התייחסות למציאות

אחיזת אמת, אלסטיות, עיוות, בדיה, שקר

בהתייחסות למציאות ישנן כמה גישות ביטויי סובייקט ביחס לתודעות שתפשו את אותם מאורעות:

  • אמת
  • תיאור נצמד למאורעות שקרו, זהה לתודעות בלתי תלויות.
  • הגזמה
  • מאורעות שקרו מהווים בסיס למתיחתם לתיאור מאורעות שקרו בסדרי גודל אחרים ממה שקרה בפועל.
  • סילוף
  • מאורעות שקרו מוצגים באופן שונה ממה שקרו.
  • שקר, פנטזיה
  • בדיית מאורעות שלא קרו, הכחשת מאורעות שקרו.

להמשיך לקרוא התייחסות למציאות

Share

אין חדש תחת המקרן

בתחילת שנות ה-90 כתבתי מצגת על היבטי הפרזנטציה,

  • מה זה, למה,
  • העברת נושא,
  • דרך התוכן,
  • עיצוב גרפי,
  • do and don’t,
  • עמידה מול קהל,
  • הפקה והקנת מחלקות גרפיות בארגונים.

להמשיך לקרוא אין חדש תחת המקרן

Share

מינורי באוטובוס

עודכנתי, שלוויית אביו של ידידי הנערץ תיערך עוד כמה שעות בבית העלמין.

התלבטתי האם מצבי הפיזי מאפשר להגיע ללוויה, וקיבלתי את ההחלטות הבאות;

  • לא,
  • שאגיע,
  • באוטובוס.

ארבעים דקות שוטטתי בחושך, בין קברים דומים, שומע “שמע ישראל” בבהלה מפי מי שחששה שאני סוג של רוח רפאים רודפת, בעוד שאני רודף אחרי לווייה שאו-טו-טו מסתיימת. בלעדיי. לבסוף, במקרה, מצאתי לווייה. שאלתי ‘זו הלווייה של?’ ונישקתי את המכרים שזיהו אותי.

להמשיך לקרוא מינורי באוטובוס

Share

בחירות*: הטייה פוליטית


* יפ, תרתי משמע: במובן
מכניקת העדפת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות,
ושלא במובן – הבחירות בהטייה – מינוריות; תוצר טביעת אצבע אישיותית מובחנת.

בהמשך ל-

פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים

וכן

משרעותיים

מאפייני תפישות

להמשיך לקרוא בחירות*: הטייה פוליטית

Share

הטיות* על משרעותיים תפישתיים

אחיזה תודעתית: צמד ספקטרומים תפישתיים

מכניקת העדפת פרטים בסוגיות פרט–חברה מובחנות בהליך בו פרט מצביע בבחירות.

בהמשך ל-

פרט חברה ריבון: אחו שלושת הקודקודים והממדים 

יומרה

הארות על מאפייני מכניקה מחשבתית של פרטים, בנהייתם אחר הטייה לתפישה פוליטית.

תזה: פיזור על משרעת תפישתית

להמשיך לקרוא הטיות* על משרעותיים תפישתיים

Share

פרט – חברה – ריבון

אחו שלושת הקודקודים והממדים

סוגיות פרטחברהריבון
 – ‘ריבון’ במובן שלטון, משטר, השלטון בפועל,
הן אחו בו מקננות התארגנויות פוליטיות,
מהוות מרעה ללחיכת הטיות בוחרים על פי נטיותיהם,
פועלות אקטיבית לספוח תמיכת פרטים בפעיליהן
לייצוג אפקטיבי של תפישות אותן ההתארגנויות מבטאות.

האחו הוא תלת ממדי במובן של היררכיית עדיפות על שני הממדים האחרים – מי משרת את מי, מי עליון על מי.

גרעין תפישה

בתפישות המקננות במרחב שלושת הקודקודים ישנו
מתח מובנה על ציר חופש פרט––מבנה חברתי הדוק. להמשיך לקרוא פרט – חברה – ריבון

Share

מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול

על פי רוב, מחווה* לאחר,
[פעולה המֶחְוָוה] היא מניפסטציה של הפרוטוקול,
בו המחָוֶוה מנחה איך, על פי איזה ערכים,
היה רוצה שינהגו בו.

