חטאו של אלאור אזריה

הרשעתו

מה חטאו של אלאור אזריה?

שאל י.ב.
כדרכם של עמיתיו הנבערים לתפישות, משתמש בביטוי תפישות ערכיות נחרצות עם סימן שאלה. לא שאל. להלן התייחסותי:


לא הייתי מצר על מותו של מחבל, שבא לרצוח, בפעולתו הזדונית והאלימה.

אינני מצר על מותו לא בשל

  • 'עונש' – במותו הוא איננו רלבנטי,לא נענש
  • ולא בשל 'נקמה' – אינני סופח סיפוק ממותות,

אלא בשל הסרת האיום שהוא מהווה – אם פעל כדי לפגוע באחר, הוכיח שיש לו את הכישורים, המבנה האישיותי, הכוונה לעשות זאת שוב.

עם זאת,

בעת שרוצח – אם רצח – או בפוטנציאל כוונה, שוכב על רצפה, חסר יכולת איום, אינני רוצה שפרט כלשהו יטול חיי פרט אחר, בלקחו על עצמו את תפקיד השופט ואוכף את גזר דינו במעשה שלא מוכר על ידי הרשות השופטת – כרצח.

עם הצער, הבעייתיות, הייתי רוצה לנקוט בפעולה מרחיקה של מחבל זה – בהיעדר אלטרנטיבות טובות יותר, נאלץ לתמוך בכליאתו וזאת לאחר משפט, אם היה נערך לו.

בדומה לכך שלא הייתי רוצה שיהרגו את יגאל עמיר בעת תפיסתו לאחר רצח רבין.

חטאו של אזריה, שהוא דן אחר למוות – כל זמן שלא נקט בפעולה, רשאי לחשוב כאשר ירצה, זה לא 'חטא'
ו-כן, הרג בכוונת לשים קץ לחיי פרט אחר.

בשל זה 'חטאו' של אלאור אזריה.

לקח על עצמו תפקיד לא לו לכן הורשע, כשבמהלך המשפט עלו טיעונים נוסח

  • המחבל זז – הוא פוטנציאל איום,
    אינני מוסמך, בית המשפט לא קיבל טענות אלה.
  • הרוצח בן מוות,
    לא על אלאור אזריה לבצע את תפישה זו,
  • רוב הציבור תומך,
    החברה, כנורמה של רוב, רואה במעשהו פעולה לגיטימית. מאד בעייתי.
    במדינת חוק, החוק קובע. יש כאן עבירה על חוק, בהיעדר הסמכת אלאור להרוג את המחבל.
  • ההרג על רקע לאומי קולקטיבי לא אישי – לכן אינו רצח.
    תקף בפעולה צבאית מאורגנת או כהתגוננות. במקרה זה אלאור אזריה נאשם, והורשע על שנטל חיי אחר, שלא במהלך התגוננות, אלא על סמך שיקול דעתו, שימש כשופט וכ- executer של הֶרֶג אחר, לא נשלח על ידי המדינה אלא הונע על ידי סט ערכיו.
Share

השאר תגובה