משך קריאה: 152 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מושגים | אחיזות תודעתיות
הקודקס החסר לחתירה לרציונליות
מבוא
המלצות
- לרפרף עד תחתית הפוסט כדי לחזות ביומרה, במה המדובר, כלומר הנכתב.
- לא לקרוא; אני מכיר הן ת’טקסט והן ת’כותב – לא ייצא לך דבר טוב ממנו, לא יוסיף להשכלתך ולא לבריאותך.
אזהרה
לו אני במקומך הייתי מבכר צפייה בפורנו מספק בקטגוריה המועדפת – מה, מהי באמת? – על קריאת טקסט זה.
אני מודע לכך שקריאת טקסט שלי מהווה תענוג מפוקפק בואך ביזאר; התמודדות עם זרימת פוסט זה משולה לשתיית, גריסת, לעיסת ובליעת תבנית ביצים לא מבושלות על קליפתן משוחות בגויז רותייח מתובלות בשברי זכוכית. ותבניתן. אישית לא הייתי שובר ראש בפיצ’פוץ’ התוכן שלהלן וזאת מחמת חשש לרעֶלֶת תודעתית.
אם למרות זאת החלטת להסתכן ממליץ
♠ לקרוא ממסך מחשב,
♣ מושג אחד ולנוח.
יומרתי #1
מילים מהוות אמצעי לרכישה, עיבוד, הבנה ותקשור היבטי מציאות. ככאלה, מילים הן אינסטרומנטים שמאפשרים אחיזת מציאות אם מדייקים את משמעותן ויוצרים סטנדרט שימוש שמאפשר החלפת מידע בין משתמשים.
‘אמרו את זה קודם לפניי’ – נכון, ואז? אינני מתמודד עם נבירה מולקולרית בטקסטים של ענקים. האמת? גדול עלי. מעדיף להריח לעצמי מאשר לאחרים, לגלגל את ההמצאה מחדש, לקחת מושגים טעונים, לנסח אותם מחדש, לאחוז אותם תודעתית באופן שנראה לי כלפיתה תודעתית מעודכנת יותר, או לפחות – שלי. כך עושה עם ‘טכס’ ו’הבחנה בין ימין לשמאל’ (שגם) בהם אני מחדש, לפחות לעצמי.
* הלקסיקון החסר
‘חסר’ במובן שחתירה לרציונליות אינה יכולה להיות מושלמת לא בהיבט ‘סיום’ ולא של ‘נטולת שגיאות’ ובעיקר בכך שהתנהלות פרט, בהיותה ‘אנושית’ מכילה היבטים אי–רציונליים, שברציונליות לא מודעת מקבלת תקפות פסאודו רציונלית..
זהו ניסיוני לאחיזה תודעתית של ועל מושגים, ניסוח תובנות, ביקורת על קונבנציות התנהגותיות, התנהלויות נורמטיביות שאינן עומדות בבחינת(י) רציונליות, סבירות. הארות על פערים, ניסוח עקרונות, הערות על גליצ’ים רציונליים, מופעי פרדוקס ואוקסימורון שנחשפתי אליהם על מצע רציונליות.
אדבוקט רציונליות
ההצעות להגדרות המצורפות מוטות ומתיימרות לכיוון תפישתי מחשבה רציונלית.
הטקסט הוא סוג של מילון, מסודר אלפביתית. אין כאן את היומרה האישיותית של מחוייבות למשימה גדולה ממידותיי – לכנוס את כל המילים. מאידך, בשונה ממילון, אני מטפל בתפישתיות המושגים, במהותם, לא רק בהנגשתם באמצעות מילים נרדפות – אולי אני מתכנס לסוג של טאוטולוגיה תפישתית.
אני מחוייב לתפישה תודעתית שרגלה אחת סמנטית השואפת לזיקוק סינתטי, ורגלה האחרת נטועה בהבנה האנושית הרווחת.
על פניו פרדוקס. עם פרדוקס זה, ביומרתי, אני מנסה להתמודד.
צידוקים והצטדקויות 
כמה מדורשי שלומי, ההולכים וכלים, מטובי ידידיי הרצים ומתפיידים, מחווים לי ישירות ונחרצות – ‘החומר בלתי קריא’ “מצרפי מקדמי” מכנה אהובה את ניסוחיי מחד, וגם לא מובן מאידך.
במתכונת ‘לך לא ‘כפת לי לשקר את עצמי – לא מוכן’; כשאני חוזר להגדרה מסוימת בדומה להתעוררות בוקר, כאדים על שמשה, הטקסט – אוי לבושתי – מטושטש. לא מובן גם לכותבו.
בקריאה חוזרת, אני מנסה להביא ‘מה עבר לו בראש’ כשכתב.
על פי רוב, לא תמיד, אני מוצא את הקוהרנטיות. לעתים אני משייף עם פצירה של קאטר ציפורניים סימן פיסוק, מחליף מילה באחרת – לא יודע אם אני הופך את החומר למובן פחות, או מטשטש אותו אף יותר.
עם זאת, אני מבין שהחומר נועד לצריכה עצמית. לאחרים אין עניין בו. אני מכוון לכך שלי יהיה מובן, בבחינת משקפיים עם רצפט (– איזו מילה חמודה שנעלמה) שטובות (רק) לי להבין יותר את המציאות. ומי שרוצה שירכיב אותן, ואם אקבל חווי, כמו שמקבל מדי פעם ‘לא ברור’, סיבה מצוינת לבחון את הנכתב שוב.
הניסוח לא מתיימר ‘להסביר’ מושג,
אך כן ‘לאחוז’ את מהותו במינימום מילים
כפי שאני תופש אותו. אני חותר ל’אחיזה’ נתנת להבנה על ידי תודעה בלתי תלויה.
אני כן מתיימר להציע למושגים שגורים שהמשתמשים בהם מודעים להיותם, שנעשה בהם שימוש רווח, לנסות להגיע לתמצית מהותם הסינתטית. ליצור מצע לסטנדרט.
באמצעות ד”ר אשר לוי נחשפתי לאמירה “הפילוסופיה המערבית אינה אלא כתבי אפלטון והערות שוליים לכתבי אפלטון (שכן הוא גם תיעד את דברי סוקרטס)” (Alfred North Whitehead: “The safest general characterization of the European philosophical tradition is that it consists of a series of footnotes to Plato“). בשטחיותי, במקום לקרוא את מה שכתבו פילוסופים מוכרים אני מנסח בעצמי, לעצמי.
הקודקס ‘חסר’ במובן שלא ניתן להשלימו. זו משימה אינסופית בהגדרתה וממילא לא אסיים אותו. האתגר שלקחתי על עצמי ל’אחוז תודעתית’ כל מילה בערכים של הלקסיקון מערערת את יומרתי ש’ליהירותי אולי אין תקרה אבל אני מקווה שיש לה רצפה’. רצפה עם חורים
.
שפה? דיאלקט? מקווה שלא
אני אכן משתמש בביטויים אישיים־מקומיים, אך אין לי כוונה להחצין שפה פרטית.
כוונתי לשוות פרשנות רציונלית לביטויים בשימוש רווח.
ההצעה היא קודם כל היא לצריכה עצמית, במובן שמושג משוייף משקף זמנית את יכולתי לאחוז בו בעת ניסוחו. התקווה שבחינה נוספת, ישירה שלי, או בתגובה לגירוי חיצוני, תניב ניסוח אחר, ‘משובח’ יותר, בזה הסדר:
♠ אוחז יותר מהות,
♣ נהיר יותר לקורא זר,
♥ קצר יותר.
את תועפות האלה, אני מנסה לתחוב (בעדינות של כף של נעליים) לטוויט.
השימוש בטוויטר, X, נועד ל:
♠ לאלץ עצמי לדחוס את התוכן ל- 280 תווים, כלומר שיהיה מינימליסטי.
♣ לשמור, לתעד, את התוכן מחוץ לרשותי.
ומי שיאמר שבעצם כך אני רוצה גם לפרסם אותו – פְּסֶדר… לא יכול ולא מתכוון להכחיש או להתמודד עם אמירה זו.
המוכוונות לטקסט מזערי אוחז מהות – עור ועצמות, אם להשתמש בדימוי, עלול וגורם לניסוח להיות בלתי מובן ולעורר תחושת של גריסת ביצים על קליפתן ותבניתן. אני מודע לכך. התיימרות חופנות בתוכה את משמעויות הכשל לממש את כוונתה.
לסדר ההופעה של המושגים אין חשיבות. כאן הסדר יהיה אלפא ביתי.
אני מייחס לתוכן כאן חשיבות רבה ביותר, עבורי. סוג של תיעוד מערכת ההפעלה. אולי אני מייחס לכך חשיבות רבה מדיי, גם לערכיי שלי, בבחינת ‘כמה עלה לי’, על מה אני מוותר כדי לעסוק ‘בשטויות שלך, שאף אחד לא קורא’. ייתכן.
עם זאת, לאותם המעטים שנחשפים למעט מהטקסט אני לא מצפה שיסכימו עם הניסוחים, וכן עם כמה בודדים.
המניע שלי #3
למחייתי
אני כותב למחייתי, לא לפרנסתי. כג’ים לתודעתי.
יש הארות שטוענות אותי אנרגיה.
מצייץ בידיעה שמְתֵי מעטים בעניין.
המאמץ בחציבת ההבנה ובכריית הניסוח.
ההשקעה בפרסום פעוטה.
תכלית העבודה
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
תכלית העבודה
♠ צריכה עצמית.
♣ פלט: תרומה צנועה להיבטי חתירה לרציונליות.
♥ קלט: הערות נוגדות – טריגר לי לבחינה חוזרת.
הלקסיקון
אגואיזם #56
טובתי על חשבון סביבתי
תיוג ביקורתי
על התנהלות פרט,
הרואה את קידומו
מעל טובת סביבתו.
תכלית הסביבה, מבחינתו, לספק משאבים לקידומו
באופן מובהק חורג מתפישת הנורמטיביות של המתייג.
פילוסופית,
משאבי אורגניזם מתועלים לקידום מצרפי של תפישת טובתו –
השרדותו, צרכיו, נוחותו, רצונותיו, ערכיו.
אהבה ##
אהבת חינם #416
מה זה השטויות האלה?
מהי כוונת ומשמעות המלל המניפולטיבי?
הסנפה עצמית: שיווק אמוניות לאומנות לקהילת הצרכנים, בשאיפה לכנוס יריבים פוליטיים לערכיהם, ולממש את עמדותיהם.
או #321
חלופה (אלטרנטיבה)
מילה שמפרידה בין אפשרויות לדבר מסוים.
אובדן #219
הפסקת נגישות לטובין
טובין ממשי או רעיוני שהיה נגיש,
לאחר כשל יישום כוונה מקדמית, השתנה לבלתי נגיש
ויש תקווה שיימצא בעתיד.
‘אבידות’ חיי אנוש – מינוח מנחם, דתי, מניפולטיבי, ללא התכנות; רציונליות שוללת החייאת מתים (בעתיד).
אובדן | הפסד #222
גריעה זמנית | גריעה תמידית
אובדן
הכרה שמהות בעלת ערך – ממשית או רעיונית – נגרעה מרשות בעליה, ויש אפשרות שתִמָצא בעתיד.
הפסד
♠ חסר כלכלי ביחס לערך תשואה צפוי מנכס מניב,
♣ סיום התמודדות בין מתחרים בעלי מטרה משותפת להשגה, באופן נוגד את הכוונה והרצון המקדמיים.
אובייקט #301
נושא התייחסות
מהות שניתנת להתייחסות של סובייקט,
לרוב גשמית אך גם רעיונית,
בעת ההתייחסות אליה.
פרדוקס: האם אני, כסובייקט, יכול התייחס לעצמי כאובייקט?
אובייקט סובייקטיבי #383
פרט אחר
פרט שאינו אני, מהווה לעצמו סובייקט.
עלי להכיר בכך שהאובייקט הזה הוא סובייקט עם תודעה, תפישות, ערכים, רגשות.
כמוני.
מכאן רציונל השיוויון הבין אישי.
אובייקטיבי #302
התייחסות מכניסטית
התייחסות לאובייקט אחר ללא מעורבות תחושת ערך של הסובייקט המעריך.
האם אפשרי? סוגיה פילוסופית:
♠ באמצעות מכשירים.
♣ התייחסות אנושית יכולה להיות חתירה מודעת לנטרול תחושות ערך, לא אובייקטיבית.
אוטומט #162
תגובה לא מותנית לתנאי מקדים
פעולה שנעשית כתגובה למימוש תנאי מקדים, ללא השהיה, בחירה או כוונה.
פעולה אוטומטית מקושרת ליישום מכניזם עצמאי, נטול תודעה.
אומץ #191
תיוג חיובי למצב שמצריך החלטה לכנוס משאבים יקרים, תוך לקיחת סיכון והתגברות על פחד ממשמעות ההשלכות אם ההחלטה תתברר ככשל או כשגיאה, לא תגשים את תכליתה ותוצאותיה יתפשו כחמורות יותר בהשוואה לפעולה חלופית.
אחיזה תודעתית #122
תפישה. התייחסות למושג;
מוצק מהסבר, רך מהגדרה
תמלול תפישה, מכוונת ל
תודעה זרה, שאינה קשורה לנושא,
שתבין, תתפוש – שלא לומר תאחוז 🙄 – באמצעות התיאור הנלווה את מהות הנושא
כפי שנתפש על ידי המנסח האוחז תודעתית.
התודעה האחרת אולי לא תראה בהצעה ל’אחיזה’ הגדרה, אך גם לא ניתנת להפרכה.
אידאה פיקס #209
תפישה חסינת ערעור
דעה כרעיון אחוז בתודעת בעליה באופן שאינו מאפשר בחינה, בקרה, או ערעור.
בעלי ‘דעה מקובעת’ דבקים באמונה מקדמית, אי־רציונלית.
חשיפה לאידאה פיקס מעידה על תכונות נוספות כמכניקה מחשבתית אמונית מאפיינת.
אידאולוגיה #186
צבר רעיונות מנחה
צבר רעיונות אחוד ומנוסח, נסמך על סנטימנטים, אמונות וערכים, שמציע יישום אורח חיים מובחן במרחב פרט–חברה–ריבון – קהילה.
איום #81
חשיפה להכרעה: אם – אז פוטנציאל שלילי
חיווי תפישתי, רעיוני פיזיולוגי או ממשי,
לגירוי תחושתי, לעתים טרום תמלול,
מזהה התרחשות עתידית,
נתפשת שלילית,
להיבטי הישרדות או לרווחת הפרט,
מעוררת החלטה האם לטפל בהסרתו או להתעלם ממנו.
עוצמת האיום תלויה בתפישה של ערך הנזק האפשרי
והתכנותו.
פרטים מאופיינים ונבדלים גם בטביעה תודעתית
לאופן ומידת תגובתיותם למגוון איומים שונים.
איכות #134
הערכת הבוחן,
באיזו מידה
מושא הבחינה
תואם את הציפיה ממנו,
בעת הבחינה.
תאימות גבוהה תניב תיוג ‘איכות’.
אימה #84
‘פחד’ בעצימות
תיוג מצב רגשי,
בתצורת פחד קיצוני,
ניכר פיזיולוגית – שיתוק או החצנת תגובות,
כתגובה לאיום מיידי הישרדותי, פיזי,
או הכרה בהתכנות השפעה שלילית קיצונית על היבטי תפישת נוחות.
אין #259
לא
שלילת קיום.
אינטואיציה #67
היסקי תחושתי
מודעות לחיווי טרם התממשותו במציאות.
התייחסות בהווה לאירוע עבר או עתידי עם מידע חסר – לא עובדתי – באמצעות ניסיון נצבר והיסקים ללא תמלול התהליך.
אינטרס #193
עניין במושא נתפש
העניין שיש לבעל תודעה, פרטי או בהתאגדות, בתצורה מסוימת של מושא חיצוני נתפש.
העניין בתצורה מסוימת מהווה מוכנות להקצאת משאבים אנרגטיים, ממשיים ורעיוניים, להשגה או להגשמה.
האינטרס, העניין בתצורה רצויה, היא תפישתית־רעיונית להיבטים יישומיים ממשיים מורכבים יותר מאשר יחסי פעולה־תוצאה ישירים.
אינסטינקט #128
תגובה ראשונית לגירוי
תגובה עצמונית (– ריאקציה אוטונומית)
של תודעה
מתגונן מפני זיהוי איום.
תגובה לא נשלטת, טרום עיבוד רציונלי,
לגירוי נקלט,
באמצעות לפחות חוש אחד.
הגירוי מזוהה, מוטמע ומתויג מקדמית כ’שלילי’ להיבטי קיום.
ככל שתודעה מפותחת יותר, כן רבים
🟥 האיומים,
🟧 דרכי הטיפול בהם,
🟨 האבחנה בעוצמתם,
🟩 על מגוון היבטי חיים.
אינסטינקט | דחף #158
השרדות | התנהגות
אינסטינקט
ל’אינסטינקט‘ מיוחסים פעולות נוירולוגיות, פיזיולוגיות, לשרידה.
דחף
‘דחף‘ מיוחס בעיקר, לתגובה מנטלית, מממשת סנטימנט התנהגותי.
אינסטינקטים, דינמיקת שינוי #153
אינסטינקטים, ככלים השרדותיים, מתפתחים עם התבגרות אורגניזם, בהתאמה ליכולות פיזיולוגיות וקוגניטיביות.
האפקטיביות, איכות התגובתיות – מהירותם, אבחון ומידת ההתאמה שלהם לחיוויי מציאות דועכת עם בלות, עד לרמת אי־רלוונטיות או אף מסבה נזק לייצר הקיום המפעם.
אינסטינקט | סנטימנט #130
דחף | בקרה
יסודות התנהגות של בעלי תודעה מוכוונים על ידי שני ערוצים עיקריים:
תגובתיים עצמונית |
השרדותיים | מיידיים | פיזיולוגיים | שלילה |
| אבחנה | ||||
רצוניים |
מבוקרים | מתמשכים | מנטליים מוכתבי טעמים | גורמי הנאה |
בין אינסטינקט לסנטימנט מקננת התניה תודעתית אישית.
| אינסטינקט | מושא השוואה | סנטימנט |
| באיום, מניעת שלילה, סכנה | טיפול | ברווחה, קידום חיובי, סיפוק הנאה. |
| פיזיולוגי–ממשי; יתכנו היבטים משניים מנטליים | ממשות | מנטלי–רעיוני; יתכנו היבטים משניים פיזיולוגים וטעמים. |
| מיידית | תגובתיות | מימוש מתמשך על ציר זמן. |
| פרטים חולקים אינסטינקטים משותפים | שונות פרסונלית | סט סנטימנטים של אינדיבידואל שונה מצבר התניות של אחר: במכלול הסנטימנטים, בטריגרים המפעילים אותם, במדרג העדיפות ביניהם, בבקרה עליהם, בהקצאה האנרגטית למימושם, בעוצמת ואפיקי ההנאה ממימושם ובתסכול מניעתם. מארג סנטימנטים הוא טביעת אצבע תודעתית אנושית. מובחנת יותר מטביעת אצבע, ומסובכת הרבה יותר לאבחון. |
כשמידע נקלט על ידי חושים ומקודד פיזיולוגית כמאיים, מופעלת המערכת הסימפתטית (כנראה, אני יודע?  ) לתגובה מיידית, כונסת תשומות פיזיולוגיות לטובת שרידה |
טריגר | מידע נקלט על ידי חושים, מעובד רציונלית, מופעל הליך match-up לסנטימנטים רלוונטיים ממכלול שמתאים לסיטואציה. אז נעשה הליך תעדוף בין סנטימנטים סותרים לטובת נקיטת התייחסות ופעולה או מניעה. |
| מנגנון ביולוגי אורגני | התפתחות | התפתחות הכרתית מושפעת מאינטלקט והשפעות סביבתיות של חינוך, תרבות, התבגרות, השפעת דמויות דומיננטיות מעצבות – גורמות לאימוץ ערכים והטמעת התנהגויות. |
| עצמוני רפלקסיבי, קשה עד בלתי אפשרי לנטרול, להעצמה או למיתון, ואם כן – בשוליים. [אינסטינקט אינו נתון לכוונון והשפעה משמעותיים; באימון ניתן, אולי, להשהות תגובה במטרה להעביר בקרה רציונלית, כבסנטימנט.] | כיוונון | סנטימנט לא ניתן להסרה. ניתן לקבל החלטה להימנע מיישומו. [ייתכן שסנטימנט שהחליד – שלא נעשה בו שימוש יינגף לעומת סנטימנטים סותרים חזקים יותר.] |
| אין. מנגנון השרדות פיזיולוגי קודם לעיבוד הכרתי | בקרה רציונלית pre פעולה |
לפני הליך בקרה, ישנו צומת החלטה רציונלי, האם להפעיל מימוש סנטימנט – כן/לא. אם הופעל – תיעדוף ביחס לסנטימנטים אחרים וסותרים, ואז כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש הסנטימנט. |
| אורגניזם עוסק בהישרדות ישירה, אין הקצאת משאבים להערכת פעולה שננקטה | בקרה רציונלית במהלך פעולה |
במהלך האירוע בקרה מתמדת על ניהול משאבים למימוש הסנטימנט, וכן לאור חיוויים רגשיים של האם ‘נעים’ ונכון, או לא נכון, הערכה על מימוש הסנטימנט. |
| לאחר הפעלת אינסטינקט ישנה – בקרה האם התגובה הייתה מתואמת לאיום. [יתכן, אולי, שהמערכת מעדכנת את עצמה לאור צבירת ניסיון; מטמיעה את האינסטינקט או עורכת את התגובתיות לגירוי.] | בקרה רציונלית post פעולה |
לפני הפעלת יישום סנטימנט; האם להפעיל? אם כן, כינוס משאבים והקצאה אנרגטית למימוש. |
| הישרדות, מזעור נזקים פוטנציאליים | תוצר בהצלחה | תחושת הנאה. |
| ביטויים פיזיולוגיים ניתנים להבחנה על ידי בעלי תודעה לא קשורים, וכן על ידי אינסטרומנטים מודדים, מכניים, נטולי תודעה | התכנות המודל המוצע | קונסטרוקט; הצעה, הסבר תאורטי רעיוני, ללא בחינה אממפירית ויכולת אישוש, בבחינת ‘הסבר לא בלתי נכון’. |
| נזק פיזיולוגי | תוצר בכשל | תסכול מנטלי. |
| מעגל משני של אינסטינקט | התניה | מימוש רצון טרם בקרה רציונלית. |
| יישום עוקף הליך רציונליות, לרוב יש הערכה רציונלית של אירוע, בדיעבד | רציונליות | הטמעת הטיות וטעמים הינם תהליכים הכרתיים מורכבים. מימוש סנטימנט מחייב היערכות רציונלית למימושו. |
| יחוס רווח של רציונליות לאימוץ, טיפוח ויישום סנטימנט. טעות נפוצה! מערך סנטימנטים וטעמים, התיעדוף ביניהם מתפתח עם ולצד הרציונל. הרציונל מבקר את הפעלת הסנטימנט, את תיעדוף הסנטימנטים הסותרים, הקצאת משאבים ואנרגיה למימושו. סוגיות במרחב פרט–חברה–ריבון, להלן ‘פוליטיקה‘, הינן סנטימנט. יישומן מצריך משאבים רציונליים. |
||
| מתגובות לאיום השרדותי התפתחו תגובות אוטונומיות שאינן השרדותיות, שמדלגות על עיבוד רציונלי. | אבולוציה עד עתה |
פיתוח ריבוי סנטימנטים כחורצי עמדה, בדילוג או בהפחתה של בקרה רציונלית – עצם היות הסנטימנט, הוא העמדה, זיהוי אותנטיות הסנטימנט, הסינתטיות שלא טומאה בבקרה רציונלית היא, לעיתים, צידוק כשלעצמו לתחזוק עמדה ולתקפותה. |
| שינויים הוויים פתחו אינסטינקטים, חידדו וניוונו אינסטינקטים, עדכנו והתאימו מנגנונים אבולוציוניים שפותחו בעידני עבר להווה עכשווי, ויובילו להווה עתידי. | אבולוציה מעתה |
הליך כפול בשני מישורים: ♠ תודעה פרטית מתפתחת אינדיבידואלית, על מצע מקביל של: ♣ ריבוי תודעות משפיעות אחת על אחרת שיוצרת מכלול רכיבים רציונליים יותר. שני רבדים אלה מקדמים התפתחות מודעות חותרת בקרה רציונלית על סנטימנט, תיעדוף והקצאה אנרגטית למימושו. |
למה?