* מחווה – פעולה טקסית שתכליתה להיתפש ברובד מעל פרקטיקה התנהלותית של תוצרים קונקרטיים על מצע פעולה––תגמול פרקטיים. להמשיך לקרוא מחווה – מניפסטציה של פרוטוקול

Share

מניפולציה קונסרבטיבית

Get Me Roger Stone

בני חשף אותי לרוג’ר סטון. Εὕρηκα.

הטבלה המחזורית – מנדלייב, ניבאה קיום יסודות כ- סקנדיום, גליום, וגרמניום, שלא היו ידועים בעת שנערכה – על פי ויקיפדיה. זו דוגמא לפרקטיקה מדעית חתירה למחשבה רציונלית; ניסוח הנחה שמנבאת ביטוי ‘מציאות’. מציאות חיווי ניתפש באמצעות תודעה בלתי קשורה.
כך חשתי כשצפיתי בסרט;

להמשיך לקרוא מניפולציה קונסרבטיבית

Share

אוהב ישראל

טראמפ

אישיות שנויה במחלוקת כטראמפ, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.

בישראל, חלק ממי שמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – בשל היותו ‘אוהב ישראל’, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל. להמשיך לקרוא אוהב ישראל

Share

מלאכה וכבוד

מי אמר ש’אין מלאכה שאינה מכבדת את בעליה’?

הכניסו אותו, בבקשה,
אפגיש אותו עם כמה שיעידו בפניו שאינם גאים במלאכתם.

אראה לו, על הדרך,
גם כמה בעלים שאינם מכבדים את עסקם.

Share

פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

מוקדש* לחיים** באקוויליבריום*** אנרגטי – שואפי תשומות נושפי מצוקה**** ב*****

מקננים באקוויליבריום תחזוק עצמי מופרע אנרגטית; שואפי תשומות אחר, נושפי מצוקה.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי נושפי מצוקה שואפי תשומות

Share

הם קוברים גם נייר, הלא כן?

מה ההבדל מאמוניים עצלים?

לא ממחזרים – גונזים: “כדי שלא יהפכו לנייר טואלט”

סידורים, תפילין ואפילו דגלי ישראל: מה עושים עם ספרים וחפצים שיש בהם קדושה לאחר שהתבלו? לא זורקים וגם לא ממחזרים – אלא קוברים בבית עלמין, בחלקת הגניזה. התלווינו לאנשים שעשו מהעבודה שלהם שליחות: “כמו שיש כבוד למת, יש כבוד לקדושה”

שמרנים אמוניים סנטימנטליים, מבחינים ערכית בין בני אדם, ונייר,
ואינם מבחינים בין מהות ערך אנושי לערך חפץ. להמשיך לקרוא הם קוברים גם נייר, הלא כן?

Share

פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

מוקדש* לנברנים מולקולריים** נטולי תפישת עולם מוטי סנטימנט***

נברנות מולקולרית: תפישת מציאות כמופע מקומי בודד, נתפש, נטול ייחוס או הקשר.

סוגי נברנות

  • יצירת סדר ביורוקרטי, כשאין סדר לוגי
  • פרימת סדר לוגי כשקיים
  • אדישות לסדר / העדרו – התייחסות לגירוי.

להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי לוחכי מולקולות

Share

לתת תקווה

שיח מלפני 4 דקות:

שלום, מדברת נטלי מארגון לתת תקווה.

מאיזה ארגון?

לתת תקווה.

נטלי, תודה לך שהגעת אלי, אכן יש בך תקווה.
עם זאת, הגעת למקום הלא נכון, אלא אם את מבקשת חוסר תקווה, באסה, מצוקה תעוקה ואובדנות. תודה לך.

האמת?
נטלי שלנו צחקה. נקווה שתקוותה לא אבדה.

Share

פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

מוקדש* לקונסרבטיבים** שרואים בעצמם את עצמם*** ליברלים**** פלורליסטים**** ברתיעה*****

השמרןץ’ הנבוןץ’ והפוחעייז הם ימנים קונסרבטיבים. מהז’אנר הפחות אמוני אלוהי, יותר מצד הסדר, הכוח, הלאום, ההתכנסות המתגוננת.
לייחס להם תמימות זה כמו לייחס לרציונליות חמלה – מתבקש, וממש לא קשור לעניין.

