משך קריאה: 2 דק', תלוי כמה שניות יש לך בדקה
מוקדש* למביכים** עצמם בהתנהגותם*** ומייחסים אחריות לאחרים
לא כן הוא
הבכת את עצמך בתגובה לאחר?
מי האחראי? מי שגרם לך? או…
במקרי תגובה שאינם תואמים את ערכי ורצון המגיבים לתפוש את עצמם או את איך נחשפו לעיני אחרים, ולא התכוונו שיחשפו בקלונם, קורה שהמגיב המתגונן מתגובתו תולה את קלונו ב'אחר'. מבחינתם, ה'אחר' בהתנהלותו, בנזקיו, במשמעותו, הוא שגרם לתגובה לא תואמת את ציפייתם מעצמם.
אכן, אינטראקציה עם 'אחר' מהווה טריגר לתגובתיות שלנו.
עם זאת, תגובתיות ננקטת היא תוצר של מערכת ההפעלה הפרטית של בעליה, מתואמת לתפישתו את האחרים אליה כוונה התגובה.
ההוא, לא חשוב מאיזו עדה, שהתלונן: בגללך הבאתי לך סטירה.
תלייה באחר את סלידת בעליה מתגובתו הלא ראויה בכך שאחר 'חילץ' תגובה בעיייתית היא 'אנושית'. אנושית במובן שזו תגובה נפוצה, מאפיינת את המשתמשים בה, מקובלת נורמטיבית למבוכה, לכן (לעיתים) 'נסלחת'.
ולא כן הוא
האשמת אחרים בגרימה לחילוץ תגובות עצמוניות הוא הדגמת חוסר יכולת התמודדות שמשחררת תגובה לא נאותה של מגיב.
תיוג אחר כאחראי להתנהגות לא נאותה היא מניפולציה עצמונית, מעידה על חוסר היכולת לבקרה עצמית את תוצרי ההתנהגות שלנו.
* אחאנא”ר שכמוני, מעולם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות של שמרנים חובבי מלל מרהיב שמובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** מבוכה – תחושת אי נוחות מחשיפת היבטים אישיותיים של פרט שהוא רואה בהם מפחיתים את ערכו בעיני עצמו אם יחשפו לתודעת אחר, שבע-בות החשיפה יתפוש את החושף באופן לא רצוי.
*** מתנהגים – שם כולל לממשקי פרט–סביבה.
