מהות רציונליות — יאיר דיקמן yair dickmann

הערכת משך קריאה: 214 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה

הקודקס החסר* לחתירה לרציונליות

עצתי לך

לרפרף עד תחתית הפוסט כדי לחזות ביומרה, במה המדובר כלומר הנכתב.
לא לקרוא; אני מכיר את הטקסט והן ת’כותב – לא ייצא לך דבר טוב ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא עם בריאותך.

אזהרה

לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן משוחות בגויז רותייח מתובלות בשברי זכוכית. ותבניתן.
אני לא הייתי שובר ראש בפיצ’פוץ’ התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.

אם למרות זאת החלטת להסתכן, ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.

מעבר ל- ### – טיוטה, מחסן של מושגים לאחיזה.

לקסיקון חסר לחתירה לרציונליות

יומרתי שלי #1

* הקודקס החסר

‘חסר’ במובן שחתירה לרציונליות לא יכולה להיות מושלמת לא בהיבט ‘סיום’ ולא של ‘נטולת שגיאות’, ובעיקר בכך שהתנהלות אנושית חסרת רציונליות.

מילים מהוות בסיס רכישה, עיבוד, הבנה ותקשור של היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.

‘אמרו את זה קודם לפניי’ – כשאני בשטחיותי שאינני יכול להתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים, מגלגל את ההמצאה מחדש, לוקח מושגים טעונים, מנסה לנסח אותם, לאחוז אותם תודעתית.

אדבוקט רציונליות

ההצעות להגדרות המצורפות מוטות ומתיימרות לכיוון תפישתי מחשבה רציונלית.

זהו ניסיון שלי לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.

הטקסט הוא סוג של מילון. כאן המושגים מסודרים לפי סדר ניסוחם, כולל המושגים הנצברים בתחתית שטרם הגעתי אליהם. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים.
מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.

צידוקים והצטדקויות

כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – ‘החומר בלתי קריא’ “מצרפי מקדמי” מכנה אהובה את ניסוחיי מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת ‘לך לא ‘כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן’; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא ‘מה עבר לו בראש’ כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעיתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם ‘לא ברור’, סיבה מצוינת לבחון את הנכתב שוב.

אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.

הניסוח לא מתיימר ‘להסביר’ מושג,
אך כן ‘לאחוז’ את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל’אחיזה’ ניתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.

אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.

באמצעות ד”ר אשר לוי נחשפתי לאמירה “הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)” (Alfred North Whitehead: “The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato“). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.

הקודקס ‘חסר’ במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל’אחוז תודעתית’ כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש’ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה’. רצפה עם חורים.

שפה? דיאלקט? מקווה שלא

אני אכן משתמש בביטויים אישיים־מקומיים, אך אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רווח.

ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, ‘משובח’ יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.

את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לציוץ.

השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ אילוץ לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, שיהיה מינימליסטי.
♣ שימור, לתעד, את התוכן במרחב ציבורי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּ’סֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.

המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.

לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. הסדר במילון הוא פרקטו־שרירותי כדי לאפשר חיפוש. לא רלוונטי בעידן Search, Find. ניסיתי ליצור ‘קבוצות תוכן’ בידיעה שלא רלוונטי, שכן התפישות שלי דינמיות – שלא לומר אסוציאטיביות, ויכול ליצור התייחסות חדשה לקבוצת מושגים שהתייחסתי אליה בעבר. מה עוד שמדי פעם נוסף מושג לקבוצה שבה טיפלתי בעבר.

אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת ‘כמה עלה לי’, על מה אני מוותר כדי לעסוק ‘בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא’.
ייתכן.

פנומנולוגיה

המניע שלי #3

אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג’ים לתודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.

מצייץ בידיעה שמתי מעטים בעניין.

המאמץ בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בפרסום פעוטה.

תכלית העבודה

♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות כטריגר לי לבחינה חוזרת.

קודקס

לפי סדר אלף ביתי.

רציונל שיוויון בינאישי #2

תודעתי – ערך עליון; תודעתך לך

⭕️ תודעתי היא מהות קיומי וההתממשקות שלי עם היתר, עם מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.

⭕️ אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר החשוב ביותר לך, לה, לו…

זהו בסיס השיוויון הבינאישי.
השאר והיתר – ישומי חיים.

לא מ’חמלה מוסרית‘, ולא כציווי האל לברואיו.

‏‎רציונליות #4

חשיבה מבוקרת סבירות

תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים היררכית
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות עצמוניות.

[בשונה מאמונה.]

חשיבה #5

עיבוד מידע

תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.

הבנה #6

פיענוח מידע

חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.

נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה
שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה,
את קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים, ההיררכיה וההקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית?

מידע #7

היבטי מציאות ניתנים לשליפה

חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה,
למטרת יישום מוכוון תוצאה.

תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי אמור להיטיב עם הנגישים אליו.

תודעה זרה #8

ללא קשר תודעתי

תודעה שאינה בתקשורת ישירה עם תודעה אחרת.

‘תודעה זרה’ מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.

ערך #9

כמות

ייחוס למהות מסוימת – ממשית, רעיונית, זמנית או אנרגטית,
כמות ( רעיונית או מדידה) נתפשת תודעתית, בהשוואה לאחרת.

תודעה מקצה משאבים להתייחסות לסוגיה נדונה בהתאם לערכה הנתפש.

רצון #10

מוכנות להקצות משאבים למטרה

חיווי תודעתי למוכנות מבחירה (לא מכורח)
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים
למימוש נושא מוחשי או רעיוני.

🧠 רצון; הפשטה רעיונית.
🔧 הגשמתו מסבה שמחה, אי־הגשמה – תסכול.

מדרג מימוש רצונות, ברירה בין רצונות נוגדים, הקצאת משאבים לממשם, מהווים טביעת אצבע תודעתית.

סובייקט #11

פרט

בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.

סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.

אני סובייקט. את, אתה, היא, הוא, סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.

הן והם אובייקטים. אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית.

מציאות #12

חיוויים נתפשים באמצעות תודעות זרות

תפישה תודעה שקולטת מידע באמצעות חושים, ושניתנת גם היא לתפישה באמצעות תודעה זרה בחושיה.

תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת בהינתן תנאים דומים.

סובייקטיביות #13

התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת ערכיו המקדמיים של סובייקט בוחן.

יש לסובייקט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות רגשיות ותפישות ערכיות.

מנטלי #14

שכלי, נפשי; היבטי פרט שאינם פיזיולוגיים

מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[– עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.

מידת רציונליות #15

בינאריות: יש / אין

אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.

פרטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות, עצימות, ואופי המצבים בהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.

התנהלות רציונלית #16

בחינה מערערת של סדר מרכיבים

🔸 בחינת פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸 בחינת סדר ויחסי המרכיבים
🔸 בחינת אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף
🔸 ניסוח פעולות
בידיעה מקדמית שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו, בוודאות או במלואם, את הפערים
🔸 פעולה
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולות
🔸 שינוי בהתאם.‏
♾ וחזרה על התהליך.

תודעה, פונקציונליות #17

תודעה – ‘מערכת ההפעלה’ של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.

תודעה נמצאת על מצע ממשי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].

רגש #18

חיווי תודעתי על מציאות

קליטת מידע בממשק עם היבטי מציאות,
באמצעות חושים:
חוזי, טעם, מגע, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר גם עשוי לחוש.

רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.

תוצרי תגובה:

‘הֶמְשֶך’ שימור מצב,
‘שינוי‘.

אם שינוי –
לְמה ובאיזה שיעור.

הרגשה #19

חיווי סובייקטיבי

תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.

להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה…

רגש, מורכבות #20

אינספור אפשרויות ללא חיזוי

מנגנון רגשי – ‘המשך – שינוי’, שני מצבים, נתפש כפשוט.

בפועל:

♾ ניתן לאבחון עכשווי בבחינה לאחור, לא ניתן לחיזוי,
♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי שינוי.

רגש, חשיבות #21

הישרדות והנאה

קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום הישרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.

למנגנון החישה חשיבות קריטית לחיים;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.

רציונליות משרתת רגש מחווה,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה,
ובהמשך מחווה ‘להמשיך’ לספוח הנאה, או לעצור.

רגישות #22

עוצמת הבחנה בשינוי

מידת עצימות גירוי שתגרום לחיווי על שינוי ממצב קודם.

יושר אינטלקטואלי #23

ללא השלכה אישית

תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות.
חתירה לנווט על מפת התנהלות אוניברסלית.

אין ‘יושר אינטלקטואלי’.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.

יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי לא לו ביקוש.

יושר | יושר אינטלקטואלי #24

יושר

מידע מועבר,
ניתן להפרכה בבחינה חיצונית.

יושר אינטלקטואלי

תוכן כפוף לשיפוט ערכי רגשי של סובייקט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא לשיפוט נקודת הבחינה,
נתון לדיון האם חותר ל’יושר אינטלקטואלי’.

בין יושר ליושר אינטלקטואלי

אמת #25

ניתן לאישוש

תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.

אמת

סנטימנט #26

הטיה רגשית

העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת ומתומללת,
למימוש ערכי רעיוני,
לצרכי סיפוק רגשי.

פרדיגמה #27

צבר הנחות

צבר מובחן של הנחות מקדמיות
איתן תודעה תופשת ומתייחסת לאובייקט.

צבר פרדיגמות (גם) מהווה טביעת אצבע תודעתית.

תפישת מציאות בתודעה קוהרנטית מתחזקת פרדיגמות מבוקרות ומתעדכנות תדיר.

הזדהות רגשית #28

אמפתיה; הבנה של תחושות אחר

הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.

ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.

עוצמת המצוקה של החווה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.

אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.

התכנסות הזדהותית #29

סיפוק משיוך

תחושת סיפוק מהזדהות והשתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות
שנתפשות כנאצלות.

אמונה #30

הנחות כידיעה

מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.

פרטים נבדלים
🔻בין נטייה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.

מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור ‘אמיתותן‘.

הערכה, השערה #31

ניסוח הנחה על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.

אמונה דתית #32

סדר רעיוני מוחל

רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.

אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.

תכלית אמונה דתית #33

הסדרת חיי קהילה

הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.

כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

דת #34

ציוויים לתחזוק קהילה

מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.

נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכות.

הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.

אמונה, תכלית #35

סדר שרירותי בכאוס

חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.

ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.

בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.

עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.

אמוניות, פרדוקס #36

הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.

לאחר שמבנה, קונסטרוקט, אמוני הונח,
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
שמה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.

לאומנות #37

ערך רגשי לאתניות

נכונות להקצאת תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית להשתייכות ללאום.

מוכנות פרטים
להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי
מהתכנסות הזדהותית
של רוב אנונימי
שואפי השתייכות לקולקטיב מובחן, צביוני, היררכי, סמכותני, עם אתוס הנהגה,
מעודד שיוך רגשי של פרטיו,
כ-

עם, מדינה, לאום, שבט, קהילה.

מיסטיקה, מגיה #38

מיסטיקה

יחוס ממשות והקשרים למאורעות נסתרים מהחושים ומהמדע.

מָגְיָה

הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.

מאמינים מייחסים השפעה על המציאות לכוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.

קלישאה #39

שיפוטיות שלילית על המובן

תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על האמירה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.

הטלת ספק #40

ערעור לוגי

בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.

הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.

היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.

קונסטרוקט תודעתי #41

התמרת מהות לתפישה

הבנייה מילולית,
או אימוץ חיצוני,
של ההכרה
תופעות הנתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.

הליך ‘לימוד‘ הוא בניית קונסטרוקטים.

חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים תדיר בניסיון להפריכם.

קונסטרוקט רעיוני #42

יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.

בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.

היסטוריה #43

תיעוד מאורעות

רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.

התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).

נראטיב, סיפֶּר #44

תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.

‘חזון’ זה קדימה?
אז נרטיב זה לאחור.

אם נרטיב היה ‘מציאות’ עבר – היה היסטוריה.

יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.

תרבות #45

פעילות אנושית אסתטית, שאינה השרדותית

כל פעילות אנושית חורגת מפרקטיקה קיומית.

בשימוש רווח:
סטנדרטים של אסתטיקה
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.

ניכוס תרבותי #46

האשמה, התייחסות נגטיבית,
של לאומן, מתכנס הזדהותית לקהילתו,
שחש נפגע מכך
שאחרים משתמשים במושא הזדהותו הרעיוני,
כאילו הוא שלהם.

אסתטיקה #47

יחוס לרעיון או לחיווי ראייה, שמע,
שאינו צורך קיומי או יישום מקדם,
ערך חיובי
בשל התאמתו לערכים חיוביים
שהוטמעו מקדמית.

בשל ריחוקו משרידה ומפרקטיקה מקדמת,
עיסוק באסתטיקה מחווה על שפע ורווחה מנטלית,
ועל יכולת הקצאת תשומות אינטלקט.

זהו רובד התפתחותי מעל רגש פיזיולוגי.

התכנסות הזדהותית לחלש #48

עוצמה

הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:

⬅️ ‘לו אני במקום’ – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ ‘אני חזק נדיב‘ – הגרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.

האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?

עוצמת רצון #49

מידת הקצאת משאבים

עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שתודעה מייחסת למושא הרצון בעת החיווי,
ומתבטאת בהקצאת משאבים וערכם, ויתור על טובין חלופי, למימושו.

תשוקה #50

רצון בעצימות פיזיולוגית

תצורה של רצון
ברמת עצימות פיזיולוגית גבוהה:

תודעה
במצב של מוכנות מוגברת
להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מובהקות כסיפוק פיזיולוגי
של כמיהה עכשווית לאוכל או למין.

צורך #51

העדרו מונע חיים

רכיב מסוים במהות שהעדרו מונע חיים.

מהות שאינה נצרכת לרכיב,
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.

🟧 אורגנית –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.

💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.

התמכרות #52

המרת הנאה לצורך

רצון, דפוס פעולה, צריכה, התנהגות, התנהלות,
מהנים,
שהתפתחו והתעצמו בהדרגה להתניה
עד להתמרתה
לצורך פיזיולוגי או מנטלי,
שמניעת סיפוקם מאיימת על התנהלות אישית ותפישת תקינות החיים.

חופש #53

אידאה
של אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, מוגבלות, אילוצים, הכרח או כפייה.

מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.

חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.

אין ‘לתת חופש’ לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.

מוסר #54

מערכת נורמות חיוביות

מערך ערכי ‘טוב‘ התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.

דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.

קהילות התמירו והטמיעו ערכי ‘מוסר’ לנורמות התנהגות, ולחוקים אכיפים.

מוסרי #55

תיוג התנהלות חיובית

חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.

אגואיזם #56

טובתי על חשבון סביבתי

תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.

פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.

אלטרואיזם #57

זולת מעל פרט

תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט המציב את טובת הזולת מעל שלו.

פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש’הקריב‘.

הקרבה #58

החלפת ערך נתפש ברעיון גבוה יותר

ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב^♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות^♣.

♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל’מקריב‘.

♣
🔸הבנת הערך ה’מוקרב‘, טרום מעשה ה’הקרבה‘,
🔸ללא מודעות טרם ה’הקרבה’ – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה‘ לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.

הקרבה #59

ויתור על טובין לטובת רעיון

טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*,
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.

אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.

* הפסד כפוי אינו הקרבה.

מציאות, בקרה נתפשת

שלי

מה יאמרו הנחבטים בטקסט?

על העיסוק האינטנסיבי בתכנים האלה,
על התפישות המוצגות,
על השפה והניסוח הננקטים.

על מי שיושב מאחורי המקלדת המנפיקה אותם, ולמה.

מקווה, שלקריאת החלקות, חריקות, זיופים, סממני אי-סבירות,
בשונה מ’לא מובן’, או ‘לא מוסכם’,
אקבל חיוויי “האללו, התרחקת, אתה לא שם.”

מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
[ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית.
]

רציונליזציה #60

הצדקה בסבירות

ייחוס סבירות והיררכיה לוגית,
בבחינה לאחור,
לפעולות שננקטו או שינקטו,
תוצרי התניות וסיפוק רגשי, או שהתבררו כטעויות בשיקול דעת,
ברטרוספקטיבה לאחריהן,
לצורכי התאמות ותחזוקה רגשית
בעת בחינתן.

נרטיב, רציונליזציה #61

עמיתים:
בריאת עבר מחדש למימוש ערך בהווה.

נרטיב
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 על התרחשות עבר בעייתית,
🔸 לרוב של קולקטיב,
🔸 לגיוס התכנסות הזדהותית.

רציונליזציה
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 על התנהלות עבר בעייתית,
🔹 לרוב של פרט,
🔹 לספיחת ערך עצמי ומהסביבה.

למידה #62

שינוי התנהגות

תהליך הטמעת מידע שמאפשר שינוי התנהגות.

מסקנה, היסק #63

תוצר צבר הנחות

ניסוח תובנה שמהווה תוצר של עיבוד הנחות, עובדות, תצפיות, וידע מקדמיים על מאורעות, בנושא מסוים.

מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.

ידע #64

אינפורמציה – ארגון רעיונות

תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.

חינוך #65

לימוד התנהגות

תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות
באמצעות דמויות סמכותיות.

בדיה תודעתית #66

חוויה שלא הייתה כמציאות

ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.

שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].

אינטואיציה #67

היסקי תחושתי

מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.

התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.

דז’ה וו #68

חוויה שנחוותה

חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.

תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.

תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי ‘תודעה רחבה‘,
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.

תודעה רחבה #69

סובלנות למיסטיקה

תצורת מחשבה סובלנית לתופעות מיסטיות כממשיות,
ייחוס למחשבה פנימית כבעלת יכולת השפעה על מציאות חיצונית.

רווח אצל
⛪️ בעלי סנטימנט אמוני,
♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
😭 בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.

חלום #70

הכנת תודעה למציאות

הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.

זמן #71

היבט של ממד תנועה

התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.

שנעזרת לכימות והשוואה במכשור חיצוני.

הבחנה נטיית אישיות #72

טיפול במציאות או ברגשות

בחשיפה למצב,
אישיות נוטה

😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות מתיחה/ כיווץ היבטי מציאות
ואז לטפל בה,

או,

🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או תסכול מכשל ואז טיפול נוסף.

שקר עצמי #73

רציונלית – אוקסימורון

תודעה מתפקדת אינה מכילה בו־זמנית חיווי שקרי מודע כאמת.

ישנן
בדיות תודעתיות,
‘טעויות’, ‘שגיאות’, אי־הכרה בהן,
הדחקת אמת ועובדות,
תפישות שונות בהפרשי זמן.

ייחוס למצבי אי-ודאות מאיימים כקיומיים – חרדה,
התייחסות לשקר כלאמת, להיטיב רגשית עם מציאות נתפשת – דיכאון.

מֶטא #74

התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, המתממשקים עם נושא מסוים.

פרסונלית

התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.

בביקורתיות מפרקת – חתירה ליושר אינטלקטואלי.

מיסטיקה

התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.

הערה:

- הפוסט עלה ב- 30/8/2021, בעת שעסקתי במטא. יאיר yair דיקמן dickmann, לפני 4 חודשים (30 ב8, 2021 בשעה 19:54)
- פייסבוק הכריזה על שינוי שמה ל-מטא ב- 28/10/2021.
- לא, אין קשר סיבתי בין המאורעות.

קדושה #75

יחוס לאובייקט רעיוני או גשמי ערך עליון מוחלט;
🛐 שלילת בקרה, ערעור, על אובייקט מקודש.

מהווה יסוד אלוהי דתי, אמוני, לאומני.

יש המייחסים לחיים או למדינה קדושה.

חתירה לרציונליות שוללת קדושה;
📏 מקצה ערך לכל אובייקט
🔬 בחינה מתמדת
♻️ ערך משתנה
⚖️ יחסית לערכים אחרים.

כוונה #76

מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון.

◀️ בעוד ‘רצון’ הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ ‘כוונה’ היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.

דימוי #77

יניקה מאחר

אמצעי מילולי
לתיאור אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.

דימוי בינארי ➕➖,
או מורכב.

🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.

🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.

השלכה (אישית) #78

אימוץ מ / ייחוס לאחר תפישה אישית

תהליך לא מודע של פרט לאמץ מ, או לייחס לאחר, תפישות ערכים, עמדות או תכונות אישיות כדי
♠ להידמות לאחר (- תחזוקה רגשית, ערכית) באימוץ תכונה נשאפת,
♣ להצדיק את הבחנתו בקיום תכונה שלילית בעצמו.

השלכה הזדהותית #79

Projective Identification
החלת התנהגות החוצה (אקסטרינזית)

אימוץ או החלה של פרט
על אחר
ייחוס, ציפייה,
שייאמץ התייחסויות רגשיות, תפישות ערכים, טעמים,
של המחיל.

אם מאפיין אישיותי – תקלה.

טביעת תודעה #80

איפיון סובייקט

סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
המהווים תווי אישיות ייחודית, מאפיינת, תודעה מסויימת.

מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.

איום #81

חשיפה להכרעה: אם – אז פוטנציאל שלילי

חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית,
נתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.

עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.

פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.

פחד #82

תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
של איום על התרחשות עתידית
עם השלכות שליליות.

ככל שההשלכות נתפשות כחמורות יותר,
כן הפחד רב.

חשש #83

איום טרם מימוש

תצורה מתונה, ‘אינטליגנטית’, של ‘פחד‘;
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.

אימה #84

‘פחד’ בעצימות

תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.

חרדה #85

חשש מאיום בלתי סביר

מצב ‘אימה‘,
לרוב זמני,
תוצר חשש ממימוש פוטנציאל מלא של נזק אפשרי,
בהתעלם מסבירות התכנותו.

חרדה כטביעת תודעה

מנגנון תגובתי מאפיין –
לרוב, לסובייקט חרד, יותר ממושא חרדה אחד.

זהירות #86

תשומות מניעה

הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.

התגוננות #87

תגובה לאיום

תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.

מודעות #88

סובייקט כאובייקט

מצב תודעתי נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרה הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה, כאובייקט.

“רצח מכדור תועה” #89

תעתוע מילולי,
מחאה נגד החזקה לא חוקית של נשק.

[חוק מוחל על תודעה.
אין החלת חוק על אובייקט – אין ‘נשק לא חוקי’.
יש פעולה אנושית לא חוקית – ‘החזקה’ אסורה של…]

אוקסימורון;
‘רצח’ – המתה אנושית בכוונת פגיעה.
כדור ‘תועה’ מרוקן ‘כוונה’ מהרג – לא ‘רצח’.

תפישת עולם #90

מדרג אידאות

ניסוח יחסים
בין היררכיות ערכים רעיוניים,
שמנחים התנהלות
בסוגיות פוליטיות.

תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.

חירות #91

מימוש רצון

מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.

דילמת טיפול בחרדה #92

הגברה או הפחתה

בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם

😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,

או,

📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.

פרימיטיביות אנושית #93

טרום התפתחות

תיחזוק, שימור, הטמעה ויישום
התנהגויות ותפישות רעיוניות
ראשוניות, בסיסיות,
שרירותיות,
אֱמוניות,
משמרות מסורת
וצביון קהילתי,
מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.

עוינות לפיתוח וחידושים,
חתירה לרציונליות,
בחינה ביקורתית של סבירות אוניברסלית נתפשת.

ימין – קונסרבטיביות – שמרנות #94

החלת שימור ערכים מוטמעים

החלת סממני צביון קהילתיים על מרחב ציבורי

הטיה ערכית והתנהלותית למימוש תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.

כמיהה ל –
💂‍♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝‍♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.

נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

פרוגרסיביות* #95

ניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים,
ללא הצעת הבניות חלופיות.

חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת תפישות מסורתיות,
ערעור וניתוץ פרדיגמות מקדמיות,
הסרת מגבלות וחסמים שנובעים מקביעות שרירותיות, אמונות או מסורות מול אלטרנטיבה רציונלית.

* שימוש שגוי** רווח במונח ‘פרוגרסיביות’.
טיפול ברגישות תחושות־ערך היא קונסרבטיביות חמלתית.
[‘בלאק/ג’ו-פייס’, כדוגמא, אינם פרוגרסיביות, אלא הבניות שמרניות.]
** אני יחיד שמייחס שימוש שגוי ל’פרוגרסיביות’
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
משער, שבעתיד יגיעו עצמונית לתפישתי 😀 זו.

מכניקת מחשבה קונסרבטיבית #96

התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
רגשית,
אוטומטית, נטולת בקרה,
סופחת תשומות אינטלקט וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.

הוויה קובעת תודעה #97

מציאות רצויה

תפישת מציאות ‘נכונה‘.

חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.

התוצר: התייחסות ‘נכונה‘.

השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.

ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.

תודעה קובעת הוויה #98

שיקוף מציאות

לפרט יש רק את תודעתו
כאמצעי תיווך חיוויי מציאות
לאחר חישה, טרום פעולה.

חיוויי־מציאות נתפשים חושית, מעובדים בתודעה
כשיקוף לתפישת מציאות מסוימת,
שנחווית שונה אצל בעלי תודעה אחרים.

[בשונה מחיווי נטול תודעה (נניח, מד מרחק, זמן).]

טיפול בהוויה–תודעה: רציונליות | אי #99

מרכיבי מציאות | תודעה

שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.

טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.

תודעה, הנדוס #100

השפעה מניפולטיבית על תפישה

ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.

שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.

תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.

דיסוננס קוגניטיבי #101

ערכי התנהלות סותרים

התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.

הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.

מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.

פוליטיקה #102

סוגיות פרט – חברה – ריבון

סינתטית, רעיונית
מכלול הנושאים התחומים במרחב פרט – חברה – ריבון.

מעשית, ממשית
מכלול הנושאים של פרט
שנמצאים במרחב ארבעה קודקודים.

הרביעי – השקפות, תפישות והטיות התודעה הבוחנת.

לאומנות, צורך אנושי? #103

לא

לאומנות

תחושת גאווה על שיוך אתני
[לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.

סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות.

זהירות #104

הגבלת רצון להגברת בטחון

מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,

במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.

הכרעה דמוקרטית #105

הצבעה

שיטת טיפול בסוגיה
של צֶבֶר פרטים מובחן,
בה בהכרעה על סוגיה מובחנת נידונה
תיענה ב ‘בעד’, ‘נגד’, ‘נמנע’,
לכל משתתף יחד קול אחד,
בכוונה מקדמית לשקף את תמהיל עמדת רוב המשתתפים.

ריבוי תצורות ממשל דמוקרטי #106

על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
מונחים ארכיטיפים, שיטות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.

עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.

ביטוי למורכבות –
אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.

דמוקטיה שלטון הרוב, ממשל העם #107

מתח בגישות

שלטון רוב
עממי, קונסרבטיבי:
מעצים את זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.

ממשל העם
פרוגרסיבי:
מקדם את זכויות הפרט והמיעוטים
ומבקר תדיר את המשטר הזמני וליקוייו בריבוי היבטיו.

דמוקרטיה ישירה | ייצוגית #108

הכרעה אזרחית | בחירת נציגים מכריעים

ישירה
הצבעת משתתפים בנושאים עיקריים.

ייצוג הרוב, לא יעילה, נתונה לסנטימנט בעלי תודעה דמוקרטית נמוכה.

אינטואיטיבית, כעת אפשרית טכנולוגית.

ייצוגית
בחירת נציגים מכריעים.

מאפשרת חריגת נציגים מכוונת מצביעיהם.
מורכבת, מופשטת, בחיכוך מתמיד.
מיושמת ברוב הדמוקרטיות המערביות.

דמוקרטיה יצוגית רובית | יחסית #109

רוב זוכה בכל | שיווי משקל נזיל

רובית

בהצבעה מתמנה הזוכה ברוב.
פשוטה, מעצימה רוב, חותרת הכרעה ומשילות.
מקור בריטי, מיעוט מפלגות.

יחסית

מינוי יחסי למספר מושבי הנציגים.
מסורבלת, מייצגת מיעוטים, נתונה למניפולציות ולמיקוח מעבר לייצוג האלקטורט.
סרבול קואליציית מפלגות.

מנהיג ממונה, מייצג #110

מייצג

את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.

ממונה סמכותן

על־ידי אלקטורט שסומך עליו שיפעל ‘נכון’ גם אם נוגד עמדה מקדמית.
ימין: הבנה שמחויבות לאידאה, לצביון, למחווה, יתקפלו מפני סבירות או סמכות.
בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ–נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.

דמוקרטיה מתגוננת #111

אוקסימורון אוטו-אימוני

החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר את שלטון ותפישות המשיתים.

על־פי רוב, יוזמת ימין מגייס רציונל
להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.

דמוקרטיה, שיטת ממשל מושלמת #112

לא ייתכן יישום מושלם

שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.

אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.

כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.

שיטת ממשל מושלמת #113

הבנה שאין

ממשל – יישום ריאלי של רעיון מופשט.
לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין המשתתפים, בוחני השיטות והמתפעלים אותן;
האזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.

הכמהים לשיטה מושלמת
מוטים לערכיהם האישיים
לדת,
או למונרכיה סמכותנית
ואינם שוחרי דמוקרטיה.

דמוקרטיה, שיטת ממשל נשאפת #114

הכרה שאין שיטה עדיפה

מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.

סדר חברתי #115

שיטת התנהלות בסוגיות פרט – חברה – ריבון

שיטת התנהלות, מני עוד, בסוגיות פרט – חברה – ריבון (– פוליטיקה),
של צבר פרטים אחוד (– קהילה, מדינה),
בה פרטים מוותרים בהסכמה, אדישות, חוסר מודעות או כפייה,
על מימוש היבטי חירות ושיוויון מעשיים
לקידום תפישות ביטחון ושפע אישי רעיוני.

ליבת ימין #116

ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.

מוכנות להקצאת משאבים להגן על האידאה, להחיל צביון על הסביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.

סנטימנט להחלת מגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה צום איסור וקדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.

סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש האידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.

המחיר במזומן, בהווה:
סבירות, רצון, חופש, נוחות, שיוויון ומשאבים.

שימור מסורת, טקס #117

שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או במאורעות קבועים,
למטרה שונה מתכליתה הראשונית,
כדי להתמיר מהות ממשית לסמל מופשט,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.

ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים.

פרדוקס רציונלי #118

סיבה־תוצאה לא מספיק או לא נמצא

ההבנה שחתירה מתמדת למציאת קשרי סיבה־תוצאה
שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה,
היא תנאי הכרחי ולא מספיק לרציונליות.

תנאי שקול בחשיבותו ודר בכפיפה אחת ובחיכוך
עם מקרים שיחסי סיבה–תוצאה לא נמצאו כי
⛔️ או שאינם,
❌ או שאין תנאים מקדמיים הכרחיים למצוא אותם**.

ביטויי פרדוקס רציונלי #118a

באין הסבר, ולא תנאי מקדמי

* אין הסבר

הסבר רציונלי משכנע למקור הייקום, סיבת ומועד היווצרותו – לא הובהרה הסיבה שבמועד מסוים נוצר.

רציונלית פוסלת הסברים אמוניים של כוח עליון מארגן.

** אין תנאי מקדמי

רציונליות כאי–ידיעה; טרם התגלו חיים מחוץ לכדור הארץ.

יחוס ערך לאתניות #119

לאומנות

עיסוק ערכי בהשתייכות אתנית

⬇️ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
⬆️ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טובין ממשי או רעיוני.

האם יש חוויה אנושית ללא תמלול? #120

לא.

לא אוהבים שלטון #121

כורח למניעת חלופה גרועה

ודיאטה;

הסכמה להגביל חופש,
מכורח – האלטרנטיבות גרועות יותר,
כדי להמעיט ולעכב ישום גחמות ויצרים
שמדרדרים ומעצימים נזקי חיים ובריאות,
בלתי נמנעים,
באין, או בשלטון ודיאטה בולימיים.

שאיפה:
בקרת סבירות שלטון ודיאטה,
כמשרתי רווחת הפרט,
לא שלטון ותיאבון מזונו.

אחיזה תודעתית #122

תפישה. התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה

תמלול תפישה, מכוונת ל
תודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.

התודעה האחרת אולי לא תראה בהצעה ל’אחיזה’ הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.

גירוי #123

חישה; עיבוד חיווי מתווך

עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.

לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית.

תרבות, עוצמה #124

כשצבר פרטים בעלי מאפייני תרבות מובחנים
מתחכך בפרטים עם צבר מאפיינים אחר,
כשמובחן במובהק
כיוון הפיעפוע – אימוץ ערכים וסטנדרטים התנהגותיים,
או דומיננטיות ערכים מאפיינים בתרבות שנוצרה בסינתזה – אופי התמהיל המתקבל,
מחווה על עוצמת תרבות ביחס לאחרת.

תרבות גבוהה #125

אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
מעל לסף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.

אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.

גן עדן | גיהנום #126

לא בנמצא.

חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;

פועל ממצע של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.

עמדה, גיבוש #127

(כל) עמדה ב(כל) נושא מתגבשת באמצעות גירוי של סנטימנט שהוטמע מקדמית.

על הסנטימנט מופעלת בקרת רציונל;
🔴 האם לממש את הסנטימנט?
🟢 התאמת היבטי המימוש למציאות מקומית, ברירת אמצעים והקצאה אנרגטית לסיפוקו האופטימלי,
בהתאם להתניות בעליו.

עמדה חדשה מעדכנת וממצקת סנטימנט מוטמע.

אינסטינקט #128

תגובה ראשונית לגירוי

תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)

של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.

תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.

הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ’שלילי’ להיבטי קיום.

ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.

סנטימנט – מכניזם #129

הטמעה, עדכון, בחינת הפעלה

מהות הרצון הוטמעה בינקות,
מתעדכן תדיר בשוליו, בהתאם לסביבה וניסיון חיים נצבר.

בחשיפה לגירוי מעורר סנטימנטים
מופעל רציונל מבקר:
⛔️ מונע מימוש סנטימנט, או
⚖️ מתעדף סנטימנטים סותרים
✅ מקצה משאבים ואנרגיה למימוש הסנטימנט.

אינסטינקט | סנטימנט #130

דחף | בקרה

יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:

תגובתיים עצמונית	השרדותיים	מיידיים	פיזיולוגיים	שלילה
אבחנה
רצוניים	מבוקרים	מתמשכים	מנטליים מוכתבי טעמים	גורמי הנאה

בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.

אינסטינקט

מושא השוואה

סנטימנט

באיום, מניעת שלילה, סכנה

טיפול

ברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה.

פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטליים

ממשות

מנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים.

מיידית

תגובתיות

מימוש מתמשך על ציר זמן.

פרטים חולקים אינסטינקטים משותפים

שונות פרסונלית

סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם.
מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון.

כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע?

) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה

טריגר

מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה.

מנגנון ביולוגי אורגני

התפתחות

התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות.

עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.]

כיוונון

סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.]

אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי

בקרה רציונלית
pre פעולה

לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט.

אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה

בקרה רציונלית
במהלך פעולה

במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם ‘נעים’ ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט.

לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.]

בקרה רציונלית
post פעולה

לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש.

הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים

תוצר בהצלחה

תחושת הנאה.

ביטויים פיזיולוגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה

התכנות המודל המוצע

קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת ‘הסבר לא בלתי נכון’.

נזק פיזיולוגי

תוצר בכשל

תסכול מנטלי.

מעגל משני של אינסטינקט

התניה

מימוש רצון טרם בקרה רציונלית.

יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד	רציונליות	הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו.
יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט. טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו. סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן ‘פוליטיקה‘, הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים.

מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי.

אבולוציה
עד עתה

פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה.

שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי.

אבולוציה
מעתה

הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו.

למה?

אני כורך את מושגי ה’אינסטינקט’ וה’סנטימנט’ יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.

להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.

מה עושים עם זה?

לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.

התנהגות (אנושית) #131

אינסטינקט–סנטימנט–התניה–רציונל

תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.

התניה #132

תגובה לגירוי מוכר

תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – ‘אז’
לגירוי מקדים – ‘אם’.

תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.

מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה ‘טביעת אצבע‘ תודעתית.

מימוש סנטימנט #133

בחירה, בקרה

הזדהות קהילתית/ אתנית/ עם קבוצת ספורט,
מבטאת סנטימנט התכנסות הזדהותית,
תוצרי הטמעה חברתית.

מימוש סנטימנט מהווה גורם הנאה.

מקור, מיצוק והטיה לסנטימנט אינם רציונליים
ולא אינסטינקט שרידה בלתי נמנע.

מימוש סנטימנט מצריך תיעדוף, הקצאת ערך יחסי למימוש סנטימנטים אחרים ומשאבי ביצוע.

איכות #134

קרבה לכוונה

הערכת הבוחן,
באיזו מידה
מושא הבחינה
תואם את הציפיה ממנו,
בעת הבחינה.

תאימות גבוהה תניב תיוג ‘איכות’.

התמכרות #135

צריכה – הנאה ⇐ מחסור – איום קיומי

תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או פיזית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.

מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.

הספקה מטמיעה ומעצימה את ההתמכרות.

גמילה #136

המנעות מהנאה שהותמרה לצורך

תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים
שבתחילת צריכתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.

תהליך הגמילה סופח משאבי השרדות שחורגים מסיפוק הנאה.

מטרת הגמילה – לחזור לצריכה מבוקרת ונשלטת עד כלל לא.

פרובינציאליות #137

קרתנות

תיוג התנהלות
במרחב מדיני או תרבותי, משני – חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.

הקצנת פרובינציאליות

ציפיית אנשים ממרחב משני, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.

מסורת #138

שימור מנהגים

צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או פרקטיקה שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.

מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.

בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.

פרובינציאליות אינטלקטואלית, תפישתית #139

ציפייה שעמדה סובייקטיבית תתקבל

ציפייה של בעל עמדה שנסמכת על סנטימנט או תחושה,
או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית, לא על סבירות – סובייקטיבית, שאינה נסמכת על פרמטרים אובייקטיביים,
תתקבל על אחרים, בשל היותה ‘ערכית‘ לטעמו, או ‘מקובלת’ על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.

רצון | סנטימנט #140

מוכנות | העדפה

רצון

מוכנות תודעתית להקצות משאבים למימוש גירוי.
מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.

סנטימנט

העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.

רצון, סנטימנט, אינם צורך #141

שימוש שגוי במושגים

כשסובייקט מעלה מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת ‘צורך‘, וניתן הסבר כ’אינסטינקט בלתי נשלט’ המתעלם מבקרה רציונלית.

זו טעות מושגית;

♠ אי־מימוש ‘צורך‘ מונע חיים.
♣ אי־מימוש ‘רצון‘, ‘סנטימנט‘ – גם אם הועלו ורבלית לרמת ‘צורך’ – (רק) מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.

מימוש רצונות או סנטימנטים אינם צרכים קיומיים אלא התניות.

גורל #142

סדר התרחשויות שנקבע טרם קרותן

יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.

תפישת ‘גורל‘ שמוחל על ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.

במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים ‘גורל’יים.

רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג ‘גורל‘, בזה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.

מטרה #143

מהות להשגה, מימוש כוונה

למימוש כוונה מנוסחת יתוכננו וינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים.

יעד #144

תכלית להשגה

ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.

בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל’יעד’ מחווה על התקדמות נשאפת לעבר ‘מטרה‘ רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.

יעוד #145

הכוונת גורל

ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד שמתגמל ערך נשגב.

טעינת ממדי גורל, מיסטיקה, העצמה, על ידי הסביבה או פרט על עצמו, לעיסוק משמעותי.

‘יעוד’ – תיוג כחיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל דיו?

במקור – רציונל להנחייה דתית נשגבת להקצות בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה גנרית מתבקשת.

קארמה #146

מציאות סדורה, תגובתית מיסטית

אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.

פעולות אדם קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
המעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, מטעם כוח עליון מארגן.
על פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.

קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.

גורל | קארמה #147

עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים

גורל אלוהי

אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.

קארמה

מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.

נדר #148

עסקה חד צדדית

משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשה תתממש הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאיפשרה.

מבטא

♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.

נאחס #149

גזירת גורל רע

יחוס לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
במרחב פרטי,
השפעה שלילית
על מציאות חיצונית זרה.

היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.

למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (ת’טפשות).

ימין, שאיפה #150

כפיית צביון ציבורי

החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי.

הצדקה

♠ רעיונית: ערכים שמרניים מקדמיים,
♣ בטחונית: התגוננות מאיום דמוני,
♥ כריזמת מנהיג נערץ.

מעשה

♠ הרחבת זכויות הרוב,
♣ הצרת זכויות הפרט,
♥ פגיעה בשיוויון,
♦ אפליית מיעוטים.

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

ימין רעיוני #151 (לערוך מחדש, מקור בפוסט)

גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבניות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית, מבטיחה גנעדן, שלא מתממש בשל דמון מאיים.

♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.

חתירה לשיוויון חברתי #152

רצון לשיוויון שלא יושג

פרטים בחברה שואפת קידמה,
מסכימים כאינטרס משותף להם,
לחתור לשיוויון זכויות לכול
בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויוני.

שיוויון אינו הטבה אם הוא נתפש
♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.

[את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]

אינסטינקטים, דינמיקת שינוי #153

אינסטינקטים, ככלים השרדותיים, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות פיזיולוגיות וקוגניטיביות.

האפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירותם, אבחון ומידת ההתאמה שלהם לחיוויי מציאות דועכת עם בלות, עד לרמת אי־רלוונטיות או אף מסבה נזק לייצר הקיום המפעם.

סנטימנט, דינמיקת שינוי #154

מידת סיפוק עונג

סנטימנטים מוטמעים מינקות יתעצמו או יתפוגגו בהתאם ל

♠ בחינה רציונלית: האם סיפקו חיובית או שלילית את בעליהם?
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים, שסיפקו או מנעו במימושם, או בחדלונם.

אלגוריתם לא בר פיצוח רציונלי.

סנטימנט כהסבר רציונלי #155

תקלה כהסבר רציונלי

יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
♠ כמשרתים את טובתם,
♣ כמספקים רגשית,
מוסבר באופן טבעי ורווח בטיעונים רציונליים.

תקלה.

תוצר תמימות או מניפולטיביות:
ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.

ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.

פתאום #156

תיוג של יחידת זמן רעיונית, תחומה בין עבר לעתיד ללא משך מדיד,
בה אורגניזם בורר תגובה לגירוי בלתי צפוי שנקלט באחת, על ידי חוש(ים):
האם להפעיל אינסטינקט השרדותי או ליישם סנטימנט מבוקר.

הפתעה #157

אין מוכנות לחיווי

תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.

מייד לאחר ‘הפתעה’, תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.

לרוב, ‘הפתעה’ מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.

אינסטינקט | דחף #158

השרדות | התנהגות

אינסטינקט
ל’אינסטינקט’ מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.

דחף
‘דחף’ מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.

גחמה #159

קפריזה, התנהגות פתאומית

תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם תוצריה נתפשים שלילית.

דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שהיה מניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.

איפוק #160

ריסון דחף לסיפוק סנטימנט

מלווה בתחושת אי־נעימות.

ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של ‘שליטה עצמית’.

הכרח, כורח #161

בחירה נוגדת רצון, בשל איום בחלופה נתפשת גרועה בהרבה.

הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
מנוגדת לרצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח,
שאמנם חלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות בהרבה ממימוש הכורח.
♠ ב’הכרח’ יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא בהכרח מוחל על ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית, על ההכרה – ‘אם לא אזהר, יאונה לי רע.’

אוטומט #162

תגובה לא מותנית לתנאי מקדים

פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.

פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.

ChatGPT automatic — אישור ChatGPT להגדרה

ברירת מחדל #163

האפשרות שתמומש בצומת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.

ChatGPT אישר:

עונש #164

מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על ידי המעניש (לרוב גם על ידי הנענש)
כתגובה
למעשה, ממשי או רעיוני,
נוגד את רצון או את כוונת המעניש.

החלה #165

קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב חדש, שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.

שינוי התוכן נתון להחלטה של בעל־הסמכות הריבונית, והחלתו אדישה לרצון הנתינים.

ריבונות #166

שלטון

סמכות אנושית מעל נתיניה – צבר פרטים מובחן של מסכימים, אדישים, ואנוסים –
מכריעה על מכלול היבטי חייהם
בפרוטוקול מנוסח על ידו,
שבתמורה להפקעת היבטים של חירויות פרט
הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.

גאוגרפיה אדישה לריבונות.

נתין(ות) #167

אזרח(ות)

מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.

נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית (– עצמונית), באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ומשאבים קהילתיים.

סמכות #168

הכרה בכוח עדיף

הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או גוף להחיל רצונו על אחרים.

הכרה ב-
♠ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה’נכון’ וה’אמיתי‘ בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסוים.
הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.

סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה חוסר־ידע , לכן, רציונלית כדאי שתהיה זמינה.

שרירות #169

תיוג שלילי
על אישור של בעל סמכות
לפעולה רעיונית או ממשית
שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.

כפייה #170

גרימה לפעולה בניגוד לרצון

פעולה רעיונית או ממשית שתכליתה לגרום לתודעה לפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
באמצעות
♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.

כפייתיות #171

תגובתיות יתירה בלתי נמנעת

תגובתיות נורמטיבית לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל חזרתיות בלתי נמנעת.

תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
שלגירוי מובחן
תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
תכנוס יתר משאבים ותשומות במחסור,
תבצע בחזרתיות פעולות שגויות
מתוך חרדה שאי־ביצוען יסב נזק.
בהבנה שלה או של סביבתה שהפעולות מיותרות.

התמכרות | כפייתיות #172

עיוות:
הנאה כצורך השרדותי | סבירות כמותית

צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש פעולה סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.

הרגל #173

תגובה קבועה לגירוי ידוע

הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.

הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.

נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.

הרגל, מניעה #174

מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.

ישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.

הפרת הרגל תיעשה כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג חשיבות אישי –
⬛️ בהתעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ או בהחלטה רציונלית:
▪️ לספק רגש חיובי חלופי
▪️ או לטפל בפוטנציאל נזק.

רוטינה #175

[שם עצם ל] תוכנית מובנית של סדר פעולות,
שתופעל לאחר קבלת גירוי מסוים שמהווה תנאי מקדים.

הרגל | רוטינה #176

התנהגות | סדר פעולות

הרגל – התנהגות.

רוטינה – תוכנית פעולות סדורה.

הרגל | התמכרות #177

הרגל – התנהגות.

התמכרות – הרגל שהותמר לצורך פיזי או מנטלי
שאי־סיפוקו מאיים על תקינות תפישה קיומית.

שגרה #178

פעולות הרגלים ורוטינות

התנהלות מפעילה מערך פעולות – רוטינות והרגלים
מוכרים, אוטומטיים, סדורים, חזרתיים וצפויים.

התנהלות שגרתית מייתרת כינוס משאבי תודעה יקרים כ–
♠ סיפוק אינסטינקטים השרדותיים והתאוששות לאחריהם,
♣ ספיחת מידע והערכה רציונלית של משמעויות בין חלופות אפשריות להכרעה.

שגרה, הפרה #179

גירוי שינוי מצב

שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ’שונה מקודמו‘
שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.

ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסטאזיס.
הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.