ככולם, הם רואים בעצמם פלולרליסטים ליברלים. להמשיך לקרוא פגוש פוגייש פגשתי – שמרנים שואפים להיתפש כ

Share

אינטליגנט דיסציפלינרי

אחיזה תודעתית

מומחה בתחום צר, שמיומנותו מצריכה יכולת מנטלית גבוהה,
ובה בעת, קונסרבטיב בסוגיות פרט––חברה––ריבון.

מינוח מתאר “רופא”, “רב”, “עורך דין”, “מתימטיקאי”, סמכויות בתחומם, אוחזים בדעות אמוניות לאומניות, מתכנסות הזדהותית, תולדה של היעדר או כיבוי מנגנוני ערעור או בקרה אינטלקטואלית לטובת קידום סנטימנט מוטמע לתפישות אמוניות.

לא הוכחה

ועדיין

למה תפישות אמוניות אינן אינטליגנטיות?

מאותה סיבה שחרא לא שווה כלום: לעני יש אותו כמו לעשיר.

אם בערות עמוקה חולקת סנטימנט אמוני – אינטליגנטי זה לא, גם אם לסנטמינטל האמוני יש אינטליגנציה דיסציפינרית סדורה ותחומה.

Share

פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

אוסף אוקסימורונים ואמיתה אחת

Divided We Stand מענה של של פרופסור ידידה שטרן ל-אורי משגב
15.11.2018 להמשיך לקרוא פרופ’ שטרן, אולי טועה לבטח מטעה

Share

מה זו אמת

אחיזה תודעתית

האמת היא מה שאתה מאמין שהיא.

אמירה נפלאה.
ניתן לומר עליה, שהיא לא בלתי נכונה.
זו אמירה אופיינית לאמוניים, של מי שלא בוטחים ברציונליות.

ואחר, מ.ק.:
“תיאור לשוני למצב נפשי בו אדם בוטח במשהו במקסימום הביטחון שקיים.”

ובאמת 😆 מה זו אמת?

אמת זה מה שתודעות בלתי תלויות, יכולת לתפוש תמלולית, להבין, ולהסכים עליו.

Share

‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’

שתי אידיאולוגיות ופרקטיקה היברידית מוטה

פרידריך הגל

אין אלא רוח אחת;
התפתחות הרוח היא מהלך התקדמות אחד –
עיקרון אחד, אידיאה אחת, אופי אחד, והוא-הוא המגיע לידי ביטוי בעיצובי הצורה למיניהם.
לזאת אנו קוראים רוח הזמן

הגות מרשימה – מבין כל מילה, לא מבין את הרעיון.

במרחב פרט––חברה––ריבון ישנן שלוש נקודות התייחסות ארכיטיפיות: להמשיך לקרוא ‘שמרנות’, ‘פרוגרסיביות’ ו’מה טוב לי עכשיו’

Share

מינורי בערב מתעתע

קבעתי עם ר’ישל’ה בנווה צדק; דיסקוס ענייני מעלה, ובעיקר פטפטת של מטה.

נענו במעלה שבזי, הוא בגמישות של חתול, ואני של פנתייר צולייע.

בפתח קפה, מלצרית בשחור, שחומה, אתלטית, בגיל ילדיי, קדמה אותנו בחמימות ראויה – כלומר בחן נטול התלהבות מעיקה.
הגרפיקה הכוללת, על מצע מאור הפנים, היטו אותי לחשוב שזו הדר – בפריפריית משפחתי. עיניי המתטשטשות הטעו אותי לבדוק האם זו היא: להמשיך לקרוא מינורי בערב מתעתע

Share

מזל טוב

לחתונתכם

מזל טוב, מרגיש קרוב אליך מספיק, רוחש לך הערכה אינטליגנטית כדי לשלוח אליך מסר זה.

הַזְמְנָתִי לחתונתך נחלקת לשלושה:

  1. את/ה
  2. טקס, מסיבה
  3. אני

להמשיך לקרוא מזל טוב

Share

פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

אם הקונפליקטים

https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.6512869

הארץ, 29/9/2018

פרופסור שלמה אבינרי נובע מדיסציפלינת הלאומיות האקדמית נוסח המחצית השניה של המאה העשרים.

