ימין שולט בישראל: קלאסי הדיר רדיקלי

משך קריאה כ־ 11 דקות

חלופות שלטוניות; תצורות ימין

הטענה

רוב הציבור בישראל ימני.

מאז מהפך 1977, השלטון ימני במהותו, בתצורות ‘ימין קלאסי’, ‘רומנטי’ ונאו־ימין רדיקלי, מתובל בסוציאל דמוקרטים שימושיים.

שלטון ימין מוחלף, זמנית, בשל ‘קלקולים’, ‘שחיתות שלטונית’, גידול מוטציה נאו ימנית רדיקלית.

ימין רומנטי, אטרקטיבי לשכבות מודרות.

הסדרי שלום, מיגור נאו־ימין רדיקלי, נתמכים על־ידי שמאל וימין קלאסי, יוצרים קונפליקט בימין.

לפני המהפך השלטון היה שמאל ביצועי חותר הקמת מדינה ושוויון ברוח מדינות מוצא המקימים.

השלטון רוסן על־ידי אינטלקט פרוגרסיבי, שוחר זכויות אדם, חופש הפרט והכלכלה, שוויון פורמלי והסדרי שלום.

שמאל בישראל לא מנצח בחירות.
הוא מוביל את ערכי החברה.

שלטון ימין מתמתן פרקטית בשל התמודדות עם סוגיות שאינן מאפשרות יישום אידאות ימין רומנטיות או רדיקליות.

צ’רצ’יל, ימין, מיגר נאו ימין רדיקלי.

כעת דומיננטיות השלטון בישראל נתונה לימין קונסרבטיבי – בנט, לפיד, גנץ, סער, ליברמן, עבאס, (מיכאלי, הורביץ, הם שותפים טכניים וזמניים עד למפץ החבירה עם צאת נתניהו.

שלטון

שינוי

דומיננטיות שלטונית

ימין קלאסי פיצול ימין קלסי מניאו ימין רדיקלי בנט, לפיד, גנץ, סער, ליברמן, עבאס, (מיכאלי, הורביץ – שותפים זמניים עד למפץ חבירה ללא נתניהו.)
נאו ימין רדיקלי מוטציה מתגוננת של מנהיג ימין שחרג נתניהו, דרעי, ליצמן, בסיוע גנץ
ימין קלאסי תיקון פרסונלי לימין קלאסי נתניהו, בנט, לפיד
ימין קלאסי ירושה מקרית של ימין קלאסי אולמרט
ימין קלאסי שיבה לימין קלאסי שרון
שמאל ליברלי אוורסיה זמנית מקומית לימין קלסי ברק
ימין רומנטי כמיהת מודרים לימין נתניהו
שמאל ליברלי מיאוס מהנהגה ימנית כושלת פרס, רבין
ימין קלאסי תיקון לממשלת אחדות שמיר
ימין קלאסי טיפול באינפלציה של מעבר לשוק חופשי פרס, שמיר, רבין, פת
ימין רומנטי כמיהת מודרים לימין בגין

בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה

ימין

קונסרבטיביות – מימוש סנטימנט אמוני, לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, כמה להחלת צביון על מרחב ציבורי, לקהילתנות, להיררכיה, לסמכותנות, לתוקפנות פיזית מגוננת על אידאות מופשטות, לפשטנות רציונלית, למורכבות מיסטית, לרהב מלל, סמל וטקס.

קונסרבטיביות קלאסית

ימין מקדש ממלכתיות ושלטון חוק.

קונסרבטיביות רומנטית

ימין חותר לקידוש מנהיג־על.

נאו ימין רדיקלי

ימין מנתץ שלטון חוק עבור מנהיג סמכותן נישא על ידי המון מודר.

הקמת מדינה – 1977, כינון ממשל

ישראל הוקמה על ידי אנשי מעש, שהקימו מקלט מדיני ליהודים ניצולי שואה קודמת, פוטנציאלית עתידית, שתקלוט עולים ותספח כוח מבעלי זהות יהודית באשר הם.

המקימים היו מוטים לסוציאליזם בגרסתו הריכוזית חותרת השוויון – מדינות המוצא של המקימים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ערך השוויון היה קל יחסית לתחזוק בסביבה כלכלית של צנע.
זכויות הפרט והגבלת כוח השלטון היוו ערך משני שניגף מפני איומי ביטחון. ‘שמאל’ קלאסי.

מכיוון שהמקימים היו אנשי מעשה, בעלי השכלה חופשית, הם נטו ליהדות כתרבות, נטולת אל, עם הטיה מתפשרת לאילוצים לתחזוק ממשל.

רקע השכלתי זה חתר לרציונליות אוניברסלית.
לכן זכויות האדם, חופש הפרט והכלכלה אמנם היו משניים אך ברקע כשאיפה – ‘לכשיתאפשר’.

1977 היוותה מפנה.

מאז – למעט תקופות קצרות, לאחר שלטון ימני שגרם כאוס שלטוני וכלכלי – מפלגות ימין מובהק, אמוני לאומני, אחז בשלטון, באמצעות שכבות רחבות, אמוניות, מסורתיות, חשות מודרות סוציו־אקונומית ותרבותית.

בסמוך למהפך הייתה חבירה לעצמאיים ולאליטה חותרים ונהנים מחתירה לחופש כלכלי.
בהמשך, אליטה זו, שהיוותה קומץ יחסית קטן, התנדפה.