הומאוסטזיס הכרתי #180

תודעה בשגרה

תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.

בקרה רציונלית #181

בחינת סבירות

הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ורגש של מחזיקי תפישה.

שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.

בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182

תמיכה | שלילה

עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.

אישוש
איתור מרכיבים תומכים.

הפרכה
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.

ניטרלי #183

ללא השפעה

נטול השפעה, נטייה, עניין, בהתייחסות למהות.

תפישה, קונספט #184

רעיונות ויישומים אחודים לנושא

מכלול מנוסח, אחוד, מייצג צבר היבטים רעיוניים ויישומיים קשורים.
תפישה ניתנת לתקשור, לשיפוט ולאימוץ תודעה זרה.

היכולת לתפוש רעיונות מופשטים ומורכבים היא תשתית הכרתית מתפתחת.
פרטים חולקים תפישות מייצגות רעיונות ובכך מתאפשרת תשתית תקשורתית שפתית.
בעלי תודעה נבדלים בתכני התפישות שהם מכילים, וביכולת להכיל מורכבות תפישתית באופן שמהווה טביעת (אצבע) תודעה ייחודית להם.

תודעות אנושיות דומות למחשבים דומים שיכולים להכיל תכנים שונים.

מחשבים עם קונפיגורציה זהה יכולים להכיל מורכבות זהה.
(כנראה ש) אין שתי תודעות המכילות תוכן זהה בשל ריבוי הקשרים שגורמים לסיבוכיות התכנים שמשתנים בהתאם לתודעה בהם הם מאוחסנים.

רעיון, אידאה #185

ייצוג מופשט של מהות תודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
במעבר, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.

אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי הוא פוטנציאל לרעיון אחר.

רעיונות נבדלים בתוכנם ובמידת מורכבותם.

אידאולוגיה #186

צבר רעיונות מנחה

צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – קהילה.

נרקיסיזם #187

מיקוד בעצמי

לקות של חוסר בגרות התנהגותית
באיזון ‘אני–סביבה‘ שמתבטא ב–
♠ ביטויי תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל’עצמי‘
♣ ציפייה מסביבה לתחזוק רגשי ומתפעל ‘ממני‘
♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת ‘אני‘ על סביבה
♦ ייחוס לממשק ‘איתי‘, כתגמול מספק בתפישת ה’הדדיות‘ הבינאישית.

הדדיות, מוטאליזם #188

מוטאליזם, החלפה טובין

בעלי חיים (אורגניזמים) מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.

סימביוזה, צוותאות #189

יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים שחיים יחד.
יתכן שכל אחד מפיק תועלת, או רק אחד – טפיל.

סימביוזה אפשרית בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.

הדדיות | סימביוזה #190

אנושית | ביולוגית

הדדיות אנושיות

תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית. מנעד תוכן ההחלפות כולל פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.

סימביוזה ביולוגית

נטולת מורכבות ובחירה; זו תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.

אומץ #191

תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה לכנוס משאבים יקרים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה לפעולה חלופית.

חופש | חירות #192

הסרת מגבלות ממשיות | תפישתיות

🟩 ‘חופש‘ – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.

🟦 ‘חירות‘ – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.

אינטרס #193

עניין במושא נתפש

העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.

העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.

האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.

תחזוק ידע #194

הרחבה, טיוב ותיקוף

רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.

תחליף שגוי לידע – אמונה.

ידע – אמונה #195

רציונל, קידום – מיסטיקה, מצוקה

תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבדו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.

בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.

ידע | אמונה #196

תקפות שרירותית | ערעור מתקף

🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.

🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.

חוש #197

קליטה פיזיולוגית של מידע

ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.

ידע | מידע #198

צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.

דאטה #199

תוכן גולמי לעיבוד

תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.

דאטה | מידע #200

דאטה היא תצורת תוכן גולמי טרום הסבתו למידע נגיש לעיבוד תודעתי.

עמדה #201

תפישת מוצא

תמלול נקודת מוצא מכוונת ליישם סוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות במפגש מול עמדות אחרות.

תמהיל של:
♠ קידום אינטרסים,
♣ מענה לתפישות – סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם,
♥ השפעות רקע סביבתיות.

עמדה, תוכן #202

ביטוי לשינוי/ שימור מציאות

תמלול עמדה מבטא רצון בעליה לשמר היבטי מציאות או לשנותם.

בעימות בין עמדות, יתכנו:

♠ פתרון – אילוץ, פשרה או הסכמה:
ויתור חלקי עד מלא של לפחות עמדה אחת.

♣ אין־פתרון – קונפליקט:
שימור עמדה מקדמית של כל צד.

עמדות; יציבות #203

שימור עמדות

עמדות נותרות [די] יציבות על ציר זמן, אף שהן מורכבות מריבוי מרכיבים מופשטים ומשתנים.
נראה שמערכת ההפעלה של פרט, הטיותיו, מהווים גורם מכריע בעיצובן.

תמהיל מידת
♠ שימור / עדכון עמדות,
♣ פשרנות תוצאתית ביחס לעמדת מוצא
מהוות טביעת תודעה אישיותית.

עמדה, מורכבות וחיזוי #204

בשל סיבוכיות ומופשטות מרכיבי עמדה – נסמכים על ערכים סובייקטיביים, בלתי מדידים, נתונים לשערוך משתנה – עמדות עשויות להיות שונות, משתנות ובלתי חזויות.

עם זאת,
כשניתן להבחין באינטרס, במכניקת המחשבה, בטביעת התודעה של בעליהן – ניתן לחזות עמדות.

דעה #205

התייחסות לנושא

מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.

תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטייה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.

דעה, ניסוח #206

התפתחות שכלית

עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות ‘דעות‘ בהתאמה אישית.

ה’דעות‘ – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.

דעה, מיצוק #207

נטייה לדבקות

לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.

תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.

בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ’חדש’, נטול דעה לגביו.

דעה, שינוי #208

אם שימור מזיק

שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.

תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.

אידאה פיקס #209

תפישה חסינת ערעור

דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.

בעלי ‘דעה מקובעת’ דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.

חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.

דעה | עמדה #210

אבסטרקט | פרקטיקה

דעה – הפשטה
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.

עמדה – פרקטיקה
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.

הנחה, #211

Assumption, התכנות קיום מרכיב

ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
מהווה בסיס ליצירת מסקנה שמטרתה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.

Chat GPT

שאלה

What is the following definition for: “Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion.”

תשובה

The definition describes the concept of a “preliminary statement” or “אמירה טרום הוכחה” in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.

עובדה #212

אמת. לא ניתן להפרכה

תוצר תודעתי של תצפית אמיתית על תופעה שקרתה בעבר במציאות, שעשויה להיתפש גם באמצעות תודעה זרה או מכשיר מכני, לא ניתנת להפרכה, וכן ניתנת לשחזור על ידי תודעה או עצם בלתי תלויים, בהינתן תנאים דומים.

אלמנט #213

מרכיב מהותי

אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.

ויתור #214

הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.

שאיפה #215

מוכנות להקצאת משאבים למימוש רצון נעלה

מוכנות תודעתית להקצאת משאבים ממשיים או רעיוניים למימוש עתידי של אובייקט רעיוני נעלה.

רצון מועצם, למימוש רעיון נעלה.

לרעיון הנשאף למימוש יתכנו היבטים ממשיים.

הפסד #216

תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.

כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.

מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.

הפסד | ויתור #217

תוצאה רעה | חלופה חיובית

הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.

ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת אובדן.

הפסד כוויתור = מניפולציה #218

[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ’ויתור‘ היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.

לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ’ויתור’ כדי לספוח תחושת ערך חיובית.

אובדן #219

הפסקת נגישות לטובין

טובין ממשי או רעיוני שהיה נגיש,
לאחר כשל יישום כוונה מקדמית, השתנה לבלתי נגיש
ויש תקווה שיימצא בעתיד.

‘אבידות’ חיי אנוש – מינוח מנחם, דתי, מניפולטיבי, ללא התכנות; רציונליות שוללת החייאת מתים (בעתיד).

טובין #220

סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.

ריאלי #221

ממשי, במציאות

ניתן לתפישה, עיבוד, הבנה, ותקשור באמצעות תודעה בלתי תלויה.

אובדן | הפסד #222

גריעה זמנית | גריעה תמידית

אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשית או רעיונית – נגרעה מרשות בעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.

הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.

הפסד – עצימות #223

השלכות וערך טובין

תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.

ניצחון #224

הכרה במימוש רצון בהתמודדות

הכרה שבהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה לא ניתנת לשיתוף, צד אחד מימש את כוונתו ויריבו הפסיד, כשל במימוש רצונו.

ניצחון – עצימות #225

תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.

כשל #226

שגיאה

תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה חיובית אליה כוונה.

הגינות #227

חלופה שווה

חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.

חוק #228

ניסוח קביעה על ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.

על הקביעה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקיטת אמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד המפירים.

עיבוד #229

מניפולציה, process, טפלול – פעולה על מהות ליצירת תוצר

ישום פעולה על מהות קיים, לרוב תוכן, שיוצר מהות מוספת, בכוונה מודעת לקדם את מיישם הפעולה – המעבד, המניפולטור – לתוצר רצוי.

מניפולציה התנהגותית #230

התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.

מניפולציה התנהגותית מכוונת לסחיטה רגשית,
נעזרת פרשנות מגמתית, עיוות עובדות, הטיית נתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטייה רגשית.

[לא נכון יהיה לקרוא ‘מניפולציה רגשית’, שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית.]

טקס #231

העצמה רעיונית

העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:

נושא
רעיון או אירוע משמעותי – סיבת הטקס,
תיווך
סמל – פעולה או חפץ שרירותי, ללא יישום פרקטי, מוטמע ברוטינה כמייצג את הנושא בתודעת המשתתפים,
אירוע מעצים
יישום הרוטינה – הטקס.

תכלית טקס #232

מיצוק קהילה־פרט

טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב

✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.

✅ למפיקים
(יתכן) ערך ממשי.

✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.

טקס = מניפולציה #233

הכוונת מצב תודעתי

פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – להלן מניפולציה תודעתית.

– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…

ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות שונה.

טקס, תכלית #234

העצמת לכידות קהילתית

קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים

פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.

טקס | רציונליות #235

יצירת אי־רציונליות ממשית

מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.

חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.

טקס, תנאי | רוטינה #236

תנאי – הסמלה

פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.

בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – לא ‘טקס’, רוטינה.

טקס, הסמלה #237

העצמת הנושא

ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזה הסיבה להצדיקו ולשמרו.

טקסים, פרטים #238

פרטים נבדלים במידת נטייתם להפשטה טקסית;

יש מי ש

♠ ‘אינם זוכרים למה‘ –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
חתונה

♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
ברית מילה

♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.

תודעה זרה – אין #239

הסתייגות, פרדוקס תודעתי

אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
‘תודעה זרה‘ היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.

כמיהה ל’טוב‘, ל’דמוקרטיה’, שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנת לתודעה זרה (בהבנה שאין.)

תודעה זרה | בינה מלאכותית #240

חתירה מדמה

בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023) – צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שממפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.

מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה ‘תודעה זרה’.

סובלימציה #241

התמרת רצון ירוד לעשייה חיובית

[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.

הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ’סובלימציה’.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.

ריסון (התנהגות) #242

כפייה מצמצמת השפעה

כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.

סטריאוטיפ #243

דעה קדומה, דדוקציה

מקור
[הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
תיוג מכליל מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.

שימוש רווח
תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.

אנרגיה #244

תוצר מפגשי כוחות

תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים בכוחות מתממשקים.

צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.

התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.

כוח #245

אנרגיה, תוצר מפגש

תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש רכיבים.

פיזיקלית
חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.

התנהגותית
כפייה או מניעה.

איחוד כוחות, מפגשים יזומים #246

אופטימיזציה, התייעלות והעצמה

שאיפת יוזמי מפגשי כוחות:
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – למימוש אופטימלי של כוונותיהם.

עבודה #247

פעילות למטרה

פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.

מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – ‘פועלים‘, ‘מתפקדים’, או שלא, אך אינם ‘עובדים’.

פעולה #248

תנועה, שינוי

תנועה ממשית או רעיונית יחסית לגורם אחר, שתוצריה ניתנים לתפישה.

יעילות #249

לא יעד, שאיפה; חתירה לשיפור מתמיד

ביטוי
להקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
פחותים, מינימליים,
על ציר זמן,
להשגת מטרה,
בהשוואה יחסית
לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.

תמורה (כלכלית) #250

החלפת טובין מוסכמת

שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לנתינת טובין אחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.

בעת ההסכמה על המרת הטובין התמורה המתקבלת בכללותה נתפשת על־ידי כל צד כעדיפה על הטובין הניתן על ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.

תנועה #251

שינוי

רעיונית

הליך שינוי תודעתי על ציר זמן.

ממשית

הליך שינוי במרחב על ציר זמן.

צריכה #252

שימוש במשאבים מתכלים –
ממשיים, כלכליים, רעיוניים, אנרגטיים, זמן,
שמאפשרים פעילות.

משאב #253

מקור מעובד, הכרחי להפקת תועלת

תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים יחד עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.

הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.

מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.

[גם אלוהים נסמך על מאמינים כמשאב, ולמקורותיהם .]

הסכמה #254

ויתור על עמדה למען יותר ערך

מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.

פשרה #255

הסכמה לוותר על חלק משווי עמדה מקדמית

הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת לאחר,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.

ויתור | פשרה #256

הפחתה מעצמי, להגדלת ערך חלופי | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרה

ויתור

הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.

פשרה

הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

הסכמה | פשרה #257

ויתור להשגת ערך גבוה יותר | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו

הסכמה

ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.

פשרה

נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.

תועלת #258

פעולה מקדמת רווח

זיהוי בפעולה צורכת משאבים כמוסיפה ערך לתהליך, שבאמצעותו ניתן לקדם רווח רעיוני, ממשי, כלכלי, אנרגטי, מקדמי מטרה.

תועלת אינה יעד שלעצמה, אלא, אמצעי לקידום מטרה מקדמית.

אין #259

לא

שלילת קיום.

קיום #260

נמצא בתודעה

מהות רעיונית או מוחשית, שיש אליה מודעות של פרט.

יש #261

גישה אפשרית אליו

מקרה פרטי של ‘קיים’ –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.

קיים | יש #262

נמצא בתודעה | גישה אליו

קיים

תודעה כלשהי מודעת לה.

יש

מקרה פרטי של ‘קיים‘ –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית.

אצילות #263

ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה

בעל ערך נתפש גבוה.

הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית מקומית ומהשפעה זולה ומפחתת.

טוב #264

מהות רצויה

תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.

מהות #265

צבר איפיונים מבחינים

אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.

לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.

שינוי #266

תנועה מובחנת בזמן

בבחינה משווה של מהות על ציר זמן ביחס לבחינה קודמת, מובחן ביטוי לתנועה רעיונית או ממשית של מרכיב אחד לפחות.

עמית #267

שותף לכוונה, שווה

מי שמזוהה כמתכוון להשקיע תשומות אנרגיה, ממשית או רעיונית, להשגת מטרה משותפת עם אחר במדרג סמכות דומה.

יריב #268

חולק כוונה, שלילי

תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה, ממשיות ורעיוניות,
שותף למימוש כוונה להשיג אותה מטרה בתחרות
באופן שמימוש רצון מתחרה – הצלחה – נוגד את רצון האחרים – יריביו,
כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד ליתר.

עמית | יריב #269

שותפות מקדמת מטרה | שותפות מטרה נוגדת

עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.

עמית

עמיתים למטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.

יריב

יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.

זמני #270

מצב קיים יסתיים

הבנה מצפה שמערך תנאים אחוד ובמתכונת מסוימת יסתיים וישתנה למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל שוני בתנאים שלא מאפשר המשך מצב קיים.

דחף, אימפולס #271

פעולה פתאומית שלא רוסנה

התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.

תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.

יצר #272

צבר תשוקות אחוד

מכלול תשוקות מובחן לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…

אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.

מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.

צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.

יצר ≠ צורך #273

הנאה | שרידה

יצר
מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.

צורך
מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.

קישור יצר לצורך שגוי; נועד
♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
♣ צידוק ורבלי – לא רציונלי – להקצאת משאבי־יתר לסיפוקו.

יצר > תשוקות #274

צבר אחוד | יחידה (אחת) מצבר

יצר

אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.

תשוקה

רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.

יצרים, מימוש #275

מימוש רצונות, תנאי לאושר

ככל שהיצר והרצונות הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.

ולהיפך –
מניעת וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.

יצר, רציונליות #276

סיוע, הקצאה וניהול

רציונל אינו סותר יצר.

שימוש ברציונל:

סיוע
למימוש תשוקות; כינוס משאבים, יצירת דרכי פעולה, בקרת ביצוע למיקסום כוונה.
ניהול
מדרג תשוקות למיטוב סיפוק מצרפי, מניעת מימוש סותר – בחיי חברה, חוקים מגבילים ומשאבים מוגבלים יש מצבים בהם מימוש תשוקות ימנעו אחרות, חשובות יותר.

יצרים, ניהול #277

מדרג וסתירת תשוקות

מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.

מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.

תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.

דחיית סיפוקים #278

מניעת סיפוק רצונות פיזיולוגיים

מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.

פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, אם בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.

היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתוייגים כלקויות ב

🌖 ‘שיקול דעת’
🌗 ‘התמכרות‘
🌘 ‘נורמליות’
🌑 ‘פשע’.

“[לא] בא לי” #279

התייחסות לרצון ללא הסבר

ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.

סיבות, חקר – אטיולוגיה #280

אטיולוגיה לא סבירה ממצקת אמוניות

כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן – אטיולוגיה.

אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ’הוכחה’ לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.

ישום #281

Application, התמרת רעיון למציאות

תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.

מימוש, #282

Realization Implementation, פעולות הטמעת רעיון במציאות

הגשמה, ביצוע פעולות במציאות שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים פעילים במטרה שיניבו תוצרים רצויים.

ישום | מימוש #283

התמרת רעיון למציאות | פעולות הטמעת רעיון במציאות

ישום Application
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.

מימוש Realization, Implementation
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.

זמן, עבר #284

לפני עכשיו

כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – “העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה.” – דוקטור יצחק בנימיני.

האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.

זמן, הווה #285

הפרדה רעיונית בין עבר לעתיד

נקודה רעיונית בממד זמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.

כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת של ‘כעת’.

ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.

זמן, עתיד #286

שאולי יקרה

מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו לאחר שהותמר לעבר.

למה? #287

בקשה לפירוט סבירות

בקשה ישירה עד בוטה

להסביר היבטי סבירות,
להבין מהי תכלית הסוגייה שהמילה ‘למה’ מוכוונת אליה,
לעיתים (בחלק פחוּת מהמקרים) שאלה מחווה (רטורית), שאינה מצפה להסבר רציונלי אלא מהווה ביקורת ותוכחה על שלא נמצאה סבירות בסוגיה.

מדוע #288

בקשת הסבר

פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.

למה | מדוע #289

תביעה לפירוט סבירות ותכלית | בקשה להסבר

תביעה, לעיתים ביקורתית, להסבר רציונלי או לתכלית,
פניה מבררת להסבר, ללא שיפוטיות מקדמית (לא לתכלית).

היררכיה #290

מדרג השפעה סדורה

סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.

יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.

מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.

סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.

היררכיית סמכות אנושית #291

יכולת החלת רצון

מארג יחסים בנושא סדור בין דמויות, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.

שיוויון | סמכות #292

היעדר היררכיה | היררכיה; פרדוקס מובנה

בהבנה שלא יתכן שיוויון מוחלט אלא חתירה לשיוויון,
חותרי השיוויון מסכימים, במודע, לקיים ולשמור פרדוקס:
הסכמה לתת סמכות בלעדית לפרטים ולמוסדות שאין לאחרים – בכך מוותרים על היבטי שיוויון מסוימים – כדי להחיל היבטי שיוויון רחבים.

מוסדות ממשל, הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויות כופות שיוויון.

מטרת ניתוץ היררכיה #293

שיפור בהשוואה

דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;

מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.

מניע ניתוץ היררכיה #294

שיוויון | אינטרס

➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.

נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.

רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.

היררכיה – ניתוץ, החלפתה באחרת #295

שימור תשתית, שינוי אישי

אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.

שליטה #296

יכולת כפייה מוסדרת

תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על ידה.

מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.

שיטה #297

מתודה

הליך אחוד של סדר פעולות מובחן, מופעל באופן יזום, במטרה להשיג תוצאה שאליה מכוונים טרום הפעולה.

יכולת #298

פוטנציאל אפשרי להִתכנות

קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.

“באמת” #299

אמירה לא ניתנת לתיקוף

הוספת “באמת” לאמירה, טענה, עמדה או נראטיב, מעידה על מודעות או תחושה, שהאמירה לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני לנסוך תקפות חסרה.

ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.

פרדוקסלית, השימוש ב’באמת’ מחליש אמינות מאמירה, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.

אני #300

סובייקט

מכלול אורגני מכיל תודעה, שמסוגל לתקשר עצמונית את המילה ‘אני’.

אובייקט #301

נושא התייחסות

כל מה שניתן להתייחסותו של סובייקט,
מחוץ לו,
לרוב גשמי אך גם רעיוני,
בעת ההתייחסות אליו.

פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול להתייחס לעצמי כאובייקט?

אובייקטיבי #302

התייחסות מכניסטית

התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של הסובייקט המעריך.

האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ רק באמצעות מכשירי מדידה.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה לנטרול תחושות ערך, לא אובייקטיבית.

סדר #303

זיהוי היררכיה

צבר של לפחות שלושה רכיבים שנתפשים באופן שתודעה זרה יכולה לזהות ביחסים ביניהם היררכיה.

בחירת סדר חברתי #304

לא בחירה

פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.

תכלית בדיה תודעתית #305

קידום ערך אישיותי

נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.

יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.

יתרון סדר חברתי #306

הגבלות לצרכי רווחה

פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.

הסדר המוחל עדיף מבחינתם על סכנות הכאוס הטבעי.

כריזמה #307

מסר לסנטימנט*

מניפולציה רגשית;
יכולת לתקשר מסר משנה עמדה שאינה מוסכמת רציונלית על שומע, באמצעות פניה לסנטימנט שמגיב חיובית להיבטים אישיותיים או לעזרים היקפיים שנלווים לאישיות.

יכולת זו מפחיתה עד מאיינת מנגנוני בקרה הרציונליים מתנגדים לתוכן המסר ואף מנסחת לו הסברים פסאודו רציונליים תומכים.

* סתלבט על תודעה.

פטרונות #308

תרומה מתנשאת לנתמך

מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמעביר טובין, לרוב בעל ערך ממשי, למי שמחזיר ערך לרוב רעיוני, כשמשפיע הטובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן רצונו מתבטא, על מוטב נחות ממנו בעמדת חירות פחותה – אסירות תודה.

פטרונות, תגמול #309

הדדיות

מנפק הטובין רווה תחושת ערך אישי חיובית ולעיתים ערך ריאלי עקיף.

מקבל הטובין מבטא הכרת תודה
♠ כתגובה אנושית,
♣ כדי להמשיך לספוח טובין.

בהליך רציונליזציה המקבל מייחס ערך לתגמול הרעיוני לפטרון כדי להימנע מתחושה של הפחתת ערך.

פטרונות: פעולה | יחסים #310

חד | רב פעמית

מעשה פטרוני – פעולה יחידה.

לרוב, מערכת יחסים מתאפיינת בא-סימטריות של פעולות פטרוניות של צד אחד מול צד שני.

במשחקי תפקידים אישיות נוטה לתפקיד אופייני מול אחרים.
לרוב, ולא בהכרח, אותה התנהלות תפקודית תודגם גם מול אחרים.