גדי טאוב מגיח מהז’ורנליזם הפופוליסטי העכשווי. להמשיך לקרוא פרופ’ שלמה אבינרי: שתי הטעויות של גדי טאוב

Share

אקזיסטנציאליזם מוטורי

הרחבה של באיזו שורה להוסיף ברזומה?

בחינת עיקרי התנהלות, ממראת צד

פתיח

כשהתנהלות מניבה תוצרים חיוביים מובהקים יש

  • לפרק אותה לגורמיה לשם שחזור עיקריה ליישום עתידי,
  • להבין מה גרם לביטויי אי-ההצלחה, גם אם היו מעטים.

הצלחה. התנהלות

לא חכמה

ידידי הנערץ חרץ, שהצלחה כזו זו ‘לא חוכמה‘.

וואלה. לא מתווכייח.
בהזדמנות, ברוח ימי כתיבת הטקסט, אתן שָנות טובות לחלוקה בין 70 חברות. בשבעה שבועות. לרוחב דרום ארה”ב. רק לתת ביד.

תאונה

במעופי הנמוך והקצר בתעופה למדתי, ש

תאונה: תוצר צבר טעויות שכל אחת מהן ניתנה למניעה.

התנהלות

העובדה שהתוצאות היו מעבר לציפיות,
מראה, ש

צבר המאורעות שנקרו במהלך המסע
טופלו באופן שכמות ועוצמת הטעויות שנעשו
השפיעו מינורית
על תוצרי ההתכוונות התוצאתית המקדמית.

לא נקרע המקרה, לא נשגעה השגיאה,
שפרמו את מטרות הנסיעה.

הסבר, ייחוס להצלחה

שאלתי חבר בקהילה חרדית לשעבר, צעיר נבון ומתוק,
היכן במקורות יש התייחסות להשקיית בהמה טרם שְתות בעליה, הנוהג בה.
שלח אלי את דיני האכלת בעלי חיים.

דיני האכלת בעלי חיים

“אסור לטעום קודם שיתן לבהמתו,
אבל לשתות אדם קודם כדאשכחן ברבקה שאמרה שתה וגם גמליך אשקה”

(מגן אברהם סי’ קסז ס”ק יח)

קטונתי לפרש את הנכתב.
מה שבאופן מתבקש אומר כמובן, שמתכוון לעשות זאת :roll:]

מניח, בפרשנותי, שיהיו מי שיניחו שדאגה לבעל החיים הוא כאקט, כתקנה, חמלתית;

  • ייתכן, אקט הומני (– הומני דאגה לבעל חי? אוקסימורון.)
  • אני מניח שמנסחי ההנחייה ראו בתקנתם זו, אקט פרקטי קונקרטי של
    הטבה מצרפית מצטברת עם מבצעיו,
    שבבחינה על ציר זמן מתמשך,
    עדיף לממלאי ההנחיה
    לספק את צרכי תשומותיהם
    טרום
    סיפוקיהם המיידיים,
    וזאת, כדי שיוכלו לחיות טוב יותר בטווח רחוק, לעומת האלטרנטיבה.

כך:

התייחסותי ל‘האכלת בעלי החיים’, נחלקת ל –
תשומה – משאב אחד ממכלול מרכיבים שרתימתם מאפשרת להתכוונן לתוצאה רצויה
יעד – תוצאה אליה מכוונים
תוצאה – בחינת תפוקות, תוצרת, בסיום תהליך.

הטיפול במשימה,
בתשומות המצריכות את השלמתה, ביעדיה ובתוצאה,
– המקבילה לביטוי ‘בעל החיים’ המוזכר –
קודמים לנוחותי הפיזיולוגית,
כך, ניהול היררכיית משאבים באופן המאפשר את השגת התוצאה ה’מקדמית’, ה’גדולה’, בגינה התכנסנו, על חשבון דחיית סיפוק ביניים קטן יותר, שמימושו אולי היה מונע מפחית את קיום המטלה הגדולה.

פרקטיקה: דפנסיביות אקטיבית

סקירת המרחב ואיתור גורמים מונעים או מעכבים את השלמת המשימה,
וזאת,

  • טרם
    טיפול בהנאה ובנוחות פיזיולוגית,
  • לאחר
    טיפול באלמנטים של כשירות, השרדות המאפשרת את המשך המשימה, שכן, בלעדיי –אין משמעות למשימה
    בתקווה שאלמנטים של כשירותי מצומצים, מינוריים כלל האפשר, וניתנים לדחייה.

