   1. גם מראים לעצמם שאסור שיהיו דברים כאלה – חשוב,
   2. גם אומרים לעולם שהם מצטערים – עוד יותר חשוב,
   3. וגם מצ'רג'רים. כלומר עומדים באמות מידה כלכליות – הכי חשוב.
      יד ושם צריך ללמוד איך עושים את זה נכון.
9. שואה – מעבר לסיור המודרך, לטעמי לא כדאי להשחית זמן במוזיאוני שואה. הייתי – לא דחוף. ואם כן, בביקורים הבאים. לא היתה לי התשוקה לעזוב את מתחם מיטֶה ולבקר במחנה ריכוז זקסנהאוזן– התחנה האחרונה של הרכבת התחתית, נדמה לי הסגולה. א-שטיקאלע שואה. הייתי באלה שבפולין, ובזקסנהאוזן, על אף ריבוי ביקורים בברלין, טרם.
   תקלה. אתקן. (מאחל לעצמי שבפעם הבאה שאעדכן את הדף יהיה גם בהקשר זה.)
10. ליד בית העיריה יש את ARGENTINO Steakhaus Martin-Luther-Str. 103, Schöneberg, אין סיבה אחרת להגיע לאזור. המסעדה נסגרת לפני 22:00. אחת ממסעדות הבשרים הטובות שאכלתי, בחיי.
11. כשיורד גשם, סאונה ב-liquidrom.