מצבי פטרונות | צריכה #311

איזון – נדיר

מערכות יחסים מתאפיינות ב

צד פטרוני,
צד צורך פטרונות,
נקודת איזון – אין פטרון ואין צריכת פטרונות.

מערכות יחסים מאוזנים – נדירות.

מודעות ליחסי פטרונות #312

סובייקטיביות מקדמת תיוג

בחינת יחסים בהקשר ‘פטרונות | צריכה‘, מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.

בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על ידי צדדים מעורבים וכן על ידי בוחנים מחוץ להם.

פטרונות | צריכה; העדפה #313

שיוויון > פטרונות > צריכה

העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.

התכנות יחסים ללא פטרונות #314

בהיעדר מודעות

יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.

בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.

יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.

פטרונות הדדית #315

נצרך מודע מתגונן

ביחסים מודעים לפטרונות, ייתכנו מחוות הדדיות;
ברוב היחסים יש פטרון מובהק,
מחוות מעידות על נצרך שרוצה במודע, או לא,

♠ לא להיתפש כנחות,
♣ כן להיתפש כ’משיב’ טובין, לא ‘מנצל’, להמשך צריכה.

קהילה #316

רעיון משותף לפרטים

צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.

מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.

ההשתייכות של פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.

הקצאה #317

תכנון חלוקת משאבים

תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לאחר.

רציונליזציה (מופרכת) #318

אבסורד הצדקה רגשית כסבירות

ייחוס לא יתכן של סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית לפעולה שנתפשת ערכית שלילית.

‘הצדקה רגשית’ רווחת הן אצל הפועלים והן אצל המבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.

חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.

עצמאות #319

אי־תלות

מצב בו קיומו והתנהלותו של אובייקט אינם תלויים באובייקט אחר.
היכולת לחיות חיים ללא תלות באחרים.

לא תתכן עצמאות מוחלטת אלא יחסית נתפשת.

תודה #320

הכרה בקבלת ערך

הכרה בתרומה רעיונית או ממשית של אחר לטובתו של המכיר.

הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב, השקולים בערכם לטובין שקיבל.

או #321

חלופה (אלטרנטיבה)

מילה מפרידה בין אפשרויות.

מכניקת גיבוש עמדה #322

סנטימנט > פרדיגמה > יישום

הטמעת הטיות וסנטימנטים בינקות,
עם התפתחות המיומנויות הרציונליות, גיבוש פרדיגמות למימוש ושימוש מול חיוויי מציאות בנקודת זמן לאור בחינה שקלול של אילוצים וערכים מעורבים ומשיקים למצב.

סנטימנט, מאפיינים #323

הטמעה, הנאה, טביעת תודעה

סנטימנט מוטמע ראשונית בינקות,
על ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לחיוויים רגשיים מהמציאות.

סיפוק סנטימנט גורם לחיווי ערך והנאה, מניעתו מתסכלת.

מערך הסנטימנטים ואופני מימושם, מהווים טביעת תודעה של פרט.

תהליך #324

פרוצדורה, פעולות למטרה

צבר פעולות או כללים סדורים מנוסחים מקדמית, למימוש מטרה.

הליך #325

פעולה ביורוקרטית או משפטית

פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.

הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.

נשלט #326

נתינוּת לכפיית אחר

תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב בניגוד לרצונה.

הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמת הנשלט.

נשלט בהסכמה #327

חירות תמורת ערך

בבחירה להיות נשלט, באין כפייה, הסכמה להיות נשלט נעשית לקידום ערכים אחרים, חשובים יותר, כביטחון או כרווחה; אזרחות במדינה.

ימין, אידאה #328

הקרבה למען רעיון

ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.

מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.

למידה | חינוך #329

שינוי התנהגות | הטמעת ערכים

🔶 למידה
🔸 תקשור מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
🔸 אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.

🔷 חינוך
🔹 הנחלת ערכים וממשקי פעולה,
🔹 אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.

מציאות ‘טופחת’ #330

מימוש נוגד ציפייה

כשהיבטי מציאות מתממשים באופן שלילי, נוגד את הטיית הסנטימנט, הפרדיגמות כשלו לממש תוצאה מקווה.

כשמציאות ‘טופחת‘ הרציונל מגוייס:

להבין, להסביר, ללמוד,
לנחם, להצדיק את הפרדיגמות המקדמיות שכשלו.

געגוע #331

תחליף חסר

חיווי תודעתי, שתחליפים למושא הגעגוע – הסנטימנט הלא מסופק – (לא) מספקים.

עוצמת געגוע תלויה ב

קרבת מושא הגעגוע לחשיבות הסנטימנט במבנה האישיותי,
מידת סיפוק התחליפים; מידה נמוכה, געגוע רב.

סנטימנט, מדרג חשיבות #332

מידת קרבה לשרידה

כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטיה שאינה הישרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.

חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.

תחושה #333

תוצר חוש

התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.

לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.

תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.

הזדהות #334

קידום הידמות

תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.

מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.

קנאה #335

טובין של אחר כאיום על ערך עצמי

התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעל שלבעם ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;

בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן מאיים על תפישת הערך העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.

עצימות קנאה #336

טובין, עוינות, איום, אישיות

עצימות הקנאה תלויה בייחוס חשיבות ל –
♠ מיקום הטובין – מושא הקנאה – בהיררכיית הסנטימנטים,
♣ עוינות מקדמית לבעל הטובין,
♥ תחושת איום תפישת ערך עצמית
♦ מבנה אישיותי.

מודעות לקנאה #337

תלוי בנקודת מבט

ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ’קנאה‘ על ידי מושא הקנאה או אחרים. יתכן שהתיוג ידחה על ידי ה’מקנא’ בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה’מקנא’ – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.

קנאה, רציונליזציה #338

גיוס בקרה תומכת

בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה’מקנא‘ תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.

קנאה כתיוג שגוי #339

ביטוי רצון כקנאה

כדי ל’קנא‘ יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.

ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי ‘קנאה‘ מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.

היבטי קנאה #340

מוטיבציה למקנא, הפחתה למושא הקנאה

לקנאה עשויים להיות היבטים מעשיים ופוגעניים כ–

למקנא
- הגברת מוטיבציה אישית
למושא הקנאה
- התייחסות מפחיתה ערך,
- מניעת טובין,
- גרימת נזק.

היעלמות קנאה #341

לא. רציונליזציה ודעיכה

מהות קנאה – כסנטימנט – לרוב לא תשתנה.

אין סיפוק קנאה. לאחר נקיטת פעולות מקטינות פער, תודעת הקנאי עוסקת בהצדקתן.

מימושיה (אולי) ידעכו כאשר נושאים אחרים יעסיקו את משאבי תודעתו של הפרט המקנא.

קנאה חיובית #342

השראה, סובלימציה

הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.

פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות את הפער בין הנשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.

קנאה שלילית #343

רצון מניעה

מוכנות לכנוס משאבים רעיוניים וממשיים למנוע מפרט אחר את מימוש השימוש או את ערך הטובין של מושא הקנאה.

שאיפה מונעת זו היא תוצר מבנה אישיותי של המקנא ויחסו המקדמי למושא הקנאה.

תגובה #344

ריאקציה, פעולה מגירוי

פעולה רעיונית או ממשית
– תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית, או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.

רגישות אנושית #345

עצימות קליטה ותגובה

טביעת אצבע אישיותית לעצימות קליטה, עיבוד ותגובה לגירוי.

שוני בין פרטים בעצימות נדרשת להבחנה בשינויי מצב;
בסוגי השינוי; פיזיולוגיים או רעיוניים, בספיחת סוגי המשאבים ומידת ההקצאה האנרגטית לתגובה – כדחף או מבוקר רציונלית, האם מועלה לרמת השרדות, או יורד לרמת חיים וטעמים.

תכלית פרדיגמה #346

קליטה ותגובה

תפישות מציאות, התייחסויות לאובייקטים, פעולות מממשות סנטימנטים, אינסטינקטים ורצונות מודעים, מתווכות לתודעה פעמיים, באמצעות פרדיגמות:

▶️ פנימה
בתהליך עיבוד מידע שנקלט מהחושים,

◀️ החוצה
גזירת תגובות תואמות.

פרדיגמה, מכניזם #347

התניות > ניסוח > בקרה > עדכון

פרדיגמה – הנחות מקדמיות – נרכשuת, נבנuת, מתוחזקuת, כעיבוד תודעתי על ממשקי מציאות.

התהליך הוא תמהיל של התניות, תפישות וניסוח אינסטינקטיבי, בבקרה מודעת, או לא, אם שירתו את האינטרסים והערכים של בעליה ומתואמת מינורית.

תיקוף פרדיגמה #348

אישי – מיצוק | רציונלית – ערעור

פרט רואה בחייו מצע לשימוש והוכחת תקפות הנחותיו המקדמיות.
בטחונו האישי והתנהלותו נובעים מאישושן ומיצוקן.

מדע, חתירה למחשבה רציונלית, מערערים תפישות, קונסטרוקטים רעיוניים והנחות מקדמיות, בשאיפה להפריכם.
כשל הפרכה הוא גילוי והוכחה.

פרדיגמה | אמונה #349

שאיפה להוכחה | ללא ערעור

פרדיגמה

מערכת הנחות מקדמיות מאורגנות לתפוש מציאות,
שבעליהן פועלים לפיהן ומקצים תשומות להצדיקן.

אמונה

ניסוח הנחה מקדמית (אחת או יותר) ללא ערעור
ולא בהכרח* ותמיד פועלים לפיה.

* למאמין מנוסח ללא ערעור שאסור לשקר ולעתים חוטא.

תופעה #350

פעולה במציאות

פעולה שמתרחשת במציאות, לרוב ממשית, עשויה להיקלט עצמונית בחושים ולהיות מעובדת ונתפשת בתודעות זרות, גם אם באמצעים מכניים.

מצב #351

סיטואציה; תפישת חיוויים עכשווית של מהות

תפישת תודעה מתומללת של מכלול מרכיבים אחוד – יתכן אנושי רגשי או שאינו – יציב רעיונית, ללא שינוי (גם אם מצוי בתנועה), בנקודת זמן מסוימת.

טראומה #352

קוועץ’ תודעתי

צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.

חשש טראומתי #353

ודאות מתגוננת

התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.

תיחזוק טראומתי #354

דיזוננס רציונלי

תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.

התייחסות לטראומה – העצמה רגשית #355

חמלה מקבעת

היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.

טראומה, רציונליזיציה #356

ייחוס סבירות

בדומה לאמונה שאיפת חווה הטראומה במודע או שלא, לרציונליזציה – תיקוף סבירות להתנהגות.

ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.

פוסט טראומה, פירוק רציונלי #357

עימות מול סבירות

שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.

אסטרטגיית טיפול בפוסט טראומה #358

חיזוק רגשי לפירוק רציונלי

הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.

התהליך עלול לגרום להתנגדות.

“אל ת…” #359

משטור

הוראה מכוונת להחיל איסור או הגבלה על מימוש חירות או רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה.

נזק #360

תוצר הפחתת ערך

תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.

הרגשה | עובדה #361

פטור | בקרה רציונלית

הרגשה – תוצר תמצית אותנטיות של פרט מסוים;
פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.

עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג ‘עובדה‘, הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.

החצנת הרגשה #362

פיזיולוגיה | מלל

ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.

תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.

תהליך החצנת הרגשה #363

קליטה > עיבוד > פיזיולוגיה > תמלול > החצנה

קליטת מידע בחוש או ממלל
עיבוד תודעתי של המידע
ביטוי פיזיולוגי של ההרגשה (יכול להיות מובחן חיצונית לפרט הקולט או שלא)
תהליך ניסוח, התמרה של תחושה למלל
ביטוי מילולי של ההרגשה.

תמלול הרגשה: הַתְמָרות #364

טשולענט: התכת רכיבים נפרדים

(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.

[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]

“Colorless green ideas sleep furiously.”

תמלול הרגשה: בעייתיות #365

אבסורד (– טלפון שבור)

תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.

תמלול הרגשה – רציונליזציה #366

התמרה לא אותנטית

הסברים להרגשה כ–
‘למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …’
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.

היבט #367

אספקט, פָּן

מרכיב אחד מסוים מתוך כמה של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת.

תוצר #368

נתפש מפעולה

מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.

תוצאה #369

תוצר פעולה בזמן

תוצר רעיוני או ממשי מובחן, ניתן להגדרה ולרוב לכימות ומדידה, לאחר פעילות של מהות אחרת ונקבע בנקודת זמן מסויימת.

‘מאמין ש…’ #370

כמיהה להתערבות מיסטית

“אמונה” מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.

בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב’אמונה‘ במקום ‘אפשר‘, ‘הערכה, השערה‘, ‘התכנות‘, ‘תקווה’,
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב’אמונה‘ מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.

סדר חברתי – רעיון #371

המרת חירות אישית לערכים קהילתיים

[תומאס הובס, ג’ון לוק, ז’אן-ז’אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:

לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– ‘כל דאלים גבר’.)

סדר חברתי כ’אמנה’ #372

לא

‘סדר חברתי‘ גם מתוייג שגויות כ’אמנה/חוזה חברתי‘.
[גם אם אינטליגנטים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]

מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם את הקונסטרוקט התודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסויים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.

שינוי סדר חברתי #373

קונפליקט מגמות, ריבון – פרט

שינוי ‘סדר חברתי‘ קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.

שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם ‘המון‘
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.

שינויי סדר חברתי #374

אבולוציה קהילתית

שאיפה לשינוי סדר חברתי תקרה כאשר מזהה אפשרות שינוי מיקום האינטרסים והערכים שלהם בשלטון.

לרוב הגורמים המשנים סדר חברתי הם מעמדות חברתיים חשים מודרות, קיפוח ונחיתות.

תוצר | תוצאה #375

ממשק מרכיבים | מדיד בזמן

תוצר: נתפש מפעולה בין מרכיבים | תוצאה: תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.

עלבון #376

הפחתת ערך עצמונית

תחושה של הפחתת ערך
שפרט עושה לעצמו
בעקבות חיווי חיצוני
שבדרך הכלל מתכוון להפחית, אך לא בהכרח.

משמעות #377

פירוט יצוג

פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.

משמעותי #378

משפיע וחשוב

תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא ‘משמעותי’.

תקווה #379

רצון לממש אפשרות סבירה

שאיפה שתרחיש אפשרי סביר, עם התכנות לקיומו, יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.

בשונה מ’אמונה‘ המייחלת בחוסר־רציונליות להתערבות מיסטית משנה מציאות, שתברא תרחיש לא סביר, לא ניתן למימוש*.

* אם תרחיש לא אפשרי התממש – נס, התיוג ‘לא אפשרי‘ – שגוי.

תקווה | אמונה | הערכה/השערה | ייחול #380

תצורות מימוש רצון

מימוש חלופה סבירה רצויה | יחול להתערבות כוח מיסטי פותר | בחינת התכנות למימוש | ביטוי למימוש רצון עז.

יאוש #381

ללא תקווה להטבה

הבנת פרט, שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.

[בשונה מ’היעדר תקווה‘, בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]

התכנסות הזדהותית לעוצמה #382

שאיפה נחותה

התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.

אובייקט סובייקטיבי #383

פרט אחר

פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.

עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.

מכאן רציונל השיוויון הבין אישי.

התכנסות הזדהותית, איפיון #384

הטיה אישית

פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.

התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.

קשה לאבחן אם עמדה פוליטית ‘מתכנסת הזדהותית‘ או ‘רציונלית‘.

התכנסות הזדהותית: תיווך ואימוץ #385

כריזמה סמכותנית

התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.

סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על שלו ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.

התכנסות הזדהותית, אימוץ עמדות #386

אינסטינקט ספיחת ערך, בהשתייכות

התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע,
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות בסוגיות קהילתיות.
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).

התכנסות הזדהותית, נושאים #387

עמדות וטעמים נרכשים חברתית

הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.

ביטחון #388

הומאוסטאזיס. קיום מיטבי

תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.

הומאוסטאזיס #389

אורגניזם, יציבות מיטבית

מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.

בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.

הכרה #390

קשר עם מציאות

מצב בו
מכלול היבטים מנטליים של פרט
[– עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
פעילים ומתפקדים בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.

תודעה #391

סובייקט כאובייקט, תקשורת עצמית

רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי
של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני;
עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות,
בכך מבחין בין פרט לאחר.

חרדתיות #396

חרדה כתכונה אישית

מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של סובייקט, שמדגים ביטויים חרדתיים שנתפשים כעצימים – חורגים מנורמות התנהגות של אחרים בסביבתו,
מתייחסים לתוצאות האיום, לא לסבירות התממשותו.

####

החלף את כל התודעה #14 ל391 מ 70 ‘חלום’ בלקסיקון

הכרה | תודעה #392

טרם פורסם: זמן, מרכיבים #393

עבר, הווה, עתיד

הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.

הזמן מכיל פרדוקס מובנה (– אולי גם בשל כך נתפש כממד חמקמק, אבסטרקטי):

שלושת הממדים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.

זמן, ממשק אנושי #394

התנהלות ומדידה

מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.

פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים חיצוניים.

שינוי עמדה #395

קידום אינטרס

פעולה
רעיונית או ממשית
של אובייקט גורם,
עיבוד שינויים ומשמעויות
מנטליים או ממשיים,
נזק
הבנה שעמדה קודמת לא מקדמת עניין,
ניסוח
תודעה תופשת, מנסחת ומתייגת עמדה אחרת.

חרדתיות #396

חרדה כמאפיין אישיותי

חרדת טיסה #397

דוגמא, התייחסות לפוטנציאל נזק לא להתכנות מימושו

✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀,
🚐 במציאות, סבירות התכנות תקלה נמוכה יותר מהגעה יבשתית לשדה תעופה.

לתקן 23 לפצל לשלושה

לראות אם ‘סביב’ יש לינק, , 57, 61, 78, 90, 95, 171, 178, 195, 263, 309, 322, 326, לעשות את נשגב לנאצל. לעבוד שוב על הליך – פרוצדורה ל’תהליך’.

שנאה #

תחושה של פרט כלפי אחר שנתפש כמאיים על ערך רצוי ומשמעותי.

ככל שהערך רצוי ומשמעותי, ושהאיום עליו נתפש כמוחשי יותר כן תחושת השנאה חזקה יותר.

תחושת השנאה עשויה להתרגם למעשים כדי להפיג אותה.

המעשים עשויים להיות חיצונית כנגד מחולל השנאה, או פנימית כדי להפיג אותה.

תחושת שנאה נתפשת כ-לא רציונלית, ועם זאת, היא כן במובן שלעיתים קרובות תודעה זרה יכולה להבין את מניעיה.

הטיפול בשנאה, התגובה לה עשויה להיתפש כ-לא רציונלית הן בעצימותה והן באמצעים שננקטו ליישמה. עם זאת, בברירת תגובה מיני אפשרויות נעשה הליך רציונלי של תיעדוף והקצאת משאבים ליישום.

הטיית עמדה מקדמית #387

משוחד

כאשר פרט מפגין אהדה או עוינות כלפי סיטואציה בשל מעורבות רגשית, סנטימנט אוהד או עויין כלפי פרט אחר, ונוקט עמדה שהייתה שונה לו רחש סנטימנט שונה לאותו פרט או נושא.

שיחוד #395

התווית נתיב | ביקורת

1. 1. תחזוקה רגשית #377
  2. מחשבה: תוצר חשיבה. #5.
  3. להוסיף אחרי #107 את הפרדוקס שהאליטה דואגת למיעוטים
  4. מסויים: מובחן. שונה מכל אחר כללי או יחודי מובחן.
  5. מיוחד: פרטיקולרי, יחודי. אחר עם איכות מסויימת.
  6. סבירות: רציונליות. עומד בבחינת סדר רציונלי של תודעה אחרת, גם שאינה מסכימה מסיבות סדרי עדיפויות או ערכים שונים. (לשנות אם הופיעע בלינק רציונלי.)
  7. סבירות | נורמטיביות:
  8. תחושת ערך: סיבת קיומי.
  9. אירוע: תרחיש.
  10. דוגמא:
    סממן:
  11. ציפייה: תחזית. הערכה שאירוע יתקיים במתכונת (קונפיגורציה מסוימת לאור נתונים קיימים, הנחות וניסיון עבר.
  12. הומאוסטזיס:
  13. הזדהות השלכתית: 397
  14. מובחן: שונה בבדיקה. תכונותיו הייחודיות שונות בבדיקה.
  15. תקווה | אמונה:
    התכנות למימוש רצון | ייחול למימוש רצון שאין לו סבירות.
  16. בקרה: אישוש תקפות הנחות מקדמיות
  17. תקפות: (לתחוב לינק ב- 356 כ’שחזור) אחריו לטפל בהפרכה
  18. הפרכה: בחינת רעיון והבנה רציונלית שלא עומד באמות מידה רצינליות, ללא התכנות, שאינו עומד במבחן מציאות, נוגד קיימות וסבירות.
  19. ערעור: ניסיון לקעקע תקפות תמיכה ברעיון.
  20. נס: תרחיש שאין לא התכנות התקיים. אמונה בניסי עבר מתקיימת בדתות. ייחול לניסים בעתיד מתקיים אצל דתיים ובמצבי קיצון של חרדה ויאוש.
  21. יתרון: (יותר)
  22. בקרה | ערעור
    בחינת תקפות נכונות | ניסיון למצוא שגיאה בהנחה מקדמית
  23. שגיאה: (שגוי). לא עומד במבחן רציונליות, סבירות.
  24. (ב)התאם:
  25. טראומה: שינוי התנהגות
    מיוחס שינוי התנהגות. בחלק ניכר מהמקרים מערכת הסנטימנטים והפרדיגמות להתאמתם למציאות נחוויית לא משתנה; אמצעים מתווכים, נזנחו, מניירות, הושלו בשל היעדר תשומות תודעתיות לתחזוקן. כבנוהל השרדות נותר מגע ישיר לא מתווך בין סנטימנט לבין מימושו, גם במרחבים מחו למושא הטראומה.
  26. טיעון:
  27. שפע:
  28. כפייתיות | שליטה:
    כפייתיות: התעקשות יתר – לא מקובלת – לא מתחשבת בסביבה על היבטי התנהלותי האישית. שליטה: התעקשות יתר על התנהלות המרחב הציבורי כרצוני.
    מה מאפיין אותך?
  29. אז: תנאי זמני או רעיוני. בהתקיים תנאי זמני או רעיוני, מקדים התרחשות מסויימת תקרה.
  30. מערך: צבר מרכיבים מאורגן בסדר. (לחליף מערך, לינק)
  31. של: ייחוס. מילת קישור בין שני מרכיבים. (בשל)
  32. אני רגשי:תפישת הפרט את עצמו כמוטה רגש.לא ברורה לי מהות ההכרזה.כן שיש נטייה לטפל ישירות ברגש לפני הטיפול במציאות, ולא במציאות והרגש מסתנכרן בהמשך.
  33. (ה)משך: רצף. פרק הזמן הממשי או הרעיוני, מהתחלה קבועה עד סיום נקוב בו תנאים מהותיים מתקיימים.
  34. תחילה: לפניו על ציר זמן לא היה… (תחילתו)
  35. אל: התייחסות למיקום רעיוני או ממשי של מהות רעיונית או ממשית.
  36. אינטליגנציה: שכל. אינטלקט. הכרה.
  37. בושה: חשיפת ערך נמוך. תחושת פרט על היותו במצב המפחית את תפישת ערכו העצמי בחשיפתו התנהלות שנתפשת חברתית כפחותת ערך. התחושה רעיונית ולעיתים עם היבטים פיזיולוגיים.
    פרטים נבדלים בגורמי הבושה, בהתמודדות איתה וברגישות להיבטיה.
  38. החצנת בושה: במלל או בהסתרה. בשל היות בושה תחושה פנימית היא ניכרת חיצונית בחיווי של המתבייש, או באמצעות מחוות פיזיולוגיות כניסיון הסתרה או הסמקה בלתי נשלטת.
  39. בושה! תתבייש!: השלכה שלילית. חיווי של פרט על אחר – או על ארגון אנושי – שנתפש על ידו כמתנהג באופן שלא תואם את הערכים החברתיים המשותפים, ולכן עליו להפחית לעצמו ערך.
    על פי רוב, דרישה להפחתת ערך אם לא נעשתה וולונטרית לא תקרה, ועם זאת נוצרת לנדרש הפחתת ערך מהסובבים שנחשפים למצב.
  40. תגובתיות: מידת הרגישות. סף שנחצה שמחשרר תגובה. רגישות שונה לאותו גירוי
  41. תמצית: נטו. Essence. המרכיב הרעיוני או הממשי הבסיסי והחשוב ביותר לתפישת מהות של אובייקט.
  42. בסיס: רובד רעיוני או ממשי שמעליו רעיונית או ממשית יכולה להיות מונחת מהות שקיומה או תפקודה תלוי בהיות המצע.
  43. תלוי (ב): (כרוך ב- לינק) הקיום הרעיוני או המעשי
  44. מצע: פלטפורמה. (כר, בסיס)
  45. בסיס | מצע: מצע הוא מקרה פרטי של בסיס, מהווה למהות להיות עליה, אך לא הכרחי לקיומה.
  46. סיכון: אפשרות שדבר רע יתממש – לבדוק.
  47. סיכון | איום:
  48. שיתוף: (משותף)
  49. אות: ##
  50. ייצוג:
  51. עיצור: צליל מסוים בשפה
  52. אם קריאה – הכוונה לאופן הגייה של עיצור
    שצירופן מאפשר יצירת מילים ניתנות להבנה בקריאה – ללא שמיעה.
  53. מילה: 195## הברה או יותר בשפה מסוימת מייצגת רעיון ניתן לתקשור לתודעה אחרת החולקת את ההבנה של אותו אוסף הברות.
  54. מילה נרדפת: מילה חליפית. בעלת משמעות מעט שונה.
  55. אולי: אפשרי, יתכן. ללא הכרח או התחייבות.
  56. השרדות: שרידה: (מצוקה) קיום תלוי ב
  57. התמודדות:
  58. ביטוי: החצנה (לחפש לינק) (אקספרשן שמכיל רעיון מורגב כאליאס. לפתח את הנושא.
  59. מיטוב: אופטימיזצה. (מיטבי) #388
  60. שלילי: (שלילה) מתחת לסף (מינימלי) רצוי. מקושר לרע. או
  61. תיוג שלילי:
    לפעולה מכוונת במודע להניע אחרים
    נגד סמכות מקובלת על המתייג
    באמצעות הנחייה מפורשת או תוכן ממוקד מזיקים.
  62. ממשק: אינטרפייס. מגע מערכות. הזמן והמקום – רעיוני או ממשי – בו מערכות מקיימות מגע בין שתיהן שמשפיע עליהן.
  63. מאפיין שמרן: ‘מודל גביע הגלידה’. ימין מתכנס מהותית לאמוניות ולאומנות (שמאל מתבדר) והחלת הצביון הקהילתני המקומי זמני על מרחב ציבורי.
    השונה בין ימין לימין אחר הוא בקרבה לליבה (הטמפוררי לוקאלי) ומידת המוכנות להקצאה של משאבים ואנרגיה ליישום האידיאות.
  64. ציניות: חגיגת הכשל.
  65. אמירה:
  66. חתירה ל: ספיחת משאבים רעיוניים וממשיים להגעה למטרה רעיונית.
  67. אמירה על עצמי (עדות #362)
  68. ראשוני: פרלימינרי. לפני שעובד. במהותו הבסיסית טרום עיבוד.
  69. קליטה: קבלה לעיבוד.
  70. קטן: (פחות ) (נמוך) #266 קצר #
    ערך שבהשווה לאחר שנתפש גדול יותר, או ממוצע מוחל בו (- כדי להימנע במילה נרדפת ‘פחות’) בממדיו.
  71. הקטנה: הליך הפחתה.
  72. גדול: (הגברה, הגדלה #378, העצמה, עז, – 379#, יותר) (גבוה)
  73. סוף. סיום (יסתיים).
  74. פילוסופיה: הקצאת משאבי אינטלקט לבחינה עמוקה מנותקת מיישום מיידי.
  75. סליחה: התעלמות ממערכת הפעלה, שהביא את המעשה שמצריך התעלמות מתוצאותיו.
  76. מוכנות: זמינות. הסכמה ויכולת להקצאת משאבים ממשיים, רעיוניים, רגשיים, אנרגיה, זמן, לקריאה חיצונית בנקודת זמן. #18, (#390 בלינק של ‘פעיל’.)
  77. כיוון:
  78. תכונה: מאפיין מבחין.
  79. תוכן:
  80. שיקוף: תיאור מעמדה. תיאור מצב מנקודת המבט והבנת המשקף.
  81. פרספקטיבה: התייחסות למציאות מזווית מסוימת שמשפיעה על התוצר המתקבל.
  82. התעלמות: הכרה מבחינה בחיווי מציאות רעיוני או ממשי ומחליטה לאחר עיבוד להימנע להקצות תשומות נוספות, עד קבלת מידע נוסף.
  83. סף: Threshold. נקודה רעיונית או ממשית שמהות שמופעל עליה השפעה, כוח, בעצימות מעליה או תחתיה תחלץ תגובה.
  84. רכיב: Component, מרכיב שלם במכלול.
  85. מרכיב | רכיב: חלק מ… | מהות עצמאית.
  86. חוסר: הפער מה-יש. המרחב בין תפישה תודעתית של יש מהות כלשהי ל’אין’.
  87. תופעה: מה שנתפש באמצעות חושים ועבר עיבוד תודעתי שניתן לתקשור לתודעה אחרת.
  88. סבירות (אחרי שיוגדר יש לשנות את הלינק מ’רציונל #4) נראה #271.
  89. ממד:
  90. שיבוש: מערכת מרכיבים שחדלה לתפקד באופן רצוי.
  91. כשל | שיבוש:
  92. הטיה: נטיה (- מה ההבדל?) עיוות היבט מציאות הַטָּיָה (גם: נְטַאי; מכונה בָּיָאס, מאנגלית Bias) הוא עיוות של תוצאות מדידה או הערכה המוביל לפירוש מוטעה שלהן[1]. #23 ‘פניות – לינק להטיה.’
  93. הטיה פרסו־פרופסיונלית:
  94. נוח: מצב פיזיולוגי בו תודעה אינה אינה מחווה – לא מרגישה – שיש לשנותו.
  95. כללי: גנרי.
  96. גירוי:
    ידי המחיל על אחרים בשם הסדר הכללי, ובפועל מגוננות על תפישת נוחותו.
  97. אסתטיקה:
  98. אמנות: ביטוי אסתטיקה. צבר מרכיבים, לרוב ממשיים וייתכן רעיוניים, חפים מכוונה ראשונית לשימוש פרקטי, שמיוחסים להם מאפיינים עם ביטוי אסתטי. בשל היעדר החוקים ופריצת הגבולות המובנית, ‘אמן’ הוא כל מי שיש מי שרואה בו כזה.
  99. אלימות: הפעלת כוח לא רצוי. (לינק גם לתוקפנות, אגרסיביות)
  100. תוקפנות: הפעלת כוח ממשי – פיזי, פיזיולוגי, או רעיוני – מילולי, שאינה אלימות.
  101. יציבות: סטאטי ללא תנועה. שלא ניכר שינוי רעיוני או ממשי במרכיב הנבחן על ציר זמן.
  102. דינמי: נתון לתנועה. מהות רעיונית או ממשית שניתנת לתנועה או באופן עצמאי או בהפעלת גירוי וכוח חיצוני לשינוי כשתנועה רעיוני או ממשית היא רק היבט אפשרי.
  103. אמון: חיווי אמת. תחושה בה פרט מתייחס למהות אחרת, רעיונית או ממשית, שיעמוד בציפייתו.
  104. תצורה: (קונפיגורציה), אופן
  105. אמון | ביטחון: רגשי רציונלי.
  106. כלי: אמצעי. אינסטרומנט. רכיב, כלי מתווך בין מצב מסוים לבין התמרתו לאחר. מכשיר, מכשור #71 (אמצעות). אינסטרומנט: כלי. מכשיר כלי להפעיל על אובייקט אחר כדי לשנות מצב.
  107. אינסטרומנטליזם: ## התיחסות אנושית לפרט אחר ככלי נטול רצונות – כאובייקט ולא סובייקט.
  108. (לא מרכיב שנמצא בין סיבה לתוצאה ווהפעלתו הנכונה מאפשר את התהוותה.
  109. חדש: ללא התייחסות. הבנה של פרט שהלתופעה הנדונה לא הייתה התייחסות תודעתית קודמת.
  110. אמצעי: כלי אינסטרומנט רעיוני או לרוב ממשי, שנמצא בין המפעיל אותו לבין המהות עליו פועלת.
  111. אלוהים: כוח עליון. אל. בבסיס הדת, אמונה שברא את כל היתר.
    אותו יש לעבוד ובכך לקיים את הסדר החברתי בקהילת מאמיניו.
  112. השפעה: שינוי. שינוי של מרכיב מהותי על מהות אחרת שהשתנתה ממהותה הקודמת ואמצה ולו חלקית אלמנטים במהות המשפיעה. (חפש את בעקבות ושים לינק ל’השפעה)
  113. הטמעה: תהליך רכישת מיומנות נלמדת. Implementation is the execution or practice of a plan, a method or any design, idea, model, specification, standard or policy for doing something. (אימוץ 382#)
  114. תחזוק רגשי: הפניית תשומות תודעתיות של פרט וסביבתו לקיים איזון רגשי.
    על פי רוב לתמוך בתחושת ערך נמוכה או טיפול בחרדות ובטראומות.
  115. ספיחת תשומות לתחזוק רגשי:
  116. סליחה: התעלמות מנזק. פעולה שנתפשת כאצילות, בה תודעה מודעת לנזק של אחר, ומקבלת על עצמה בהחלטה להתעלם בהמשך יחסיה מהנזק.
  117. תפישת מציאות: ארגון מידע נקלט.
    מכלול ההיבטים הממשיים שפרט קולט בחושיו שמעובדים תודעתית כמצע לפעולות השרדותיות, לקידום מימושי רצון ואינטרסים.
  118. עימות: קונפליקט, פרטים שנמצאים בתפישה שפעולות לקידום מהות אחת פוגעת באחרת ושתיהן מקצות תשומות לקדם את עמדתן הנוגדת.
  119. מאמץ:
  120. שוני תפישת מציאות: שיתוף מרכיבים שוני בהערכתם, פרשנותם
    פרטים דומים בתפישת מרכיבי המציאות,
    ונבדלים בפרשנותם לייחוס משמעותם, ערכם, ויישומם.
  121. מניעה: (למנוע). מימוש ממשי או רעיוני של כוונה לגרום לסובייקט לממש את רצונו, או מאובייקט לממש את תכליתו שהייתה מתממשת אם כוונת המניעה לא הייתה מתממשת.
  122. מערכת: סיסטם. מרכיבים מוחשיים או רעיוניים, אחודים, שבתפקוד מאורגן יוצרים מהות מובחנת שונה מכל אחד ממרכיבה.
  123. שכחה: הסרת הקשרים למידע.
  124. בחירה: הכרעה. בהינתן כמה חלופות הצבעה רעיונית או ממשית על חלופה עדיפה. (לינק לכל ‘בחירה’ ולכל ‘הצבעה’.)
  125. בחירה, יציבות
  126. חתירה ל: מימוש שאיפה לא ממומשת להגיע ליעד מסוים.
  127. נפש: סובייקט. מכלול ההיבטים שאינם פיזיולוגיים של פרט. נפש, זו פיקציה אמונית, מונח שאמור ‘להרים’ לתודעה של פרט ולשוות לו ממד מיסטי כדי לאפשר מניפולציות תודעתיות כ-אמונות ודתות.
  128. בריאה: יצירת יש מאין. חתירה לרציונליות שוללת בריאה. הפרדוקס של יצירת הקיום הראשוני טרם נפתר. #2 – ברואיו.
  129. בריאות נפשית: התייחסות למציאות ללא איום מתמיד מהיבטי מאורעות עבר מבעיתים, אלא בכלים מקדמים רצון ויכולת.
  130. ביטוי: (הבעה).
  131. שיפוטיות: בחינת התנהלות של פרט על ידי פרט אחר בהיבט ערכי, על פי רוב שולל ביטוי התנהגותי – אחרת היה נתפש כמחמאה רצויה .
    שאיפה: להמנע
  132. תנאי: אם אז. תלוי ב…(לשנות לינק לתנאי) תלות במימוש מקדים של גירוי רעיוני או ממשי, שלא בהכרח יתקיים, כדי ששינוי מצב עתידי יתקיים.
  133. תנאי קיומי: צורך קיומי. היותו מצריך קיום מהות אחרת, שבלעדיו לא תהיה.
  134. שינוי: אחר. (משנה, גם ב 378)
  135. המשך: שאין בו שינוי מהותי בעיקר על ציר זמן.
  136. גורם:
  137. שיפוט שיפוטיות: שיפוטיות מתוייגת כפעולה שלילית, שכן מציבה את השופט כעליון, כמבקר כשולל, שאינו מקבל את השיפוט הערכי של הנשפט את עצמו.
  138. התכנות שיפוטיות; אינסטרומנטים מכניים יכולים להתייחס, לאמוד ולמדוד ללא ערכיות.
  139. ‘הדרישה מאחר להיות ‘לא שיפוטי’ שאיפה לאי־שיפוטיות רווחת בפוסט־מוודרניזם, באווירת אינדיבידואליזם רווי מלל דליל בחתירה לרציונליות. הדרישה לאי שפיטה מעידה על חשש לתפישה שלילית של התנהלות סובייקט, וחתירה להיתפש לא שיפוטי היא יומרה לנכס ערך חיובי לאנושיות חמלתית מהשומע.
  140. תיווך: אמצעי. אלמנט שמאפשר לשתי מהויות מפגש שיוצר מהות שלישית (מישהו אמר מאפשר סינתזה?)
  141. מסוים: ספציפי. עם מאפיינים מובחנים שמבדלים אותו מאחר. (לינק מובחן) (הזה, הזו, האלה ההם)
  142. יחודי: פרטיקולרי.
  143. הצלחה:
  144. תחרות:
  145. הרתעה:
  146. ‘תגובת הרתעה’: זה כאשר חוטפים מכה, חשים כאב והשפלה, לא רואים בעיניים, ולא נאה לקרוא לזה ‘נקמה’ אז הצידוק להפעיל כוח הוא ‘להשיג הרתעה’.
  147. בריאות:
  148. בריאות נפשית: התנהלות באופן סביר ונורמטיבי באופן שגורם למערכות לתפקד באופן מיטבי.
  149. תיעוד:
  150. מאורעות:
  151. עם:
  152. אבסורד: אַבְּסוּרְד הוא סיטואציה כזו שאינה מתיישבת עם ההיגיון והשכל הישר. האדם נתקל לא פעם בתופעות אבסורדיות, ועשוי להגיב עליהן בדרכים שונות, כמו: גיחוך, פליאה, פחד או כעס. אבסורד הוא פעמים רבות עניין סובייקטיבי: סיטואציה שנראית אבסורדית בעיני צופה מסוים עשויה להיראות כהגיונית בעיני צופה אחר.
  153. פרדוקס: פרדוקס (מיוונית עתיקה: παράδοξος – פרדוקסוס) הוא סדרה של טענות, שמוכיחה כי ידיעותיו או אמונותיו של האדם סותרות זו את זו. באופן כללי ניתן להגדיר את הפרדוקס כמושג או טענה, אשר הסיבה לאמיתותם הופכת בסופו של דבר להיות הסיבה להפרכתם, וחוזר חלילה.
  154. אבסורד | פרדוקס:
  155. נכון: שניתן למבחן בקרה רציונלית בתודעה זרה ותואם.
  156. מבחן: תהליך הערכה. מערכת שאלות שבוחנת קרבת ידע או התנהלות של אחר ביחס לציפיה.
    תוצאות אפשריות: בינארית, עובר לא עובר. הערכה כמותית, כמה מהתשובות זהות לתשובות המצופות. איכותיות – נתונות להערכה בלתי מדידה של.
  157. סבירות | נורמליות:
  158. נורמלי: נרמול התנרמלות מנורמל, נורמטיבי, מקובל. #384
  159. הסבר לגורמי תופעה:
  160. הנחה רציונלית שלכל תופעה כתוצאה מודגמת, יש סיבה מקדמית ניתנת להבנה. השרשור לאחור סופי; אמוני ייחס את העדר ההסבר לכוח־על מיסטי מארגן, ומחשבה רציונלית יכולה להמתין להסבר.
  161. אמונה, מיסטיקה, משתמשים באטיולוגיה ליצירת מיתוסים והסברים כ’הסבר’ וכ’הוכחה’ – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – לקיום האמונה לא לתופעה.
  162. התייחסות: יחס לאובייקט. ביטוי עמדה כלפי מהות מסוימת.
  163. יחסית ל…: השוואה. מציאת שוני בין מהויות עם מרכיבים דומים.
  164. ימין: חוסר דיזוננס
    חמלה פנימה תוקפנות החוצה
    דרישה לחמלה; הבנה למצוקה, לקיפוח, להתנשאות, לקיפוח.להחיל תוקפנות כהגנה על ערכים נשגבים, אלמוניים, לאומניים, גורליים.
  165. סנטימנט ימין משותף: בבסיס ימין, בכל עת גאוגרפיה, תרבות ושפה יש את ההתכנסות הקהילתית לקהילה מאויימת.
    בכל ימין יש תחושות ‘מודרות, קורבנות’ נחיתות’, ואז בגלל שזה מנחית אותך, אז אתה רגשית לא מקבל.
    קבל: מאויימות קהילתית בעצימות גבוהה. זה הסנטימנט שגם שלומי שלנו לוקה בו, הבסיס של כל ימין.
  166. אם: לו. הקדמה לתנאי.
  167. רגישות: עצימות עצמית לפעולה/רגישות: עצימות תגובתית ככל שגירוי פנימי או חיצוני נמוך יותר, או מניב תגובה עצימה יותר, כן פרט רגיש יותר
  168. אולי #391 ביטוי שמבטא התכנות אפשרות, חוסר בטחון וודאות בסוגיה המצורפת.
  169. אינטרפרטציה:
  170. סיפוק: מילוי רצון (מספק)
  171. סיפוק רגשי:
  172. ספיחה: משיכה מאחר. פעולת משיכה של מרכיב אחר, אדיש או מתנגד. (מילון)
  173. תכלית:
  174. רושם: אימפרשן.
  175. חצי אח:
    
    אחים: שני ילדים ומעלה לזוג הורים.
    
    חצי אח: שני ילדים עם הורה משותף אחד.
    
    לא מובחן (לי), האם השוני בין חצאי אחים יותר גדול בשל שוני גנטי, או בשל השוני האפשרי במרחב הגידול, שמניב אתוס שונה?
  176. חמלה #3YYY35
    
    רצון להקל סבל
    
    הכרה והזדהות עם מצוקה נתפשת של אורגניזם, מתוך תחושה של יתרון יחסי שמאפשרת רצון להקלת הסבל.
    
    התחושה יכולה להיות מלווה פנימית, מוחצנת, ולעיתים מניעה לפעולה.
    
    מרחב ציבורי
    
    שטח רשות לשרות פרטים
    
    שטח פיזי* מנוהל על ידי רשות ציבורית ריבונית שהקצתה לשימוש פרטי וליחסים בין חברי קהילה.
    
    שטח ציבורי רעיוני לא ייתכן, שכן לרעיון אין מתקיים או ממשות מחוץ לתודעה פרטית שאוחזת בו.
  177. ניהול מרחב ציבורי #330ניהול המרחב הציבורי נתון לשלטון, ובדמוקרטיה – באופן ייצוגי לרוב. לתפישתי, מרחב ציבורי אינו שייך לאף אחד. תפקיד המשטר לתחזק את תשתיותיו, ולחתור למנוע מפרטים חזקים ואלימים להשתלט עליו.
  178. גירוי: (לטינית: Stimulus, ברבים Stimuli) הוא כל שינוי שניתן לחִישה או לזיהוי בסביבה הפיזיולוגית של האורגניזם.
    מידע חדש שנקלט עלי ידי החושים.
    בהתאם למידע תנקט פעולה או נמבר מידע בתודעה.
  179. אולי:
  180. כבוד: מידת הערכים החיוביים שפרט מזהה באובייקט. לשיעור זה ייתכנו היבטיים מחוותיים של תנועות וסמלים וכן היבטים ריאליים שמסמלים את הכבוד.
  181. קוהרנטיות: מתאם אחוד. לחפש ולהחליף
  182. רגולציה: אסדרה. הגבלה (276)
  183. רגולציה תקשורתית: לרוב על רקע תוכן
    חסימת החלשהגבלות תקשורת ומימושי רצון של המחיל על אחרים באמצעות הפעלת כוח ויכולת כפייה, כשבפועל – מודגמת התנהגות מתגוננת חושפת אי־נוחות רגשית.
  184. סובלימציה: תיעול תשומות למימוש סנטימנט לערכים חיוביים.הרצון למימוש הסנטימנט, הקצאת המשאבים, המטרה קיימים.
    מימושם מתויג כ’סובלימציה’ מבטא תפישה של אחר, בתפקידו כנציג הנורמה החברתית, את התנהלות הפרט המיישם.
  185. סובלימציה מודעת: כמו זיוף מכוון. לא ניתנת שכן, אינה נמצאת במודעות.
    כך, המתייג התנהגות אחר כ’סובלימציה’, מבטא קביעה ‘לא בלתי נכונה’ ואנה ניתנת להוכחה.
  186. ימין מאפיין חמלה-אגרסיה: מבקש חמלה והבנה לעצמו, אגרסיה כלפי האחר.הזדהות עם מושא. פגיעה בתדמית של מושא ההזדהות כמוה כפגיעה פיזית בו.
  187. לפני: טרם. (מקדים) קדם להתרחשות אחרת. על פי רוב בממד זמן אך ייתכן על ציר מרחק, שהמימוש שלו הוא ביטוי של זמן.
  188. אבל: הקדמה להסתייגות. (אך). חיווי תקשורתי לתוכן מסתייג עד סותר מהותית התוכן שלפניו.
    אֲבָל מילת פתיחה להסתייגות מאמירה קודמת. שיח הנע על ציר התקדמות מובהק מקבל תפנית כשהמילה ‘אבל’ או ‘אך’ מכריזה עליה. ה’אבל’ אמור לשנות את ציר ההתקדמות לכיוון מימוש המסתייג. .
  189. מיצו, מיציתי, מיצינו
    
    מיצוי: שימוש במשאבים עד תומם.
    
    מיציתי: הכרזה על חוסר תשומות להמשך טיפול במטלה שמולי.
    
    מיצינו, בשיח לעומתי: כפייה על אחר הפסקת טיפול בנושא, פעולה תקיפה, סמכותנית.
    
    כלל: הנחה שהתמצקה. הנחה שניסיון נצבר מראה שהיא מתממשת.
  190. עיקרי: ראשי.
  191. עיקרון: כלל מוטמע.
  192. אבל: אֲבָל מילת פתיחה להסתייגות מהאמירה הקודמת לה. השיח שנע על ציר התקדמות מסוימת מקבל תפנית שהמילה אבל מכריזה עליה, ושתגיע חריף ה’אבל’. ‘אך’, ‘אלא’, ‘עם זאת’,
  193. חלופה: אלטרנטיבה. (לחפש ‘במקום’) תפישת מהות לרוב רעיונית – אך אפשרי גם ממשית – אחרת במצב נתון כאפשרות מימוש נוספת להחלטה להגיע למצב רצוי.
  194. בשונה מפעולה אינסטינקטיבית ברירה בין חלופות אפשריות היא הליך רציונלי מפרק מציאות למרכיבים, מנסח אפשרות פעולה נוספת, משווה בין משמעויות.
  195. ככל שגירוי, פנימי או חיצוני נמוך יותר, או מניב תגובה עצימה יותר, כן פרט רגיש יותר.רגולציה אנושית: כוח החלש הגבלות תקשורת ומימושי רצון על ידי המחיל על אחרים בשם הסדר הכללי, ובפועל מגוננות על תפישת נוחותו.
    
    קנאה השפעה היכן הקנאה עצמה?
    
    ככל שהטובין אצל האחר נתפש גבוה יותר בהיררכיה הסנטימנטלית,
    
    ככל שתפישת הערך לגביו גבוהה יותר ומול הבעלים נמוכה יותר כן תחושת הקנאה גוברת.
    
    פעולות מונעות קנאה, שאמורות להקטין את הפער, הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי, תוצר של מבנה אישיות: יש מי שינסה לשפר את מצבו, ויש מי שינסה למנוע ולפית את האחר.
    
    ימין מאפיין חמלה-אגרסיה: מבקש חמלה והבנה לעצמו, אגרסיה כלפי האחר.
    
    הזדהות עם מושא. פגיעה בתדמית של מושא ההזדהות כמוה כפגיעה פיזית בו.
  196. מיצוי: פעולה שעושה שימוש מלא במהות מסוימת עד כלייתה.
    מיציתי: בתקשורת – הכרזה על איבוד העניין בעיסוק בנושא מסוים.
    מיצינו: בתקשורת – החלת הנחיה לאחר לחדול מהמשך דיון בנושא מסוים, שכן ניתן היה לנקוט ב’מיציתי’.יכול
    חוסר: תיוג מצב תודעתי בו אין מה שישלים למצב רצוי. המציאות היא שלמה. חוסר הוא יחסי ביחס למהות אחרת אליה תודעה מתייחסת.
  197. ניסיון, עבר: מיומנות שנרכשה בעקבות ביצוע פעולות דומות בעבר. מיומנות שנרכשה בעקבות חזרה על פעולות מהעבר.
  198. אמפירי – האם ניסיון? מתייחס אל, נגזר מתוך, או ניתן לבדיקה באמצעות תצפיות של חושים פיזיים או של מכשירים המרחיבים את החושים, ומבוסס על תוצאות תצפיות אלה.
  199. ניסיון פעולה: עשייה מכוונת לתוצאות רצויות ללא ודאות שכך יקרה. מתוך כוונה לתוצאה מסוימת ואין ביטחון שאכן כך יקרה.סוציופתיות הפרעה חברתית.האם טיפול בהפרעה התנהגותית היא ביקורת עליה או חיזוקה? איום הכרה שאם פעולה לא רצויה או לא תנקוט או תמני המאיים יפעיל סנקציה לא רצויה אף יותר. המעניין, שהאיום בעצם מופעל גם על המאיים.
  200. איום ממותק: קטלוג מכלול מכלול פרסומים בנושא אחוד ללא מודעות במהות פרט שלא מבין קודים חברתיים, מתעלם מהדדיות, או שבמודע מבין את הקודים וממקסם טובין אישיים בהתעלם מהקוד החברתי. נתניהו.זה לא ניתוק, שכן הוא סופח אהדת סביבה שרואה בו כלוקח מפרט לטובתו שזה טובת הקהילה כולה, נתניהו.נשמה: פיקציה אמונית, לא קשורה לחתירה לרציוניוליות
  201. סוציופתיות הפרעה חברתית.ללא מודעות במהות פרט שלא מבין קודים חברתיים, מתעלם מהדדיותאו שבמודע מבין את הקודים וממקסם טובין אישיים בהתעלם מהקוד החברתי. נתניהו.
    זה לא ניתוק, שכן הוא סופח אהדת סביבה שרואה בו כלוקח מפרט לטובתו שזה טובת הקהילה כולה, נתניהו.
  202. בריאות נפשית:
  203. קוהרנטי: צבר מרכיבים תודעתיים שמקיימים ביניהם יחסים לוגיים והיררכיים בהקשר מסוים.
  204. החלטה: יישום הקצאה – ניסוח של פרט להקצות תשומות רעיוניות וממשיות למימוש חלופה נבחרת (בחירה) אחת מבין אפשריות נבחנות טרום ביצוע.
  205. העדפה: הנטייה לבחור מרצון עצמוני חלופה אחת מבין כמה בהיותה נתפשת כמספקת יותר מרכיבים רצויים מחלופות אחרות.
  206. העדפה רציונלית? לרוב נתפשת כרציונלית, אך נשענת על מערך סנטימנטים והטיות מוטמעים.
  207. בחירה (נבחנת): (לברור #180 ןלחפש במסמך) העדפה מתומללת של אפשרות אחת מובחנת בין שתיים או יותר ליישום.
  208. שבועה:
  209. שבועת אמונים:
  210. האם טיפול בהפרעה התנהגותית היא ביקורת עליה או חיזוקה? איום הכרה שאם פעולה לא רצויה או לא תנקוט או תמני המאיים יפעיל סנקציה לא רצויה אף יותר.
    המעניין, שהאיום בעצם מופעל גם על המאיים.
  211. מוטיבציה: מערכת מניעים לפעולה של פרט.
  212. השראה:
  213. לקות:
  214. שבועה:
  215. שבועת נאמנות:
  216. אידאולקט, מושגים אישיים
  217. דילמה מוסרית: האם מותר לגנוב עבור אוכל לתינוק רעב?
    ‘מוסרית’: כן. רציונל: כוח עליון מארגן מחייב בשם טובת כלל. מוסר נאצל.
    רציונלית: אין מוסר. על הגונב לעשות שביכולתו כדי להגן על הטובין שברשותו. על הגונב לעשות רציונלית כל מה שימצא לנכון ולשאת בתוצאות.
  218. טקס כתחליף לחוויה: חוויה נשלטת, מנוהלת, מאורגנת, תחומה בזמן, במקום ובתוצאה ידועה מראש.
  219. מניעה | איפוק:
  220. הנעה (לפעולה):
  221. תכלית:
  222. ניסוח: ביטוי במלל #182
  223. חשוב:
  224. דמיון: – בין שונה לזהות
  225. דמיון: – חיזיון בתודעת המדמה.
  226. איום ממותק: המלצה לעשייה באיום שדבר טוב או נחשק ימנעף ואז מצב עכשווי ישתנה לרעה.
  227. תחושת ביטחון: הבנה של פרט שמרכיבי המציאות הנתפשת מאורגנים באופן שאינו מהווה איום על טובין רעיוני או ריאלי של פרט.
  228. עיקרון: (עקרונות)
  229. הכרה:
  230. קטלוג: מכלול פרסומים בנושא אחוד
  231. קנאה: התייחסות רגשית שלילית של פרט לאחר כבעלים של טובין בעל ערך חיובי.
    לקנאה עשויים להיות היבטים מעשיים ופוגעניים. תודה למ. צ.
  232. תחושה: חיווי תודעתי לא ניתן להוכחה. (החלף לקסיקון ובקודקס.)
  233. טקטיקה נגזרת מאסטרטגיה. אסטרטגיה היא הליך מימוש פרדיגמה, פרדיגמה הם סט הנחות שהופכות סנטימנט לבר יישום.
  234. איסור: הטלת מגבלה על ביצוע פעולהשסביר שהייתה קורתי.
  235. אסטרגיה:
  236. הסבר: (לחפש להסביר) מניית הפעולות וסדרן שהובילו לתוצאה.
  237. פונדמנטליזם: רתימת משאבי רציונל ומעשה לקידום ליבת אמונה, בהתעלמות ופגיעה בערכים כרווחה, מוסר אוניברסלי, הומניות, חופש הפרט ושיוויון.
  238. דילמה מוסרית: האם גניבת אוכל לתינוק הוא מעשה מוסרי?
  239. אינטלקט: שכל. שם כולל ליכולות תודעה, לקלוט, להבין לעבד, לגזור משמעויות ופעולות על המציאות באופן שמקדם את תפישותיה.
  240. אירוע (מאורע): צבר פעולות רעיוניות וממשיות מתאחד בנקודת זמן ומסתיים באחרת, שתודעה יכולה לתפוש את השלכותיו לאחר סיומו. אירועים מתרחשים ביוזמה, כינוס משאבים ואנרגיה אנושית ויכולים לצאת משליטה. אירועי מפגש כוחות אנושיים או טבעיים שלא נרא ש.
  241. שונה: אחר. ניתן להבחין במרכיב אחד או יותר שנמצא באחד מהמהויות ולא נמצא באחרת. (להחליף ‘אחר’ ‘נבדל’ ללינק של שונה.)
  242. חיווי: ביטוי נתפש (לשנות את הלינקים שכעת מפנים להרגשה.)
  243. חיווי: (לינק ב- 355, עבר חוויה.)
  244. רווח: תוצר חיובי שמתקבל מטנזקציה בניכוי הוצאות השגתו.
  245. יחס: תוצר המתקבל בהשוואה של לפחות שני אובייקטים האחד לשני במדד משותף מסוים.
    השימוש הרווח: מנה המתקבלת בחלוקת ערך באחר: מהי צריכת דלק ממוצעת לקילומטר של לרכב שנסע 100 ק”מ, וצרך 5 ליטרים? היחס הוא 20 ק”מ לליטר.
  246. יחסית: בהשוואה של נושא אחד לאחר, במדד ידוע מסוים.
  247. יחסי, יחסית: בהשוואה לערך אחר האם ההנושא אליו מתייחסים גדול קטן או שווה לערך האחר בסולם ערים מסוים.
  248. התייחסות (מייחסת)
    מיקוד תשומות רעיוניות ואנרגטיות בנקודת זמן, לנושא מסוים.
  249. יחס ייחוס ## לינק 158
  250. התייחסות
  251. יחסים בין אישית: שני מרכיבים (לכל צד, סה”כ שלושה):
    1. תפישת מה נותן לי, לכל אחד מהצדדים,
    2. תחזוק הממשק.
    רבדים נוספים – איך כל אחד מהצדדים רואה את הערך לאחר, מוטמעת בתוך שני המרכיבים הראשוניים.
  252. יחוס אנושי ערך מועט – רב, לא מכומת.
  253. ייחוס ערך: סובייקטיבי, כאשר ריבוי מתייחסים לערך מסוים מתנרמל ומתוייג כ’אובייקטיבי’.
  254. הבנה פוליטית – הכרת הדמויות, התנועות, תהליכים עכשוויים, מקורות עבר בסוגיות פרט חברה ריבון.
  255. נטייה: (אנושית) אינקלינציה. ברירת מחדל מאפיינת. העדפות והתנהגות אנושית שתינקט במצב רגיל שממשמ את האינסטינקטים ואת הםרדיגמות הממשות.
  256. הטייה:
  257. נטייה | הטייה.
  258. אושר:
  259. אופי:
  260. הטייה פוליטית –
    כללי: צבר עמדות במאופיין בזרם פוליטי מובחן,
    פרטני: התייחסות לנושאים מסוימים שעל הפרק
  261. פוליטיקה – הבנה | הטייה
    פרדוקסלית, הבנה פוליטית יותר טולרנטית לגבי התייחסות לנושאים, שכן יש בה מימד של ‘פרקטיקה ומדרג ערכים לקידום חלק מסוגיות עומדות על הפרק.
  262. רציונליזציה: תהליך בו מנסחים הסברים רציונליים לתופעות של מימוש סנטימנטים כדי ליצור ערך בערכים מקדמיים.
  263. לרוב: בדרך כלל. (לחפש גם וגם.)
  264. המשך ערך #9: תצורה, תצורות ערכים אפשריות:
    גבוהה, שווה או נמוכה יותר.
    עליון: מוחלט, מקור כל ערך, אחוהות, השרדות,
  265. כימות: ניתן למדידה והשוואה, (#71)
  266. איכות: קרבה לכוונת הבוחן,
    בינארי: ערך / נטול ערך.
  267. בחינה וייחוס למהות מסוימת – ממשית, פעולה או רעיון,
    מידת חשיבות בתפישה התודעתית, יחסית למהות אחרת;
    גבוהה, שווה או נמוכה יותר.תצורות ערכים אפשריות:
    עליון: מוחלט, מקור כל ערך, השרדות,
  268. חשוב: (חשיבות) מידת התשומות והמשאבים שתודעה מקצה לטיפול במהות מסוימת. ככל גודל ההקצאה היחסי מעיד על חשיבות.
  269. בחנתי את מכריי בהם יש הורה מקיבוץ והורה בורגני. באופן לא מדעי 🙂 הממצאים מחווים שבוגר הקיבוץ מרוצה ומסתפק ש’הכל בסדר’ הישרדותית וחברתית, והבורגני בהכוונה להישגים. בתוך זה, תוצאתית, יש מלא הטיות וניואנסים, כמו יחסי הדומיננטיות של ההורים ביניהם. במקרים שאני מכיר, בהכוונה הראשונית הבסיסית – ‘אני לא הקיבוצניק (-אמא)….’ ואז באה הביקורת על הישג אפשרי שלא ממומש חוזר עליו במובהק.
  270. מודל: ייצוג של רעיון מופשט או ממשי לצורכי הבנה, השוואה או בניית רעיון או ממשות אחרת.
  271. תמיכה:: (לתמוך) פעולה חיצונית, ממשית או רעיונית או רגשית, למהות שנועדה להקל עליו להיות בשימוש.
  272. ימין שמאל: – ייחוס למסגרות ארגוניות, לרעיונות.
    באופן רווח ושגוי מייחסים היות פרט למסגרת, לתמיכה בפרסונה, או למעשה, מקומיים או זמניים.
    יש למקם תודעה ביחס לרעיונות אבסטרקטיים.
  273. הקצאה:
  274. סיפוק: מילוי חסר מסוים עד חיווי לשובע. יכול להיות סיפור פיזיולוגי, רגשי או רעיוני.
  275. טיפול: הקצאת
  276. התנהלות: התנהגות, אופן הטיפול, אופן הניהול, אופן הארגון
  277. צבר: כמה מרכיבים, ללא התייחסות היררכית, אליהם מתייחסים בבחינת סוגיה.
  278. מצרפי: צבר. ערימת סך המרכיבים, בעיקר הרעיוניים, של של מהות. להוסיף קישור לפוסט ‘מצרפי מקדמי’
  279. חיובי:
  280. שלילי:
  281. תכנון:
  282. שלב:
  283. מצוקה: מצב רעיוני או ממשי בו בעל חיים נמצא באיום רעיוני או פיזיולוגי שמחלץ תשומות השרדותיות.
  284. תיחזוק: תהליך של הקצאת ושימוש במשאבים לשימור מצב קודם.
  285. צדק: התנהלות אנושית שנתפשת על חברי הקהילה כמושתתת על יושר, אמת, הגיון, מידתיות ושיוויון.
  286. צדק מוחלט: לא ייתכן שכן מחייב שכל מרכיבי הקהילה יאשרו את הפעולה.
  287. חתירה לצדק: מוסר. ביחסים בין פרטים, קהילות ממנות שופטים להחלתו, דתות ממנות אלים עם כוחות על ופונקציות תחתם להדריך בעקרונות, יישומם, ואכיפתם.
  288. הצדקה: טיעון ערכי. שימוש בטיעונים ערכיים שתומכים במעשה או חדלונו שנתון במחלוקת (לינק קונפליקט).
  289. מערכת התניות ראשונית:
  290. כאוס: בלגן. מצב מרכיבים לפני הסדר, כשתודעה לא מאתרת את היחסים והיררכיה בין המרכיבים במצב.
  291. מערכת התניות כשאין אנרגיה לעטוף אותן בנורמות התנהלותיות אישיותיות.
  292. מוות: אחרי סיום החיים.
  293. תצפית: בחינה מסודרת (מאורגנת) על תופעה במטרה לנסח מסקנה לגביה.
  294. חיים: עצם בתנועה. נוצר על ידי הטבע, מתפתח ונעצר לתמיד. שיש לו ביטוי פיזיולוגי, או לפחות לקשור את הביטוי ואז לחפש פיזיולוגיה.
    1. יחידה אחת אך יש רבים דומים לה עם תכונות דומות
    2. מורכבת ממרכיבים קטנים יותר שפועלים בתאום
    3. ארגון פנימי בו כל רכיב ממלא תפקיד חיוני
    4. חילוף חומרים ממיר אנרגיה וחומרים מהסביבה כדי לתפקד, לצמוח ולהתרבות
    5. מתאים דינמית לסביבה משתנה באמצעות שינויים פיזיולוגיים והתנהגות
    6. צמיחה והתפתחות בזמן תוך שינוי צורה ומבנה.
    7. רבייה כהתרבות ויצירת צאצאים דומים בתכונותיהם
    8. מגיבים פיזית וכימית לגירויים מהסביבה
    9. שמירה על איזון פנימי (הומאוסטזיס) למרות שינויים בסביבתם.
  295. פִיזְיוֹלוֹגי: היבטי התפקוד המכני, הפיזי והכימי של גופי יצורים חיים. פיזיולוגי: שמערב היבטים ממשיים של גוף הפרט, שניתנים להבחנה של תודעה זרה.
  296. (עשיית) טובה: מתן טובין ללא קבלת תמורה. יש דבר כזה?
    כן, בבקשה של אחר שיעשו לו טובה.
  297. קשה: תיוג לרגיב שהטיפול בו מצריך הקצאת משאבים במחסור, שמצריכים אנרגיה רבה.
  298. טיפול התנהגותי, נפשי, מעצים או מבקר את ההתנהגות בה יש לטפל?
  299. קודם: (לפני, טרם או טרום) נמצא על מצע רעיוני כזמן או ריאלי כגאוגרפיה, יתקיים בעבר יחסית לטיפול במהות הבאה (לינק ל’לאחר).
  300. לאחר: (אחרי, בהמשך) נמצא על מישור רעיוני כזמן או ריאלי כגאוגרפיה, יתקיים בעתיד יחסית לטיפול במהות שלפניה (לינק לקודם.). (לינק להחליף את ‘עתיד’.)
  301. מצע: ]פלטפורמה. רובד. נדבך.
  302. פרשנות:
  303. נתון: קיים להשפעה עד שליטה של גורם אחר.
  304. סממן:
  305. פגיעה: הפחתת ערך של מצב מקדמי.
  306. אמצעות, ‘על ידי’ באופן מתווך שאינו ישיר. תהליך שמערב אמצעי נוסף מושפע מהתיווך.
  307. משמעות: השלכה.
  308. סוגיה:
  309. הכנה: הקצאת משאבים לטיפול באירוע עתידי שייתכן ויקרה.
  310. הפשטה: אבסטרקט (חפש מופשט) (חפש חמקמק #393
  311. חזק: תיוג תפישתי של בוחן הדגמת יכולת מסוימת – מדידה או רעיונית – גדולה יותר, יחסית לאחר.
    משמשת גם כמילת העצמה וברכה, כשלא בהשוואה.
  312. חלש: תיוג תפישתי של בוחן הדגמת יכולת מסוימת.
  313. סוציופת:
    משמשת גם כמילת הפחתה ועלבון, כשלא בהשוואה.
  314. סוציופת שמודע לסוציופתיותו: הפעלת עקרון ההדדיות האנושית, אינסטרומנטלית, רק אם משרת את אינטרס הפרט בטווח המיידי.
  315. הבנה;
    תמלול שואף אחיזה תודעתית של תופעה או מצב.
  316. זהו ניסיון לקלף ממושגים הטיות רגשיות.
  317. התוספת הרגשית, בדרך כלל הערכית, הופכת מושג מוכר למטושטש ונתון למניפולציה.
  318. הנהגה: (מנהיג)
  319. הטמעה (מוטמע) (היכן שרואה אימוץ לינק להטמעה)
  320. אמפתיה:
  321. סימפתיה:
  322. ניהול: (מנהלת #316)
  323. ניצול:
  324. הדדי: (לא הגדרתי? לחפש בסימביוזה, הדדיות אנושיות, ואז להגדיר)
  325. התנהגות רציונלית: פעילות סבירה. התנהגות שתודעה זרה יכולה להבין את את מכלול הבנת המצב, השיקולים, הערכת המשמעויות, הכוונה לתוצאות, של הפועל שאינו מוטה על ידי דחפים הטיות וטעמים אישיים (להכניס ל- 354 במקום סבירות בהתנהגות, וביתר לחפש בסבירות.)
  326. מכניקת התנהגות רציונלית: גרייה: תגובה תוצר סנטימנט ראשוני > פרדיגמה של הנחות מתקפת את הסנטימנט בדרכי פעולה למימושו > בקרה רציונלית האם – אופן מימוש או דחיית הפרדיגמה > תגובה.
  327. חדש: על ציר זמן, נוצר לאחרונה, על ציר שימוש – שימוש מועט משמר מצב ראשוני
  328. סיפוק, תחושה:
  329. תחושה: תמלול שנסמך על קידום תפישת מציאות אישית תואמת סנטימנט שאינה מחוייבת לבקרה רציונלית.
  330. אפליה: שלילת זכויות, קיפוח
  331. הצדקה: רציונליזציה
  332. פירוק 138 למהות המסורת
  333. הטמעה: (מוטמע)
  334. ציפייה:
  335. השפעה: (להשפיע) (מושפע)
  336. קונספירציה:
  337. פריפריה: (היקפי) (פריפריאלי) מה שנמצא גאוגרפית מחוץ למהות, במקור, ובהשלכה חלק ממהות שמתממשק עם החיצוניות שלה.
  338. פירוק פרובינציאליות לשניים
  339. ניצול: (מנצל)
  340. התמרת תעוקה פרסונלית לאידאולוגיה אוניברסלית
  341. מידה: כמות (רמות)
  342. שיתוף: (שותפות #316)
  343. טריגר: גרייה
  344. אם: כאשר
  345. האם:
  346. כלומר:
  347. אך: אבל. הסתייגות.
  348. בדרך כלל: לרוב.
  349. חובה:
  350. העדפה: (עדיף),
  351. המון תודעה דמוקרטית נמוכה:
  352. סמל:
  353. אימוץ:
  354. בעל: שמחזיק בשליטתו טובין.
  355. תגובה לטראומה בריאותית: הגברה, הפחתה, תיעול אהבה עצמית שגויה.
  356. רגולציה: אסדרה
  357. שיפוטיות, נכון או לא נכון,
    לעומת,
    מה עושה ההשפעה הרגשית.
  358. מעורב ב:
  359. תלוי ב:
  360. טעם (חושי):
  361. טעם (הבנה) – לטעמי, אולי מטעמי המקרא
  362. תביעה: רצייה בעצימות גבוה, אם איום מוסווה אם לא יתממש.
  363. מבחינת
  364. נורמה:
  365. נורמטיביות:
  366. תגמול: מתגמל ##145
  367. שיוך:
  368. מאמץ:
  369. השרדות (ראה האם יש | קיום
  370. אגרגציה:
  371. נדיבות:
  372. עדיף: טוב יותר.
  373. סקס (לחפש מין)
  374. סכנה:
  375. כאוס:
  376. טבע:
  377. נורמטיביות:
  378. העצמה: גדול יותר
  379. הכרה:
  380. התניה:
  381. הקצאה (להקצות),
  382. סיפוק,
  383. הטמעה (מוטמע),
  384. השפעה
  385. אמורפי,
  386. סיפוק:
  387. של: מילה המבטאת שייכות אוביקט הבא.
  388. קידום: הרחבה פיתוח של מהות
  389. הנאה: תחושה טובה שנגרמת מגירוי רעיוני, ולרוב ממשי פיזיולוגי, חושי, לאורגניזם, שמבקש להאריך או לחזור עליו.
  390. תסכול:
  391. מערכת: צבר מרכיבים אחוד שלא בהכרח יש קשר היררכי ביניהם ולא בהכרח אורגן על ידי וצר מובהק.
  392. ארגון: צבר מרכיבים אחוד היררכית שגורם (בדרך כלל אנושי) יצר ביניהם קשרים רעיוניים כדי ליצור פעולה או להסביר תופעה.
  393. דמוני:
  394. תגובה: ריאקציה: פעולה שבאה אחרי גרייה(?) שמתואמת
  395. סימטריה, א-סימטריה
  396. איפיון
  397. שדרוג
  398. נושא: Subject
  399. נקודת מבט: פוזיציה, סובייקטיביות, עמדה
  400. משחק תפקידים
  401. ימין, קונסרבטיביות: בלתי נמנע.
  402. ימין | קונסרבטיביות:
    שמור מצב קיים | מימוש ערכים מסורתיים.