אני כורך את מושגי ה’אינסטינקט’ וה’סנטימנט’ יחד, כתוצרי התנהגות אנושית מול גירוי חיצוני.
אין התנהגות כשלעצמה, נטולת גירוי מקדים.
להבנתי, אינסטינקט וסנטימנט, כשביניהן ההתניה מכילים את מכלול ההתנהגות האנושית.
מה עושים עם זה?
לא כלום מיידית. מבינים שכך, בוחנים אולי אחרת. מבחינים ביניהם, מודעים לתהליך ואז (אולי) מגדילים את הסיכוי להגשים רצונות, ולהפחית פעולות בלתי נשלטות שמבזבזות משאבים מתכלים על מה שלא הושג.
איפוק #160
ריסון דחף לסיפוק סנטימנט
מלווה בתחושת אי־נעימות.
ריסון דחף הוא תוצר של
♠ אינסטינקט – הכרעה לא מתומללת, שיישום הדחף יפגע בסיפוק סנטימנט גבוה יותר היררכית,
♣ רציונל – מניעה של סיפוק סנטימנט בעקבות הערכה של השלכות לא רצויות,
מלווה בתחושה מנחמת של ‘שליטה עצמית’.
אכפת ##
אלוהים ##
אלטרואיזם #57
זולת מעל פרט
תיוג, לרוב חיובי, של התנהלות פרט שמציב את טובת הזולת מעל שלו.
פרדוקס:
בקידום טובת אחר תוך ויתור על תועלתו,
פרט, בעצם, מקדם את ערכיו, את כוונת ענייניו,
ברובד מעל המשאבים ש’הקריב‘.
אלמנט #213
מרכיב מהותי
אובייקט אחד מהותי במכלול אחוד של נוספים, שהיותו משפיע על מהות אחרת והיעדרו משנה את תפישת קיומו.
“אל ת…” #359
משטור
הוראה מכוונת להחיל מניעה או הגבלה על מימוש חירות או רצון של אחר, מכוח סמכות או החצנת אי־נוחות אישית שתובעת התחשבות או חמלה לאוסר.
אם ##
תנאי
אמונה #30
הנחות כידיעה
מערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, פטור מניסיונות הפרכה.
פרטים נבדלים
🔻בין נטייה מובחנת לאימוץ אמונות
🔺לבין התניה להפרכתן,
🔹בין יחוס ודאות לקיום תופעה
🔸לבין הערכת התכנותה.
מאמין עוין ערעור אמונותיו,
שואף שסביבתו תאמץ אותן
כאישרור ‘אמיתותן‘.
אמונה דתית #32
סדר רעיוני מוחל
רעיון, קונסטרוקט, נשאף:
ביטחון בקיום סדר,
מאורגן באמצעות כוח־עליון.
אמונות דתיות נבדלות ב-
🤛 תצורות הסדר המארגן,
🤛 תפישת נגישות הפרט לכוח־עליון,
🤛 פרוטוקול הציוויים והערכים שמסדירים את היחסים בין
פרט לחברה/קהילה לריבון.
🤛 נרטיב כמצע מתווך תוכן.
תכלית אמונה דתית #33
הסדרת חיי קהילה
הסדרת יחסי היררכיה בין פרט – קהילה / חברה – ריבון,
לטובת קהילה, בשליטת הנהגה סמכותנית, באמצעות פרטים מצייתים מחשש הלא נודע.
כוח־על מסייע רגשית למאמין
😱 להתמודד עם הלא נשלט והבלתי מובן המאיימים
😇 ולייחל ללא נשלט והבלתי אפשרי הרצויים.
אמונה | ידע #195
מיסטיקה, מצוקה | רציונל, קידום
תודעה מפותחת שואפת לספוח ידע אמפירי ולעבד אותו כדי למטב התנהלות במציאות מורכבת לשם הישרדות ולטובת התפתחות.
בהעדר או חוסר ידע, במצוקה, נעשה שימוש באמונות במערך הנחות לא ניתן להוכחה, מוסכם א-פריורית, מתוחזק, פטור מניסיונות הפרכה.
תיקוף: אמונה | ידע #196
שרירות | ערעור
🟥 אמונה מייתרת את תיקוף מרכיביה.
🟥 תכלית תודעה זרה – לחזק את ההבנה המקדמית.
🟥 דת וחיי קהילה אנושיים נסמכים על מערכות אמוניות.
🟦 ידע נסמך על תיקופו.
🟦 תודעה זרה מפריכה או מאששת תקפות.
🟦 שרידה, התפתחות אנושית ומדע שוללים ומפריכים אמוניות.
אמונה, תכלית #35
סדר שרירותי בכאוס
חיים נטולי ודאות מצריכים אימוץ הנחות ללא הוכחה מקדמית.
ממשקי חברה מיימנים התמרת הנחות עם התכנות לאֱמונות.
בחתירה לסדר ושליטה,
המתקשים בהתנהלות בחוסר־ודאות
ממצקים רצונות לאמונות.
עצימות, נטייה לאימוץ ולערעור אמונות לסוגיהן
מהווים מאפייני אישיות.
אמוניות, פרדוקס #36
הוכחת הנחה מקדמית בלתי ניתנת להוכחה, כאמת.
לאחר שמבנה, קונסטרוקט, אמוני הונח,
התייחסות למציאות כזירת הוכחה,
שמה שהונח מקדמית,
ולא היה ניתן להוכחה
מהווה אמת מוכחת.
‘מאמין ש…’ #370
כמיהה להתערבות מיסטית
“אמונה” מבטאת כמיהת של פרט להתערבות מיסטית במציאות למימוש רצונו.
בהיות אמונה הנחת קיום ללא נטל הוכחה,
שימוש ב’אמונה‘ במקום ‘אפשר‘, ‘הערכה, השערה‘, ‘התכנות‘, ‘תקווה’,
בהתייחסות פרט למאורע במציאות שכולל מרכיבים במורכבות שלא מאפשרת ודאות או חיזוי,
שימוש ב’אמונה‘ מבטא ייחול להתערבות מיסטית, לא רציונלית.
אמת #25
ניתן לאישוש
תוכן נתון להוכחה או הפרכה רציונלית, נסמך על ידע,
שפרט יכול לתפוש באופן שתודעה זרה עשויה להגיע אליו עצמונית.
ב”אמת” #299
אמירה לא ניתנת לתיקוף
הוספת “באמת” לאמירה, טענה, עמדה או נראטיב, מעידה על מודעות או תחושה, שהאמירה לא ניתנת לאימות ולכן נסמכת על ביטוי חיצוני לנסוך תקפות חסרה.
ביטוי לחיזוק טענה שאינה מגובה בעובדות שבדרך כלל מבטאת עמדה או נראטיב.
פרדוקסלית, השימוש ב’באמת’ מחליש אמינות מאמירה, שכן השימוש בו, באמת , מבטא חוסר יכולת תיקוף.
אני #300
סובייקט
מכלול אורגני מכיל תודעה, שמסוגל לתקשר עצמונית את המילה ‘אני’.
אנרגיה #244
תוצר מפגשי כוחות
תוצרים ממשיים – חום או תנועה – ניתנים למדידה שמשתחררים בכוחות מתממשקים.
צריכת אנרגיה יזומה מתועלת לתוצרים בכוונה מקדמית.
התנהלות רציונלית:
מוכוונות לחיסכון אנרגטי; צריכת אופטימלית להשגת תוצר רצוי, למניעת בזבוז משאבים
♠ אם התוצר לא יושג,
♣ או שניתן להשיגו בפחות אנרגיה.
אסתטיקה #47
יחוס לרעיון או לחיווי ראייה, שמע,
שאינו צורך קיומי או יישום מקדם,
ערך חיובי
בשל התאמתו לערכים חיוביים
שהוטמעו מקדמית.
בשל ריחוקו משרידה ומפרקטיקה מקדמת,
עיסוק באסתטיקה מחווה על שפע ורווחה מנטלית,
ועל יכולת הקצאת תשומות אינטלקט.
זהו רובד התפתחותי מעל רגש פיזיולוגי.
אצילות #263
ערכיות נשאפת, מנותקת מהשפעה
בעל ערך מקדמי (א-פריורי) נתפש גבוה.
הכרה במעמד רשמי או בהתנהגות עצמונית מובחנת חיובית ולכן נשאפת – כ-הגינות, נדיבות, אדיבות,
תוך ניתוק ממאמצי השרדות, מיישומים תועלתניים מיטיבים זמנית מקומית ומהשפעה זולה ומפחיתה.
“[לא] בא לי” #279
התייחסות לרצון ללא הסבר
ביטוי ילדותי, חמוד, מגניב, מבטא שלילה או רצון למימוש יצרי, נמנע מהסבר רציונלי לדחייה או להעדפה.
בדיה תודעתית #66
חוויה שלא הייתה כמציאות
ידיעה של פרט שחווה מאורע שלא נכח בו, או שנכח במאורע וחווה מה שלא קרה;
תחושת הווה של מעורבות במאורע בעבר,
כשתודעה זרה נוכחת באירוע, שוללת קיום או התכנות.
שקר: קיימת מודעות לבדיה [– לא ניתן להוכחה אמפירית].
תכלית בדיה תודעתית #305
קידום ערך אישיותי
נעשה במטרה אינסטינקטיבית, לא מודעת, לצרכי תחזוק וקידום תמהיל ערכים רעיוניים עכשוויים (בעת תחזוק הבדיה), ומתוך כך ממשיים של פרט.
יש לצפות שבדיה מודגמת אינה חד־פעמית, אלא מהווה חלק ממערכת הפעלה אישיותית.
ביטחון #388
הומאוסטאזיס. קיום מיטבי
תחושת רווחה נשאפת של קיום מיטבי – הומאוסטאזיס,
בה תודעת פרט חופשיה, אין לה צורך להקצות משאבי הישרדות להגנה מפני איום על קיום של ערך גבוה עבורה.
בקרה רציונלית #181
בחינת סבירות
הליך עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות, באמצעות חיפוש נתונים מקדמיים, טעויות מוטמעות, ערעור הנחות מקדמיות, ניטרול הטיות בעלי־עניין ותחושות של מחזיקי תפישה.
שימוש בתיקוף המידע ובחינת היסקים מאורגנים בדירוג קשרי סיבה–תוצאה,
בכוונת תחילה שבעלי תודעה זרה יוכלו לבחון ולהבין את מכלול מרכיבי הסוגיה, יחפשו בהם כשלים מערערים, ולא ימצאו.
בקרה רציונלית – אישוש | הפרכה #182
תפישה: תמיכה | שלילה
עימות מרכיבי תפישה עם סבירות ומציאות באמצעות ניסיונות הפרכה של נתונים מקדמיים, ערעור הנחות בסיס, ניטרול הטיות עניין ורגש.
אישוש
איתור מרכיבים תומכים.
הפרכה
תפישה תקפה זמנית, עד הפרכה.
איתור כשל – תפישה מופרכת עד ניסוח מחודש.
ברירת מחדל #163
האפשרות שתמומש בצומת אפשרויות, אם לא נעשתה בחירה.
ChatGPT אישר:
גורל #142
סדר התרחשויות שנקבע טרם קרותן
יעד מיסטי, מיוחס על ידי בעלי תודעה אמונית לרצון של כוח עליון מארגן, באמצעות סדר ארועי מציאות מקדימים ובלתי נמנעים.
תפישת ‘גורל‘ שמוחל על־ידי כוח עליון מהווה תשתית אמוניות דתית ולאומנות מדינית.
במניפולציות תודעתיות, דתות מטיפות למאמינים במצוקה פרוטוקול הנחיות, שמבטיח להיטיב איתם מול אימת גורל עלום. מערך טקסים, קמעות, זבחים קורבנות, לחשים, נדרים, תפילות, צומות, תעניות ואיסורים אמור לרצות כוחות עליונים עלומים, המזמנים עליהם, לאמונתם, אירועים ‘גורל‘יים.
רציונליות שוללת כוחות עליונים, סדר ידוע מוכתב, אינה מכירה בהתכנות מושג ‘גורל‘, בּזָה למיישמי פרקטיקות מיסטיות.
גורל | קארמה #147
עתיד אדם נקבע על ידי מעשיו או מראש |
מציאות תגובתית מיסטית למעשים
גורל אלוהי
אחרית האדם נקבעת על פי מעשיו או שנקבעה מראש (פרה-דסטינציה בלתי נמנעת), עצמים וחיות מהווים אינסטרומנטים סבילים, הסדר האלוהי מואנש ונתון (על פי גרסאות זרמי דתות מסוימות) למשא ומתן ולריצוי זעם האל גם לאחר המעשים.
קארמה
מעשי אדם משליכים בקשר מטפיזי על המציאות, כשמרכיבי הסדר במציאות מתחשבנים ומגיבים אקטיבית לערכיות מעשיו.
גחמה #159
קפריזה, התנהגות פתאומית
תיוג ביקורתי
על התניה התנהגותית פתאומית, מספקת סנטימנט, לא אינסטינקט,
שבבחינתם תוצריה נתפשים שלילית.
דחף כמניע פעולה, נחשב
♠ לנָחוּת מהליך נשאף – סָדור, רציונלי, שנתפש כאיכותי וראוי, שהיה מניב תועלת או ערך חיובי לו כן היה ננקט,
♣ לביטוי אישיותי אותנטי.
גירוי #123
חישה; עיבוד חיווי מתווך
עיבוד (אם אורגני – תודעתי) של חיווי פיזיולוגי או מכני מתווך על־ידי קולטני טעם, מגע, ראייה, ריח, שמע.
לאחר עיבוד הגירוי תתכן תגובה של פעולה אקטיבית או פסיבית.
גמילה #136
המנעות מהנאה שהותמרה לצורך
תהליך מצמצם עד מפסיק צריכה של פעולות או חומרים
שבתחילת צריכתם הסבו הנאה,
בהמשך הועלו לרמת התמכרות – מחסור בהם משפיע על איזון פיזי או רגשי.
תהליך הגמילה סופח משאבי השרדות שחורגים מסיפוק הנאה.
מטרת הגמילה – לחזור לצריכה מבוקרת ונשלטת עד כלל לא.
גן עדן | גיהנום #126
קצה הטוב | קצה הרוע – אין
חתירה לפתרונות רעיוניים מוחלטים
– יוצרי טוב, מונעי רע, אבסולוטיים –
מעידה על פוטנציאל סיכון של האידאליסט החותר;
תוצר של
♠ מכניקה תפישתית מצמצמת מורכבויות,
♣ החצנת מוטיבציה מצוקתית,
♥ פוטנציאל אלימות,
♦ מניפולציה מסתלבטת על חולשת הקהל.
-
-
געגוע #331
תחליף רגשי חסר
חיווי תודעתי מתומלל לחסרון רגשי שפרט אחר מספק.
תחליפים למושא הגעגוע – סנטימנט לא מסופק – (לא) מספקים.
עוצמת געגוע תלויה ב
- קרבת מושא הגעגוע לחשיבות סנטימנט במבנה האישיותי,
- מידת סיפוק התחליפים; מידה נמוכה, געגוע רב.
-
דאטה #199
תוכן גולמי לעיבוד
תצורה מקדמית, פרוטו־מידע, של תכנים בסיסיים, שאמצעים נטולי תודעה יכולים למדוד, לעבד ולשמור, טרם הפיכתם למידע נגיש להבנה של תודעה אנושית.
דאטה | מידע #200
תוכן גולמי | עיבודו
דאטה – תצורת תוכן גולמי טרום הסבה למידע נגיש לעיבוד תודעתי.
דז’ה וו #68
חוויה שנחוותה
חיווי תודעתי, תחושה,
שביטוי מציאות בהווה
נחווה בעבר.
תעתוע תודעתי,
קשור לתחושה, ללקות קוגניטיבית מקומית, זמנית,
לא למציאות.
תופעה נורמלית רווחת,
בעצימות גבוהה אצל בעלי ‘תודעה רחבה‘,
שמייחסים לתוצרי תודעתם תקפות מציאותית.
דחיית סיפוקים #278
מניעת סיפוק רצונות פיזיולוגיים
מימוש רצונות מספק יצרים, הנאה.
פרטים נבדלים ביכולת לנהל מימוש תשוקות, בעיקר בהיבטים פיזיולוגיים, לדחותם בזמן או בכלל, אם בשל ראיית טובתם או בשל תגובתיות לסמכות.
היבטי מימוש רצון שנתפשים כבעיה בדחיית סיפוקים מתוייגים כלקויות ב
🌖 ‘שיקול דעת’
🌗 ‘התמכרות‘
🌘 ‘נורמליות’
🌑 ‘פשע’.
דחף, אימפולס #271
פעולה פתאומית שלא רוסנה
התניה לפעולה שמטפלת בגירוי בהקשר מיידי ולטווח קצר, טרום בקרה רציונלית.
תיוג ‘פעולה אימפולסיבית’ – תפישה בבחינה לאחור (– רטרוספקטיבה), כהתנהגות פתאומית שלא רוסנה בבקרה רציונלית.
נראה, שלו ננקטה בקרה, הריסון היה מיטיב עם בעליה, גם לדעתם.
דילמת טיפול בחרדה #92
הגברה או הפחתה
בחשיפה למופעי אימה עם התכנות נמוכה,
האם
😇 הגברה:
שיתוף פעולה עם חרדה כמהה לאשרור האיום;
סיוע להרגעה, ספיחת אמפתיה מיידית, זולה,
אך גם מיצוק לגיטימיות חשש מה לא סביר שיקרה,
או,
📊 הפחתה:
הפרכה רציונלית של לגיטימציית החשש מהתכנות נמוכה שיארע בעתיד.
דימוי #77
יניקה מאחר
אמצעי מילולי
לתיאור אובייקט ממשי, תפישתי, ויזואלי או דמיוני־רעיוני,
בהשוואתו לאחר, מוכר.
🖌️🆓 אמנות:
השלכה ומתיחת דימויים בדויים באופן חופשי,
בטקסט, צליל או גרפיקה.
🖋️🔎 רציונליות:
הֶקשר ישיר סדור, שטרם הופרך,
לתקשור מציאות לתודעה מבקרת.
דיסוננס קוגניטיבי #101
ערכי התנהלות סותרים
התמודדות תודעת פרט עם ערכים סותרים ביחס לסוגיה מסוימת.
הקוהרנטיות ההתנהלותית נפגעת
עד ליישוב הקונפליקט (או התעלמות)
באמצעות דירוג ערכי התפישות הסותרות והכרעה על סדר העדיפויות ביניהן.
מיומנות איתור דיסוננס(ים) מודגמת לרוב על חיוויי תפקוד תודעה אחרת, פחות על שלי 😀.
דמוקרטיה #420
שיטת ניהול פוליטי
שיטת מוסכמת על קבוצת פרטים, שהחלטה תתקבל בהצבעת מספר המשתתפים הרב ביותר שתומך באפשרות מוצעת בין חלופות.
עקרונות
שיוויון
לכל משתתף קול אחד.
אפשרויות
תמיכה, התנגדות, הימנעות.
הכרעה דמוקרטית, בעיה מבנית #422
האם יותר קולות לחלופה נוגד רוב מוחלט לאחרות?
בעיה מוכלת בהכרעה דמוקרטית:
האם בחירה שזכתה למירב קולות
ובפחות מחציים,
נוגדת את רצון הרוב שתומך בחלופות?
הכרעה דמוקרטית, מוסר #423
רוב יכול לפגוע במיעוט?
האם בהכרעת רוב ניתן מוסרית לפגוע במיעוט פרטים?
האם פגיעה שאינה פיזית, כפגיעה בכבוד הרוב, היא בבחינת פגיעה שיש להגביל חירות פרט כדי למנוע אותה?
דמוקרטיה, מורכבות #424
יישום פוליטי של שיטה דמוקרטית טעון פרשנויות בשל
המורכבות האין סופית של השיטה;
היבטי זכויות, חירויות ואינטרסים של הפרטים, ריבוי אפשרויות היישום ומשמעויות הייצוג, ההכרעה והשליטה השונות של ועל המשתתפים.
הכרעה דמוקרטית; ישירה | סייגים #425
הכרעת רוב | החלת מגבלות
יישומים דמוקרטיים מתקדמים מרסנים אפשרויות כפיית רוב באמצעות חוקה וסייגים, ייצוג ובקרה על הממשל, במטרה לצמצם אפשרויות של עריצות רוב בבחירות, להרחיב הסכמה על חשבון משילות ולאפשר חיים משותפים בהסכמה.
דמוקרטיה מתגוננת #111
אוקסימורון אוטו-אימוני
החלה על דמוקרטיה הגבלות חופש ואיסורים אנטי־דמוקרטיים, כדי לשמר שלטון ותפישות המשיתים.
על־פי רוב, יוזמת ימין מגייס רציונל
להישמר מפני אימת פרוגרסיה
או,
להתגונן מאיומי אלימות קונסרבטיבית רדיקלית, עוד פחות דמוקרטית.
דמוקרטיה, שיטת ממשל מושלמת #112
לא ייתכן יישום מושלם
שיטת ממשל דמוקרטי היא תמהיל תפישות של מוקדי כוח ועניין בעת כינונה.
אין פרקטיקה מושלמת לתצורה שלטונית כלשהי,
ואין שתי מדינות עם שיטה דמוקרטית זהה.
כמיהה לשיטה מושלמת מעידה על השואף,
שדומה לכמיהה לפופוליזם אישי סמכותני, לא דמוקרטי.
דמוקרטיה, שיטת ממשל נשאפת #114
הכרה שאין שיטה עדיפה
מערך אנשים, חוקים, ומוסדות המאפשרים תשתית סדר יציבה,
תוך בקרה, עדכון, חיפוש ותיקון תקלות ועיוותים,
באופן שמבטא את תמהיל התפישות, הרצונות והערכים המוסכמים על רוב המשתתפים
כמקדם אותם אישית יותר משיטות שלטון חלופיות.
דמוקרטיה שלטון הרוב, ממשל העם #107
מתח בגישות
עממי, קונסרבטיבי:
מעצים את זכויות וצביון הרוב,
את הסמכות המשטרית באמצעות מנהיג סמכותן, נערץ, לטווח ארוך.
ממשל העם
פרוגרסיבי:
מקדם את זכויות הפרט והמיעוטים
ומבקר תדיר את המשטר הזמני וליקוייו בריבוי היבטיו.
דעה #205
התייחסות לנושא
מענה ערכי נטול יישום, או אופרטיבי – הצעה פרקטית,
המתייחס לסוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות.
תמהיל של:
♠ מענה לתפישות – סינתזה רציונלית של סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם
♣ הטייה אישיותית לטפל ברבדים מופשטים
♥ השפעות סביבתיות.
דעה, מיצוק #207
נטייה לדבקות
לתודעה נטייה לדבוק בדעה, למצקה ולתקף אותה באמצעות חיוויי מציאות.
תהליך הטמעת דעה מורכב, עתיר משאבים ומשמעותי בריבוי ממדים ומשמעויות.
בחשיפה למצב חדש, אבולוציונית, יעיל יותר להתבסס על דעות והנחות מקדמיות מוטמעות מאשר להתייחס לכל אירוע כ’חדש’, נטול דעה לגביו.
דעה, ניסוח #206
ביטוי להתפתחות שכלית
עם פיתוח מיומנויות קוגניטיבית לטפל במורכבות, הפשטה, וניסוח, מאומצות ‘דעות‘ בהתאמה אישית.