בגין [עם ‘קלקולי’ ממשלותיו] הביא את הסדר השלום עם מצרים.
השמאל תמך, הימין נקרע בין נאמנותו למנהיג ולשמחת ההסדר לעימות עם תפישותיו הרומנטיות.

זה לא ‘שמאל’,
זה בעל כוח שמעמת תפישות רומנטיות שניגפות מול סוגיות פרקטיות.

הימין בראשות בגין הביא לחופש כלכלי, כלכלת בחירות, צריכה ‘מודרנית’, ואינפלציה חמורה שהודברה לאחר החלפתו באמצעות חבירה של פרס ושמיר לממשלת אחדות.
יש להניח במידת סבירות מסוימת, שללא מרכיבי ממשלה ימנית, היכולת להדביר את האינפלציה הייתה קטנה יותר, שכן השכבות החלשות נפגעו ממנה יותר.

עם הדברת האינפלציה, נעשה תיקון חזרה לנורמליזציה; שמיר זכה בשלטון,
אותו הפסיד עם ממשלת ‘מושחתים נמאסתם’ לרבין.

רבין, הוא גם סוג של ימין קלאסי פרקטי מתון, בטחוניסט, קפיטליסט נמנע משוויון כלכלי, הניח תשתית לצמיחה, כשהסכמי אוסלו, סוג של נכפו עליו.

עם הרצחו פרס המשיך עם המדיניות.

נתניהו עורר את הימין הרומנטי הכמה למנהיג נערץ בתמיכת אמוניים לאומנים מנושלים,
נישא על סנטימנט תומכיו, הקים ממשלה שעוררה אנטגוניזם והפסיד לאהוד ברק.

ברק בהתנהלות פוליטית לקויה הקים ממשלה שלא החזיקה מעמד והוחלפה על ידי ממשלת ימין בראשות שרון.

שרון כראש ממשלה ימין קלאסי, הוחלף עם קריסתו הבריאותית על ידי אולמרט באמצעות ‘קדימה’ – ימין עם אלמנטים סנטימנטליים מבוקרים, שחברו לסוציאל דמוקרטים.

נתניהו, ימין רומנטי, שהיה בממשלת שרון, שימש כשר אוצר עם אידאולוגיה ימנית קלאסית שפגע בתומכי ימין זכה בהמשך בשלטון באמצעות אותו אלקטורט אמוני לאומני. פנה אליהם אפקטיבית באופן שונה.

במהלך 12 שנות שלטונו, נתניהו החל לנקוט בהדרגה מגוון פעולות מכוונות אקטיבית מניעת אובדן השלטון והתחככות עם החוק.
בפועל נתניהו התמיר עצמו לנאו ימין רדיקלי נוסח טראמפ, שמטרה לנתץ ממסד ושלטון חוק, בשם המון מודר.

נאו ימין רדיקלי ניגף מפני שמרנות

צ’מברליין מהשמאל ניגף מפני מדיניות הנאצית.

הבריטים נצרכו לפרקטיקה קונסרבטיבית בראשות צ’רצ’יל למגר את הנאצים.

לאחר המלחמה האנגלים הסירו את צ’רצ’יל.
עם קשיי הפרוגרסיה הסוציאליסטית, החזירו את צ’רצ’יל. לשווא.

ישראל החלפת שלטון 2021

ימין קלאסי קם על נאו־ימין רדיקלי באמצעות

  • נפתלי בנט, גדעון סער, אביגדור ליברמן, שתפו פעולה עם נתניהו אינטימית,
  • יאיר לפיד חבר אליו והיה שותף טבעי,
  • בני גנץ חבר לממשלתו באינסטינקט שגוי שהדמיון בתפישות הימין הקלאסי המתון והשפיות יעשו את שלהם,
  • מנסור עבאס מבין את הדמיון של אמוניות לאומנות ושימור התכנסות הזדהותית, הסולידריות של סנטימנטים אלה, מהיותו דתי.

אלה קרעו את נתניהו מהשלטון בחבירתם הבלתי טבעית לשמאל זניח שהשלים את הגרוש לקואליציה.

פרוגרסיה בעידן ימין

נשאלת השאלה איך מתקיימת פרוגרסיה כשרוב הציבור שמרן.

חוד הקדמה נמצא אצל מעטים.

אותם מעטים סופחים הערכה גם אם שנאה אצל הימין, שעם היותו מודר הוא שואף להכרה וכבוד, ובעיקר – לתת מענה לסוגיות חיים.

זה יקר, ומגביל, קשה ולא כייף ובעייתי, למנוע תחבורה בשבת, להדיר להט”בים, לשמור כשרות במקומות ציבוריים, למנוע תרומת דם בשל טקסט בטופס למנוע הסדרי שלום, למנוע כניסת פליטים בשל תחושת זהות נסדקת.
גם לימניים, בפרקטיקה.

תהליך השלת הגבלות שרירותיות, אמוניות, טקסיות, הוא בלתי נמנע.
גם אם יש לו עיכובים ושיהוקים בלתי נמנעים.
התהליך נוגע לכלל פרטי האוכלוסיה, כולל השמרנים בהם.
לכן העולם מתקדם. לכן חברות מסורתיות מתפרקות, גם עם ליבתן מתעצמת כאנטיתזה,

והרומנטיקה, הרומנטיקה נשארת מתועלת לאהדת כדורגל, אירוויזיון וכאלה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: