פגוש פוגייש פגשתי – טיפול ברגש

מוקדש* למטפלים ישירות** בחיווי ריגשותיהם***, במקום**** במציאות*****

לצפייה במובייל

הצעה למודל

מודל תגובה רגשית

המודל מציע תרשים זרימה של התממשקות אורגניזם עם חיווי מציאות:

  1. מציאות
    • התרחשות מחוץ לסובייקט;
      • אינה תלויה בו,
      • נתפשת, או לפחות עשויה להיתפש, על ידי תודעות אחרות בלתי קשורות.
  2. התממשקות
    • מפגש פיזי בין סובייקט לחיווי מציאות;
      • ראייה, שמיעה, הרחה, גם הם ייחשבו כמפגש’
      • אחד או יותר מאמצעי חישה של סובייקט מדווח לתודעה על קיום חיכוך בין אורגניזם המכיל את התודעה.
  3. עיבוד
    • ‘טיפול’ תודעת הסובייקט בחיכוך;
      • מציאת מאפייניו
      • אבחונם,
      • במטרה למצוא מתאם למאפיינים אחרים, מוכרים, אצורים,
      • ליישום דפוס פעולה
        • אינסטינקטיבי קיים,
        • או מבוקר עם שינויים,
      • התייחסות למקרה כ
        • ‘חדש’, שיש לבחנו במקרים עתידיים נוספים,
        • מקרה ‘חוזר’, ישן, שמטמיע את עוד יותר את הפאטרן ההתנהלותי מולו.
  4. חיווי רגשי
    • בחינה: ‘הֶמְשֶך’, ‘שָנֶה’,
      • לכאורה בינאריות תחושתית,
        • בפועל, בצד ‘המשך’ השטוח,
        • אין סופיות אפשרויות השינוי, כיוון * עוצמה.
  5. תגובה/ הימנעות
    • המנעות או נקיטת פעולה
      • אינסטינקטיבית,
      • או מגובה הקדמה בתמלול.
  6. חזרה
    • חזרה על התהליך –
      • המציאות השתנתה;
        • בכל מקרה בשל חלוף זמן,
        • לבטח אם ננקטה פעולה על ידי הסובייקט
      • התממשקות,
      • עיבוד,
      • חיווי,
      • תגובה,
      • חזרה.

יישום לקוי

שימוש רווח בלקות זו מתבטא בנטייה מובהקת לספוח יחס כבוד והערכה על ידי סובייקט מהמקיפים אותו, באופן שחורג מהנטייה לספקה [– כן, אני מבין שזה לא מדע מדוייק, יהיו מי שיכמתו אחרת הן את התביעה לספיחת חיוויי כבוד, והן את מידת הסיפוק.]

דרישה זו מתבטאת בציפייה לקבלת סממני כבוד מקובלים, מוסכמים, מתואמים לדורש אותם.

על פי רוב, ספיחה לא מתואמת לסיפוק מחסור בכבוד, עובד חלקית עד לא עובד כלל. כשחיוויים מסופקים לא מספקים את הדורש אותם, הצמא להם מחריף.

רבים המטפלים ישירות בתחושותיהם כהתמודדות עם חיוויי רגש שליליים שמזומנים להם בהתממשקות עם המציאות.

אמצעים רווחים לטפל ישיר, מניפולטיבי, בהקהת/ הכהת/ העצמת/ הסטת תחושות

  • משככי כאבים מדיציניים, סמים, אלכוהול,
  • פעולות, טובין מפצה, נקמות,
  • הסברים, נחמות מילוליות או סתם מלים מתוקות.

טיפול ישיר בתחושות, ולא במציאות היוצרת את החיווי הרגשי לאחר ההתממשקות עם המציאות הוא מתקין וודאי להמשך תחושת אי-הנוחות.

שאלו את…

איינשטיין

אמר שהוא מכיר שתי תופעות שמדגמנות אין-סוף: היקום והטפשות האנושית.

איינשטיין הוסיף, שלגבי הראשון – היקום – הוא לא בטוח באינסופיותו.

איינשטיין הסביר את הטיפשות האנושית כ–התנהגות זהה תוך ציפייה לתוצאות שונות.
גאון!

אני נֶעבֶּעך, נקלה ועילג, מוסיף, ששני דברים הם אינסופיים:

  • הייקום
  • והצער האנושי
    במובן תסכול, חרדה, תחושות נחיתות, אשם.

בעוד שאינסופיות היקום מתבטאת באין לו קצה ידוע,
אינסופיות הצער האנושי היא באין לו הפסק, למעט הקלות, כל עוד הטיפול הוא בצער עצמו ולא במציאות שגורמת אותו.

ו-כן, לעיתים ישנם ממדים בלתי ניתנים לטיפול.
במצבים מעין אלה, ההקלה העדיפה היא ההכרה שאין אפשרות לשינוי ממדים אלה, מאשר לטפל ישירות במערכת החיוויים – הרגש.

 


* אחאנא”ר שכמוני, אף פעם לא הבנתי את הקונספט ‘מוקדש ל-‘ בספרות, בספורט; מין מחוות שמרנים חובבי מלל מרהיב, המובנות לעמיתיהם נטולי בקרה רציונלית. שיהיה.
** למטפלים ישירות – עושים פעילויות קונקרטיות, ישירות
*** בחיווי רגשותיהם – במרכיב הרגשי שנועד לתת להם חיווי לאחר ממשק עם מציאות
**** במקום – סובייקט מטפל ברגשותיו שכן זה הגורם ש-

  • מציק לו,
  • על כך יש לו השפעה.

***** במציאות – במרכיבים חיצוניים לסובייקט עצמו, שבחיכוך עימם נוצרת תגובה רגשית לא נעימה, שסובייקט שואף להפסיקה, להקטנתה, לשנותה.

Share

השאר תגובה