ה’דעות‘ – השפעות של תוצרי בית גידול, קהילה אופפת, מוסדות חינוך, השכלה ודת, תקשורת – מתווכות באמצעות דמויות סמכותיות לפרט, ומוטמעות לאחר כיוונון והתאמות להטיות אינטלקטואליות אישיות.
דעה | עמדה #210
אבסטרקט | פרקטיקה
דעה – הפשטה
תמלול התייחסות סינתטית לנושא מסוים, לא מחויב לפרקטיקה.
עמדה – פרקטיקה
תמלול של כוונות יישום בהתמודדות עם מציאות מאיימת על מימושן.
עמדה נסמכת על דעה מקדמית במטרה למקסם את מימוש היבטיה.
דעה, שינוי #208
אם שימור מזיק
שינוי דעה כרוך בערעור תפישתי, מתחולל כאשר בעליה מזהה
♠ שהמשך החזקתה נתפש כמזיק,
♣ אומץ נוסח דעה חלופי.
תודעות נבדלות במידת נטייתן לשמר או לשנות תפישות מקדמיות.
דת #34
ציוויים לתחזוק קהילה
מערכת ציוויים, ערכים ומסרים
להסדרת יחסים בין פרט לקהילה לריבון.
נשענת על כמיהה לכוח־על מארגן
שימגר את איומי הלא מובן והבלתי נשלט,
שישיג את הלא ניתן,
מתווך באמצעות נרטיבים תומכות.
הטמעת ציות ביישום ציוויים וטקסים,
ובאיום של כוח־על בעונשים ובהבטחות תגמול.
האם יש חוויה אנושית ללא תמלול? #120
לא.
הבחנה נטיית אישיות #72
טיפול במציאות או ברגשות
😱 להקדים טיפול ישיר ברגשות
באמצעות מתיחה/ כיווץ היבטי מציאות
ואז לטפל בה,
או,
🔧 לכנוס את מכלול הידע, הניסיון, ההעדפות וההטיות
לטיפול בהיבטי מציאות,
ואז
לבחון האם יש סיפוק הצלחה רגשית
או תסכול מכשל ואז טיפול נוסף.
הבנה #6
פיענוח מידע
חיווי תודעתי
על פענוח מערך היסקים והיררכיה, קשרי סיבה–תוצאה,
של מידע שנקלט מחושים
באופן שמאפשר פעולה שתניב תוצאה חזויה, טרם פעולה.
נקודה בזמן,
בה תודעה מחווה
שפענחה את מערך ההיסקים וההיררכיה,
את קשרי סיבה–תוצאה,
של צבר מידע נקלט.
בקרת הבנה:
האם פענוח ההיסקים, ההיררכיה וההקשרים,
מאפשר יישום פעולה
שתניב תוצר של כוונה מקדמית?
הגינות #227
חלופה שווה
חלופת תשומות וטובין ממשיים, רעיוניים או אנרגטיים, באופן שנתפש כישר, גלוי, נטול הפתעות, מתכוון ותואם את הערכת השווי של הניתן והמתקבל לכל אחד מהצדדים לפני ואחרי החלופה.
הדדיות #188
מוטאליזם, החלפה טובין
בעלי חיים (אורגניזמים) מחליפים לטובתם, לעיתים להישרדותם, מהויות טובין, ממשיות או רעיוניות, שונות במהותן ובערכן.
הדדיות | סימביוזה #190
אנושית | ביולוגית
הדדיות אנושיות
תצורת תקשורת; יוזמת ומגיבה הכרתית. מנעד תוכן ההחלפות כולל פעולות וטובין ממשיים (- מחוות נתפשות), אך לא אורגניים ואינם קריטיים לשרידה.
הדדיות משפיעה על איכות חיים, יוזמה ותגובתיות לה מהווה איכות אנושית מאפיינת פרט.
סימביוזה ביולוגית
נטולת מורכבות ובחירה; תלות השרדותית של לפחות אחד מהשותפים במהות נצרכת.
הוויה קובעת תודעה #97
מציאות רצויה
חיוויי מציאות שנתפשים על־ידי חושים,
מעובדים בתודעה סינתטית – ללא הטיות מקדמיות.
השאיפה, החתירה: לתשתית רציונליות.
ההבנה שאין תפישת מציאות סינתטית, נקייה מהטיה, מהווה ביטוי לרציונליות.
הומאוסטאזיס #389
אורגניזם, יציבות מיטבית
מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.
מצב נשאף בו אורגניזם מאִוזּן ויציב פיזיולוגית, כימית ורגשית, מתואם עם מכלול מרכיביו לתפקוד מיטבי.
בשל החשיבות ההישרדותית, במודע או אינסטינקטיבית, אורגניזם מקצה תשומות לשמירת האיזון במטרה להימנע ממצב הישרדותי.
הומאוסטזיס הכרתי #180
תודעה בשגרה
תודעה בשגרה, מצב מאוזן ויציב,
פועלת באמצעות הרגלים ורוטינות –
♠ לא נצרכת לכנוס משאבי השרדות והתאוששות במחסור,
♣ אינה נדרשת לברור מערך פעולות רציונלי, לא מוכר, מאומץ ויקר תשומתית.
הזדהות #334
קידום הידמות
תחושה חיובית מודעת של הידמות להיבט מסוים של מצב אנושי – התנהגות פרט או רעיון.
מושא ההזדהות נתמך בסנטימנטים מוטמעים או בהתכנסות חברתית.
הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406
מתבקשת הטיה
הכלים המנחים לפרט בהתנהלותו הם תוצרי אישיותו.
אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגות האחר בהתאם.
פרטים נבדלים (גם) במידת יישום ההזדהות ההשלכתית שמאפיינת אותם.
הזדהות השלכתית, כשל #407
ציפייה שאחר יאמץ את התנהגותי
השלכה של פרט את ערכיו על אחר וציפייה להתנהגות בהתאם –
כשל סובייקטיבי רווח, תוצר פרובינציאליות אינטלקטואלית, או כיבוי בקרה רציונלית.
הדגמה אינטנסיבית מאפיין
♠ נרקיסיזם, פתטיות,
♣ חברי קהילות אידאולוגיות וכתות אמוניות דתיות.
התכנסות הזדהותית #29
רצון להשתייכות ערכית
תחושת סיפוק מהזדהות והשתייכות,
באמצעות אימוץ ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של פרט אחר, קהילה או רעיון,
בסוגיות חברתיות
שנתפשות כנאצלות.
התכנסות הזדהותית, איפיון #384
הטיה אישית
פרטים נבדלים בסנטימנט, בנטייתם, ברצונם להשתייך, לאהוד ולאמץ, או לבקר ולערער פרדיגמות, עמדות ורעיונות מקובלים.
התכנסות הזדהותית מתווכת על־ידי דמויות משמעותיות.
קשה לאבחן אם עמדה פוליטית ‘מתכנסת הזדהותית‘ או ‘רציונלית‘.
התכנסות הזדהותית: תיווך ואימוץ #385
כריזמה סמכותנית
התכנסות הזדהות מתווכת (לרוב) באמצעות דמויות סמכותניות או כריזמטיות.
סיפוק מהתכנסות נובע
♠ מתחושת הזדהות עם הדמות המתווכת את מושא ההזדהות,
♣ מקרבה לנושא,
♥ מרצון להשתייך לקהילת עמיתים, שהמתכנס מייחס לה ערך נעלה על ומבקש באמצעותה לטפל בתחושת הערך שלו.
התכנסות הזדהותית, אימוץ עמדות #386
אינסטינקט ספיחת ערך, בהשתייכות
התנהגות אנושית מסכימה, מאמֶצת ומטמיעה, מרצון ולא במודע – כמימוש סניטימנט –
התייחסויות רגשיות, תפישתיות או ערכיות, בסוגיות קהילתיות,
כמענה נורמטיבי לאינסטינקט התנהגותי חברתי (או כאוורסיה).
התכנסות הזדהותית, נושאים #387
עמדות וטעמים נרכשים חברתית
הטיות חברתיות כ –
–♠ תפישות פוליטיות,
♣ לאומנות,
♥ אימוץ סממני צביון קבוצתי,
♦ אהדה ספורטיבית,
הן דוגמאות רווחות להתכנסות הזדהותית.
התכנסות הזדהותית לחלש #48
עוצמה
הזדהות רגשית של חזק עם חלש יחסית לו בסוגיית החולשה:
⬅️ ‘לו אני במקום’ – השלכה מצבית של מצוקה על המזדהה,
⬅️ ‘אני חזק נדיב‘ – הגרת נדיבות של חזק ביתרון
על מי שבנחיתות מצבית יחסית לו
במטרה לספוח תחושת ערך וסיפוק רגשי.
האם ההזדהות מלווה גם בוויתור על טובין להעצמת חלש?
התכנסות הזדהותית לעוצמה #382
שאיפה נחותה
התכנסות הזדהותית, לבד או עם עמיתים, לבעלי יתרון יחסי
– הערצת דמות, ארגון, קהילה, קבוצת ספורט –
בשאיפה להעצמה אישית מחצינה תחושת נחיתות.
התכנסות הזדהותית | הזדהות השלכתית #409
אימוץ התנהגות | ציפייה שאחר יתנהג כמוני
נרמול עצמי
פרט מאמץ מרכיבי התנהגות, ערכים אידאות, הנחות מקדמיות, עמדות ותפישות, של אחר, קהילה או רעיון, בסוגיות ערכיות חברתיות במטרה לנרמל עצמו.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית, פרובינציאלית, חסרת מודעות, מאחר שיתנהג כמוני.
הזדהות רגשית #28
אמפתיה; הבנה של תחושות אחר
הבנה של פרט את התחושות של אחר (לרוב אך לא רק) במצוקה, והבעת השתתפות מקלה.
ההזדהות מתעצמת כלפי פרט אהוד
או ברגישות רבה לגורמי המצוקה.
עוצמת המצוקה של החווה גדולה, לרוב, מזו של המזדהה.
אמפתיה לסובייקט אחר מהווה כלי חברתי.
חוסר יכולת הזדהות היא לקות; פסיכופתיות, סכיזואידיות, אינסטרומנטליות.
החלה #165
קביעה של ריבון, בעל־סמכות,
על התחלת מצב חדש, שונה ממצב רעיוני מובחן – חוק, תקנה, מועד אירוע,
במרחב פרט–חברה–ריבון – היבטי שלטון, דת, משפט, מדינה,
עם משמעויות והיבטים ממשיים.
שינוי התוכן נתון להחלטה של בעל־הסמכות הריבונית, והחלתו אדישה לרצון הנתינים.
הטייה ##
הטלת ספק #40
ערעור לוגי
בחינת רעיונות, חיוויים, הסברים, מתומללים –
האם ובאיזו מידה
עומדים במבנה היררכי לוגי, ישומי, חזוי,
ניתנים להפרכה.
הנטייה ומיומנות הערעור מהווים בסיס לחתירה לרציונליות,
הכרחית ולא מספיקה,
לניתוץ פרדיגמות מקדמיות שהתמצקו.
היעדרה, מאפיין נטייה לאֱֱמוניות.
היבט #367
אספקט, פָּן
מרכיב אחד מסוים מתוך כמה של מהות אליו תודעה מתייחסת, אותו בוחנת, מעבדת.
היסטוריה #43
תיעוד מאורעות
רצף מאורעות מתועדים
עם הֶקְשֶר משותף
על ציר זמן.
התייחסות לאירועים,
הסברים להתפתחותם,
הם פרשנויות,
תוצרי הבנה, הטיות, ערכי המתייחסים (– נרטיבים).
היררכיה #290
מדרג השפעה סדורה
סדר יחסים בין מרכיבים אחודים, כשלעליון יותר כוח השפעה על מי שתחתיו.
יחסי דירוג מתקיימים בטבע גם אם אין מודעות להם ובמסגרות חברתיות.
מקור ההשפעה ביחסי כוחות מובנים או בהסמכה חיצונית.
סיפוק צורך הישרדותי גבוה היררכית מסיפוק רצון מהנה.
היררכיית סמכות אנושית #291
יכולת החלת רצון
מארג יחסים בנושא סדור בין דמויות, בו למי שבמעלה המדרג יש יכולת מוסכמת לכפות רצון על מי שנמצאים נמוך יותר.
מטרת ניתוץ היררכיה #293
שיפור בהשוואה
דרישה לניתוץ היררכיה אנושית מוסדרת שואפת להיטיב עם הדורשים;
מטרת הדרישה:
לממש כוונה של ספיחת טובין ממשי, רעיוני, או רגשי, מול התנהלות של מוסד מדרג שנתפש כּמֵרע עם הדורשים או שמיטיב איתם פחות מציפייתם בהשוואה לאחרים.
מניע ניתוץ היררכיה #294
שיוויון | אינטרס
➕ מטרת ניתוץ היררכיה מקדמת שיוויון נתפשת חיובית,
➖ ושלילית אם מיטיבה עם מנתץ יוצר עוול.
נדירים המקרים שדרישה לניתוץ היררכי אינה לטובת האינטרס של הדורשים.
רפורמות והפיכות במוסדות וגופים היררכיים כמשטרים, מוסדות, משפחות, שמיטיבות עם המנתצים משווקות כחותרות שיוויון.
ניתוץ היררכיה, החלפתה באחרת #295
שימור תשתית, שינוי אישי
אם נותרו התנאים שגרמו להתפתחות מבנה היררכי חברתי שנותץ,
יש לצפות שסדר חברתי חדש יצמח על הריסות ותשתיות הסדר המדרגי הקודם,
הפעם – בשירות פרסונות חלופיות.
הכרה #390
קשר עם מציאות
מצב בו
מכלול היבטים מנטליים של פרט (– קליטה ועיבוד של מידע, הבנה, ידע, שימוש בשפה ניסוח מחשבות, רעיונות, רצונות, תחושות רגשות, סנטימנטים ואינסטינקטים)
נכונים לפעולה בקשר דו־כיווני עם אובייקטים חיצוניים.
הכרח, כורח #161
בחירה לא מרצון, מאילוץ
בחירה נוגדת רצון, בשל איום בהחלת חלופה נתפשת גרועה ממנה.
הנעה למניעה או לנקיטה
של פעולה, רעיונית או ממשית,
נוגדת רצון,
באמצעות איום – הכרה טרום פעולה של המוכרח
שחלופה לפעולה אפשרית, אך לא כדאית, שכן תניב למוכרח תוצאות שליליות גרועות ממימוש הכורח.
♠ ב’הכרח’ יש חלופות, אלא שהן גרועות בהרבה,
♣ האיום לא תמיד מוחל על־ידי מאיים, אלא תחושת איום עצמונית – הכרה ש’אם לא אבחר בחלופה המסויימת יאונה לי רע יחסי למצב נוכחי.’
הכרח, כורח: בחירה? #105
אוקיסמורון, כביכול
קיימת אפשרות של מחדל בחירה, שלא נבחרה ויושמה כי נתפשה על־ידי ה’מוכרח‘ כחלופה גרועה מה’הכרח‘.
הליך #325
פעולה ביורוקרטית או משפטית
פעולה או שלב בהתנהלות ביורוקרטית או משפטית, חלק מתהליך.
הליך הוצאה לפועל, הליך בחירות.
הנאה ##
סנטימנט כהסבר רציונלי #155
תקלה כהסבר רציונלי
יישום סנטימנטים שנתפשים על ידי בעליהם
♠ כמשרתים את טובתם,
♣ כמספקים רגשית,
מוסבר באופן טבעי ורווח בטיעונים רציונליים.
תקלה.
תוצר תמימות או מניפולטיביות:
ניתן לממש סנטימנטים מקדימים באמצעים רציונליים,
לא מצדיקים יישום סנטימנט באמצעות רציונליות מאוחרת.
ניפוק הסברים, הצדקות, למה מאחרים או לא, למה מבזבזים או חוסכים, ובעצם זהו סנטימנט מקדמי שעליו מולחם הסבר, או מודבק רציונל, אחרי היותו.
הנחה #211
Assumption, התכנות קיום מרכיב
ניסוח טרום הוכחה של התכנות קיום מרכיב בתפישה,
שיחד עם מערך אמירות מקדמיות ועובדות נוספות
מהווה בסיס ליצירת מסקנה שמטרתה שבאמצעותה ניתן יהיה לנסח טיעון, הוכחה, תובנה או פעולה.
Chat GPT
שאלה
What is the following definition for: “Preliminary statement, linking other hypothetical statements and facts in order to provide a basis for creating a conclusion.”
תשובה
The definition describes the concept of a “preliminary statement” or “אמירה טרום הוכחה” in Hebrew.
It refers to a statement made at the beginning of an argument or discussion, which connects other hypothetical statements and facts to establish a foundation for creating a conclusion. The preliminary statement serves as a basis for the argument or discussion that follows and helps to provide context and coherence to the overall argument or discussion.
הסכמה #254
ויתור על עמדה למען יותר ערך
מצב בו בעלי עמדות נוגדות
בחנו וקבלו במודע עמדות אחר(ים)
בוותרם מרצונם על חלק או מלוא עמדתם המקדמית
בהבנה,
שהוויתור מקדם אותם יותר.
הסכמה | פשרה #257
ויתור להשגת ערך גבוה יותר | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו
הסכמה
ויתור על חלק או מלוא עמדה מקדמית, כדי לקדם ערך גבוה אחר.
פשרה
נתינה או גריעה של חלק מטובין, מרצון, כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
העדפה #
הערכה, השערה #31
ניסוח הנחה על המציאות,
ניתנת לאישוש אמפירי, לבחינה או ערעור,
עם התייחסות לסבירות התכנותה.
הפסד #216
תוצאה פחותה מסף מכוון ונשאף של השגת טובין – ממשי, רעיוני או אנרגטי – שהופק במועד ובהקשר מסוימים של פעילות מובחנת.
כלכלית
כשסך התשומות להשגת תוצאה עולה בערכו על התשואה.
מאבק
תוצאת הביצוע פחותה משל יריב באותה פעילות.
הפסד | ויתור #217
תוצאה רעה | חלופה חיובית
הפסד
הכרה בתוצאה פחותה מכוונה ורצון.
ויתור
תחושה חיובית בשל השגת ערך חיובי גבוה יותר מתחושת אובדן.
הפסד כוויתור = מניפולציה #218
[פרקטיקה אנושית נפוצה –]
הכרזה על הפסד כ’ויתור‘ היא מניפולציה של המכריז על עצמו או על שומעיו, במטרה להימנע מתחושת כשל, וזאת באמצעות יחוס כוונה מקדמית להפסד בכך שנעשה ויתור.
לעיתים,
הפסד שגורם תחושת כֶּשֶל שלילית מתויג כ’ויתור’ כדי לספוח תחושת ערך חיובית.
הפסד – עצימות #223
השלכות וערך טובין
תחושת הפסד מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון המקדמי לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערך הטובין הנתפש – ממשי או רעיוני – שלא הושג,
♥ ההשקעה הממשית, הרעיונית והאנרגטית שנגרעה בניסיון לנצח,
♦ החיוויים השליליים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם ההפסד.
הפתעה #157
אין מוכנות לחיווי
תיוג אירוע פתאומי בו תודעה נחשפת באחת, לחיוויים שלא צפתה ולא הייתה מוכנה להם.
מייד לאחר ‘הפתעה’, תודעה כונסת משאבי עיבוד להבנת היבטים, להערכת משמעויות, לגזירת תגובות ולהקצאת משאבי תפעול.
לרוב, ‘הפתעה’ מיוחסת להתנהגות מיישמת סנטימנט, לא לתגובה אינסטינקטיבית השרדותית.
הקצאה #317
תכנון חלוקת משאבים במידה
תכנון כמותי לחלוקה עתידית של משאב – ממשי, רעיוני, אנרגיה או זמן – לגורם אחר.
הקרבה #58
החלפת ערך נתפש ברעיון גבוה יותר
ויתור ללא אפשרות חרטה
על טובין
עבור ערך רעיוני נשגב♠ שנתפש כגבוה יותר,
מרצון ובמודעות♣.
♠
התמורה הממשית המתקבלת בהקרבה פחוּתה כלכלית מהוויתור
כשרעיונית ערכית – גבוהה יותר בהיררכיית הערכים של ל’מקריב‘.
♣
🔸הבנת הערך ה’מוקרב‘, טרום מעשה ה’הקרבה‘,
🔸ללא מודעות טרם ה’הקרבה’ – המעשה בבחינת טעות/ אילוץ/ ומתויג כ’הקרבה‘ לאחר מעשה במטרה לטעון אותו בערך חיובי נתפש לאחריו.
הקרבה #59
ויתור על טובין לטובת רעיון
טובין ממשי או רעיוני בעל ערך, שניתן בהסכמה*,
לרעיון נשגב (– כאל או מדינה)
שערכה הריאלי של ההקרבה נתפש כנמוך יותר ממימוש הרעיון.
אידאת השיחלוף הנשגב נמתחת מלאכותית* בשימוש רווח גם לתיוג הפסד טראגי, עצמוני ונכפה.
הרגל #173
תגובה קבועה לגירוי ידוע
הפעלת תוכנית סדורה של התייחסויות, פעולות רעיוניות או ממשיות,
כתגובה לגירוי מוכר מהעבר.
הרגל מתמצק בחזרתיות קבועה – כשגרה נינוחה של עוררות תודעתית נמוכה.
נטייה לאימוץ הרגלים מהווה מאפיין תודעה מובחן.
הרגל | התמכרות #177
הרגל – התנהגות.
התמכרות – הרגל שהותמר לצורך פיזי או מנטלי
שאי־סיפוקו מאיים על תקינות תפישה קיומית.
הרגל, מניעה #174
מניעת ישום הרגל היא הפרת שגרה.
הפרה תתרחש כדי לטפל בגירוי גבוה יותר במדרג החשיבות.
ישום הרגל מספק תועלת או סנטימנט.
הפרת הרגל תקרה בעקבות
⬛️ התעוררות אינסטינקט השרדותי
⬛️ או החלטה רציונלית
▪️ לספק רגש חיובי חילופי אחר
▪️ או לטפל בפוטנציאל נזק.
הרגל | רוטינה #176
התנהגות | סדר פעולות
הרגשה #19
חיווי סובייקטיבי
תמלול סובייקטיבי מתומלל לגירוי תודעתי של
♠ מצבים רעיוניים כ- שמחה, עצב, סיפוק, חרדה…
או
♣ ניבוי התרחשות במציאות.
להרגשה רעיונית יתכנו גם חיוויים פיזיולוגיים ממשיים כ-צחוק, דמע, קול, הזעה, הסמקה…
הרגשה | עובדה #361
פטור מ– | בקרה רציונלית
הרגשה – תמצית האותנטיות של פרט מסוים; היא פטורה מתיקוף אמת ובקרה רציונלית.
עובדה – ניתנת לתפישה גנרית; בתיוג ‘עובדה‘, הסוגיה צלחה ניסיונות הפרכה וממשיכה לעמוד למבחן של תודעות זרות.
ביטוי הרגשה #362
פיזיולוגיה | מלל
ביטויי הרגשה פיזיולוגים כ– צחוק, דמע, יזע, סומק, רעד…,
מהווים תגובת המשך ההרגשה בתצורה שניתנת להבחנה של תודעה זרה.
תמלול הרגשת פרט הוא שיקוף של תחושה פיזיולוגית סובייקטיבית, מותמרת רציונלית וככזו מהווה רובד נפרד נתון למניפולציה ופרשנות.
תהליך החצנת הרגשה #363
קליטה > עיבוד > פיזיולוגיה > תמלול > החצנה
- קליטת מידע בחוש או ממלל
- עיבוד תודעתי של המידע
- ביטוי פיזיולוגי של ההרגשה (יכול להיות מובחן חיצונית לפרט הקולט או שלא)
- תהליך ניסוח, התמרה של תחושה למלל
- ביטוי מילולי של ההרגשה.
תמלול הרגשה: הַתְמָרות #364
טשולענט: התכת רכיבים נפרדים
(תמלול הרגשה –)
תהליך בחירת מילים, ניסוח ושימוש רציונלי בכלים תקשורתיים
לתיאור ביטוי פיזיולוגי
מנותק, נמצא בממד אחר,
שמותמר לרעיון מופשט של מצב תודעתי,
ושוב מותמר בתקשורת לקליטה, תפישה ופרשנות של תודעה אחרת.