כך,

  • תחזוקה מאפשרת
    אטפל באופנוע, בתדלוקו, תחזוקו בדיקתו טרם התפנות לטיפול ברווחתי,
  • מיפוי תשומות ואיומים
    אמפה את האמצעים הרלוונטיים להשגת המטרה המסויימת, בהמשך הדרך; מחסה מבחינת גשם, נגישות חליפת סערה, מרחק תחנות דלק, היות מלון סביר, וכיוצא באלה כתלות בגיאוגרפיה, ובמטרה,
  • דחיסת תוצרים
    אנסה לדחוס תוצרים לתחילת התהליך ככל הניתן, כדי שאם התהליך תפוקות רבות ומשמעותיות מאלה שהכוונו ליירט – יושגו.

דחיית הנאות

ראיתי, חוויתי, נתקלתי במצבים בהם התנייתי זו התנגשה בהתנגדות שותפיי, לעקרונות הטיפול הקודם ב’בהמה’, תחת כותרת ‘מחרב שמחות’ – בחי אלוהים בספר התורה – אני רוצה לחשוב ש – ההתבאסות שלי בקונפליקטים אלה הייתה עניינית: אם לא הצלחתי לכפות את האכלת הבהמה, את קידום המשימה, ולאו דווקא תיוגי כמחרב מסיבות מועד – של מי ש

  • עמדו על זכותם, לא לדחות את סיפוק שתיית קפה / עישון סיגריה / אכילת ארוחת הבוקר, טרם בירור מתי אמצעי ההגעה מכאן לשם קורה.
  • או, שהעלו את סיפוקים אלה לרמת צורך פיזי ברמה של שתייה השרדותית הקודמת להאכלת הבהמה.

Having said that

האם שמעתי ‘Sagfan‘?
?U TALKIN’ TO ME

להערכתי, מעטים – אם בכלל – יאמרו עלי שיש בי ממד סגפני.

זיהוי הזרם

הדגשה

אינני מתכוון להיבט רוחני, אלא למחוזות אולי אמורפיים, גבוליים, של מאורעות ריאליים לחלוטין – כאלה ה’יכולים להיתפש בתודעות בלתי תלויות’.

זרם – אחיזה תודעתית

זיהוי תנועת אובייקט, או יותר, ביחס לאובייקט או יותר’
תנועה שיכולה להתפש באמצעות תודעה אחרת בלתי תלויה.

זיהוי

‘זרם’ במובן לאן נע מומנטום, על איזה מצע, האם

  • להמשיך?
  • להגביר?
  • להאט?
  • לעצור?
  • לפנות?
  • לאן?

פרקטיקה

זרם יכול להיות

  • תנועה פיזיקלית, רכיבה על דרדרת אבנים, להבין שהאופנוע (במקרה זה) על צמד צמיגיו המונחים על קרקע ותופסים שטח כשל כף יד נטולת אצבעות, צפים על האספלט בשר חצץ ואבק שמפחיתים את האחיזה דרמטית, ומה שמשאיר אותי בשיווי משקל הוא הזמניות של מהירות מסויית, ומעלה, בוקטור ישר, שאם אחד מהם יופר מעל רמה מסויימת אתממשק עם רצפה.
  • כשמזהה ‘זרם’ לא ברור או מובהק, כגשם מרוחק – עלי להמר האם אני מתקדם בכיוונו, האם אמצא מקמומות מסתור בהמשך, או להתכונן מיידית.
  • ברכיבה בנתיב מחורץ, כשהנתיב השני תקין, אך גבוה בכמה סנטימטרים, איך נכון לעלות עליו, בזרימה, בהטייה לכיוונו, בהטייה לכיוון נגדי תוך פניה אליו, או אולי, כדאי לשמור על הזרימה הפחות נעימה אך עובדת, של שמירה על נתיב קיים?
  • האם זרם פיתוח התוכנה תואם את מועד פגישותיי אם הלקוחות , התנעתי אותם לכיוונם, ואולי, אם לא יקבלו מענה לתקווה שהפחתי בהם יגרום לזרם הופכי, שיקשה על המשך הפעילות מולפם על ציר זמן?
  • אני אבסטרקטית, האם בימי שבת וראשון, האם האנשים שאני מאלץ אותם להפגש, לפעול בניצב להתנייתם, בעצם מעצים את התנגדותם לאינסטינקטיבית לסחורה אותה מתכוון למכור להם,

