בחירות 2020

הערכת משך קריאה כ- 3 דקות

אגיד לאבי

יום אחרי בחירות 2/3/2020, אני מרגיש, פיזית, תחושה אסונית, כאחרי התרחשות שאין מאחוריה הקלה, כמו אחרי רצח רבין; לא אישית, אי-נוחות אופפת, קיומית;

אם אחרי ההתנהלות של נתניהו,
הליכוד התחזק,
במשמרת שלי,
בעלי תודעה דמוקרטית לא מפותחת,
במרחק שמיעה ממני צוהלים
גרמניה שנות ה- 30.

אלה הרגעים המעטים, שאשכנזי חסר אמונה נטול אינטליגנציה רגשית שכמותי נהייה סנטימנטלי;

טיול עם אבא


במחצית הראשונה של שנות השבעים, חולון, כמה שנים, אחת לשבוע, אחרי ארוחת ערב, הייתי הולך עם אבי במסלול השומר 1 – חנקין, ככר השבעה – סוקולוב, חצי מנה פלאפל אצל ציונה – שנקר – ז’בוטינסקי – ההגנה – השומר, הבייתה.

התרחשות מעצבת; לא דברנו – ‘היינו מדברים’.
אני מייחס גם* להליכות אלה כגורם מעצב אישי, משמעותי ביותר;
השיח, התוכן, הרוחב, העומק, הדיבור, השפה, הקשב, הערכים, הטמעתם.


* אני מייחס לסיטואציה, לכל סיטואציה, מורכבות גדולה יותר מאשר להשפעת מרכיב אחד, חד, מחולל.
תוצאה היא מכלול השפעות שונות, מודעות וכאלה שלא, על מצע מאפשר.
אני רואה בייחוס לאלמנט משפיע אחד אחד כ- שטחיות, לעתים אלימות.
הטייה מאפיינת כזו מאפשרת לצרי תודה ‘לאחוז’ מקרה תודעתית, כדי שייקל על בעליו להבין אותו ולגזור דרך פעולה אפשרית לטפל בו.


מייחס לחוויה המשותפת השפעה משמעותית להיותי, הטיות תפישתיי, האינטלקט המאפיין, חתירה לרציונליות מתומללת, יכולת ואופן ביטוי, ניתוח.

סדנא אינטנסיבית. נמשכת על ציר זמן.
צרובה תודעתית.
טעם הטחינה מוטמע בחיך, מרקם הפלאפל אצור על הלשון.

מפצ’פץ’ תודעתית, שלא לומר מדמיין, שאני מעדכן את אבי, עם הטייה והשכלה היסטורית פילוסופית, שנחרד בסוף הארבעימים תחילת חמישימים מהפאתוס הלאומני של נאום–ככר–בחירות של בגין בו נכח בירושלים, שדיבר על מלחמת העולם השנייה לא בכעס על התופעה הנאצית, אלא על ‘תקלה היסטורית’.

הייתי מעדכן אותו ש,
יותר הצביעו לסנטימנט אמוני לאומני, משמר התכנסות הזדהותית, תומכים במנהיג מואשם בפלילים, מאשר לחותרי רציונליות, שלטון חוק, ליברליות, שיוויון ושלום.

Share

הערות? אשמח לתגובתך