[הניסוח הממסססורררבבל מכולם? . אמשיך לנסות לשפר אותו.]
“Colorless green ideas sleep furiously.”
תמלול הרגשה: בעייתיות #365
אבסורד (טלפון שבור)
תמלול הרגשה כרוך בהתמרת
היבט פיזיולוגי לתיאור רעיוני
ואז לביטוי תכני לתקשור לתודעה אחרת קולטת,
שעשויה להבין אחרת את כוונת הפרט המנסח בהתאם להטיות, סנטימנטים, פרדיגמות, מקדמיים של הפרטים המעורבים.
תמלול הרגשה – רציונליזציה #366
התמרה לא אותנטית
הסברים להרגשה כ–
‘למה אני מרגיש… רוצה/ עצוב/ שמח/ מתבייש/ גאה/ נעלב …’
וכן עצימות ההרגשה
בדומה להסברים על היות ומימוש סנטימנט,
אינם יכולים להוות ביטוי רגשי אותנטי
אלא החצנת עיבוד רציונלי משרת עניין או תפישת ערך עצמי.
השלכה (רעיונית) #78
אחר כ-אני
ייחוס לא מודע של פרט
תכונות והתנהגויות – סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים, מניעים –
לאחרים,
בניסיון לנרמל אותם להתנהלותו.
היבט של תחזוקה רגשית רווחת.
הזדהות השלכתית #79
Projective Identification
סובייקט > אובייקט – ציפייתי מאחר
החלת פרט על אחר
יחוס, ציפייה,
שיאמץ התנהגות, התייחסות רגשית, ערכים, טעמים,
של האני המחיל,
שהאחר ירגיש ושיתבטא ושיפעל לפיהם.
אם מהווה מאפיין אישיותי – תקלה נרקיסיסטית או בבקרת מציאות.
הזדהות השלכתית, סובייקטיביות #406
מתבקש אורגנית
הכלים שיש לפרט לבחון מציאות מוטים לאישיותו.
אינהרנטית, מתבקש להחיל על אחר היות סנטימנטים, פרדיגמות, ערכים והתנהגויות של המחיל,
ולצפות להתנהגותו בהתאם.
פרטים נבדלים גם במידת יישום ההזדהות ההשלכתית על אחרים, המאפיינת אותם.
השלכה | הזדהות השלכתית #408
נרמול עצמי | ציפייה שאחר יתנהג כמוני
נרמול עצמי
אני מזהה באחר מרכיבים של התנהגותי.
כך אני נורמלי.
|
נרקיסיזם פתטי
ציפייה סובייקטיבית חסרת מודעות מאחר, שיתנהג כמוני.
התגוננות #87
תגובה לאיום
תגובתיות ממשית או רעיונית,
אינסטינקטיבית או מודעת,
בעקבות חשיפה לחיוויים מאיימים
על
🚑 שרידה או שלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי,
במטרה למנוע או למזער את ניזקם האפשרי.
התמכרות #52
המרת הנאה לצורך
רצון, דפוס פעולה, צריכה, התנהגות, התנהלות,
מהנים,
שהתפתחו והתעצמו בהדרגה להתניה
עד להתמרתה
לצורך פיזיולוגי או מנטלי,
שמניעת סיפוקם מאיימת על התנהלות אישית ותפישת תקינות החיים.
התמכרות #135
צריכה – הנאה ⇐ מחסור – איום קיומי
תהליך שינוי לא רצוי
ממצב צריכה רעיונית או ממשית של פעולה או חומרים המספקים ערך או הנאה,
למצב צריכה קבוע או מתעצם.
מחסור בצריכת הגורם שאליו מכורים מערער איזון נפשי או פיזי, מחלץ התנהגות מצוקתית המדמה איום קיומי עד להספקתו.
הספקה מטמיעה ומעצימה את ההתמכרות.
התמכרות | כפייתיות #172
עיוות:
הנאה כצורך השרדותי | סבירות כמותית
צריכה שגויה עד בלתי נשלטת, רעיונית או ממשית
♠ התמכרות –
העלאת מימוש הנאה וסנטימנט לרמת צורך
שחוסר סיפוקו מחלץ תגובה השרדותית,
♣ כפייתיות –
הגזמה כמותית של מימוש פעולה סבירה
שמתמירה ערך ותועלת ב-בזבוז ונזק.
התנהגות (אנושית) #131
אינסטינקט–סנטימנט–התניה–רציונל
תוצרים רעיוניים וממשיים
מיישמים התניות של
אינסטינקטים וסנטימנטים
מבוקרים רציונלית מול גירויים פנימיים וחיצוניים.
התנהלות ##
התניה #132
תגובה לגירוי מוכר
תוצר התנהגותי
של פיתוח תודעה
תשתיתי, ראשוני, טרום בקרה רציונלית,
של תגובה – ‘אז’
לגירוי מקדים – ‘אם’.
תגובה
♠ לאינסטינקט הישרדותי, מיידי,
♣ לסנטימנט מקדם הנאה, על ציר זמן.
מערך התניות אישי מתפתח מתייצב, נקרש,
לעיתים מבוקר ומרוסן,
מהווה ‘טביעת אצבע‘ תודעתית.
ויתור #214
הכרזה על מניעה, נתינה או דחייה עצמונית של טובין ממשיים או רעיוניים,
מרצון חופשי ובמודע להשלכות ההפסד ולערכים הנמנעים, טרם ההכרזה,
כדי לממש ערך, ממשי או רעיוני, שנתפש כגבוה יותר מהטובין שנגרע בהסכמה.
ויתור | פשרה #256
הפחתה מעצמי, להגדלת ערך חלופי | הפחתה מצד אחד לאחר, לשימור יתרתו
ויתור
הסכמה חד־צדדית על מניעה, נתינה או גריעה של טובין.
פשרה
הסכמה בין צדדים שונים על נתינה או גריעה של חלק מטובין כדי לשמור על יתרת העמדה המקדמית של כל צד.
זהירות #86
תשומות מניעה
הקצאת תשומות הכרתיות, במודע ושלא, באינסטינקט
לטובת נקיטת אמצעים ממזערים עד מונעים
נזקי השלכות של איומים נתפשים
על
🚑 שרידה ושלמות פיזיולוגית,
😂 תפישת נינוחות רגשית,
💵 טובין ממשי.
זהירות #104
הגבלת רצון להגברת בטחון
מוכנות
➖ להגביל מימוש רצון,
➕ להקצות משאבים,
במטרה
➖ להקטין סיכון הפחתת ערך של טובין נתפש,
➕ להגביר תחושת ביטחון.
זמן #71
היבט של תנועה
התייחסות תפישתית
לממד עצמאי (לא ניתן להשפעה)
(אך כן) ניתן למדידה אובייקטיבית,
של רצף תנועה רעיוני,
חד־כיווני,
שמוחל על כל דבר נתפש.
זמן, מרכיבים #393
עבר, הווה, עתיד
הווה – רעיון דינמי על ציר זמן, מבחין בין
⏩ עבר – מה שקרה,
⏪ עתיד – מה שאולי יקרה.
מושג זמן מכיל פרדוקס*:
שלושת המרכיבים נתפשים כרצף,
אך,
אין ביניהם ממשקים.
* אולי (גם) בשל כך ‘זמן‘ נתפש כממד אבסטרקטי, אתגר להבנה.
זמן, עבר #284
לפני עכשיו
כל מה שקרה בממד הזמן, הסתיים או עדיין קורה בהווה ואולי ימשיך בעתיד, אצור בזיכרון אישי, וייתכן שהוא בדיה תודעתית – “העבר הוא קונסטרוקציה שאנחנו מייצרים בהווה.” – דוקטור יצחק בנימיני.
האישוש לקיום מאורע בעבר הוא התייחסות דומה למרכיביו בתודעות זרות.
זמן, הווה #285
הפרדה רעיונית בין עבר לעתיד
נקודה רעיונית בזמן, נטולת ממשות, שמפרידה בין העבר – מה שקרה, לְמה שאנחנו משערים שיקרה – עתיד.
כל התייחסות לכל נושא נעשית בנקודה המופשטת של ‘כעת‘.
ישנם מאורעות שהתחילו בעבר, עדיין הווים, וניתן להניח שיימשכו גם בעתיד.
זמן, עתיד #286
שאולי יקרה
מה שייתכן שיקרה בממד זמן, שבהווה כלשהו ניתן להתייחס אליו לאחר שהותמר לעבר.
זמן, ממשק אנושי #392
התנהלות ומדידה
מהות ממד הזמן נתפשת על־ידי תודעה אנושית בהבנה יישומית של מאורעות שקרו בעבר, שהווים כעת, ושיקרו בעתיד.
פרטים נעזרים לכימות זמן באמצעים ומכשור מכניים.
זמני #270
מצב קיים יסתיים
ציפייה שמצב, מערך תנאים אחוד קיים ופועל במתכונת מסוימת, יסתיים וישתנה למצב אחר,
בשל כוונת שולט במצב,
או,
בשל תנאים שהשתנו, שלא מאפשר המשך מצב קיים.
חברות #426
שיתוף תקשורתי משמעותי
יחסי שיתוף רעיוני מתמשכים בין פרטים של תוכן וחוויות אישיות משמעותיות, ללא מין, מבוססים על סיפוק עניין הדדי שאינו שקול בערכיו.
גירויים ריאליים – כאינטרס, עניין כלכלי או מיני – מעודדים מימוש מעשי ושווה ערך, בכך מאיימים על התכנות ומימוש ‘חברות’ שהיא תפישה רעיונית נאצלת.
חברות, נאצלת #427
לא ניתנת לשליטה
יישום חברות מושתת על שיתוף רצון חופשי ועניין אותנטיים*, בהתפתחות אורגנית מתמדת של פרטים שתופשים מהויות, פרשנות והשלכות באופן שונה.
התנהגות חברות מהווה מהות עצמאית, נאצלת, אינה ניתנת להסדרה. אם כן – אינה בבחינת חברות.
_____
* בדומה לטעמים, למשיכה מינית.
חברות, תגמול #431
הנאה ועניין רעיוניים
תוצר ‘חברות‘ הוא רעיונית – העצמת תחושת הנאה וערך הדדיים לחברים.
אם יחסי חברות מממשים משנית, טובין ריאלי – ההנאה והערך יתעצמו.
אם צד אחד (לפחות) נוטה ביחסים להפיק טובין ריאלי, חברות מופשטת תינגף מפני דומיננטיות המעשיות – זו אינה חברות, אלא שיתוף אינטרסים.
חברות, קונסטרוקט #432
מורכבות פרשנית והפרה
חברות מושתתת על תפישת יחסים הדדית, סובייקטיבית, נאצלת.
יחסי חברות מזמנים, בנוסף להנאה, גם מצבי אכזבה מציפיות לא ממומשות,
בשל
♠ חילופי טובין בערכים שונים, בלתי מדידים,
♣ שוני ערכים ותפישות אישיותיות
♥ על מצע דינמי של אירועים ומרכיביהם.
חברות כתיוג מעצים #433
תקווה טרום בחינה
בשל אצילות המושג יש נטייה להעצמת יחסי עניין, חיבה או רגעיים, כ’חברות‘.
זו תקווה, לא חברות, שכן חסרה התייחסות למרכיבי משך ובחינת יחסים על ציר זמן.
חברות כתיוג מעצים, מפחית #434
טעינת ערך מוסף
בשל אצילות המושג ‘חברות, יש נטייה לשוות ליחסים עמוקים עם מחוייבות קיומית – בני זוג, הורים–ילדים, אחים – מימד של חברות.
אלה אינם יחסי חברות שכן, הם מושתתים על עניין קיומי, מהותם היא מעבר לעניין או תפישת ערך, ולכן הפסקתם נגועה בשיקולים עמוקים יותר.
חופש #53
ללא מגבלה
תפישה של יישום אפשרויות מחשבה ופעולה
ללא מניעה, הגבלה או כפייה.
מחשבות ופעולות מונָחות על תשתיות מקדמיות
שמאפשרות את קיומן,
מכתיבות את התנהלותן ואת תוצריהן.
חופש מוחלט לא ניתן ליישום.
אפשר לחתור להסרת מגבלות.
אין ‘לתת חופש’ לאחר.
ניתן להסיר מגבלה שהושתה.
חוק #228
הוראה נאכפת
ניסוח הוראה על ידי בעל סמכות
על קיום או איסור פעולה מסוימת בתנאים קבועים.
על ההוראה להיות ניתנת לאכיפה,
ולנקיטת אמצעים, סנקציות או עונשים, ידועים נגד המפירים.
חוש #197
קליטה פיזיולוגית של מידע
ערוץ פיזיולוגי לקליטת מידע לעיבוד תודעתי.
תחושה #333
תוצר חוש
התייחסות לאירוע במציאות באמצעות קֶלֶט של (לפחות) אחד מהחושים.
לרוב, תחושה מנוסחת לאחר עיבוד תודעתי.
תוצר תחושה עשוי להיות דחף פיזיולוגי, תגובה אינסטינקטיבית או רעיונית – הבנה.
חינוך #65
תהליכי לימוד להנחלת ערכים ונורמות התנהגות
באמצעות דמויות סמכותיות.
חירות #91
מימוש רצון
מצב בעיקרו רעיוני שמאפשר יכולת לממש רצונות.
חופש | חירות #192
הסרת מגבלות ממשיות | תפישתיות
🟩 ‘חופש‘ – שאיפה להסרת הכרח ואילוצים
בעיקר ממשיים, שעשויים להיתפש גם על־ידי תודעה זרה, על מימושי רצון.
🟦 ‘חירות‘ – תפישת חופש מופשטת;
שאיפת פרט למצב נטול השפעות רעיוניות וחיצוניות, שמונעות יישום רצונות מתומללים.
חלום, פונקציונליות #70
הכנת תודעה למציאות
הכרה רדומה, עם התניותיה, ללא שליטה, מודעות ובקרה רציונליים,
בודה התרחשויות רעיוניות מחיוויי מציאות מהעבר,
ברמות התכנות שונות – ממשיות עד מופרכות,
לתרגול, יימון ומיצוק סנטימנטים ופרדיגמות
כתגובות במציאות על מצבי בדיה שנחלמו.
חרדה #85
חשש מאיום בלתי סביר
מצב ‘אימה‘,
לרוב זמני,
תוצר חשש ממימוש פוטנציאל מלא של נזק אפשרי,
בהתעלם מסבירות התכנותו.
חרדתיות #400
חרדה כמאפיין התנהלותי
מנגנון תגובתי מאפיין התנהגות של פרט,
שמדגים ביטויים חרדתיים, נתפשים כעצימים
– חורגים מסבירות או נורמות התנהגות של אחרים בסביבתו.
תגובת חרדה מתייחסת לתוצאות אפשריות של מלוא האיום, לא לסבירות ההתממשות.
חרדת טיסה #401
מימוש מלוא הנזק | התכנות
✈️ פוטנציאל תקלה 😱 – מוות 💀, חרדה מונעת מימוש.
🚐 סבירות – התכנות תקלה נמוכה יותר מתנועה יבשתית לשדה תעופה.
התאהבות בחרדה #402
סבירות וייחודיות
עם נשיאה בעול המשמעויות השליליות של חרדה, יש מי
אם אין הבנה שהתנהגויות כְּאלה הן תקלות – החרדה מוטמעת, מתמצקת ומועצמת – לא תתכן הקלה.
טיפול* בחרדה #404
[*לא יודע לטפל בחרדה.]
הכרה בהתכנות ובנזק
תנאי הכרחי ולא מספיק לטיפול בחרדה – הכרת חרד באחיזתו בהתניה תפישתית שגויה, מתעלמת מסבירות ומניבה נזק לו ולסביבה.
בין וטרם התרחשויות מזמנות חיווי חרדה, הטמעת בקרה רציונלית על התכנות ומשמעויותיה אולי תפחית את מימושה.
חשיבה #5
עיבוד מידע
תהליך אנושי של עיבוד מידע,
שנקלט באמצעות חושים, מתומלל,
לצרכי פעולה ותקשור.
חשש #83
איום טרם מימוש
תצורה מתונה, ‘אינטליגנטית’, של ‘פחד‘;
תיוג איום רעיוני או ממשי אך לא מיידי
לאחר עיבוד ותמלול.
טביעת תודעה #80
איפיון סובייקט
סך ההטיות, התניות, העדפות, טעמים, רצונות, כישורים ומיומנויות
המהווים תווי אישיות ייחודית, מאפיינת, תודעה מסויימת.
מרכיבי טביעת תודעה
נצברים ונטמעים במהלך חיים, מתמצקים לאישיות נתפשת.
די בחשיפה לביטויי חלקם כדי להבחין בין פרסונות.
טוב #264
מהות רצויה
תיוג מהות רעיונית או ממשית רצויה.
טובין #220
ערך ממשי
סחורה, מוצר או שרות – בעיקר ממשי, אך גם רעיוני – בעל ערך כלכלי, ניתן למימוש.
טיעון ##
טיפול בהוויה–תודעה: רציונליות | אי #99
מרכיבי מציאות | תודעה
שאיפה רציונלית:
ליימן תודעה כאמצעי התנהלות,
תוך מזעור הטיות מעוותות תפישה,
במטרה
לשנות ולהתאים את המציאות ולהגיב לה במידת האפשר והיכולת לקידום אינטרס של בעל תודעה.
טיפול ישיר בתודעה במקום במציאות – חיווי לאי־רציונליות.
טקס #231
העצמה רעיונית
העצמה תודעתית של רעיון או אירוע
באמצעות יישום רוטינה מוטמעת
על מצע תוכן מעורר רגשית
למרכיביו:
- נושא
רעיון או אירוע משמעותי – סיבת הטקס, - תיווך
סמל – פעולה או חפץ שרירותי, ללא יישום פרקטי, מוטמע ברוטינה כמייצג את הנושא בתודעת המשתתפים, - אירוע מעצים
יישום הרוטינה – הטקס.
תכלית טקס #232
מיצוק לכידות קהילה־פרט
טקס מיושם חזרתית בהינתן גורם מפעיל – trigger – מוסכם,
אמור להניב
✅ למשתתפים
ספיחת תחושת ערך,
התעלות רגשית.
✅ למנהיגי הקהילה
מיצוק לכידות, בשימור צביון משותף.
טקס, שימור מסורת #117
ליכוד קהילתי
שחזור והטמעת פעולה,
בתאריך או באירועים קבועים,
למטרה שונה מתכליתה המקורית –
כדי להתמיר מהות ממשית להסמלה אבסטרקטית,
לצורכי תחושת העצמה אישית פרטית וליכוד קהילתי רעיוני.
ככל שיישום המעש המסורתי אבסטרקטי, מופרך, מהווה מטרה לעצמה, מוחצן צביונית, מונע טובין, צורך משאבים, חופש וסיגוף רבים יותר,
כן יתפש כנעלה יותר בין המשמרים.
טקס = מניפולציה #233
הכוונת מצב תודעתי
פרקטיקה מתמירה רעיונית חפץ או פעולה ללא יישום מעשי לסמל,
כאינסטרומנט מתווך תודעתית רעיון ⇐ למהות
לשם יצירת תחושת מציאות שונה
בכוונה ליצור תפישה אחרת – מניפולציה תודעתית.
– הסרת עורלה, הנפת דגל, הדלקת נר, הענקת מדליה, חבישת כיפה, עמידת בצפירה ובשירת המנון, שבירת כוס בחתונה…
ללא טקס, לרעיון או לאירוע היה נופך ועצימות שונה.
טקס, תכלית #234
העצמת לכידות קהילתית
קהילות חברתיות, שלטון, דתות, לאומיות, ארגונים ומוסדות חינוך מחילים סדר, מעצימים סנטימנטים מתכנסים הזדהותית, משמעת, ציות ותחושות משמעות באמצעות יצירת ותחזוק טקסים משותפים.
פרטים סופחים ערך, נוסכים עניין, משמעות וסדר לחייהם, מיישומם.
טקס | רציונליות #235
יצירת אי־רציונליות ממשית
מטרת יצירה ותחזוק טקסים – פעולה רציונלית למימוש מניפולציות אי־רציונלית להפקת טובין רעיוני עם משמעויות ריאליות.
חתירה לרציונליות, למהויות ממשיות, נרתעת מטקסים כהבניות חברתיות וכמניפולציות תודעתיות.
טקס – תנאי #236
מרכיב הסמלה
פעולה חזרתית מובנית מהווה טקס אם כוללת רכיב הסמלה:
מרכיב שרירותי מוטמע, כאינסטרומנט תודעתי, מתווך בין רעיון או אירוע משמעותי לבין נושא הטקס.
בהינתן טריגר מובהק להתנעת פעולות חזרתיות ללא אינסטרומנט סמלי – לא ‘טקס‘, רוטינה.
טקסים, הסמלה #237
העצמת הנושא
ככל שהאינסטרומנט המסמל מופשט, רגשי, מופרך ומנותק מפרקטיקה, מהווה מטרה שלעצמה, מוחצן צביונית, מונע חופש וטובין, צורך משאבים יקרים וסיגוף רבים יותר,
בשל מחיר ואנרגיה יישום והטמעה,
יתפש כנעלה יותר בקהילת המשמרים
וזה הסיבה להצדיקו ולשמרו.
טקסים, פרטים #238
התנייה, סדר, רתיעה
פרטים נבדלים במידה ונטייה להפשטה טקסית;
מי ש
♠ ‘אינם זוכרים למה‘ –
הטמעה חברתית ללא בקרה,
קונפורמיות אינסטינקטיבית;
(דגל, לוויה…)
♣ מתמללים –
טקסים כמייצגי סדר, התכנסות קהילתית ואמצעים לתפישה מובחנת של מרכיבי מציאות,
נורמטיביות קונסרבטיבית;
(חתונה, ברית מילה)
♥ חותרי רציונליות –
ביקורת נרתעת מתעתועי הסמלה תודעתית.
טראומה #352
קוועץ’ תודעתי
צבר תופעות התנהגותיות של פרט, פיזיולוגיות ותפישתיות, שנגרמו בעקבות אירוע שצרך תשומות תודעתיות בעצימות־יתר, ששינו, הקצינו, התניות קודמות או פיתחו חדשות של חילוץ תגובות רגשיות, מניעה או עשיית יתר, מול מצב באופן שנתפש כלא סביר או נורמטיבי בהשוואה לתגובותיות טרום האירוע.
חשש טראומתי #353
ודאות מתגוננת
התייחסות לחיוויי מציאות רצויים,
שיש סבירות שישתבשו,
בביטחון שגוי שישתבשו,
וזאת כ–חרדה מתגוננת משחזור היבטי טראומה,
מחשש של פרט מהשלכות הטראומה, חוסר אמון והיעדר ביטחון באמצעי ההתמודדות הקיימים והספק בהיותם מספקים.
תיחזוק טראומתי #354
דיזוננס רציונלי
תביעות חווה הטראומה מסביבה שתופשת את ההתנהגות הטראומטית כלא־סבירה וכפוגענית עצמית
✔️ להזדהות עם החווה,
✔️ להבין ולהצדיק שינויי ההתנהגות בעקבותיה – מניעה או עשיית יתר,
✔️ לנסוך סבירות בהתנהגות כהגנה מפני השלכותיה.
התייחסות לטראומה – העצמה רגשית #355
חמלה מקבעת
היענות לדרישת חווה טראומה להצדקה של התנהגות טראומטית, לא רציונלית,
במטרה טובה ונאצלת כתמיכה רגשית, כחמלה,
מהווה הקלה לטווח המיידי קצר,
ועלולה להטמיע ולמצק רגישות והשלכות שליליות לעתיד.
טראומה, רציונליזיציה #356
ייחוס סבירות
בדומה לאמונה, שאיפת חווה טראומה, במודע או שלא, לייחס סבירות להתנהגות – רציונליזציה.
ערעור רציונלי על היבטי התנהגות לא סבירה שמודגמת בהסבר או בפועל, עלולה להיתפש כאיום שמתממשק עם הטראומה ולחלץ תגובות השרדותיות של אי-אמון ותוקפנות כלפי המערער.
פוסט טראומה, פירוק רציונלי #357
עימות מול סבירות
שימוש בהסבר רציונלי להפרכת קשרים לא סבירים
בין תפישת המצב בעת הטראומה למצב עכשווי,
במטרה לשחזר התנהגות תגובתית נורמטיבית, שנסמכת על מערכת פרדיגמות טרום טראומטית.
אסטרטגיית טיפול בפוסט טראומה #358
חיזוק רגשי לפירוק רציונלי
הבעת הבנה ואמפתיה למצוקת הטראומה היא מצע מאפשר לפרק רציונלית למרכיבים ולהקשרים במטרה למנוע אימוץ והטמעת תגובות טראומטיות שמטפלות בחרדה ולא במציאות עכשווית ולחיזוק פרדיגמות קודמות.
ידע #64
אינפורמציה – ארגון רעיונות
תפישה רעיונית של צבר פריטי מידע מאורגן בהקשרים לוגיים והיררכיים, ניתן לאחזור, לתקשור ולאישוש באמצעות תודעה זרה בנושא מסוים.
תחזוק ידע #194
הרחבה, טיוב ותיקוף
רציונליות שואפת לספוח ידע, לבקרו, לערער, לאשש, לדייק ולהרחיבו במטרה להפיק תוצרים מוספים מקדמים.
תחליף שגוי לידע – אמונה.
ידע | מידע #198
ידע > מידע
צבר אחוד, נגיש לתודעה, של פריטי מידע קשורים להבנת נושא מסוים, מהווה ידע.
יושר אינטלקטואלי #23
ללא השלכה אישית
תפישת מציאות, בעיקר בהיבטים ערכיים, שואפת לנתק השלכות אישיות.
חתירה לנווט על מפת התנהלות אוניברסלית.
אין ‘יושר אינטלקטואלי’.
יש חתירה ל-,
שכן אי אפשר להמיר סובייקט לאובייקט,
אלא לדמות בחינה נטולת פניוּת.
יושר אינטלקטואלי נדיר
לא בשל מחסור,
אלא, כי לא לו ביקוש.
יושר | יושר אינטלקטואלי #24
יושר
מידע מועבר,
ניתן להפרכה בבחינה חיצונית.
יושר אינטלקטואלי
תוכן כפוף לשיפוט ערכי רגשי של סובייקט,
אינו ניתן להפרכה,
אלא לשיפוט נקודת הבחינה,
נתון לדיון האם חותר ל’יושר אינטלקטואלי’.
יאוש #381
ללא תקווה להטבה
הבנת פרט שתרחיש רצוי, מיטיב מצב משמעותית – ממוצב גבוה בהיררכיה של שרידות – לא יתממש.
[בשונה מ’היעדר תקווה‘, בו אין סבירות ולא ציפייה שתרחיש רצוי יתממש. (– אין תקווה לחזרה בזמן.)]
יחס (התייחסות) #418
ביטוי למהות
ביטוי רעיוני להקצאת תשומות תודעתיות (בהן גם עֶמדה) למהות מסוימת.
יחסי(ת) #419
בהשוואה ל…
בהערכת מהות, השוואה של מרכיב בה לאחרת שמשמשת כבסיס להשוואה.
ימין – קונסרבטיביות – שמרנות #94
החלת ושימור ערכים מוטמעים
החלת סממני צביון קהילתיים על מרחב ציבורי
הטיית ערך והתנהלות מממשת תמהיל סנטימנטים
🛐 אמוניים,
🏛️ לאומניים, קהילתיים,
👰 משמרי התכנסות הזדהותית.
כמיהה ל –
💂♂️ היררכיה,
👮 סמכותנות,
🧝♀️ החלת צביון על מרחב ציבורי,
⛪️ קהילתנות,
📜רהב מלל, סמל וטקס.
נטייה ל –
🔨פשטנות רציונלית
🧙ולמורכבות מיסטית.
יכולת #298
פוטנציאל. אפשרי להִתכנות
קיום צבר תנאים מאפשרים הִתכנות מימוש רעיון או פעולה.
ימין רעיוני #151 (לערוך מחדש, בפוסט)
גירוי בעלי סנטימנט אמוני לאומני, חשים קורבניות, מודרות ערכית ותרבותית, צמאי כבוד והכרה,
להזדהות עם סמכותנות מנהיגותית, מבטיחה גן עדן, שלא מתממש בשל דמון מאיים.
♠ מסרים פשוטים,
♣ כונסים הזדהות רגשית,
♥ מניפולציות על האמת, מחוייבות לאינטרס,
ימין, אידאה #328
הקרבה למען רעיון
ספיחת תחושת ערך אישית,
מהקרבת טובין, החלת מגבלות על חופש הפרט בהווה,
של ציווי, סנטימנט, ערך, רוטינה, שהוטמעו בעבר
משרתים רעיון מופשט ש(לא) יתכן בעתיד.
מוכנות להקצות משאבי־כלל להגנה ולהחלה של יישומי ליבה על ציבור
גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לתפישה.
ימין, שאיפה #150
כפיית צביון ציבורי
החלה סמכותנית של סממני קהילה אמונית–לאומנית על מרחב ציבורי.
הצדקה
♠ רעיונית: ערכים שמרניים מקדמיים,
♣ בטחונית: התגוננות מאיום דמוני,
♥ כריזמת מנהיג נערץ.
מעשה
♠ הרחבת זכויות הרוב,
♣ הצרת זכויות הפרט,
♥ פגיעה בשיוויון,
♦ אפליית מיעוטים.
יעד #144
תכלית להשגה
ניתנת לכימות, למדידה או לציון גאוגרפי.
בשל מובחנות זו, לעיתים, הגעה ל’יעד’ מחווה על התקדמות נשאפת לעבר ‘מטרה‘ רחוקה, גדולה, או מופשטת יותר מיעד מקדמי מסוים.
יעוד #145
הכוונת גורל
ביטוי לתפישה בה גורם שמיוחס לו עוצמה מיסטית מטיל על פרט תפקיד שמתגמל ערך נשגב.
טעינת ממדי גורל, מיסטיקה, העצמה, על ידי הסביבה או פרט על עצמו, לעיסוק משמעותי.
‘יעוד’ – תיוג כחיווי של שביעות רצון יתירה מכינוס כישורים ומשאבים לקידום מטרה נעלה,
או, הכרה מנחמת שעיסוק נבחר לא מתגמל דיו?
במקור – רציונל להנחייה דתית נשגבת להקצות בכורים, לוויים, כהנים (והמקבילות בדתות אחרות) לשמש את האל ולא בפרקטיקה גנרית מתבקשת.
יעילות #249
לא יעד, שאיפה; חתירה לשיפור מתמיד
ביטוי
להקצאת צבר משאבים ממשיים, רעיוניים, כלכליים, אנרגטיים,
פחותים, מינימליים,
על ציר זמן,
להשגת מטרה,
בהשוואה יחסית
לצבר משאבים שונה, מניב תוצר חלופי בתנאים דומים.
יצר #272
צבר תשוקות אחוד
מכלול תשוקות מובחן; לחיים, למין, תחרות, לספורט, לאמנות…
אורגניזם מקצה תשומות תודעתיות וממשיות רבות מסך תשומותיו לסיפוק יצריו.
מידת סיפוק יצרים משפיעה על מידת שביעות רצון – אושר, של פרט.
צבר היצרים, תמהיל התשוקות בַּצֶּבֶר, מידת עצימות הקצאת התשומות למימוש (בעיקר הרעיוניות), התסכול או ההנאה המודגמים ממניעת יצר או סיפוקו מהווה טביעת אצבע תודעתית של פרט.
יצר ≠ צורך #273
הנאה | שרידה
יצר
מניעת סיפוק יצר מונעת הנאה.
צורך
מניעת סיפוק צורך לא מאפשרת חיים.
קישור יצר לצורך שגוי; נועד
♠ לתאר את רמת חשיבות מימושו,
♣ צידוק ורבלי – לא רציונלי – להקצאת משאבי־יתר לסיפוקו.
יצר > תשוקות #274
צבר אחוד | יחידה (אחת) מצבר
יצר
אוסף רצונות מובחנים בנושא אחוד.
תשוקה
רצון עז למימוש, מניב חיווי של משמעות והנאה פיזיולוגית מהווה ביטוי לייצר שמכיל אותו.
ישנן תשוקות נוספות, מקבילות של אותו יצר.
יצרים, מימוש #275
מימוש רצונות כתנאי לאושר
ככל שהרצונות והייצרים הממומשים גבוהים יותר במדרג האישי, כן השמחה שמסבים עוצמתית יותר.
ולהיפך –
מניעת וריסון רצונות מעוררים תסכול מתון עד זעם בלתי נשלט התנהגותית.
ניהול יצרים #277
מדרג תשוקות ומניעה
מימוש יצרים, צבר תשוקות – הוא מקור הנאה,
אינו דחף השרדותי בלתי נשלט.
מדרג הנאות – טביעת אצבע תודעתית.
תודעות מבקרות את משמעות היישום, הקצאת התשומות, עלות והפסד אלטרנטיבי למימוש תשוקות, כדי להניב הנאה מצרפית מיטבית,
בהטיות וברמות מודעות ויעילות שונות.
יצר, רציונליות #276
סיוע, הקצאה וניהול
שימוש ברציונל:
- סיוע
למימוש תשוקות; כינוס משאבים, יצירת דרכי פעולה, בקרת ביצוע למיקסום כוונה. - ניהול
מדרג תשוקות למיטוב סיפוק מצרפי, מניעת מימוש סותר – בחיי חברה, חוקים מגבילים ומשאבים מוגבלים יש מצבים בהם מימוש תשוקות ימנעו אחרות, חשובות יותר.
יריב #268
חולק כוונה, שלילי
תיוג למשקיע תשומות ואנרגיה, ממשיות ורעיוניות,
שותף למימוש כוונה להשיג אותה מטרה
באופן שמימוש רצון מתחרה – הצלחה, נוגד את רצון האחרים – יריביו,
כך, ניצחון יריב אחד הוא הפסד למתחריו.
יש #261
גישה אפשרית אליו
מקרה פרטי של ‘קיים‘ –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית שמאפשרת עריכת שינויים בתפישה לגביו.
ישום #281
Application, התמרת רעיון למציאות
תהליך עיבוד רעיון והתאמתו למציאות, במטרה להשיג תכלית מסוימת מניבה תוצאה רצויה באופן שניתן לתפישה והבחנה של תודעה זרה.
ישום | מימוש #283
התמרת רעיון למציאות | פעולות הטמעת רעיון במציאות
ישום Application
רצף פעולות אחוד שתחילתו רעיוני והמשכו במציאות במטרה מקדמית מובחנת.
מימוש Realization, Implementation
פעולות המשלבות היבטים רעיוניים שהותאמו למציאות במנגנונים קיימים.
יתרון XX
כוונה #76
מוכנות הקצאת משאבים למימוש רצון
מיקוד תודעתי מודע להקצאת תשומות תודעתיות וממשיות להגשמת רצון קודם.
◀️ בעוד ‘רצון‘ הוא מוכנות תודעתית רעיונית מופשטת, מקדימה מימוש והתייחסות למושאה,
⏮️ ‘כוונה’ היא התנהלות מודעת, שואפת לכנוס ולהקצות משאבים ותשומות ממשיות, רעיוניות ותודעתיות למימוש רצון או מטרה קודמים.
כדי ##
במטרה
כוח #245
אנרגיה, תוצר מפגש
תוצר השפעה ממשית או רעיונית של מפגש רכיבים.
פיזיקלית
חום או תנועה, ניתנים לכימות ומדידה.
כוחות, מפגשים יזומים #246
אופטימיזציה
שאיפת יוזמי מפגשי כוחות:
תיעול אנרגטי יעיל – מספק אך לא מיותר ובזבזני – למימוש אופטימלי של כוונותיהם.
כן ##
כפייה #170
גרימה לפעולה בניגוד לרצון
פעולה רעיונית או ממשית שתכליתה לגרום לתודעה לפעול בניגוד לרצונה החופשי, לתפישתה את טובתה ולחירותה,
באמצעות
♠ שלילת נגישות לחלופה קיימת,
♣ או באיום של החלת עונש שנתפש כחמור ושלילי יותר מהמעשה הנכפה.
כפייתיות #171
תגובתיות יתירה בלתי נמנעת
תגובתיות נורמטיבית לגירוי מובחן מותמרת לשגויה בשל חזרתיות בלתי נמנעת.
תיוג התנהגות רוטינית טורדנית,
שלגירוי מובחן
תודעה תוסח מהתנהלות סבירה תואמת מצב,
תכנוס יתר משאבים ותשומות במחסור,
תבצע בחזרתיות פעולות שגויות
מתוך חרדה שאי־ביצוען יסב נזק.
בהבנה שלה או של סביבתה שהפעולות מיותרות.
כריזמה #307
מסר לסנטימנט
מניפולציה רגשית;
יכולת לתקשר מסר משנה עמדה שאינה מוסכמת רציונלית על שומע, באמצעות פניה לסנטימנט שמגיב חיובית להיבטים אישיותיים או לעזרים היקפיים שנלווים לאישיות.
יכולת זו מפחיתה עד מאיינת מנגנוני בקרה הרציונליים מתנגדים לתוכן המסר ואף מנסחת לו הסברים פסאודו רציונליים תומכים.
* סתלבט על תודעה.
כשל #226
שגיאה
תיוג פעולה שגויה שמנעה תוצאה חיובית אליה כוונה.
לאומנות #37
ערך רגשי לאתניות
פרט
נכונות להקצות תשומות רגשיות ומשאבים ממשיים
לספיחת ערך רגשי, מהתכנסות הזדהותית
להשתייכות ללאום.
המון
שואפי שיוך לקהילה מובחנת, צביונית, היררכית, סמכותנית, עם אתוס הנהגה
מעודדת הזדהות ריגשית עם עמיתים ל-
יחוס ערך לאתניות #119
עיסוק ערכי בהשתייכות אתנית
עיסוק ערכי בשיוך אתני
♠ מתוך שאיפה לספיחת כבוד, הבנה, חמלה, הגנה מהגחכה,
♣ או (כאילו) מתחושת עליונות אישית, או מהנחתת אחר, מהשתייכות מולדת לקבלת או מניעת זכויות,
מעידה אותנטית
על תחושת ערך אישית נחותה,
זקוקה ליניקת ערך חיצוני שרירותי
לשם פרקטיקה של קבלת טובין ממשי או רעיוני.
לאומנות, צורך אנושי? #103
לא.
תחושת גאווה על שיוך אתני
[לאומיות: אתניות בירוקרטית, ללא ערכיות] –
תשוקה למימוש סנטימנט הזדהות מוטמע.
סנטימנט אינו צורך קיומי, שכן
בעוררות תשוקה למימוש סנטימנט
חתירה לרציונליות בוחנת, מבקרת ומרסנת לעתים מימושי יצרים והתניות
ליבת ימין #116
ספיחת ערך
אישי,
למפרע,
מהקרבת רצון, היבט חופש, טובין, מהחלת מגבלה ממשית,
בהווה
של נוהג רוטיני שהוטמע בעבר,
משרת ייחול מופשט ש(לא) יתממש בעתיד.
מוכנות להקצאת משאבים להגן על האידאה, להחיל צביון על הסביבה, גם אם פרטים אחרים אינם שותפים לסנטימנט.
סנטימנט להחלת מגבלה ממשית בהווה:
טקס, סמל–דגל, תפילה צום איסור וקדושה, לבוש והטלת מום מבחין, מדינה–דת–לאום כערך מיסטי־גורלי, מקנה/מונע זכויות.
סנטימנט שהוטמע בעבר,
מייחל למימוש האידאה בעתיד:
אמונה, לאום, מדינה, גן־עדן, אלוהים.
המחיר במזומן, בהווה:
סבירות, רצון, חופש, נוחות, שיוויון ומשאבים.
למה? #287
בקשה לפירוט סבירות
תביעה ישירה עד בוטה
- להסביר היבטי סבירות,
- להבין מהי תכלית הסוגיה שהמילה ‘למה’ מוכוונת אליה,
- לעיתים (בחלק פחוּת מהמקרים) שאלה מחווה (רטורית), שאינה מצפה להסבר רציונלי אלא מהווה ביקורת ותוכחה על שלא נמצאה סבירות בסוגיה.
למה | מדוע #289
תביעה לפירוט סבירות ותכלית | בקשה להסבר
למידה #62
שינוי התנהגות
תהליך הטמעת מידע שמאפשר שינוי התנהגות.
למידה | חינוך #329
שינוי התנהגות | הטמעת ערכים
🔶 למידה
🔸 תקשור מידע ומיומנויות להבנת ושינוי מציאות,
🔸 אמצעי הלימוד המתָווכים משניים לתוכן וללומד.
🔷 חינוך
🔹 הנחלת ערכים וממשקי פעולה,
🔹 אמצעֵי התיווך קריטיים לתהליכים.
מדוע #288
בקשת הסבר
פניה מכבדת, אקדמית או מדעית, נטולת התייחסות מקדמית לבקשת הסבר או בירור הסבירות שהנחתה מחשבה או הסבר של הנשאל.
מהות #265
צבר אפיונים מבחינים
אוסף איפיונים נתפשים כקשורים לתודעה אחת, מבחינים בין דבר אחד לאחר, ניתנים לתקשור לתודעה זרה.
לדברים שונים יכולות להיות מהויות דומות.
מודעות #88
סובייקט כאובייקט
מצב תודעתי נשאף,
בו הכרה מקצה תשומות לבחינה ובקרת הליכים מנטליים
בה,
באופן שמדמה תצפית חיצונית לה, כאובייקט.
מוסר #54
מערכת נורמות חיוביות
מערך ערכי ‘טוב‘ התנהגותי;
ויתור על ספיחת טובין אישי,
להסדרת
יחסי פרט – סביבה,
לטובת תפקוד קהילתי.
דתות נִסחו קודי מוסר, עיגנו תקפות ואכיפתם באמצעות ציוויים, איסורים, מניעה ותגמולים רעיוניים וממשיים.
קהילות התמירו והטמיעו ערכי ‘מוסר’ לנורמות התנהגות ולחוקים ניתנים לאכיפה.
מוסרי #55
תיוג התנהלות חיובית
חיווי ערכי חיובי
להתנהלות תואמת
מערכת ערכים מובחנת,
שהמתייג המחווה מתייחס אליה.
מורכבות #429
סיבוך יחסי
מהות רעיונית או ממשית
של ריבוי אלמנטים
שהבנת הקשרים ביניהם,
הטיפול וההכוונה של השפעתם על המציאות,
מצריך מיומנות בשימוש תשומות תודעתיות רבות, נדירות, יקרות, במחסור.
מאושר Copilot .
מחווה ##
מחשבה ##
מֶטא #74
התייחסות היקפית לנושא
התייחסות למרכיבים תפישתיים לא־ממשיים, המתממשקים עם נושא מסוים.
פרסונלית
התייחסות פרט למרכיבים מופשטים המתממשקים עם מהותו.
בביקורתיות מפרקת – חתירה ליושר אינטלקטואלי.
מיסטיקה
התייחסות לכוחות־על מארגנים – מיסטיקה.
הערה:
מטרה #143
מהות להשגה, מימוש כוונה
למימוש כוונה מנוסחת יתוכננו וינקטו פעולות מאפשרות, יגויסו תשומות ומשאבים אנרגטיים, רעיוניים וממשיים.
מידע #7
היבטי מציאות ניתנים לשליפה
חיוויים מאוחסנים של היבטי מציאות מגירויים חושיים ורעיוניים, שהותמרו לייצוגים ניתנים לניסוח, איסוף, עיבוד, ארגון, אחסון, אחזור והפצה, וכן הבנה של בעלי תודעה זרה,
למטרת יישום מוכוון תוצאה.
תכלית אגירת מידע: שימוש עתידי יעיל במידע רלוונטי אמור להיטיב עם הנגישים אליו.
מידת רציונליות #15
בינאריות: יש / אין
אין לרציונליות מידה – או שמופעלת מחשבה רציונלית או לא.
פרטים נבדלים (גם) במידת חתירתם לבקרה רציונלית,
כהתניה אישיותית מאפיינת;
כמות, עצימות, ואופי המצבים בהם סובייקט נוטה לפעולה אי־רציונלית.
מיומנות #430
ידע וניסיון
יכולת טיפול בסוגיה באמצעות למידה, ידע וניסיון קודמים, שמעלה את הסיכוי להגיע לתוצאות רצויות לכוונת המטפל בה.
מימוש, #282
Realization Implementation, פעולות הטמעת רעיון במציאות
הגשמה, ביצוע פעולות במציאות שמשלבות רעיונות, כוונות, תפישות ודרכי פעולה למנגנונים פעילים במטרה שיניבו תוצרים רצויים.
מימוש סנטימנט #133
הזדהות קהילתית/ אתנית/ עם קבוצת ספורט,
מבטאת סנטימנט התכנסות הזדהותית,
תוצרי הטמעה חברתית.
מימוש סנטימנט מהווה גורם הנאה.
מקור, מיצוק והטיה לסנטימנט אינם רציונליים
ולא אינסטינקט שרידה בלתי נמנע.
מימוש סנטימנט מצריך תיעדוף, הקצאת ערך יחסי למימוש סנטימנטים אחרים ומשאבי ביצוע.
מיסטיקה, מגיה #38
ייחוס ריאליות לנסתר | השפעה מנטלית על מציאות
מיסטיקה
ייחוס ממשות והקשרים למאורעות לא נתפשים חושית ומהמדע.
מָגְיָה
הסבת נזק או תועלת לא תואמים התכנות רציונלית וחוקי טבע.
מאמינים מייחסים השפעה על המציאות בכוח כוונתם
באמצעות –
🤟 מחשבה, אמירה, פעולה, תפילה, טקס, נדר,
🤟 שימוש בכלים מסמלים, מעבר לפונקציונליות שלהם.
מכניקת מחשבה קונסרבטיבית #96
גיוס רציונליות להצדקת רעיון
התניה, אינסטינקט, נטייה, הטיה,
רגשית,
אוטומטית, נטולת בקרה,
סופחת תשומות אינטלקט וטיעונים (לעתים פסאודו) רציונליים,
להצדקת תפישה מקדמית, שרירותית, מוטמעת ערכית.
מנהיג; מינוי | ייצוג #110
סמכות | שליחות
ממונה
על־ידי אלקטורט שסומך עליו ש’יפעל נכון’ גם אם נוגד עמדה מקדמית.
הבנה שמחויבות לאידאולוגיה, לצביון, למחווה, ינגפו מסבירות או מסמכות.
[בגין–סיני, שרון–התנתקות, גנץ←נתניהו, בנט–הקמת ממשלה.]
|
מייצג
את תמהיל הערכים והעמדות של מצביעיו.
[נתניהו–סקרים]
מנטלי #14
שכלי, נפשי; היבטי פרט שאינם פיזיולוגיים
מכלול היבטים רעיוניים של פרט
[– עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות…]
בקשרי גומלין עם
♠ מצע ממשי פיזיולוגי, הכרחי
♣ ועם בעלי תודעה אחרים.
מניעה ##
מניפולציה התנהגותית #230
כוונה להטיה רציונלית
התנהגות שנתפשת
כ-לא ישרה או הוגנת, בכוונה נסתרת של הפועל
להטות לתוצאה שתשפיע רגשית על תפישת ופעולות תודעה אחרת.
מניפולציה התנהגותית מכוונת לעיוות תפישת מציאות או מדרג ערכים להטיה רגשית,
נעזרת בפרשנות מגמתית, סילוף עובדות, ונתונים, קישור או הסתרת תוכן באופן שמיטיב עם המניפולטור,
כשתודעה זרה מבקרת עשויה לזהות בהתנהגות כוונה להטיה רגשית.
[לא נכון יהיה לקרוא ‘מניפולציה רגשית’, שכן מחולל המניפולציה הוא המתנהג והתוצאה היא מניפולציה רגשית אצל אחר.]