  403. שאיפת ימין, האבחנה בין משיחי לין סביר – הסביר מבקש להתפש מול הרציונליסט שמוו כ-הומניסט וכסביר, בעוד שהאדוק עובד מול האל או האידאה, והכרת הסבירות לא רלוונטית אליו.
  404. שקר: ביטוי, לרוב וורבלי, במודע, של היבטי מציאות שהתקיימו כשלא ניתן להוכיח שהתקיימו במטרה להשיג טובין רגשי, רעיוני או ממשי.
  405. שחרור: הפעולה המסירה חסמים מאובייקט ומאפשרת לו לפעול או לנוע כרצונו או כהתנייתו, כתגובה לכוחות אחרים שהופעלו עליו ולא החסמים באים לידי ביטוי
  406. תגובה: פעולה מודעת, או אוטונומית בעקבות גירוי שמופעל על אובייקט.
  407. טכנולוגיה: הידע לרתום כוחות פיזיקליים לשימוש אדם להפקת טובין יישומי, רעיוני או ממשי.
  408. טכנולוגיה בשרות אנשים או אנשים בשרות טכנולוגיה
  409. משחק תפקידים: אישיות מסגלת אוסף התניות התניות מול אחרים, ולעיתים שונה מול אנשים אחרים, או בהתקלם במי שמשחק את אותו משחק מולם.
  410. שיוויון: מצב בו ערך ניתן לבחינה וכימות זהה במהות אחת לאחרת.
  411. פרדוקס שמרנות: ההיפך מימין זה כאילו פרוגרסיביות. בפועל האוייב של השואף להחיל צביונו על המרחב הציבורי הוא שמרן שרוצה להחיל ציביון אחר.
  412. משל אלגוריה דימוי מטפורה
  413. אבנים בכיסים
    תיוג (שלי*) מצב בו פרט סוחב עליו ממשית או רעיונית כלים רלוונטיים למצבים מסוימים כדרך קבע.
    יש לך הצעה למינוח אחר, גנרי?
  414. אפיסטומולוגיה: תורת ההכרה דנה באופן ההכרה של האדם את העולם ולפיכך דנה בנושאים כגון – ידיעה, תפיסה, תחושה, וודאות, הרגשה, ניחוש, טעות, זכירה, הוכחה, היסק, קביעה, אישור, תמיהה, הרהור ודימוי.
  415. זיהוי: לזהות: השוואת ערכי גירוי חיצוני למידע מקדמי שמור בתודעה והכרה שהמתאם מלא, ומוכר. (זהה לינק)
  416. התמודדות:
  417. זהות: סך המרכיבים המאפיינים אובייקט, משייך אותו לתואמים אותו ומבדילים אותו מאחרים.
  418. אמפתיה, הזדהות רגשית: זיהוי באחר כחולק ערך, על פי רוב נתפש כנעלה.
  419. דמיון: זיהוי במהות אחת מאפיינים שיש גם באחרת.
  420. הכרה: מנטלי, נפשי: סך ההיבטים השכליים, רגשיים של סובייקט
  421. אובייקט: גירוי שאליו תודעה מתייחסת.
  422. אובייקטיביות: (האם קיים?) התייחסות לגירוי תודעתי במנותק מהיבטיים סובייקטיביים, באופן שתודעה זרה תתייחס לנושא באותו אופן.
    השאלה האם תודעה יכולה להתייחס למרכיב מחוץ לה ללא השפעה תודעתית היא סוג של אוקסימורון.
  423. אחר: שאינו המסוים, נושא השיח.
  424. סיבה:
  425. תובנה: מסקנה. ניסוח רעיון שמתקבל מתוך עיבוד צבר נתונים מקדמיים.
  426. מסקנה |תובנה. תיוג נוסך עומק רב יותר לתובנה בשל הליך מחשבתי עמוק יותר ממיידיות ההסקה.
  427. תוצאה: result, תוצאה היא המצב סופי ומובחן של מצב או מערך נתון. לא צריכה להיות סיבה ישירה
  428. אופן: תצורה.
  429. מרחק: מדידת כמה קבועים נכנסים בין שתי נקודות במרחב. קו אווירי המרחק הקצר ביותר, מסלול יבשתי סוכם את המרחק בדרכים.
  430. עצמוני: וולונטארי
  431. סוגיה:
  432. סוציופתיות: סוציופת הפרעה חברתית חוסר מודעות לעקרון התגמול הבינאישי.
  433. סוציופת שמודע לסוצויפתיותו (ניסית להגות בקול?)
  434. התייחסות:
  435. שיוויון: ערכים זהים.
    ייחוס למהויות ערכים מדידים ורעיוניים זהים.
  436. זכויות:
  437. שיוויון זכויות:
  438. נתון:
  439. מידה: שיעור. תיאור ערך, גודל.
  440. דרישת כבוד יכולה להינתן על ידי בעלי ערכים דומים. תיתכן איפשור, לא כבוד.
  441. ביטוי לכבוד יכול להיעשות באמצעות מחוות מילוליות או ייצוגיות פיזיות.
  442. התבטאות, ביטוי, אמירה: אופן שבו תודעה תופשת מופע.
  443. טענה, טיעון:
  444. מערך: מערכת (חפש גם מכלול ומנגנון – בדרך כלל מכני): צבר מרכיבים אחוד שפעולתו משפיעה על המציאות.
  445. הנחה:
  446. עובדה:
  447. ערעור:
  448. פרוטוקול:
  449. אידיאולוגיה ימנית: סתלבט. תשלום בדם ובדמים על אידאלים ‘נעלים’, של המון תודעה דמוקרטית נמוכה רפה רציונליות לשרות מניפולטורים תודעתיים.
  450. טרנזקציה: פעולה של החלפת טובין. מעבר טובין כנגד תמורה בהסכמה.
  451. התמרה: טרנספורמציה. ‘מותמר’, (הותמר) #171
  452. הכרח:
  453. נמצא: (לחפש ולהחליף גם לינקים קיימים
  454. מודעות:
  455. רפובליקניות: הקונספט הרומאי שאחיזה שלטונית אפקטיבית יותר עם השלטון יקושר עם מימוש היבטי רווחה של פרטים – קיומיים כלכליים ורעיוניים תרבותיים ובידוריים.
  456. ניהול סנטימנט
  457. סנטימנט | כהתמכרות – ראה האם יש התייחסות
  458. רגשי נחיתות
  459. רגשות אש
  460. חיסכון:
  461. מורכבות: קשרים בין מרכיבים שמצריכים הקצאת משאבים תודעתיים רבים או בעלי ערך כדי להבינם.
  462. פשטות:
  463. משטר, ממשל
  464. יוזמה: מוכנות עצמונית להקצאת משאבים רעיוניים מקדימים וממשיים בהמשך להפקת תוצר חיובי.
  465. עצמוני: וולונטרי. פעולה שנעשתה מתוך רצון פנימי נטול הכרח חיצוני.
  466. מוסד: ממוסד
  467. קטלוג: מכלול מידע ניתן לאינדוקס, שליפה מידע ופרטים בנושא מסוים.
  468. מבנה:
  469. שמחה:
  470. שמחה לאיד:
  471. אושר:
  472. ימין | שמאל, סמכות שלטונית.
    ימן ‘מתון’ ליברלי שואף שהכוח יופקד בהסכמה של ‘העם’, הפקדת הכוח לאלוהים/ רב/ ראש הקהילה., לא בכפייה, ולכן הוא (כאילו) נאור. בשונה מליברליות שלא רוצה להפקיע כוח מפרט, להפקיד אותו על ידי הפקדתו בידי ריבון.
  473. הישג: (להשיג, 225,) 297: הגעה עם תשומות לתוצאה רצויה
  474. מרחב ציבורי, מהו,
  475. מרחב ציבורי: מודל Washington Sq.
  476. בזבוז:
  477. אילוץ:
  478. שליטה | אילוץ:
  479. נתינה: לתת
  480. טוטליטריות: תצורת שליטה בה ביחסים בין אנשים, בעיקר בהיבטי פרט–חברה–ריבון (מדינה) בה הריבון מחיל כוח בלתי מוגבל על הנתונים למרותו.
  481. סמכותנות אוטוריטרית: המבנה השלטוני לא שואף לשליטה מוחלטת על כל היבטי החיים.
  482. ריבון:
  483. תיוג:
  484. אקטיבי:
  485. פסיבי:
  486. מוסד, ממוסד:
  487. שמרנות: שימור לבדוק האם ההגדרה נותנת מענה לפועל. תביעה לכבוד ‘כבד אותי, אל תזלזל בי, כי:
    1. אין רציונליות אז תביעה, כבוד ינתן רק על ידי חולקי ערכים דומים. אחרים לא ‘יכבדו’, אלא יאפשרו.
    2. מה שקדוש בעיניהם רוצים שאחרים ירחשו אליהם
  488. אנוש:
  489. שירות:
  490. אלא:
  491. איפיון (מאפיין): צבר תכונות שמבדילות מהות אחת מאחרת
  492. כן:
  493. תקלה: (114)
  494. מצב: סיטואציה
  495. גורם:
  496. יושר אינטלקטואלי – כלי או איום,
  497. יושר אינטלקטואלי חשבון נפש,
  498. קדמה, פרוגרס: ‘קדמה’ היא ‘בחינה מתמדת וניתוץ של פרדיגמות לטובת זכויות הפרט ושיוויון.’
  499. פרקטיקה:
  500. שפה
  501. עליון: אין גבוה ממנו, בהיבט ערכי מוסרי.
  502. פרקטיקה: התנהלות בפועל
  503. סוגיה:
  504. סיפוק:
  505. פחות:
  506. תוכן:
  507. מקומי:
  508. יותר:
  509. נכון:
  510. אמת | נכון:
  511. כדאי:
  512. שייך: לגורם אחר יש בעלות, סמכות, גבוה ממנו היררכית
  513. לעיתים: מתרחש בתדירות גבוהה
  514. העצמה: מייחסים ערך רב יותר מהנתפש כמקובל על ידי המתייג.
  515. שימוש: (בדוק אם יש)
  516. שימוש | יישום:
  517. מינימום: אין פחות. סף שאין נמוך, פחות או קטן ממנו.
  518. תאימות: (מתואם, סינכרון, קוהרנטיות (לינקים שלהם)
  519. השגה:
  520. הישג:
  521. יותר:
  522. יתר:
  523. מיותר:
  524. ניסוח:
  525. תשומה: כימות משאב.
  526. תשומה | משאב:
  527. מקור:
  528. תמלול:
  529. אמוניות:
  530. מדידה:
  531. שחרור
  532. שווה, השווא
  533. נוכחות
  534. שאיפה:
  535. מטפורה:
  536. מטפורה ככלי מוכיח:
  537. כמו: דומה במהותו, לא זהה, ביטוי משמש רטורית לומר לבן השיח שהתייחסות עקרונית לנושא הנידון דומה לנושא אליו מתייחס ה’כמו’.
  538. רטוריקה:
  539. דומה:
  540. דימיון:
  541. רוחני:
    בשונה מרוח שהוא תנועת אוויר נמדדת, מקרה פרטי של אידאה, עיון, ממחוזות האמוניות.
  542. אישי: ששייך לפרסונה.
  543. תגמול:
  544. יותר: גדול, מועצם
    הגדלה, צמצום, הרחבה
    בערך גבוה יותר, במידה לא כמיתה, מהידוע קודם.
    תוספת ב’ – ביותר, הופכת לתואר מעצים.
  545. מאד, בכמות גדולה
    תיוג מילולי, נמנע מכימות, בהיבטים רעיוניים, לייחוס להודו השיח מידה גדולה ממנו.
  546. מאד מאד:
    הדגשה, חשש שהשומע לא יפנים את ממד הדרמה, ולכן ההכפלה, ובה בעת החשד שבעצם, אולי לא.
  547. שחלוף:
    העברת מהויות מורכבת; יוצרת תוצר נתפש שונה.
  548. החלפה | שחלוף
    מורכבת
  549. רגולציה:
  550. רק:
  551. חוויה
  552. גורם:
  553. פורנוגרפיה:
    תוכן מיני מוכוון ליצירת עוררות מינית.
    תיחום גבולותיו תלוי תרבות וערכים של הבוחנים.
  554. השפעה (אפקטיביות)
  555. דרך אגב:
    ביטוי שמוסיף על התוכן הקודם, משנה את נתיב השיח בעקבות מידע חדש, תעלם מהקשר או רלוונטיות, יוצר הקשר חדש.
  556. התכנות: פוטנציאלית [האם תופס לגבי יכולת’?]
  557. תמהיל:
  558. שונה:
  559. דומה:
  560. תצורה:
  561. סיפוק::
  562. סיפוק רגשי:
  563. טיעון:
  564. בחינה, לבחון
  565. תקשורת: (ניתוק 362)
  566. אמצעי:
  567. זמינות:
  568. כדי: הסבר רציונלי – סיבה תוצאה, למימוש תנאי; ביצוע פעולה שתביא – כדי – תוצאה.
  569. אדישות
    התייחסות למצב שסופח תשומות אנרגטיות ורגשיות מזעריות מעבר להכרה בקיומו.
  570. באמת:
  571. סוגיה:
  572. היבט:
  573. צבר:
  574. תועלת:
  575. גיוון: מגוון
  576. שימור:
  577. העדפה:
  578. מנגנון:
  579. חיווי:
  580. טיפול, עבודה, מה ההבדל
  581. זמן, משך
  582. הנאה
  583. קלט
  584. הנעה, מניע
  585. טעמים:
  586. תהליך:
  587. סדר: מרכיבים נתפשים בתודעה היררכית לפי שיטה מסוימת (האמנם? בדוק מילונית), עם משמעות מסוימת
  588. באמצעות
  589. הגבלה
  590. היבט, אספקט
  591. התגוננות:
  592. ציווי:
  593. תגמול:
  594. מקריות:
  595. באופן: בתצורה מסוימת
  596. הסבר:
  597. סדר:
  598. סדר עדיפויות
  599. יומרה:
  600. שגיבות: (נשגב)
  601. שוני (שונה): שמהותו אינה מכילה מרכיבי (אלמנטים) משותפים.
  602. אפשר
    מצב בו ניתן להפעיל יכולת.
  603. יכולת | אפשרות
  604. אוריינות
  605. תכלית
  606. סיבה:
  607. החלה: (מוחל)
  608. חשיבות: (חשוב)
  609. דמוקרטיה:
  610. התמחות:
  611. אדישות:
  612. שאלה:
  613. תשובה:
  614. נכון:
  615. הטמעה, מוטמע
  616. עצמונית, אוטונומית
  617. הגנה: הקצאת משאבים רעיוניים וממשיים לשמור על טובין נתפש מפני הפקעה מרשותו של פרט או הורדת ערכו (לינק התגוננות)
  618. אמצעי: תווך. (‘תוך’, באמצעות, על ידי).
  619. באמצעות:
  620. הכרה:
  621. הגדרה:
  622. זמינות:
  623. התכנות:
  624. ממשל:
  625. משטר:
  626. ממשל | משטר:
  627. פרשנות:
  628. תנאי:
  629. סיפוק:
  630. הטיה:
  631. עניין – גורם ממשי או רעיוני שחשיפה לקיומו כונסת משאבים רעיוניים למימושו התייחסות לגביו
  632. ניסיון:
  633. אפשר:
  634. קידום, התקדמות (194)
  635. לוגי:
  636. התכנות:
  637. קשר:
  638. קשור: כרוך.
  639. תקשורת
  640. קדמה:
  641. קידום:
  642. אישיות נידפת,
    נשמה תועה, האם יש גמישות, מדי פעם האישיות הנידפת מתקשחת? הנידפות קשיחה.
  643. סיבה
  644. הפרכה
  645. אל
  646. ייתכן
  647. חיווי
    מסר שנקלט על ידי חושים, שמבטא שעיבודו צומד החלטה האם לשנות התייחסות לנשוא הגירוי או להישאר במצב מקדמי.
  648. ייצור
  649. הוכחה
  650. מטפיזיקה
  651. העדפה
  652. הפשטה, אבסטרקט, #285, חפש גם מופשט, #328
  653. מטפיזיקה
  654. סיבה
  655. פתולוגיה – מחקר בעיה רפואית.
  656. פתולוגיה התנהגותית – ערכת שיבושים התנהגותיים תפקודיים מתוחזקת על ידי הלוקה בה.
  657. פתולוגיה, תחזוק
  658. טעות
  659. יצירה
  660. מיתוס
  661. ביטוי
  662. החצנת מסר
  663. צבר מילים או סימנים אחוד שמבטא רעיון מורכב יורת בשל התייחסות מקדמית להם.
  664. ניהול
  665. הקצאה
  666. מסורת
  667. תסכול
  668. קנאה
  669. טפשות
  670. הטייה
  671. תמצות:
  672. תמלול:
  673. פשוט, תודעה צורכת מיעוט משאבים כדי להבין
  674. בחינה:
  675. חיזוי:
  676. אינספור | אין סוף
  677. הנאה:
  678. שמחה:
  679. רע: #279 מהות לא רצויה החלף ‘חיסרון’ 304
  680. תיוג מהות רעיונית או ממשית לא רצויה.
  681. לינק 271
  682. סיבה:
  683. נורמל:י
  684. שיקול דעת: ##
  685. מערך:
  686. היסק:
  687. הנאה ##
  688. ערעור: ניסיון הפרכה.
  689. ספק: בחינת קיימות. הקצאת תשומות רעיוניות האם סוגיה רעיונית עומדת בהיבטי סבירות או מהות ממשית קחחמת.
  690. וודאות: ביטחון בהיות רעיון עומד בהלימהעם רציונליות או מהות ממשית קיימת.
  691. מנהיג: פרט מדגים יכולת לספוח אנרגיה של אחרים, בהסכמה, למטרות שהוא מתווה.
  692. סיבה ##
  693. הסבר:
  694. שיגעון:
  695. מיסטיקה: ##
  696. יצירת פוסט טיוטא:
  697. יצירת ערך בקודקס
  698. בפוסט דמוקרטיה שלטון העם לשנות את מספר הפוסט בהתאם לעדכון, 280 נבחר שרירותית.
  699. עכשיו
  700. #50
  701. סיפוק
  702. חיים #272
  703. #158
  704. השרדות, שרידה #282
  705. הזנחה
  706. אפשר
  707. הנאה #
  708. לינק 274
  709. תשומה #272
  710. חופש הפרט
  711. התפתחות:
  712. מתפתח #132
  713. הכרה: (שם עצם)
  714. טביעת אצבע תודעתית #273##
  715. ציפייה
  716. #270
  717. מסוים
  718. #270
  719. טיפול:
  720. חוסר עניין להקצאת משאבים לתחזוקה באופן שכבר עבד וכעת פחות
  721. רצח, רצח אכזרי
  722. הצדקת רצון כצורך כדי לממשו
  723. בחינה לאחור (רטרוספקטיבה)
  724. לינק 271
  726. שליטה רגשית ##
  727. יישום: ##, #263
  728. דיוק: תואר השם, תואר הפועל,
  729. היררכיה: – מדרג
  730. #267, 268, 269
  731. הישג:
  732. #267
  733. הפרכה ## לינק 182
  734. הטיה: ## לינק 182
  735. תיוג ##
  736. זול
  737. שערכו נמוך (לחפש לינקים)
  738. חדש #182
  739. סביר #182
  740. עניין #182
  741. שקר
  742. תקשורת:
  743. הצלחה
  744. #267
  745. תקשורת, שיתוף אישי:
  746. תשומה
  747. #267 #268
  748. הישרדות
  749. קשור ל- 263
  750. הכרה
  751. קשור ל- 263
  752. ישום
  753. קשור ל- 263
  754. קשור ל- 263
  755. שאיפה
  756. מעמד
  757. 263
  758. ערכים, מדרג
  759. מערך ערכים שממקם ערך חשוב יותר גבוה יותר.
  760. המושג
  761. סוף #275##
  762. #267
  763. הכרה
  764. מאמץ
  765. לינק ב- 263
  766. יותר #265
  767. הזנחה
  768. סוציופתיות
    תקלה חברתית בעיקרה לא מכירה, ואם כן לא מיישמת את עקרון ההדדיות הבינאישית.
  769. משמעות
  770. אפשר
  771. לינק 261 או 260 או 262
  772. מחשבה:
  773. צפי
  774. תמלול
  775. ישום
  776. הוסף ל- 263
  777. טוב #267#
  778. מהות רצויה
  779. תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.
  780. אחר #26X
  781. שהוא לא המהות, הנושא, אליו מתייחסים.
  782. לחפש היכן מופיע ‘אחר’
  783. קיום #26X
  784. נמצא בתודעה של מישהו.
  785. לחפש היכן מופיע ‘קיים’.
  786. סמכות
  787. הזנחה
  788. עצמוני #2XX
  789. להוסיף #256
  790. השגה #2XX
  791. להוסיף #256
  792. נתינה #2XX
  793. להוסיף 256
  794. זיהוי להוסיף ב257
  795. פעולה
  796. להוסיף ל 257
  797. תהליך
  798. צבר פעולות, רעיוניות או ממשיות, אחוד, סדור מקדמית שמופעל להשיג מטרה שלשמה (התהליך) נוצר.
  799. להוסיף ל 257
  800. יומרה
  801. כאוס
  802. מתנה
    מתן טובין לאחר, מרצון, ללא קבלת תמורה, בשמחה.
  803. נדבה
    מתן טובין בערך נמוך, לאחר, מרצון, ללא קבלת תמורה, כעזרה במצוקה.
  804. מתנה | נדבה
    מתנה מרצון טוב ובשמחה,
    הקטנת המקבל.
  805. מוטיבציה:
    מערכת הגורמים מניעים לפעולה.
    לרוב הכוונה לגורמים רעיוניים, מעבר לתמורה כלכלית מובחנת.
  806. מסוים:
    תפקוד שונה מהציפייה.
    במקרה כזה הכשל יתכן של הגורם המתפקד או של הגורם המצפה.
  807. זמינות:
    מוכנות, מבחירה, להקצאת משאבים ממשיים, רעיוניים, זמן או אנרגיה לאחר, בזמן מסוים לנושא מסוים, בהבנה שההקצאה הזו משרתת את בעליה.
  808. נדיבות:
    הקצאת טובין שווה כסף, זמן או אנרגיה,
    לאחר,
    במוכנות הכרתית
    שהתמורה הערכית המתקבלת פחותה מזו הניתנת.
    הכוונה במעשה נפסד נוגד סבירות רציונלית –
    ספיחה של תחושה חיובית של הנותן הנדיב, המקבל ושל מי שמודע למעשה שעולה בערכה מהטובין שניתן.
  809. זמינות | נדיבות: #
    מתן טובין ממשי, רעיוני, זמן או אנרגיה, לאחר בתמורה לערך פחות אינו בהכרח נדיבות, שכן יתכן שאינו בהלימה לצורך או רצון אחר, אלא אם ביוזמת הנותן ועוסק בתחזוק רגשי של פילנתרופיה עצמית, ללא קשב לאחר.
    המוכנות לספק את המשאבים בהתאם לבקשה או צורך אחר – זמינות, היא מרכיב קריטי בנדיבות.
  811. תקשורת: השתקה | חוזר עניין
  812. שאלה:
  813. הבניה:
  814. זכות:
  815. חובה:
  816. סרק idle,
    מצב של מערכת מכנית או ארגון אנושי של פרטים, מוכנה, פועלת שאינו מגשים את מטרת הקמתה.
  817. אינטלקט, חכמה, גאונות, פקחות גאונות
  818. אופנה
  819. מנגנון
  820. סינתטי
  821. אבסטרקט – הפשטה
  822. סטנדרט
  823. נחמה
  824. ניחום אבלים
