הערכת משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
המשמרת שלי
דור ההורים של הבייבי בומרס בעולם הוא הדור הנאצל בהיסטוריה; חוו מלחמת עולם, הרס, שכול וחזרו לשקם.
רוב מי שהגיעו לישראל היו ניצולים, פליטים, חלקם הגיעו כשרק שבגדיהם לגופם (– הוריי). הקימו תשתיות מדינה. הם עשו את זה כשהיו בסוף העשרה, ה20מים, תחילת ה30מים, שלהם.
בישראל ההורים העבירו לנו מדינה לא מושלמת – אין דבר כזה מדינה מושלמת. ויש המון מה לתקן ולשפר. גם הדמוקרטיה שהעבירו לנו, אֶפֶּעס, לא פרפקט. ויש מדינות עם זכויות פרט רבים יותר וחתירה לשיוויון אותנטית יותר מאשר בישראל. ועם זאת הורינו העבירו לנו מדינה במגמת התקדמות.
דור הבייבי בומרס התאפיין כדור הכי שונה מהוריו בהיסטוריה: היה בשפע, מין המוכן, עושר משרות והשכלה, תנועה אישית חופשית ביבשה ובאוויר, תקשורת, נפילת דיקטטורות, לא חווה קטסטרופות, אולי קורונה. דור פריבילגי.
ועכשיו, כאן, במשמרת שלי ושלך חרבנו בסלון.
קבל עם ועולם, לעיני כל, ריסקנו את מה שקיבלנו.
(כאילו) ניתן להתווכח ‘מי אשם’. לא ניתן להתווכח שהופתענו, כמה נרצחו, כמה נפצעו, וכמה נשבו. אין ספק שהרשויות בתת תפקוד.
אז זה יהיה (אולי) פתטי לומר, שאני אחראי – כמה השפעה כבר יש לי?
ועם זאת – זה קרה במשמרת שלי; הדמוקרטיה נסוגה, ממשלה לא ראויה בראשות שלושה כתבי אישום, שהמיטה את האסון האזרחי הבטחוני הגדול בתולדותינו, ישראלים חוו תחושות שואה, סיפורי זוועות, חוויות ניצולים.
אפשר לתייג את כשל הסיוט ההזייתי הזה בריבוי תיוגים. וכל מיני ארגונים קמים לערבב אותי עם ‘אין ימין ושמאל’, ו’אנחנו מאוחדים’, ו’יחד ננצח’. ו-קל להתפתות, לקבל ולהאמין. אני, אנחנו נכשלנו. הכשל הזה אירע במשמרת שלי, הדמוקרטיה והביטחון הוסגו לאחור.
פאק, ה-בומרס, אני, בעשורים השביעי והשמיני שלנו.
לא זמן טוב להקים מחדש, כשאנחנו אוטוטו נטל חברתי.
הגרון חנוק, ואין דמעות.
#חג_תוגת_תורה