מסורת #138
שימור מנהגים
צֶבֶר פעולות אנושי,
לרוב מהנה את משתתפיו,
קבוע, מבוצע כרוטינה אחודה,
ללא הכרח או פרקטיקה שלעצמה,
הקשרו תפישתי, טקסי,
הטריגר – אירוע או מועד ידוע.
מהותו סמלית,
תועלתו העצמת תפישת ערך למשתתפים
ותכליתו ליכוד קהילתי.
בקרה רציונלית מפרקת קונסטרוקטים,
מנתצת מסורות,
מחליפה בהנאה מכוונת תועלתית ייעודית.
מסקנה, היסק #63
תוצר צבר הנחות
ניסוח תובנה שמהווה תוצר של עיבוד הנחות, עובדות, תצפיות, וידע מקדמיים על מאורעות, בנושא מסוים.
מסקנה היא נדבך רציונלי בגיבוש דעה.
מצב #351
סיטואציה; תפישת חיוויים עכשווית של מהות
תפישת תודעה מתומללת של מכלול מרכיבים אחוד – יתכן אנושי רגשי או שאינו – יציב רעיונית, ללא שינוי (גם אם מצוי בתנועה), בנקודת זמן מסוימת.
מציאות #12
חיווי נתפש בתודעה זרה
תפישת תודעה שקולטת מידע באמצעות חושים,
שניתנת גם היא לתפישה באמצעות חושי תודעה זרה.
תודעה עלולה להעיד על מופע בדוי פנימית כ-חישה חיצונית.
מציאות – אם בהינתן תנאים דומים תתכן התרחשות מופע דומה בתודעה אחרת.
מציאות ‘טופחת’ #330
מימוש נוגד ציפייה
כשהיבטי מציאות מתממשים באופן שלילי, נוגד את הטיית הסנטימנט, הפרדיגמות כשלו לממש תוצאה מקווה.
כשמציאות ‘טופחת‘ הרציונל מגוייס:
מציאות, בקרה נתפשת
שלי
מה יאמרו הנחבטים בטקסט?
- על העיסוק האינטנסיבי בתכנים האלה,
- על התפישות המוצגות,
- על השפה והניסוח הננקטים.
על מי שיושב מאחורי המקלדת המנפיקה אותם, ולמה.
מקווה, שלקריאת החלקות, חריקות, זיופים, סממני אי-סבירות,
בשונה מ’לא מובן’, או ‘לא מוסכם’,
אקבל חיוויי “האללו, התרחקת, אתה לא שם.”
מעניין אותי,
כבקרה על מידת התרחקותי ממעקה הסבירות הנתפשת,
[ואז להמשיך לחפור, לעדור, לחצוב ולכרות ב-מה שמעניין, אותי תכנית. 
]
משאב #253
מקור מעובד, הכרחי להפקת תועלת
תיוג חיובי למקור ממשי, רעיוני, אנרגטי, אנושי או זמן,
שצריכתו באופן מסוים יחד עם מקורות נוספים מהווה תנאי הכרחי ולא מספיק, להפקת תועלת.
הפקה ושימוש במשאב מצריכים כוונה, מאמץ ומקורות מתכלים נוספים.
מהויות צורכות יותר ממקור אחד לתפקודן.
משאב מתכלה במובן שיש עלות להפקתו.
[גם אלוהים נסמך על מאמינים כמשאב, ולמקורותיהם .]
משמעות #377
הרחבת יצוג
פירוט, הסבר, של היבטי מצב, מעשה, ביטויי מציאות, השלכות נובעות, חיוויים תקשורתיים, כמייצגים היבטים נוספים הכלולים בייצוג העיקרי.
התנהגות חותרת משמעות #413
מיטוב משאבים וספיחת תחושת ערך
פרט שואף לנסוך ערך ומשמעותיות חיובית למעשיו,
כאינסטינקט ובמודעות מכוונת, כדי:
♠ למטב הקצאת משאבים להשגת מטרות,
♣ לתחזק ולהעצים תחושת ערך.
מתבקש שפרט ייחס לפעולותיו הוולונטריות ערכיות יתר, השפעה ומשמעות חיובית.
חתירה למשמעות, הטיה #412
כשלי בקרה רציונלית ופתטיות
בחתירת פרט למשמעות מתבקש ומובן שבבחינת פעולותיו שלו לאחור ייחס להם השפעה וחיוביות יתר בהשוואה לייחוס של אחרים לאותן פעולות.
הנזק לפרט:
♠ עיקרי – תפישת מציאות שגויה,
♣ אגבי – פתטיות.
חתירה למשמעות; טיפול ‘בי’ #414
חלק מהבעיה, לא מהפתרון
בחתירה טבעית לספיחת תחושות ערך ומשמעות, יש שיטפלו בעצמם, בהשגת סיפוק ישיר מפעולותיהם כתחליף למשימה המשותפת.
היבטים של הבעיה מתעצמים בטיפול שגוי בפן אחר שלה,
ובמקום להוות חלק מפתרון מתבזבזים משאבי סרק.
חלק מהבעיה או מהפתרון? #415
בקרה רציונלית
השאלה חשובה מהאין תשובה.
השאלה מבקרת אם התנהלות פרט תואמת את מי שהבעיה מקננת בתחומו.
אם הבעיה בתחומי – אני הבעיה.
אם בתחום אחר, ההכרעה דומה לתמהיל אמורפי כבבחירות פוליטיות; תלות בנקודת השקפה, הטיות מקדמיות ואינטרסים מקומיים.
משמעותי #378
משפיע וחשוב
תודעת פרט מייחסת למרכיב במציאות, להיבט מסוים לרוב עם משמעות רעיונית,
השפעה וחשיבות מעבר להתרחשות זמנית מקומית,
באופן שמשנה ומגדיל את מידת ההקצאה והחשיבות של משאבי עיבוד תודעתיים לאובייקט בהשוואה ללא ‘משמעותי’.
נאחס #149
גזירת גורל רע
יחוס לאמירה, בדרך כלל אופטימית, או למעשה סמלי,
במרחב פרטי,
השפעה שלילית
על מציאות חיצונית זרה.
היבט תרבותי עממי, רווח בספורט, מבטא סנטימנט אמוני אי־רציונלי, חותר שליטה על היבטי מציאות.
למְתָפְעֶלים נאחס נראה שהם מגניבים, בעניינים – מתקשרים חיננית עם סביבה אוהדת (ת’טפשות).
נדר #148
עסקה חד צדדית
משא ומתן חד־צדדי מול מציאות ומול כוח עליון מארגן, שאם בקשה תתממש הנודר ינקוט בפעולה פוגענית ממשית בעצמו כתגמול למיסטיקה שאיפשרה.
מבטא
♠ ריגוש, מצוקה,
♣ סנטימנט אמוני בכוח עליון מארגן שקשוב לנודר
♥ וחתירה לשליטה ושינוי מציאות באמצעים מיסטיים, אי־רציונליים.
נושא ##
נזק #360
תוצר הפחתת ערך
תוצר הפחתת ערך ממשית או רעיונית, בעקבות פעולה.
ניטרלי #183
ללא השפעה
נטול השפעה, נטיה, עניין, בהתייחסות למהות.
ניכוס תרבותי #46
האשמה, התייחסות נגטיבית,
של לאומן, מתכנס הזדהותית לקהילתו,
שחש נפגע מכך
שאחרים משתמשים במושא הזדהותו הרעיוני,
כאילו הוא שלהם.
ניצחון #224
הכרה במימוש רצון בהתמודדות
הכרה שבהתמודדות בין עמיתים החולקים כוונה ורצון מקדמיים להשיג מטרה לא ניתנת לשיתוף, צד אחד מימש את כוונתו ויריבו הפסיד, כשל במימוש רצונו.
ניצחון – עצימות #225
תחושת ניצחון מועצמת ככל שתמהיל
♠ הרצון וההשקעה המקדמיים לנצח וההשלכות לאחריו,
♣ ערכי הטובין הנתפשים – ממשיים או רעיוניים – שהושגו,
♥ משמעויות ההפסד שנמנעו,
♦ החיוויים החיוביים החיצוניים,
גדול יותר למזדהה עם המנצח.
נראטיב, סיפֶּר #44
תמלול, בִּדְיון, מאורעות עבר
במטרה לספוח ערך אישי או קולקטיבי,
בעת השימוש בו.
‘חזון’ זה קדימה?
אז נרטיב זה לאחור.
אם נרטיב היה ‘מציאות’ עבר – היה היסטוריה.
יצור נרטיבים – מניפולציה רגשית, במטרה להניע לפעולה ולהניב רווח.
צריכתם – תמימות מגוייסים.
נרטיב, רציונליזציה #61
בריאת עבר למימוש ערך | לוגיקה להצדקה
נרטיב
🔸 בדיית סיפור מוכוון ערכית
🔸 (לרוב) של קולקטיב
🔸 למטרת גיוס התכנסות הזדהותית.
רציונליזציה
🔹 ניסוח הסבר והקשרים לוגיים
🔹 (לרוב) של פרט
🔹 לספיחת ערך עצמי וסביבתי.
נרקיסיזם #187
מיקוד בערך עצמי
לקות של חוסר בגרות התנהגותית
באיזון ‘אני–סביבה‘ שמתבטא ב–
♠ תיעול יתר של תשומות תודעתיות ל’עצמי‘
♣ ציפייה מסביבה לתחזוק תחושת ערך והתפעלות ‘ממני‘
♥ חתירה מועצמת וייחוס שגוי של השפעת ‘אני‘ על סביבה
♦ ייחוס לממשק ‘איתי‘ כתגמול בתפישת ‘הדדיות‘ בינאישית.
נתין(ות) #167
אזרח(ות)
מי שריבון מכיר בו כנתון למרותו ולאחריותו.
נתינים מסכימים בחדווה פטריוטית (– עצמונית), באדישות או בכפייה,
לתפישת אזרחותם,
המפקיעה מעצמם היבטי חירות והכרעה בסוגיות פרט – חברה – ריבון,
והפקדתם בידי ריבון
שיספק להם ערכים נעלים יותר כביטחון, סדר חברתי ומשאבים קהילתיים.
סדר #303
זיהוי היררכיה
צבר של לפחות שלושה רכיבים שנתפשים באופן שתודעה זרה יכולה לזהות ביחסים ביניהם היררכיה.
סדר חברתי #115
שיטת התנהלות בסוגיות פרט – חברה – ריבון
שיטת התנהלות, מני עוד, בסוגיות פרט – חברה – ריבון (– פוליטיקה),
של צבר פרטים אחוד (– קהילה, מדינה),
בה פרטים מוותרים בהסכמה, אדישות, חוסר מודעות או כפייה,
על מימוש היבטי חירות ושיוויון מעשיים
לקידום תפישות ביטחון ושפע אישי רעיוני.
סדר חברתי: רעיון #371
המרת חירות אישית לערכים קהילתיים
[תומאס הובס, ג’ון לוק, ז’אן-ז’אק רוסו ועוד, ניסחו] עקרונות של סדר חברתי:
לשם קידום תפישה רעיונית של חיי קהילה וביטחון,
פרטים ויתרו על היבטי חירות אישיים ממשיים
כתחליף עדיף עניינית ומוסרית על היעדר הסדרת שיטה – חוק הטבע (– ‘כל דאלים גבר’.)
בחירת סדר חברתי #304
לא בחירה
פרטים לא בחרו בסדר חברתי, הם נולדו להיותו, הוטמע בהם כמערכת הפעלה, ומסכימים לו
♠ בחוסר מודעות,
♣ באדישות,
♥ בקידוש – אמוניות / לאומנות,
♦ כהכרח אינסטרומנטלי שיש לעדכנו בהבנה שלא יכול להיות נטול חסרונות – רציונליות.
יתרון סדר חברתי #306
הגבלות לצרכי רווחה
פרטים בעלי עניין, רצון ומשאבים שונים,
מוותרים על היבטי חירות לטובת סדר חברתי כדי לקדם את תמהיל רצונם המצרפי, שנתפש כשווה יותר וכנעלה מעל החירות והשיוויון עליהם ויתרו בהסכמתם למערכת היררכית, גם אם חותרת שיוויון.
הסדר המוחל עדיף, מבחינתם, על סכנות הכאוס הטבעי.
שינוי סדר חברתי #373
קונפליקט מגמות, ריבון – פרט
שינוי ‘סדר חברתי‘ קיים כרוך בהתנגשות בין צבר פרטים בתצורת חברה לבין ריבון.
שינוי מגמה
טוטליטריות – העצמת שלטון, הקטנת זכויות הפרט בשם ‘המון‘
↔
ליברליות – החלשת שלטון, הרחבת והשוואת זכויות פרט.
סדר חברתי כ’אמנה’ #372
לא
‘סדר חברתי‘ גם מתוייג שגויות כ’אמנה/חוזה חברתי‘.
[גם אם אינטליגנטים קפוצי גבינים נוקטים במושג, בעיקר בהקשר של מחאה נגד שלטון.]
מעשית, אזרחים לא קבלו על עצמם רציונלית, במודע ובמוסכם את הקונסטרוקט תודעתי של סדר חברתי. הם הוטמעו לסדר חברתי מסוים.
הליכי רציונליזציה מצדיקים אותו.
שאיפה לשינוי סדר חברתי #374
צמצום פערים
(לרוב) פרטים הנמנים על מעמדות חברתיים שחשים מודרות, קיפוח ונחיתות, הם בעלי העניין לשנות סדר חברתי קיים.
שאיפתם לשפר את מצבם, לצמצם פערים, להשוות נגישות לחופש וטובין חברתי־כלכלי ביחס לזכויות ולפריבילגיות ממעמדות גבוהים מהם.
סובייקט #11
פרט, בעל תודעה
בן אנוש עם מרכיבים פיזיים אורגניים ביולוגיים ותודעתיים, מובדל מסביבתו.
סובייקט מתייחס לכל היתר כאובייקטים ממשיים או רעיוניים.
אני סובייקט.
את, אתה, היא, הוא, הן והם סובייקטים לעצמם, ואובייקטים לי.
אין סובייקט משותף ולא תודעה קיבוצית – פיקציה.
סוגיה לאחר #405
רגולציית הגנה | קידום בחירה
בהינתן פניה נוגעת לבוגר, שהגיעה אליך:
טיפול חוסם
פטרונות יעילה, מפחיתה –
לקיחת אחריות על אחר, הגנה על תודעתו ועל הקצאת משאבים במחסור.
העברה לנמען
ליברליות רציונלית, מעצימה –
מקדמת רצון, שיקול דעת, בחירה מובילה להחלטה.
סובייקטיביות #13
בחינה אישית
התייחסות למציאות באופן שתואם את תפישת האינטרסים ערכיו והסנטימנטים של פרט.
יש לפרט אפשרות מודעת לחתור לבחינה אובייקטיבית של המציאות, בשאיפה לנטרל השפעות אינטרסים, רגשיות ותפישות ערכיות.
סובלימציה #241
התמרת רצון ירוד לעשייה חיובית
[תיוג נתון לבחינה, לא להוכחה או להפרכה]
של התנהגות או עשייה מובחנת ומתמשכת
שהותמרה
ממוטיבציה למימוש דחפים, תשוקות ורצונות
שנתפשים חברתית כשליליים או כירודי ערך,
ותועלה לאפיקי התנהגות או עשייה הנתפשים חיובית.
הפעולה הנבחנת, החיובית מתוייגת כ’סובלימציה’.
על פי המתייג, הפעולה הנבחנת היא תוצר דחף, תשוקה או רצון, שנתפשים חברתית שלילית, כשהאנרגיה והתשומות למימושן תועלו – הותמרו – לפעולה חיובית.
סוף ##
שלאחריו אין דבר.
סטריאוטיפ #243
דעה קדומה, דדוקציה
מקור
[הליך דדוקטיבי, מכלל לפרט]
תיוג מכליל מאפייני קהילה מובחנת על פרטיה.
שימוש רווח
תיוג שלילי של החלת מאפיין קהילתי מפחת על פרטיה, בהסקה מקדמית גורפת, ללא אישוש מתקף.
סיבות, חקר; אטיולוגיה #280
אטיולוגיה לא סבירה ממצקת אמוניות
כהנחה רציונלית, לכל תופעה עם תוצאה נתפשת יש מערך סיבות מקדמיות.
חקירתן – אטיולוגיה.
אי–רציונליות, אמונה, מיסטיקה, מיתוסים, נרטיבים, רותמים אטיולוגיה ליצירת הסברים לתופעות – ריבוי שפות, מגדל בבל, תגובת האל – כ’הוכחה’ לקיום ומיצוק אמונה.
לא כהסבר לתופעה.
סימביוזה, צוותאות #189
יחסי גומלין בין אורגניזמים שונים שחיים יחד.
יתכן שכל אחד מפיק תועלת, או רק אחד – טפיל.
סימביוזה אפשרית בין צמחים ובעלי חיים, בין חיידקים וצמחים, בין פטריות וצמחים ובין בעלי חיים ובעלי חיים אחרים.
סכנה (סיכון) ##
סמכות #168
הכרה בכוח עדיף
הסכמה אישית או ממוסדת לאפשר לאדם או גוף להחיל רצונו על אחרים.
הכרה ב-
♠ כוח רעיוני – שלטון, כופה או מונע פעולות גם באמצעות כוח על עמית סורר, בנושאים ומקומות מוגדרים.
הסכמה מייתרת הפעלת סמכות.
♣ מקור מהימן לידע, מה ה’נכון’ וה’אמיתי‘ בתחום התמחות (דיסציפלינה) מסוים.
הבנה משותפת מייתרת סמכות ידע.
סמכות נצרכת במצבי אי־הסכמה חוסר־ידע , לכן, רציונלית כדאי שתהיה זמינה.
סנטימנט #26
הטייה רגשית
העדפה התנייתית מוטמעת, לא מודעת ומתומללת,
למימוש ערכי רעיוני,
לצרכי סיפוק רגשי.
סנטימנט – מכניזם #129
הטמעה, עדכון, בחינת הפעלה
מהות הרצון הוטמעה בינקות,
מתעדכן תדיר בשוליו, בהתאם לסביבה וניסיון חיים נצבר.
בחשיפה לגירוי מעורר סנטימנטים
מופעל רציונל מבקר:
⛔️ מונע מימוש סנטימנט, או
⚖️ מתעדף סנטימנטים סותרים
✅ מקצה משאבים ואנרגיה למימוש הסנטימנט.
סנטימנט, מאפיינים #323
הטמעה, הנאה, טביעת תודעה
סנטימנט מוטמע ראשונית בינקות,
על ציר זמן מתעדכן, מתמצק, בהתאם לחיוויים רגשיים מהמציאות.
סיפוק סנטימנט גורם לחיווי ערך והנאה, מניעתו מתסכלת.
מערך הסנטימנטים ואופני מימושם מהווים טביעת תודעה של פרט.
סנטימנט; מידרג חשיבות #332
מידת קרבה לשרידה
כמות המשאבים המופנים למימוש סנטימנט – כהטייה שאינה השרדות – תלויה במידת הקרבה לשרידה קיומית שמבנה אישיותי מייחס לסנטימנט.
חתירה לרציונליות מכירה בחשיבות מימוש סנטימנט להיבטי סיפוק ואושר, לא כהישרדות.
סנטימנט, דינמיקת שינוי #154
מידת סיפוק עונג
סנטימנטים מוטמעים מינקות יתעצמו או יתפוגגו בהתאם ל
♠ בחינה רציונלית: האם סיפקו חיובית או שלילית את בעליהם?
♣ על מצע מכריע של עוצמת חיוויים רגשיים נצברים, חיוביים או שליליים, שסיפקו או מנעו במימושם, או בחדלונם.
אלגוריתם לא בר פיצוח רציונלי.
עבודה #247
פעילות למטרה
פעילות רעיונית או ממשית, במטרה מקדמית להפיק תוצר מובחן עבור תמורה, לרוב כלכלית.
מנגנונים נטולי תודעה – ללא מטרה או כוונה לתמורה – ‘פועלים‘, ‘מתפקדים’, או שלא, אך אינם ‘עובדים’.
עובדה #212
אמת. לא ניתן להפרכה
תוצר תודעתי של תצפית אמיתית על תופעה שקרתה בעבר במציאות, שעשויה להיתפש גם באמצעות תודעה זרה או מכשיר מכני, לא ניתנת להפרכה, וכן ניתנת לשחזור על ידי תודעה או עצם בלתי תלויים, בהינתן תנאים דומים.
עונש #164
שלילה כתגובה למעשה
מניעת טובין, או החלת פעולה שנתפשת כשלילית על ידי המעניש (לרוב גם או על ידי הנענש)
כתגובה למעשה, ממשי או רעיוני,
נוגד את רצון או את כוונת המעניש.
עיבוד #229
מניפולציה, process, טפלול – פעולה על מהות ליצירת תוצר
ישום פעולה על מהות קיים, לרוב תוכן, שיוצר מהות מוספת, בכוונה מודעת לקדם את מיישם הפעולה – המעבד, המניפולטור – לתוצר רצוי.
עלבון #376
הפחתת ערך עצמונית
תחושה של הפחתת ערך
שפרט עושה לעצמו
בעקבות חיווי חיצוני
שבדרך הכלל מתכוון להפחית, אך לא בהכרח.
עמדה #201
תפישת מוצא
תמלול נקודת מוצא מכוונת ליישם סוגיה רעיונית עם השלכות ממשיות במפגש מול עמדות אחרות.
תמהיל של:
♠ קידום אינטרסים,
♣ מענה לתפישות – סנטימנטים וערכים מוטמעים, מודעים ושאינם,
♥ השפעות רקע סביבתיות.
עמדה, גיבוש #127
סנטימנט על אינטרס מקדמי
(כל) עמדה ב(כל) נושא מתגבשת באמצעות גירוי של סנטימנט שהוטמע מקדמית.
טרם מימוש סנטימנט מופעלת בקרה רציונלית;
🔴 האם לממש את הסנטימנט?
🟢 התאמת היבטי המימוש למציאות מקומית, ברירת אמצעים והקצאה אנרגטית לסיפוקו האופטימלי,
בהתאם להתניות והאינטרסים של בעליו.
עמדה חדשה מעדכנת וממצקת סנטימנט מוטמע מול עניין חדש.
עמדה, מורכבות וחיזוי #204
דינמיות, סיבוך, סובייקטיביות
עמדות עשויות להיות שונות, משתנות ובלתי חזויות בשל סיבוך ומופשטות מרכיביהן; הסתמכות על ערכים משתנים, סובייקטיביים, אינם ניתנים לשערוך ולמדידה.
עם זאת,
כשניתן להבחין באינטרס אפשר לחזות עמדה אם מוכרת מכניקת המחשבה – טביעת התודעה – של בעליה.
עמדה, שינוי #403
קידום אינטרס
- פעולה
רעיונית או ממשית של אובייקט משפיע. - עיבוד שינויים ומשמעויות
מנטליים וממשיים. - נזק / תועלת
הבנה שעמדה קודמת לא מקדמת עניין. - ניסוח
תודעה תופשת, מנסחת ומתייגת עמדה אחרת.
עמדה, תוכן #202
ביטוי לשינוי/ שימור מציאות
תמלול עמדה מבטא רצון בעליה לשמר היבטי מציאות או לשנותם.
♠ פתרון – אילוץ, פשרה או הסכמה:
ויתור חלקי עד מלא של לפחות עמדה אחת.
♣ אין־פתרון – קונפליקט:
שימור עמדה מקדמית של כל צד.
מכניקת גיבוש עמדה #322
סנטימנט > פרדיגמה > יישום
- הטמעת הטיות וסנטימנטים בינקות,
- עם התפתחות המיומנויות הרציונליות, גיבוש פרדיגמות למימוש ושימוש מול חיוויי מציאות בנקודת זמן לאור בחינה שקלול של אילוצים וערכים מעורבים ומשיקים למצב.
עמדות, יציבות #203
שימור עמדות
עמדות נותרות [די] יציבות על ציר זמן, אף שהן מורכבות מריבוי אלמנטים מופשטים ומשתנים.