  825. סמל
  826. מחווה
  827. מוכשרות
  828. משחק
    פעילות רעיונית או ממשית לצרכי הנאה, על פי רוב עם מערכת כללים ידועה לנוטלים בה חלק.
  829. משחק פוליטי
    שיבוש של המונח ‘משחק’, שכן הפעילות אינה לצורכי הנאה, אלא ליישום תוצאתי.
    יתכן שהשיבוש נובע מכך שהפעילות מלווה ביסיפוק יצרים, ואינה מובילה בהכרח לתוצרים מובחנים ידועים מראש.
    א-פריורי
  830. תקשורת
    מעבר מסרים בעלי משמעות וניתנים לפענוח בין שניים או יותר.
  831. כתיבה
    פעולה משולבת של ניסוח רעיון ורישום ממשי של סימנים גרפיים בעלי משמעות ניתנים לקריאה של אחרים על מצע מובחן.
  832. חיוויי אמוג’י ממשיים ##
    שימוש מכוון, מבויים, מעושה בתקשורת בין אישית בהבעות פנים או שינוי אינטנציות והשמעות קול כדי להדגיש כוונה מעבר למלל.
  833. תועלת – רווח לקסיקון
  834. אתיקה
  835. חינוך
  836. זכרון
  837. התמדה
  838. היכולת להמשיך בפעולה מורכבת וארוכה על אף הקושי והפיתויים להפסיק כדי לשרת ערך גבוה יותר מעצירת אי-הנוחות.
    סממן אישיותי.
  839. ריסון
    האטה, החלשה של פעולה מתחוללת עד הפסקה אפשרית מתחוללת, בניגוד לרצון או יכולת המופגנת.
  840. רלוונטי
    עם קשר למהות או לתוצאתה.
  841. קונספט | פרדיגמה הבדל ביניהם
    https://wikidiff.com/concept/paradigm
  842. פוטנציאל
    ביטוי למימוש אפשרות.
  843. זול
  844. ערך שנתפש שהחלופה על בעלות עליו מצריכה הקצאה של משאבים קלים יחסית להשגה.
  845. יקר
    ערך שנתפש שהחלופה על בעלות עליו מצריכה הקצאה של משאבים קשים יחסית להשגה.
  846. מחיר: ערך
  847. אנרכיה ##
    מצב שלטוני של חוסר משטר מחיל סדר.
    אין מצב של סדר מוחלט ולא יתכן אי סדר מוחלט. בפועל הביטוי מתאר מצב שלילי של תת סדר רצוי בעיניי המתייג על השלטון שלא אוחז בנתיניו או בפרטים שכופרים במרות שלטונית.
  848. זאבת מנטלית
    התודעה תוקפת את עצמה.דת זו זאבת מנטלית.
    זה לא רק אמונה באל, זה נזק מתמשך לרציונל.גישה רציונלית מעדיפה לדעת הכל, סומכת על עצמה שתתמודד במקרה הכי רע ובמקרה היותר טוב תפיק ערך בהתמודדות
  849. הדדיות, אנושית
    תגובה תואמת את ציפיית הפונה להתייחסות ממשית או רעיונית.
    תגובה רגשית למערכת יחסים, לרוב חיובית ורעיונית.
    ההליך הותנע אינטואיטיבית או במודע, ללא הסכם מקדים ואם כן לא מחייב.
    מתקיימת ציפייה, מתומללת או לא, שהמוטב ישיב בערכים שיתפשו כשקולים בערכם לנתינה המקדימה, גם אם לא זהים ואינם מכומתים.
    פיתוח כישורי הדדיות מהווה תשתית למערכות יחסי חליפין עתידיים וקשרים חברתיים.
    תגובה רגשית למערכת יחסים, לרוב חיובית ורעיוניתץ
  850. ההליך הותנע ללא הסכם מקדים ואם כן לא מחייב.
    מתקיימת ציפייה שהמוטב ישיב בערכים שיתפשו כשקולים בערכם לנתינה המקדימה, גם אם לא זהים ואינם מכומתים.
    פיתוח כישורי הדדיות מהווה תשתית למערכות יחסי חליפין וקשרים חברתיים.
  851. חובה ##
  852. סיבה לעשות דבר מה, שאם לא כן, יש צפי להשלכות מערך נשגב שיפגע.
  853. אתיקה: מול המוסר או האל.
  854. מחיר
  855. כימות ערכי לטובין.
  856. חירות | מחיר
  857. לחירות יש מחיר, העניין שהמחיר משולם עם קבלת ההחלטה לפעול לשימור החירות טרם היוודע מכלול המשמעויות.
  858. תיוג על מוטיבציה התנהגותית לא רציונלית, שנתפשת כניתנת למניעה, אך לא לשליטה, כמזיקה או כמיותרת לבעליה, שלא עוברת בקרה רציונלית טרום ישומה או שרציונל מופרך מגויס להמשכה.
  859. הסתה: ##240
  860. אונס: פעולה בניגוד לרצון, על פי רוב בשימוש לתיוג כפייה מינית.
  861. אבל:
  862. החצנת צער על אובדן כבד, בעיקר של אנשים קרובים.
  863. חברות מייחסות למוות גורם מלכד קהילה מהן בתמיכה רגשית בנותרים והן בטקסים המשותפים ולכן יש עידוד להחצנה.
  864. אֲבַל ##
  865. ביטוי אחרי אמירה שתפקידו להכריז על התנגדת לה או למשמעותה ושלאחריו יהיה פירוט.
  866. הפסד: תחושה של אובדן ערך חיובי נשאף.
  867. נקמה:
  868. טיפול נפשי:
  869. תרבות:
  870. אמון:
  871. טאוטולוגיה
  872. תנועה ##
  873. התופעה בה ישות ממשית משנה את מקומה במרחב פיזי על ציר זמן. תנועה רעיונית היא סוג של אוקסימורון, רעיונות אינם מתפתחים. תודעה מאמצת רעיון ובהמשך, ציר זמן, עשויה לשנות אותו. לסט שינויים קוהרנטי מיוחסת תנועה.
  874. https://eureka.org.il/item/58153/%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%99%D7%9F-%D7%A2%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%AA%D7%A0%D7%95%D7%A2%D7%95%D7%AA
  875. רטוריקה
  876. דיאלקטיקה
  877. רטוריקה | דיאלקטיקה
  878. מיומנות שכנוע שפתית.
  879. סוגים של טכניקות להצגת טיעונים בדיון במטרה לשכנע שה’אמת’ או ה’טוב’ אצל הדובר, הלא נכון והלא ראוי אצל בר הפלוגתא.
  880. רטוריקה | דיאלקטיקה ##211
  881. רטוריקה: מטרה לשכנע בעמדת הדובר.
  882. דיאלקטיקה: מטרה להציג טענה באופן שיקשה להפריכה.
  883. שכנוע ##
  884. כתב ##
  885. נחמה ##
  886. ספציפי | קונקרטי ##
  887. ספציפי: מסוים, ייחודי.
  888. קונקרטי: ממשי, ניתן לחישה.
  889. חרטה
  890. חיווי שולל לאחר בחינת התנהגות או מעשה מכיר בכך שנקיטה בחלופה הייתה עדיפה.
  891. ככל שההכרה בנזק שנגרם גבוה יותר כן התחושה השלילית – אשמה, בושה, עצב, צער – עמוקה יותר.
  892. הבעת חרטה פומבית כתנאי אינה אותנטית לתחושת המתחרט,
    אך לעיתים רלוונטית לתובע.
  893. שפה ##
  894. צבר אחוד של אמצעי ייצוג סימנים וצלילים לתוכן, שניתנים לעיבוד ולהעברה.
  895. הימור ##
  896. פעולה שתוצאתה לא ידועה טרם נקיטתה, מתבססת על הערכה חוזה תוצאה שאינה ניתנת לתיקוף רציונלי, מתוך כוונה לזכות ברווח.
  897. תיקוף: נסיכת רציונליות (חפש תיקוף לנסוך ונסיכה)
  898. סיכון ##
  899. אפשרות התכנות לאיבוד טובין, או אף גרימת נזק בעקבות מעשה.
  900. לסיכון שני ממדים ביחס לפעולה:
    ♠ מידת ההתכנות אובדן הטובין או גרימת הנזק,
    ♣ שיעור הטובין שיאבד או הנזק שיגרם בתוצאה שלילית.
  901. הימור – סיכון ##
  902. כל פעולה שתוצאותיה לא ידיעות טרם נקיטתה מהווה הימור, ומתוך כך מכילה סיכון על מדרג מועט–רב בעיניי הבוחן.
  903. הימור | סיכון ##
  904. הימור: פעולה באי הידיעה.
  905. סיכון: שיעור אובדן הערך או הנזק שיגרם במקרה של כשלון הפעולה.
  906. זכות ##
  907. מחוייבות הורית ##
    הבאת ילד ללא הסכמתו לכן אני מחוייב לו ##170
  908. עצה
  909. המלצה
  910. התנשאות XX
  911. חיווי על פעולה שמכָוונת להחצין יתרון ערכי.
  912. בעוד תיוג ‘התנשאות’ על אחר נתון לפרשנות ודחיה של המתוייג,
    חיווי ‘מתנשא עלי’ מהווה תגובה אותנטית וולונטארית, לתחושת אי-נוחות של המתנחת להחצנת נחיתותו הנתפשת ערכית של המחווה.
  913. התנשאות, ואף יותר – התנחתות, הן מאפייני אישיות.
  914. אומץ
  915. בעיה
  916. התייחסות שלילית לסוגיה חסרת פתרון או שהפתרון לא רצוי.
  917. משפט ##
  918. אוסף מילים שצירופם מאפשר לתקשר רעיון או מהות לדובר באותה שפה.
  919. מילים בוראות מציאות ##
  920. אז זהו שלא, מלים
  921. היגיון, לוגיקה, רציונל גרביטציוני ##
  922. פתולוגיה ##
  923. חינוך ##
  924. מיומנות:
  925. חקר ולימוד מחלות – תפקוד לקוי של מערכות אורגניות, במטרה לאבחן ולרפא במטרה להשיב לתפקוד מקדמי תקין.
  926. פתולוגיה התנהגותית: ## התנהגותית מובחנת, חזרתית, של פרט פועל באופן שנתפש כגורם לעצמו נזק בהינתן גירוי חיצוני.
  927. סוציופתיות: ##
  928. תיוג התנהגות שנתפשת שלילית של פרט,
    שכמאפיין התנהלותי,
    מממש את כוונותיו
    באופן שגורם נזק רעיוני או פיזי
    לסביבתו האנושית,
    אינו רגיש לביקורת חברתית,
    ופועל בניגוד לנורמות חברתיות
    במרחב האישי והציבורי.
  929. לעיתים התיוג מוצמד לגילויים מינוריים של התנהגות אדישה לביקורת חברתית או להתנהגות אינסטרומנטלית.
  930. התארגנות:
  931. גאווה: תחושת הזדהות רעיונית תוך ספיחת תחושת ערך רעיוני כלפי נושא מסויים.
  932. ניהול:
  933. אפשר:
  934. ללינק מ 261
  935. התנהגות אנושית אופיינית של ממשק אנושי המייחס לאחר כמקדם מטרות, ללא עניין או התחשבות ברגישויותיהם, רצונם והטיותיהם.
  936. התחשבות:
  937. תביעה:
  938. הפרעת אישיות אנטיסוציאלית ׁׁ היא הפרעת אישיות המשתייכת לקבוצה ב’ של הפרעות אישיות. ההפרעה מאופיינת בדפוסי התנהגות מתמשכים של הפרת זכויות אחרים, מחסור באמפתיה ומוסריות, אימפולסיביות, והתנהגות תוקפנית. ההפרעה מסווגת ומאובחנת לפי איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי, באשכול ב’ של הפרעות האישיות, ונמצאת גם במסמך סיווג המחלות הבינלאומי, בשם “הפרעת אישיות דיסוציאלית”
    לשלוח רג’
  939. אינסטינקט | סנטימנט – רציונל ##
  940. * הטיה העדפתית, רצון, אינם בבחינת ‘רציונליים’, או לא;
    הטמעתה – התפתחות התנהגות.
    מניעתה או הקצאת האנרגיה וברירת דרכי מימושה רציונליים.
  941. בעיה ##, גירוי תודעתי מתומלל ושלילי נטול תמלול פותר.
  942. סנטימנט שגוי ##, סנטימנט אינו ‘נכון או לא נכון’, הוא הטייה רצונית לכיוון מסוים בהינתן אלטרנטיבות.
  943. מבחן נכון או לא הוא ביחס לדרכים למימושו האם צלחו,
    והמשמעות של מימוש ביחס לויתור או קידום סנטימנטים אחרים,
    או צריכה אנרגטית,
    במבחן בקרה רציונלית של בעל תודעה בוחן ביטויים של סנטימנט.
  944. עימות
  945. עימות בין עמדות: סנטימנט | רציונל ##141
  946. תדיר
  947. סנטימנט גובר:
  948. ♠ אמפירית, בצפייה על התנהגויות.
  949. ♣ רציונליות נתונה לביקורת, סנטימנט מוטמע פטור,
  950. ♥ רציונליות מונחת על סנטימנט של בעליו,
  951. ♦ תיחזוק סנטימנט מניב סיפוק.
  952. ההבדל בין רגש | לסנטימנט (בדוק אם עלה)
  953. האם רציונל נוגד סנטימנט?
  954. התנהגות אנושית ##130
  955. מעבר לתחזוק ביולוגי,
    התנהגות אנושית היא תגובה לגירוי מקדים.
  956. תגובות:
  957. ♠ אינסטינקט השרדותי,
    ♣ סנטימנט מקדם,
    בתווך ♠ וְ- ♣ המרחב המשותף של ההתניה,
    בבקרה רציונלית מאוחרת, מתווה מימושי התנהגות בהווה וביטויי התנהגות בעתיד.
  958. האנשת אידאות ##
  959. השמאל מתחזק, נחלש, הלך לאיבוד,
  960. DNA מפלגתי
  961. אלה דימויים שחזרה עליהם ממצקת אותם, ללא קשר לתקפותם מול ‘אמת’ או יכולת בחינה.
    מחזקי נראטיב.
  962. השתכנזות ##145X
  963. (נוסח לטוויטר, לכאן להעתיק את #145X)
  964. אשכנזים
    אתנית טכנית: יהודים שהוריהם נולדו ב…
    סוציו־תרבותית: השילו סממני שייכות לקהילה אתנית מקדמית.
  965. משתכנזים
    תיוג נגטיבי של לא אשכנזים, משמרים ערכים, הזדהות, צביון, סממני מסורת ומנהגים קהילתיים,
    יהודים אחרים, לא אשכנזים, משילים ונרתעים מהחצנת סממני אתניות מקדמית.
  966. קארמה ##
  967. תפישה אמונית – אינה ניתנת להוכחה או להפרכה,
    שפעולות אדם שבקישור רעיוני, בהיבט מיסטי המעיד על תפיסת סדר מארגן, מובילות לתוצאה.
  968. מכניקה ##
  969. אנחנו מונעים מסנטימנטים.
    בכל חיכוך עם מופע מציאות, ישנו גירוי למערך סנטימנטים שמתממשקים עם הגירוי.
    הרציונל – כשזה לא אינסטינקט – הרציונל נכנס לפעולה ועושה בחינה האם לממש את הסנטימנט או לדחות אותו.
    אם הרציונל קובע ‘מימוש’, אז הרציונל מגייס את המשאבים והכלים למימוש אופטימלי של הסנטימנט,
    והרגש מחווה על מדת ההצלחה של המימוש.
  970. סתלבט על ##
  971. הגחכה ישירה בכוונה ראשית להפחית אחר ומשנית – הנאת המסתלבט.
  972. אקסקלוסיביות ##
  973. אקסטנציה (המשך ה- #362)
  974. אצל בנים במובהק,
    אולי אצל בנות פחות,
    אהבה למישהי היא לא בהכרח אקסקלוסיביות.
    כלומר אפשר לאהוב את…
    ולרצות להתנשק עם…
    ומין עם…
  975. ייתכן שבזיהוי אצל אחר סיפוק תשוקות ורצונות יש ספיחה של תשומות שמתועלות לפרסונה מסוימת,
  976. באקסקלוסיביות, אימוץ הבניה חברתית, כדי שחברה תשמור על עצמה ועל שלום פרטיה.
  977. אהדה ספורטיבית ##
  978. העדפה לאלוף ##
  979. בתחרות בין טוען לכתר ספורטיבי לבין אלופה מכהנת שתשבור שיא זכיות,
    למי נתונה אהדתך ה~~אינסטינקטיבית~~ הסנטימנט?
  980. אהדה לאלוף מכהן שובר שיא זכיות
    תואמת התכנסות הזדהותית, נטייה להיררכיה, למנהיגות חזקה, לצביון על מרחב ציבורי, רהב מלל סמל וטקס,
    קונסרבטיביות בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
    לא קשורה לספורט.
  981. טהרנות רעיונית – השפעה ##267
  982. אידאליסטים רדיקליים משפיעים על עמיתיהם המתונים יותר,
    בהסטתם את מרכזי הכובד ההתנהלותיים של קהילתם הרעיונית
    בהשפעתם לכיוון תפישותיהם.
  983. הם מנרמלים היבטי מציאות של רעיונות,
    גם אם אינם מגשימים את מימושם המלא, הבלתי אפשרי.
  984. קנאה ##141 (ויקימילון)
  985. ביטוי הכרתי של פרסונה שמזהה שברשות אחר נמצא ערך חיובי –
    ♦ רעיוני נתפש,
    ♦ [או] גשמי,
    שרוצה לייחס לעצמו.
    הזיהוי מפיק מהמקנא התייחסות שלילית עויינת כלפי בעל הטובין.
  986. בחון רעיון עם יישום כושל ##278
  987. מאפייני חברה מתקדמת ##269
  988. מקדמת ערכי בקרה רציונלית בחתירה לחופש הפרט, שיוויון פורמלי ושלום.
  989. תפישה מורכבת של מיקסום טובת פרט מסוים במסגרת תמהיל פרטים אנונימיים הרואים את צבר טובת הפרטים האחרים במרחב,
    לא מתוך אידאה מוטמעת או חמלה פרטיקולרית,
    בידיעה שאין טובה מושלמת ומוחלטת.
  990. האנושות בהתקדמות פרטיה, משילה סממני צביון ייחודיים לקולקטיב לכיוון פרקטיקה אסתטית.
  991. השלת צביון לטובת נוחות אישית וסבירות מקדמת רצון פרט.
  992. אהדה ודת ##
  993. מוכן (מוכנות)
  994. הרוב מאמינים שוטים,
    מיעוט כוהנים,
    ריב על הצבין, על הסמלים,
    מי יותר גדול,
    ידע במיסטיקה לא מיומנות רציונלית
    תגמול חברתי לאדיקות.
  995. תבנית הרציונליות/הליך הכרתי ##??
  996. מצע מציאות
    סובייקט עליה,
    ספיחת גירויים מהמציאות,
    טיפול אינסטינקט – השרדותי קיומי, טיפול באיום,
    או בסנטימנט.
    שניהם הוטמעו במערכת ההפעלה האורגנית.
  997. הסנטימנט נתון רציונל:
    בקרה על עוצמת וכיוון מימושו – הקצאת משאבים לריסון, כיוון או מימושו.
  998. סיפוק הסנטימנט יוצרת תחושת סיפוק. זמני.
  999. חיים ##
  1000. מקטע זמן, בין איין לפני לאיין אחרי – מוות, בה מהות מבצעת מבצעת חילוף חומרים עצמונית.
  1001. תכלית החיים ##
  1002. אין.
  1003. יש שימוש שתודעה עושה בעצם או ברעיון.
  1004. אצל מאמינים יש כוח עליון ‘אל’ שהוא תכלית כשלעצמה, וממנה נגזרות תכליות־על ותכליות משנה, ומשם תכליות דומסטיות נמוכות יותר.
  1005. אהדה ספורטיבית ##
  1006. עניין בענף ספורטיבי,
    על פי רוב קבוצתי,
    מתועל
    להתכנסות הזדהותית,
    מיישם ומיימון אינסטינקט לאומני.
  1007. פופוליזם ##
  1008. דמוקרטיה ##
  1009. סתירה: קונפליקט. כאשר שני היגדים על המציאות לא יכולים להתייש רציונלית זה לצד זה. (לינק סותר)
  1010. דמוקרטיה עממית ##241
  1011. ימין: ##
  1012. הטיה פוליטית: ##
  1013. סיפוק רגשי ## חיווי מתומלל או שלא, על תחושה שצרכים, רצונות, מאוויים מסופקים.
  1014. מָכְוֶון פעולה קמאי, ראשוני, שמנחה בעל תודעה לפעול באמצעות הרציונל כדי להגיע לסיפוק.
  1015. שאיפה להגיע לסיפוק במכלול נושאים.
  1016. כלל שהנושא גבוה יותר בהיררכיית חיי פרט מסוים, כן הסיפוק מועצם יותר.
  1017. סיפוקים שונים גם במשכם, .
  1018. פרדוקס: ##
  1019. רוגע (הרגעה)
  1020. לגיטימציה, לגיטימיות
  1021. סימפתיה (חיבה)
  1022. אמפתיה | סימפתיה
  1023. תגובה אינסטינקטיביות: ##
  1024. חושפות אותנטית מערכת הפעלה התנהגותית, טרום בקרה רציונלית מתאימה.
  1025. מגמה:
  1026. פיקציה:
  1027. השלכה:
  1028. דימוי:
  1029. שיתוף:
  1030. כמו:
  1031. גזירה שווה:
  1032. ימין – שמאל:
  1033. ימין, שימור מוותר על מנהג לשם צביון.
  1034. כל
  1035. אין היפוך, יש פרמטרים שבהם אני מוכן לוותר על היתר לא,
    יש נטייה, קרבה לליבה והקצאת משאבי שימור.
  1036. הקצאת והכוונת משאבים לאחיזה במכלול ממשקים של פרסונה בהתאם למושאי ההעדפה האישיותית.
  1037. בעיה ביחס לנורמה.
  1038. הסימפטומים הניבעים הם בגילוי הנמנעות במקרים שהחתירה לשליטה לא מסופקת.
  1039. “לא רוצה להיות ‘מוסרי’, רוצה להיות יהודי.” הסנטימנט להשתייכות אמורפית
  1040. צער, בניגוד לעצב, צער ועצב הן תחושות שליליות על מחסור ואובדן של מרכיבים בעלי ערך בתחזוק אישיות. משייך לניואנס שפתי בו צער הוא בתחושה המוחצנת ועצב במופנמת.
  1041. הכחשה:
  1042. פרקטיקה ימנית: חתירה לפשרה על החלת סממני ציביון, באיום ממותק, כי כל התקדמות עדיפה על מצב קודם, בעוד שליברליות לא יכולה להתפשר על הגבלת חופש.
  1043. כאב:
  1044. אולי כאב זה אי נוחות בעיקר פיזיולוגית אך גם תחושתית ממוקדת למקום, מעשה או זמן?
    מירב צמח: הייתי אומרת שצער זה עצב + יאוש
    עם יאוש זו תחושה שאין מה לעשות להפגת הצער אז נראה לי שאכן צער הוא תמהיל עצב וייאוש.

##### הוסף לינקים ל- #130
בדוק והחלף רווחי’י’ לי’ אחת
תוצאה תוצר מהות/ מהויות עיבוד
החלף יישום לישום בכל האתר, וכן ייאו, ו’שיוויון’ לשיוויון
קידום, לקדם -> יישום
כדי ולשם להחליף ב- ‘מטרה’
לינק ‘תפישה’ ל’נחשב’