התנהלות ביקורתית

אין להתאהב בפעולות ולהצדיקן – גם אם אינסטינקטיבית ישנה הנטייה להריח את בית השחי האישי להתבשם ולהשתכר מהניחוח –
לבקרן, על בסיס קבוע – האם היו יכולות להיות שונות כדי להגיע לתוצאה טובה יותר?

סוג של אקזיסטנציאליזם, לא?

Share

באיזו שורה להוסיף ברזומה?

הרחבה של ‘דיקמן איפה אתה?

סיכומי ‘דיקמן, היכן אתה?’

פתיח

“לך ותיסע ותביא את ה-uBook לכאן” בקצב התרנגולים,
הורה לי רביב, הבעלים.

נסעתי.

הוא, אופטימיסט חסר תקנה, קיווה לתריסר, שניים.
אני – פסימיסט חרבן מסיבות שכמותי – רציתי לפחות חמישה, להצדקת הנסיעה.

התוכנית –

  • נחיתה להתחיל בפלורידה,
  • לרכוש אופנוע
  • ולנוע
  • בזרם התודעה החופשית. פתוח. לא צמוד לתוכנית, אלא לשיקול הדעת, תוך כדי.

להמשיך לקרוא באיזו שורה להוסיף ברזומה?

Share

דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?

היכן ולמי מציק?

‘יאירי’, אבי שאל/ בירר/ ווידא/ גער, ‘וִוי בִּיסְטֶה?’

uBook

סיכומים: ג’ינג’י ואני

מטרה – הסיבה בגינה התכנסנו – הצלחה ברורה,
חווייתית – אחד המאורעות המשמעותיים,

סיכום: באיזו שורה להוסיף ברזומה?

להמשיך לקרוא דיקמן, איפה אתה? Dickmann, where are you?

Share

רק שאיילה

בקצרצרה

  • בשפה כלשהי, נניח עברית, אנגלית, ספרדית, צרפתית, גרמנית,
  • מה אחוז המלים בשימוש שנוצרות מצירוף
    1. שתי אותיות,
    2. שלוש אותיות,
    3. ארבע,
    4. חמש,
    5. שש,
    6. שבע

מסך האפשרויות?

 


תוצר הפרשות תודעתיות תוך כדי רכיבה.

Share

מטפורה רעה

דימוי מתאמץ, מעיד על בעליו, לא על מושאו

לא אוהב מטפורות.

מטאפורות מתוקות, מיוזעות מתאמצות,
שתכליתן להעיד על מנסחיהן,
לא על מושאן,
דוחות אותי,
עושות לי – תתרן בגינת וורדים רגשית – רע לעור הפנים. להמשיך לקרוא מטפורה רעה

Share

מה עושים הילדים?

ארבעה יהודים מסבים במועדון הגולף אחרי משחק, ומספרים על הצלחות הילדים.

‘הבן שלי, מייקל,’ מתחיל ג׳ייקוב, ‘סיים עריכת דין בקולומביה, שותף בפירמה גדולה. הוא מאוד מצליח, עד כדי כך, שקנה לחברָה שלו שעון זהב.’

‘יפה לך ג’ק’ מחמיאים לו.

להמשיך לקרוא מה עושים הילדים?

Share

אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

תפסה אותי סערת מבול אחרי שכשלתי בדילמת הגשם.

רוכב איזה 10 מייל בטפטפת שמתעצמת לגדם, שמסלים לסופה. עצרתי להעביר את הרגישוידה, טלפון, דרכון וכסף לאגז חסין הרטיבות וממשיך לשוט.

המחסה הראשון שרואה זו חנות עם רחבת חניה אליה נכנס. רטוב. פוגש אח ואחות בשנות ה-30 שלהם. היא לקחה את התבונה היופי והחריצות והוא… במשך שעה ומשהו של סופה מטריד אותם במחקרים אנתרו-סוציולוגיים.

להמשיך לקרוא אפצס בבית השחי האמריקאי: אינדיאנים

Share