נראה שמערכת ההפעלה של פרט, הטיותיו, מהווים גורם מכריע בעיצובן.
תמהיל מידת
♠ שימור / עדכון עמדות,
♣ פשרנות תוצאתית יחסית לעמדת מוצא
מהוות טביעת תודעה אישיותית.
עמית #267
שותף לכוונה, שווה
מי שמזוהה כמתכוון להשקיע תשומות אנרגיה, ממשיות ורעיוניות, להשגת מטרה משותפת עם אחר במדרג סמכות דומה.
עמית | יריב #269
שותפות מקדמת מטרה | שותפות מטרה נוגדת
עמית ויריב חולקים מטרה משותפת.
עמית
עמיתים למטרה שווי־דרג, עשויים להיות גם שותפים מקדמים האחד את האחר(ים) וגם יריב(ים) מתחרים בתת־מטרה לעיסוקם.
יריב
יריבים מתחרים בניגוד עניינים, אינם בהכרח באותו מדרג סמכות.
עצמאות #319
אי־תלות
מצב בו קיומו והתנהלותו של אובייקט אינם תלויים באובייקט אחר.
היכולת לחיות חיים ללא תלות באחרים.
לא תתכן עצמאות מוחלטת אלא יחסית נתפשת.
ערך #9
כמות נתפשת
ייחוס למהות מסוימת – ממשית, רעיונית, זמנית או אנרגטית,
כמות (רעיונית או מדידה) נתפשת תודעתית, בהשוואה לאחרת.
תודעה מקצה משאבים להתייחסות לסוגיה נדונה בהתאם לערכה הנתפש.
פוליטיקה #102
סוגיות פרט – חברה – ריבון
סינתטית, רעיונית
מכלול הנושאים התחומים במרחב פרט – חברה – ריבון.
מעשית, ממשית
מכלול הנושאים של פרט
שנמצאים במרחב ארבעה קודקודים.
הרביעי – השקפות, תפישות והטיות התודעה הבוחנת.
פחד #82
הגנה והשרדות
תגובה תפישתית, ייתכן פיזיולוגית,
לתחושה, לעיתים טרום תמלול,
של איום על התרחשות עתידית
עם השלכות שליליות.
ככל שהשלכות האיום נתפשות כקרובות יותר לתפישה קיומית
כן הפחד רב.
פטרונות #308
תרומה מתנשאת לנתמך
מערכת יחסים בה צד אחד נתפש כמספק טובין בעל ערך (לרוב) ממשי למי שמחזיר ערך, לרוב רעיוני, כשמשפיע טובין הממשי נתפש כמיטיב ועליון, שכן כוונתו מתבטאת על מוטב בעמדת חירות פחותה – אסירות תודה.
פטרונות, תגמול #309
הדדיות
מנפק הטובין רווה תחושת ערך אישי חיובית ולעיתים ערך ריאלי עקיף.
מקבל הטובין מבטא הכרת תודה
♠ כתגובה אנושית,
♣ כדי להמשיך לספוח טובין.
בהליך רציונליזציה המקבל מייחס ערך לתגמול הרעיוני לפטרון כדי להימנע מתחושה של הפחתת ערך.
פטרונות: פעולה | יחסים #310
חד | רב פעמית
לרוב, מערכת יחסים מתאפיינת בא-סימטריות של פעולות פטרוניות של צד אחד מול צד שני.
במשחקי תפקידים אישיות נוטה לתפקיד אופייני מול אחרים.
לרוב, ולא בהכרח, אותה התנהלות תפקודית תודגם גם מול אחרים.
מצבי פטרונות | צריכה #311
איזון – נדיר
מערכות יחסים מתאפיינות ב
מערכות יחסים מאוזנים – נדירות.
מודעות ליחסי פטרונות #312
סובייקטיביות מקדמת תיוג
בחינת יחסים בהקשר ‘פטרונות | צריכה‘, מעלה סבירות שיתויגו ככאלה.
בחינת יחסים עוסקת בתפישת ערך אישית, ההתייחסות תלויית עמדה.
לכן סביר שיחסים מסוימים יתויגו באופן שונה על ידי צדדים מעורבים וכן על ידי בוחנים מחוץ להם.
פטרונות | צריכה; העדפה #313
שיוויון > פטרונות > צריכה
העדפת רובנו, בסדר יורד:
1⃣ לכאורת מראית העין (ושמע האוזן) יחסים שיוויוניים עם אחרים,
2⃣ להתפש כמי שהשפענו טוּב־יתר,
ולא כמתחזקים תחושת עליונות,
3⃣ למקסם צריכת טובין
ללא תחושת נחיתות שהופעלה עלינו פטרונות.
התכנות יחסים ללא פטרונות #314
בהיעדר מודעות
יחסים בינאישיים נטולי פטרונות עשויים להתהוות כאשר אין מודעות לפטרונות.
בבחינה סובייקטיבית עולה סבירות לאיתורה כמממשת תפישת ערך.
יחסים פונקציונליים ממקסמים רווחים ריאליים הם נטולי פטרונות.
פטרונות הדדית #315
נצרך מודע מתגונן
ביחסים מודעים לפטרונות, ייתכנו מחוות הדדיות;
ברוב היחסים יש פטרון מובהק,
מחוות מעידות על נצרך שרוצה במודע, או לא,
♠ לא להיתפש כנחות,
♣ כן להיתפש כ’משיב’ טובין, לא ‘מנצל’, להמשך צריכה.
פעולה #248
תנועה, שינוי
תנועה ממשית או רעיונית יחסית לגורם אחר, שתוצריה ניתנים לתפישה.
פרדוקס רציונלי #118
אמונה רציונלית?
הבנה שחתירה מתמדת למציאת קשרי סיבה־תוצאה
שעשויים להיתפש גם בתודעה זרה,
היא תנאי הכרחי ולא מספיק לרציונליות.
זהו תנאי שקול בחשיבותו ודר בכפיפה אחת וגם בחיכוך
עם מקרים שיחסי סיבה–תוצאה לא נמצאו כי
⛔️ או שאינם*,
❌ או שאין תנאים מקדמיים הכרחיים למצוא אותם**.
ובאין הסבר, עדיין לדבוק ברציונליות.
ביטויי פרדוקס רציונלי #118a
באין הסבר, ולא תנאי מקדמי
רציונלית פוסלת הסברים אמוניים של כוח עליון מארגן.
* אין הסבר
הסבר רציונלי משכנע למקור הייקום, סיבת ומועד היווצרותו – לא הובהרה הסיבה שבמועד מסוים נוצר.
** אין תנאי מקדמי
רציונליות כאי–ידיעה; טרם התגלו חיים מחוץ לכדור הארץ.
פרדיגמה #27
צבר הנחות
צבר מובחן של הנחות מקדמיות
איתן תודעה תופשת ומתייחסת לאובייקט.
צבר פרדיגמות (גם) מהווה טביעת אצבע תודעתית.
תפישת מציאות בתודעה קוהרנטית מתחזקת פרדיגמות מבוקרות ומתעדכנות תדיר.
תכלית פרדיגמה #346
קליטה ותגובה
תפישות מציאות, התייחסויות לאובייקטים, פעולות מממשות סנטימנטים, אינסטינקטים ורצונות מודעים, מתווכות לתודעה פעמיים, באמצעות פרדיגמות:
▶️ פנימה
בתהליך עיבוד מידע שנקלט מהחושים,
◀️ החוצה
גזירת תגובות תואמות.
פרדיגמה, מכניזם #347
התניות > ניסוח > בקרה > עדכון
פרדיגמה – הנחות מקדמיות – נרכשות, נבנות, מתוחזקות, כעיבוד תודעתי על ממשקי מציאות.
תהליך יצירתן הוא תמהיל של התניות, תפישות וניסוח אינסטינקטיבי בבקרה מודעת, או שלא, אם שירתו את האינטרסים והערכים של בעליה והתאמות מינוריות.
תיקוף פרדיגמה #348
אישי – מיצוק | רציונלית – ערעור
פרט רואה בחייו מצע לשימוש והוכחת תקפות הנחותיו המקדמיות.
בטחונו האישי והתנהלותו נובעים מאישושן ומיצוקן.
מדע, חתירה למחשבה רציונלית, מערערים תפישות, קונסטרוקטים רעיוניים והנחות מקדמיות, בשאיפה להפריכם.
כשל הפרכה הוא גילוי והוכחה.
פרדיגמה | אמונה #349
שאיפה להוכחה | ללא ערעור
פרדיגמה
מערכת הנחות מקדמיות מאורגנות לתפוש מציאות,
שבעליהן פועלים לפיהן ומקצים תשומות להצדיקן.
אמונה
ניסוח הנחה מקדמית (אחת או יותר) ללא ערעור
ולא בהכרח* ותמיד פועלים לפיה.
* למאמין מנוסח ללא ערעור שאסור לשקר ולעתים חוטא.
פרובינציאליות #137
קרתנות
תיוג התנהלות
במרחב מדיני או תרבותי, משני – חיצוני או מרוחק, גאוגרפית או רעיונית,
השונה מהנהוג במרחב הדומיננטי.
הקצנת פרובינציאליות
ציפיית אנשים ממרחב משני, שיכירו בהתנהלויותיהם הקרתניות כתרבות הדומיננטית.
פרובינציאליות אינטלקטואלית, תפישתית #139
ציפייה שעמדה סובייקטיבית תתקבל
ציפייה של בעל עמדה שנסמכת על סנטימנט או תחושה,
או על נורמות קהילתיות – התכנסות הזדהותית, לא על סבירות – סובייקטיבית, שאינה נסמכת על פרמטרים אובייקטיביים,
תתקבל על אחרים, בשל היותה ‘ערכית‘ לטעמו, או ‘מקובלת’ על קהילתו של הפרובינציאל האינטלקטואלי.
פרוגרסיביות* #95
קדמה מנתצת קונסטרוקטים
ניתוץ קונסטרוקטים שרירותיים מוטמעים,
ללא הצעת הבניות חלופיות.
חתירה להתנהלות רציונלית, סבירה לחיזוי,
בחינת תפישות מסורתיות,
ערעור וניתוץ פרדיגמות מקדמיות,
הסרת מגבלות וחסמים שנובעים מקביעות שרירותיות, אמונות או מסורות מול אלטרנטיבה רציונלית.
_____
* שימוש שגוי** רווח במונח ‘פרוגרסיביות’.
טיפול ברגישות תחושות־ערך היא קונסרבטיביות חמלתית.
[‘בלאק/ג’ו-פייס’, כדוגמא, אינם פרוגרסיביות, אלא הבניות שמרניות.]
** האם אני היחיד שמייחס שימוש שגוי ל’פרוגרסיביות’
– אבסורדיות ופתטיות לכשעצמה 🤓 –
משער, שבעתיד יגיעו עצמונית לתפישתי 😀 זו.
פרימיטיביות אנושית #93
טרום התפתחות
תיחזוק, שימור, הטמעה ויישום
התנהגויות ותפישות רעיוניות
ראשוניות, בסיסיות,
שרירותיות,
אֱמוניות,
משמרות מסורת
וצביון קהילתי,
מטמיעות וסופחות ערך לטיפול ישיר בסנטימנט רגשי.
עוינות לפיתוח וחידושים,
חתירה לרציונליות,
בחינה ביקורתית של סבירות אוניברסלית נתפשת.
פשרה #255
הסכמה לוויתור על חלק משווי עמדה מקדמית
הליך בו צדדים חולקים התייחסות מנוגדת תפישתית לנושא בעל ערך,
מוותרים מרצונם על חלק משווי עמדתם המקדמית על הטובין שבמחלוקת,
כדי להגיע להסכמה,
שלהבנתם מקדמת אותם יותר מאשר שימור המצב טרום הוויתור.
פתאום #156
תיוג של יחידת זמן רעיונית, תחומה בין עבר לעתיד ללא משך מדיד,
בה אורגניזם בורר תגובה לגירוי בלתי צפוי שנקלט באחת, על ידי חוש(ים):
האם להפעיל אינסטינקט השרדותי או ליישם סנטימנט מבוקר.
פתולוגיה
פתולוגיה, תחזוק
צורך #51
העדרו מונע חיים
רכיב מסוים במהות אורגנית או רעיונית שהעדרו מונע חיים.
🟧 אורגנית –
מניעת צורך
▪️ פיזי – יפגע בחיים, עד מוות,
▫️ מנטלי – יפגע בתשתית תפקודית.
💭 רעיונית –
תוצאה מצריכה סיבה.
מהות שאינה נצרכת לרכיב
שמהות אחרת כן נצרכת לו
היא מהות שונה קיומית.
צריכה #252
שימוש במשאבים מתכלים –
ממשיים, כלכליים, רעיוניים, אנרגטיים, זמן,
שמאפשרים פעילות.
קארמה #146
מציאות סדורה, תגובתית מיסטית
אמונה מיסטית שהמציאות היא מארג סדרים תגובתית להתנהגות פרטים.
פעולות אדם קשורות מטפיזית זו לזו ולמציאות אופפת.
המעשים מצטרפים כחרוזים על חוט משותף מיסטי, מוביל לתגובות ערכיות – חיוביות או שליליות, על פי תוכנית עלומה של סדר ערטילאי מקדמי, מטעם כוח עליון מארגן.
על פי סדר זה המציאות מנהלת זיכרון חשבון ערכי בהתאם להתנהלותו של פרט ותארגן מאורעות בחייו כתגובה חיובית או שלילית להתנהלותו.
קארמה היא ביטוי לתפישה אמונית – לא ניתנת להוכחה או הפרכה – רווחת בדתות הודיות נטולות אל.
קדושה #75
יחוס לאובייקט רעיוני או גשמי ערך עליון מוחלט;
🛐 שלילת בקרה, ערעור, על אובייקט מקודש.
מהווה יסוד אלוהי דתי, אמוני, לאומני.
יש המייחסים לחיים או למדינה קדושה.
חתירה לרציונליות שוללת קדושה;
📏 מקצה ערך לכל אובייקט
🔬 בחינה מתמדת
♻️ ערך משתנה
⚖️ יחסית לערכים אחרים.
קהילה #316
רעיון משותף לפרטים
צבר פרטים שמקיימים פעילות, וחולקים הזדהות על בסיס רעיוני, ערכי, משותף.
מרכיבי קהילה:
♠ נושא רעיוני,
♣ פרטים שותפים,
♥ ניהול פעילות היררכי.
ההשתייכות של פרט לקהילה היא רצונית, ויוצרת תחושת גאווה.
קונסטרוקט רעיוני #42
הבניה לא מאוששת
יצירת רעיונות מורכבים –
כ-דתות, אידאולוגיות, תפישות עולם, תיאוריות –
על סמך הנחה מקדמית (לפחות אחת)
בלתי מוכחת,
שאינה עומדת במבחן הפרכה.
בניית, אימוץ ותחזוק
קונסטרוקטים רעיוניים,
התנגדות לנסיונות ערעורם,
מעידים על אמוניות בעליהם.
קונסטרוקט תודעתי #41
התמרת מהות לתפישה
הבנייה מילולית,
או אימוץ חיצוני,
של ההכרה
תופעות הנתפשות באמצעות חושים
ועובדו למכלול רעיוני.
הליך ‘לימוד‘ הוא בניית קונסטרוקטים.
חתירה לרציונליות מעמתת קונסטרוקטים תדיר בניסיון להפריכם.
קיום #260
נמצא בתודעה
מהות רעיונית או מוחשית, שיש אליה מודעות של פרט.
קיים | יש #262
נמצא בתודעה | גישה אליו
יש
מקרה פרטי של ‘קיים‘ –
נמצא בחזקת מי שמודע לבעלותו הרעיונית או הממשית.
קלישאה #39
שיפוטיות שלילית על המובן
תיוג שיפוטי, ערכי שלילי,
על אמירה לא בלתי נכונה,
המותחת מהות מקובלת
אל מחוץ לגבולותיה,
כופה על האמירה משמעות חדשה –
קרובה דיה למקור,
ועם זאת, רחוקה מספיק כדי לפחת את משמעות מקור האמירה.
קנאה #335
טובין של אחר כאיום על ערך עצמי
התייחסות שלילית של פרט לפרט אחר כבעל של טובין עם ערך חיובי נתפש, שהמקנא לא רוצה שיהיו ברשותו של מושא קנאתו;
בעלות הטובין של אחר נתפשת אצל המקנא כמעצימה את האחר באופן מאיים על תפישת הערך העצמי (של המקנא) ומבטא את חששו שגם סביבתו תפחית לו ערך בשל כך.
עצימות קנאה #336
טובין, עוינות, איום, אישיות
עצימות הקנאה תלויה בייחוס חשיבות ל –
♠ מיקום הטובין – מושא הקנאה – בהיררכיית הסנטימנטים,
♣ עוינות מקדמית לבעל הטובין,
♥ תחושת איום תפישת ערך עצמית,
♦ מבנה אישיותי.
מודעות לקנאה #337
תלוי בנקודת מבט
ניתן לצפות שהתנהגות שלילית כלפי פרט אחר תתויג כ’קנאה‘ על ידי מושא הקנאה או אחרים. יתכן שהתיוג ידחה על ידי ה’מקנא’ בשל ההשלכה לתפישת ערך עצמית וההפחתה שתגרם בשימוש בתיוג, שמעיד על חוסר נדיבות וחוסן רגשי של ה’מקנא’ – תכונות שפרטים מעדיפים לא לייחס לעצמם.
קנאה, רציונליזציה #338
גיוס בקרה תומכת
בדומה לסנטימנט, קנאה מונחת מעל רובד רגשי,
מגייסת מה’מקנא‘ תשומות בקרה רציונליות:
♠ הצדקה: תמלול סיבותיה,
♣ יישום ההחלה: תוצרי התנהגות הקנאה,
♥ סובלימציה ערכית: דחיית התיוג השלילי של הקנאה בהמרתה לתיוגים אחרים.
קנאה כתיוג שגוי #339
ביטוי רצון כקנאה
כדי ל’קנא‘ יש להיות בעלי תודעה מעל סף התפתחות מסוים.
ללא תודעה מפותחת – תינוקות, חיות – לא ניתן לקנא;
מושאי ‘קנאה‘ מהווים נשאים מפתים לאורגניזמים שקולטים טובין רצוי בחושיהם,
ומחצינים תסכול שהטובין לא ברשותם.
היבטי קנאה #340
מוטיבציה למקנא, הפחתה למושא הקנאה
לקנאה עשויים להיות היבטים מעשיים ופוגעניים כ–
מהות קנאה – כסנטימנט – לרוב לא תשתנה.
אין סיפוק קנאה. לאחר נקיטת פעולות מקטינות פער, תודעת הקנאי עוסקת בהצדקתן.
מימושיה (אולי) ידעכו כאשר נושאים אחרים יעסיקו את משאבי תודעתו של הפרט המקנא.
קנאה חיובית #342
השראה, סובלימציה
הבנת פרט שלמושא קנאתו יש טובין נשאף, שבכינוס משאבים מסוימים ובהתנהלות נכונה יתכן שגם הקנאי יפיק ממנה ערך.
פעולות מונעות מקנאה, שמקטינות את הפער בין הנשאף לקיים הן תוצר של עיבוד סובלימטיבי מוטמע במבנה אישיות של פרט. או שלא.
קנאה שלילית #343
רצון מניעה
מוכנות לכנוס משאבים רעיוניים וממשיים למנוע מפרט אחר את מימוש השימוש או את ערך הטובין של מושא הקנאה.
שאיפה מונעת זו היא תוצר מבנה אישיותי של המקנא ויחסו המקדמי למושא הקנאה.
רגישות #22
עוצמת הבחנה בשינוי
מידת עצימות גירוי שתגרום לחיווי על שינוי ממצב קודם.
רגישות אנושית #345
עצימות קליטה ותגובה
טביעת אצבע אישיותית לעצימות קליטה, עיבוד ותגובה לגירוי.
שוני בין פרטים בעצימות נדרשת להבחנה בשינויי מצב;
בסוגי השינוי; פיזיולוגיים או רעיוניים, בספיחת סוגי המשאבים ומידת ההקצאה האנרגטית לתגובה – כדחף או מבוקר רציונלית, האם מועלה לרמת השרדות, או יורד לרמת חיים וטעמים.
רגש #18
חיווי תודעה על מציאות
קליטת מידע בממשק עם היבטי מציאות,
באמצעות חושים:
חוזי, טעם, מגע, ריח, שמע,
שאורגניזם אחר גם עשוי לחוש.
רגש – תוצר העיבוד הראשוני, הטרום מילולי, לגירוי נתפש.
מורכבות רגש #20
אינספור אפשרויות ללא חיזוי
מנגנון רגשי – ‘המשך – שינוי’, שני מצבים, נתפש כפשוט.
♾ ניתן לאבחון עכשווי בבקרה לאחור, אך לא ניתן לחיזוי,
♾ אינספור מצבי חישה,
♾ מגוון חיוויים,
♾ בחיווי לשינוי – האם העצמה או הפחתה,
♾ שיעור השינוי – מנעד אינסופי,
♾ היצע נרחב לאמצעי לשינוי.
רגש, חשיבות #21
הישרדות והנאה
קלט ועיבוד חיוויים מאפשרים טיפול ב-
🩸איום הישרדותי,
🍹סיפוק טעמים והעדפות.
למנגנון החישה חשיבות קריטית לחיים;
לשרידה, למיקסום הנאה, לצמצום סבל.
רציונליות משרתת רגש מחווה,
עיבוד הרגש מניע לפעולה או למניעה,
ובהמשך מחווה ‘להמשיך’ לספוח הנאה, או לעצור.
ריאלי #221
ממשי, במציאות
עומד למבחן סבירות במציאות, ניתן לתפישה, עיבוד, הבנה, ותקשור, באמצעות תודעה בלתי תלויה.
ריבוי תצורות ממשל דמוקרטי #106
אין דמוקרטיות זהות
על עקרון דמוקרטי – קול אחד לכל משתתף בהצבעה –
מונחים שיטות, תפישות ופרשנויות ליישום תצורות ממשל שונות.
עיקרן – פרשנות יישומית למורכבות יחסי הכוחות בין אזרח לממשל.
ביטוי למורכבות –
אין שתי מדינות עם יישום ממשל דמוקרטי זהה.
ריבונות #166
שלטון
סמכות אנושית מעל נתיניה – צבר פרטים מובחן של מסכימים, אדישים, ואנוסים –
מכריעה על מכלול היבטי חייהם
בפרוטוקול מנוסח על ידו,
שבתמורה להפקעת היבטים של חירויות פרט
הסמכות תספק שירותי תשתית ותאכוף סדר חברתי
באמצעות נתינים אחרים הסרים למרותה.
גאוגרפיה אדישה לריבונות.
ריסון (התנהגות) #242
כפייה מצמצמת השפעה
כפייה – בניגוד לרצון – מודעת (של הכופה),
מפסיקה או מצמצמת עוצמת מימוש השפעה של תנועה או התנהגות.
רע ##
שלילת רצוי
רעיון, אידאה #185
תמלול מהות
ייצוג מהות
ייצוג מהות תודעתית מופשטת או ממשית באמצעות מחשבה ותמלול ניתנים לתקשור ושיפוט של תודעה אחרת.
בתקשור, הייצוג שומר על מהות תוכנו בהשוואה לניסוחו הראשוני.
אם ייצוג לא שומר על מהותו, הייצוג המילולי הוא פוטנציאל לרעיון אחר.
רעיונות נבדלים בתוכנם ובמידת מורכבותם.
רצון #10
מוכנות להקצות משאבים למטרה
חיווי תודעתי למוכנות מבחירה (לא מכורח)
להקצות משאבים רעיוניים וממשיים
למימוש נושא מוחשי או רעיוני.
🧠 רצון; הפשטה רעיונית.
🔧 הגשמתו מסבה שמחה, אי־הגשמה – תסכול.
מדרג מימוש רצונות, ברירה בין רצונות נוגדים, הקצאת משאבים לממשם, מהווים טביעת אצבע תודעתית.
עוצמת רצון #49
מידת הקצאת משאבים
עוצמת רצון מעידה על מידת החשיבות שתודעה מייחסת למושא הרצון בעת החיווי,
ומתבטאת בהקצאת משאבים וערכם, ויתור על טובין חלופי, למימושו.
רצון | סנטימנט #140
מוכנות | העדפה
רצון
מוכנות תודעתית להקצות משאבים למימוש גירוי.
מבוקר רציונלית, מתומלל, ישיר, משתנה, מופעל למימוש קונקרטי לסיפוק זמני.
סנטימנט
העדפה התנייתית מוטמעת למימוש ערכים רעיוניים.
מוטמע, יציב, אמורפי לא מתומלל, מנחה בחירת/ מניעת פעולות להשגת סיפוקים רגשיים ארוכי טווח.
רצון, סנטימנט, אינם צורך #141
שימוש שגוי במושגים
כשפרט מעלה מימושי רצונות, סנטימנטים, לרמת ‘צורך‘, וניתן הסבר כ’אינסטינקט בלתי נשלט’ המתעלם מבקרה רציונלית.
זו טעות מושגית;
♠ אי־מימוש ‘צורך‘ מונע חיים.
♣ אי־מימוש ‘רצון‘, ‘סנטימנט‘ – גם אם הועלו ורבלית לרמת ‘צורך’ – (רק) מפחית תחושות סיפוק, איכות ושמחת חיים.
מימוש רצונות או סנטימנטים אינם צרכים קיומיים אלא התניות.
“רצח מכדור תועה” #89
תעתוע מילולי,
מחאה נגד החזקה לא חוקית של נשק.
[חוק מוחל על תודעה.
אין החלת חוק על חפץ – אין ‘נשק לא חוקי‘.
יש פעולה אנושית לא חוקית – ‘החזקה’ אסורה של…]
אוקסימורון;
‘רצח’ – המתה אנושית בכוונת פגיעה.
כדור ‘תועה’ מרוקן ‘כוונה’ מהרג – לא ‘רצח’.
רציונליות #4
חשיבה מבוקרת סבירות
תצורת חשיבה
נסמכת על מידע,
עליה מוחלים היסקים מאורגנים היררכית
בקשרי סיבה – תוצאה,
שבעלי תודעה זרים תקשורתית זה לזה יכולים לבחון, להבין, וליישם השלכות באופן עצמוני.
רציונליזציה #60
הצדקה בסבירות
ייחוס סבירות והיררכיה לוגית,
בבחינה לאחור,
לפעולות שננקטו או שינקטו,
תוצרי התניות וסיפוק רגשי, או שהתבררו כטעויות בשיקול דעת,
ברטרוספקטיבה לאחריהן,
לצורכי התאמות ותחזוקה רגשית
בעת בחינתן.
רציונליזציה (מופרכת) #318
כשל הצדקה רגשית כסבירות
ייחוס לא יתכן של סבירות והיררכיה לוגית לתחושות רגשיות המצדיקות התניה רגשית לפעולה שנתפשת ערכית שלילית.
‘הצדקה רגשית’ רווחת הן אצל הפועלים והן אצל המבקרים שכן מעשה (אנושי) מערב הטיות רגשיות.
חתירה ליושר אינטלקטואלי מנסה להימנע מרציונליזציה מופרכת.
התנהלות רציונלית #16
ערעור הנחות בחינת מרכיבים
🔸 בחינת פערים בין תפישת הקיים לשאיפת התודעה
🔸 בחינת סדר ויחסי המרכיבים
🔸 בחינת אמצעים, משמעותם, והערכת התכנותם לשינוי נשאף
🔸 ניסוח פעולות
בידיעה מקדמית שיש מצבים בהם אין ידע ופעולות שיסגרו, בוודאות או במלואם, את הפערים
🔸 פעולה
🔸 בקרת אפקטיביות הפעולות
🔸 שינוי בהתאם.
♾ וחזרה על התהליך.
שאיפה #215
מוכנות להקצאת משאבים למימוש רצון נעלה
מוכנות תודעתית להקצאת משאבים ממשיים או רעיוניים למימוש עתידי של אובייקט רעיוני נעלה.
רצון מועצם, למימוש רעיון נעלה.
לרעיון הנשאף למימוש יתכנו היבטים ממשיים.
שגרה #178
פעולות הרגלים ורוטינות
התנהלות מפעילה מערך פעולות – רוטינות והרגלים
מוכרים, אוטומטיים, סדורים, חזרתיים וצפויים.
התנהלות שגרתית מייתרת כינוס משאבי תודעה יקרים כ–
♠ סיפוק אינסטינקטים השרדותיים והתאוששות לאחריהם,
♣ ספיחת מידע והערכה רציונלית של משמעויות בין חלופות אפשריות להכרעה.
שגרה, הפרה #179
גירוי שינוי מצב
שגרה מופרת לנוכח גירוי שמעורר הכרה במצב כ’שונה מקודמו‘
שמפעיל תגובה אינסטינקטיבית או מבוקרת רציונלית,
מיישמת מערך פעולות חלופי, שונה מהתוכנית המקדמית שאיננה תואמת את המצב האחר.
ברירת מחדל של אורגניזם היא לשמור על שגרת הומאוסטאזיס.
הפרת שגרה תיחשב כשלילית אלא אם תיעשה במודע להנאה נתפשת.
שיוויון ##
רציונל שיוויון בינאישי #2
תודעתי – ערך עליון; תודעתך לך
⭕️ תודעתי היא מהות קיומי וההתממשקות שלי עם היתר, עם מה שאינו אני.
תודעתי אינה סיבה לקיום דבר, ועם זאת אין חשוב ממנה. לי.
כל ערך אחר נקבע באמצעות תודעתי.
⭕️ אם תודעתי היא הדבר החשוב ביותר, לי,
אני מבין שהתודעה שלך, שלה, שלו, היא הדבר החשוב ביותר לך, לה, לו…
זהו בסיס השיוויון הבינאישי.
השאר והיתר – ישומי חיים.
לא מ’חמלה מוסרית‘, ולא כציווי האל לברואיו.
חתירה לשיוויון חברתי #152
שיוויון שלא יושג
פרטים בחברה שואפת קידמה,
מסכימים כאינטרס משותף להם,
לחתור לשיוויון זכויות לכול
בידיעה, שאין ולא יתכן מצב שיוויוני.
שיוויון אינו הטבה אם הוא נתפש
♠ חמלה לחלש – פטרונות משמרת היררכיה סמכותנית,
♣ אהבה לקרוב – אינטרסנטיות מענגת.
[את ילדינו אנחנו אוהבים ללא השוואת זכויות וסמכויות.]
שיוויון | סמכות #292
היעדר היררכיה | היררכיה; פרדוקס מובנה
בהבנה שלא יתכן שיוויון מוחלט אלא חתירה לשיוויון,
חותרי השיוויון מסכימים, במודע, לקיים ולשמור פרדוקס:
הסכמה לתת סמכות בלעדית לפרטים ולמוסדות שאין לאחרים – בכך מוותרים על היבטי שיוויון מסוימים – כדי להחיל היבטי שיוויון רחבים.
מוסדות ממשל, הוראה, חינוך, אכיפה ושיפוט מהווים דוגמאות לסמכויות כופות שיוויון.
שוני (שינוי) #266
תנועה מובחנת בזמן
בבחינה משווה של מהות על ציר זמן ביחס לבחינה קודמת, מובחן ביטוי של תנועה רעיונית או ממשית של מרכיב מהותי אחד לפחות.
שיח משמעותי #XX
תקשורת אי-הסכמה
שיטה #297
מתודה, סדר פעולות
הליך אחוד של סדר פעולות מובחן, מופעל באופן יזום, במטרה להשיג תוצאה שאליה מכוונים טרום הפעולה.
שיטת ממשל מושלמת #113
הבנה שאין
ממשל – יישום ריאלי של רעיון מופשט.
לא יתכן סנכרון מלא ומוסכם בין המשתתפים, בוחני השיטות והמתפעלים אותן;
האזרחים בעלי הטיות, עניין, ערכים ופרשנויות שונות ומשתנות.
הכמהים לשיטה מושלמת
מוטים לערכיהם האישיים
לדת,
או למונרכיה סמכותנית
ואינם שוחרי דמוקרטיה.
שלטון, לא אוהבים #121
כורח למניעת חלופה גרועה
[גם לא דיאטת הרזיה]
הסכמה להגבלת חופש רצון
מכורח – החלופות גרועות יותר,
כדי להמעיט ולעכב ישום גחמות ויצרים
שמדרדרים ומעצימים נזקי חיים ובריאות,
בלתי נמנעים,
באין, או בשלטון ודיאטה בולימיים.
שאיפה:
בקרת סבירות שלטון, [ודיאטה]
כמשרתי האינטרסים ורווחת הפרט,
לא את השלטון והשבעת תיאבונו.
שלטון: דמוקרטיה ייצוגית רובית | יחסית #109
רוב זוכה בכל | שיווי משקל נזיל
רובית
בהצבעה, ההכרעה הזוכה ברוב.
פשוטה, מעצימה רוב, חותרת הכרעה ומשילות.
מקור בריטי, מיעוט מפלגות.
יחסית
מינוי יחסי למספר מושבי הנציגים.
מסורבלת, מייצגת מיעוטים, נתונה למניפולציות ולמיקוח מעבר לייצוג האלקטורט.
סרבול קואליציית מפלגות.
שלטון: דמוקרטיה ישירה | ייצוגית #108
הכרעה אזרחית | בחירת נציגים מכריעים
ישירה
הצבעת משתתפים בנושאים עיקריים.
ייצוגית
בחירת נציגים מכריעים.
מאפשרת חריגת נציגים מכוונת מצביעיהם.
מורכבת, מופשטת, בחיכוך מתמיד.
מיושמת ברוב הדמוקרטיות המערביות.
שליטה #296
יכולת כפייה מוסדרת
תיוג מצב בו מהות אנושית – ממשית, רעיונית – יכולה באופן מוסדר להשפיע, להחיל, למנוע או לכפות, פעולה או מצב על מהות אחרת לפי שיקול דעתה הישירה או באמצעות מתווכים מופעלים על ידה.
מקור היכולת הוא בכוח היררכיה פיזיקלית או בסמכות אנושית.
נשלט #326
נתינוּת לכפיית אחר
תיוג מצב פגיעה בחירות; מהות – ממשית, רעיונית, אנושית או לא – נתונה ליכולת של מהות אחרת לכפות עליה פעולה או מצב בניגוד לרצונה.
הנשלטות חלה בשל איום מימוש כוח היררכיה פיזיקלית, סמכות אנושית, או בהסכמת הנשלט.
נשלט בהסכמה #327
חירות תמורת ערך
בבחירה להיות נשלט, באין כפייה, הסכמה להיות נשלט נעשית לקידום ערכים אחרים, חשובים יותר, כביטחון או כרווחה; אזרחות במדינה.
שפע ##
רווחה
שקר ##
שקר עצמי #73
רציונלית – אוקסימורון
תודעה מתפקדת אינה מכילה בו־זמנית חיווי שקרי מודע כאמת.
ישנן
בדיות תודעתיות,
‘טעויות‘, ‘שגיאות‘, אי־הכרה בהן,
הדחקת אמת ועובדות,
תפישות שונות בהפרשי זמן.
ייחוס למצבי אי-ודאות מאיימים כקיומיים – חרדה,
התייחסות לשקר כלאמת, להיטיב רגשית עם מציאות נתפשת – דיכאון.
שרירות #169
תיוג שלילי
על אישור של בעל סמכות
לפעולה רעיונית או ממשית
שמקדמת את רצון או את אינטרס המאשר,
שמתעלם מהקשרי רצון, התנגדות, התחשבות, סבירות, הגינות או חמלה של המתייגים.
תגובה #344
ריאקציה, פעולה מגירוי
פעולה רעיונית או ממשית
– תתכן אינסטינקטיבית בלתי רצונית, או לאחר עיבוד ובקרה רציונלית, פנימית באורגניזם או פיזית חיצונית –
לאחר חשיפה לגירוי רעיוני, חושי או פיזיקלי, כימי, ביולוגי או מכני מקדים שגרם לה.
תהליך #324
פרוצדורה, פעולות למטרה
צבר פעולות או כללים סדורים מנוסחים מקדמית, למימוש מטרה.
תודה #320
הכרה בקבלת ערך
הכרה בנתינה, רעיונית או ממשית בעלת ערך נתפש, לטובת המכיר.
הכרת תודה אותנטית מלווה ברצון של פרט אסיר התודה להקצות משאבים רעיוניים או ממשיים למיטיב.
ככל שערך הטובין הנתפש רב יותר, כן התודה. והמורכבות.
תודה; בעייתיות #399
אי־התאמה; פטרונות ניצול
בשונה מטרנזקציה מסחרית בה משוחלף טובין שווה ערך,
בהכרת תודה, המרכיב הניתן שונה במהותו – (לרוב) רעיוני, ומיוחס לו ערך נתפש פחות.
השוני ופער הערכים בין הערך הנתפש הניתן למתקבל
מכיל פוטנציאל פרשנות בעייתי בהערכת הערך הניתן והמתקבל ועלול לתייג את השחלוף כפטרונות או כניצול.
תודעה #391
סובייקט כאובייקט, תקשורת עצמית
רכיב רעיוני, על מצע פיזיולוגי ממשי
של התייחסות פרט לעצמו, כגורם חיצוני;
עיבוד של אינסטינקטים, סנטימנטים, מחשבות, ניסוח, הבנה, ידע, שפה, רגשות, תחושות רצונות, רעיונות,
בכך מבחין בין פרט לאחר.
הכרה | תודעה #417
סובייקט, קליטה ועיבוד מידע | אובייקט, אחסון המידע
קוגניציה
התייחסות לקליטת מידע ולתהליכי עיבודו.
|
תודעה
התייחסות לאיכות ולמצב מכלול ידע של פרט.
הנדוס תודעה #100
השפעה מכוונת תפישה
ניסיון של בעל עניין להשפיע על בעל תודעה שיתפוש חלקי מציאות באופן שמקדם את רצונו, מהווה היבט של מציאות.
שיח עמדות – ניסיון לתווך תפישת מציאות סובייקטיבית.
תיווך תפישת מציאות מכוון, אינטנסיבי, להשגת רבותא ממשית, רעיונית – מניפולציה, הנדוס תודעתי.
תודעה זרה #8
ללא קשר תודעתי
תודעה שאינה בתקשורת ישירה עם תודעה אחרת.
‘תודעה זרה‘ מהווה אמצעי זמין, יעיל, אינטואיטיבי,
גם אם אינו חסין הפרכה,
לבקרה על חתירה לאובייקטיביות,
בהיותה משוחררת מהשפעת התכנסות הזדהותית שמובילה להסכמה.
תודעה זרה – אין #239
הסתייגות, פרדוקס תודעתי
אין תודעה חפה מכל השפעה אנושית אחרת.
‘תודעה זרה‘ היא סוג של פרדוקס, אוקסימורון, יוניקורן;
כל תודעה נסמכת על שפה, חולקת אלמנטים משותפים.
כמיהה ל’טוב‘, ל’דמוקרטיה‘, שאיפה אינטלקטואלית היא [גם] חתירה להבנת לתודעה זרה (בהבנה שאין.)
תודעה זרה | בינה מלאכותית #240
חתירה מדמה | דימוי
תודעה זרה
מודל מתיימר, קירוב רעיוני, תחליף מדמה לתודעה נטולת הטיות של פרט.
בינה מלאכותית (Chat GPT, 2023)
צבר טקסטים נתון למניפולציה למטרת מענה לסוגיות על־פי התכנות סטטיסטית; מחצבה של טקסט שמפיקה תוצר טקסטואלי בהתאם לאלגוריתם של מתכנתיה.
תודעה, פונקציונליות #17
מערכת הפעלה
תודעה – ‘מערכת ההפעלה’ של פרט;
קולטת מידע מהחושים,
מעבדת
ופולטת מחשבות, תקשורת והנחיות פעולה.
תודעה נמצאת על מצע ממשי, ביולוגי,
[אינני מבין קשרי תודעה–גוף].
תודעה קובעת הוויה #98
שיקוף מציאות
לפרט יש רק את תודעתו
כאמצעי תיווך חיוויי מציאות
לאחר חישה, טרום פעולה.
חיוויי־מציאות נתפשים חושית, מעובדים בתודעה
כשיקוף לתפישת מציאות מסוימת,
שנחווית שונה אצל בעלי תודעה אחרים.
[בשונה מחיווי נטול תודעה (נניח, מד מרחק, זמן).]
תודעה רחבה #69
סובלנות למיסטיקה
תצורת מחשבה סובלנית לתופעות מיסטיות כממשיות,
ייחוס למחשבה פנימית כבעלת יכולת השפעה על מציאות חיצונית.
רווח אצל
⛪️ בעלי סנטימנט אמוני,
♾ חסרי יכולת להתמודד עם אי־וודאות,
😭 בעלי תנודתיות רגשית בעצימות גבוהה ומהירה.
תועלת #258
פעולה מקדמת רווח
זיהוי בפעולה צורכת משאבים כמוסיפה ערך לתהליך, שבאמצעותו ניתן לקדם רווח רעיוני, ממשי, כלכלי, אנרגטי, מקדמי מטרה.
תועלת אינה יעד שלעצמה, אלא, אמצעי לקידום מטרה מקדמית.
תופעה #350
פעולה במציאות
פעולה שמתרחשת במציאות, לרוב ממשית, עשויה להיקלט עצמונית בחושים ולהיות מעובדת ונתפשת בתודעות זרות, גם אם באמצעים מכניים.
תוצר #368
נתפש מפעולה
מהות רעיונית או ממשית הנתפשת מקשר סיבתי של פעולות וקשרים בין מהויות.
תוצאה #369
תוצר פעולה בזמן מסוים
תוצר רעיוני או ממשי מובחן, ניתן להגדרה ולרוב לכימות ומדידה, לאחר פעילות של מהות אחרת ונקבע בנקודת זמן מסויימת.
תוצר | תוצאה #375
ממשק מרכיבים | מדיד בזמן
תוצר: נתפש מפעולה בין מרכיבים | תוצאה: תוצר פעולה בנקודת זמן מסוימת, כמית למדידה ולהשוואה.
תמורה (כלכלית) #250
החלפת טובין מוסכמת
שינוי בעקבות הסכמה לקבל טובין ממשי או רעיוני, לנתינת טובין אחר – עבודה שנעשתה, טובין ממשי או רעיוני.
בעת ההסכמה על המרת הטובין התמורה המתקבלת בכללותה נתפשת על־ידי כל צד כעדיפה על הטובין הניתן על ידו, וכן גם על מניעת הטרנזקציה (– מכלול פעולות תנועת החלפת טובין) לו הצדדים היו נמנעים, ושומרים על הטובין שלהם ברשותם.
תנאי ##
תנועה #251
שינוי על ציר זמן
רעיונית
הליך שינוי תודעתי על ציר זמן.
ממשית
הליך שינוי במרחב ריאלי על ציר זמן.
תפישה #184
קונספט; ניסוח רעיונות ויישומים בנושא מסוים
תוצר תודעתי מנוסח, מייצג צבר היבטים רעיוניים ויישומיים של הבנות ואמונות בנושא מסוים.
תפישה ניתנת לתקשור לתודעה זרה שתבחן, תשפוט, תאשש אימוץ – חיובית, או תדחה – שלילית, את התכנות התפישה ויישום משמעויותיה.
תפישה; תכלית #394
קונספציה; ייצוג התייחסות לסוגיה מורכבת
משמעות קונספציה – ייצוג סוגיה מורכבת באופן שמכיל ארגון התייחסויות ותגובות מנוסחות מראש, למימוש.
תפישה: + | – #395
יעילות | כשל
➕ פיתוח קונספציה לטיפול בסוגיה מורכבת
➖ יישום קונספציה מסוכן בשימוש בהתייחסויות ותגובות מוכרות אך לא רלוונטיות בשל הבנה והסקות שגויות בעבר או שינוי ממצב עדכני.
תפישה, התפתחות #396
תשתית אינטלקטואלית
היכולת לתפוש רעיונות מופשטים ומורכבים היא תשתית הכרתית מתפתחת.
פרטים חולקים תפישות מייצגות רעיונות ובכך מתאפשרת התפתחות שפה ותקשורת.
תפישה: דימיון | בידול #397
מכניקה | תוכן
תודעות אנושיות מדמות מחשבים בתצורה זהה שעשויים להכיל תכנים דומים – מערכות הפעלה (אנושיות, במידה מסוימת),
ושונים – דאטה.
לא יתכן תודעות מכילות תוכן זהה,
זאת בשל ריבוי הקשרים שגורמים לסיבוכיות תכנים רעיוניים משתנים,
המשנים את ממשות הפיזיולוגיה המאחסנת.
תפישה, הטיה #411
קידום סנטימנטים, הצדקת פרדיגמות, מימוש עניין
תפישה מוטה לקדם סנטימנטים מוטמעים מקדמית,
להצדיק פרדיגמות קיימות או להתאימן
למימוש אינטרסים בעת בחינתם.
תפישה, בידול אנושי #398
תפישת עולם #90
מדרג אידאות
ניסוח יחסים
בין היררכיות של ערכים רעיוניים מנחים התנהלות
בסוגיות פוליטיות.
תפישות הוטמעו במהלך חיים, עיקרן בבגרות,
על מצע מאפייני אימוץ, ערעור ובקרה של פרטים,
באמצעות דמויות דומיננטיות – סוכני תודעה –
בסביבת הגידול, הסוציולוגיה, רשויות חינוך, דת ואכיפה.
תקווה #379
רצון לממש אפשרות סבירה
שאיפה שתרחיש אפשרי סביר, עם התכנות לקיומו, יתממש במציאות וישנה מצב לטובה.
בשונה מ’אמונה‘ המייחלת בחוסר־רציונליות להתערבות מיסטית משנה מציאות שתברא תרחיש לא סביר, לא ניתן למימוש*.
* אם תרחיש לא אפשרי התממש – נס, התיוג ‘לא אפשרי‘ – שגוי.
תקווה | אמונה | הערכה/השערה | ייחול #380
תצורות מימוש רצון
מימוש חלופה סבירה רצויה | יחול להתערבות כוח מיסטי פותר | בחינת התכנות למימוש | ביטוי למימוש רצון עז.
תקשורת ##
תרבות #45
פעילות אנושית אסתטית, שאינה השרדותית
כל פעילות אנושית חורגת מפרקטיקה קיומית.
בשימוש רווח:
סטנדרטים של אסתטיקה
בתחומי התנהגות ואמנות,
שמאפיינים קהילות מובחנות.
תרבות גבוהה #125
ידע והקשרים
אחיזה בסטנדרטים אסתטיים
בדיסציפלינה תרבותית מובחנת,
שרכישתם מחייבת הקצאת משאבי אינטלקט
לצבירת ידע, מיומנות טיפול במורכבות והתייחסות להקשרים,
מעל סף כניסה רעיוני, יחסי, סובייקטיבי.
אם רכישת הסטנדרטים מחייבת רק ניסיון או משאבי כלכלה – טעם תרבותי נמוך.
תרבות, עוצמה #124
כשצבר פרטים בעלי מאפייני תרבות מובחנים
מתחכך בפרטים עם צבר מאפיינים אחר,
כשמובחן במובהק
כיוון הפיעפוע – אימוץ ערכים וסטנדרטים התנהגותיים,
או דומיננטיות ערכים מאפיינים בתרבות שנוצרה בסינתזה – אופי התמהיל המתקבל,
מחווה על עוצמת תרבות ביחס לאחרת.
תשומה ##
תשוקה #50
רצון בעצימות פיזיולוגית
תצורה של רצון
ברמת עצימות פיזיולוגית גבוהה:
תודעה
במצב של מוכנות מוגברת
להקצות ריבוי משאבים
ממשיים, פיזיולוגיים או רעיוניים,
למימוש פעולות מובהקות כסיפוק פיזיולוגי
של כמיהה עכשווית לאוכל או למין.
*/
