ליברליות חמלתית

הערכת משך קריאה כ- 2 דקות

ייחוס ‘חמלה’ למחשבה ליברלית רציונלית – מופרכת בבסיסה.
בהנחה ש

חמלה- ביטוי של הכרה, הזדהות, וביטוי של ה’חומל’ למצוקת אחר.

לעתים, לא תמיד, בוודאי לא בהכרח,
חמלה מלווה בפעולה מעשית להקלה או הפחתת המצוקה.
כך, גילוי חמלה אינה מתיישבת עם רווח, רתימת אופטימום משאבים לטובת מטרה ‘כדאית’, שכן אם כן הייתה שייכת להפקת ‘תועלת’ שכבר אינה בבחינת חמלה.
הציפייה שחתירה לליברליות תהיה חמלתית היא מופרכת בריבוי ממדים;

שמרנות

חתירה לליברליות רציונלית

בדת, בכל דת, מרכיב החמלה נמצא;

  • שומר על מבנה הקהילה,
  • כציווי,
  • התגמול הוא ‘אלוהי’, לחיים שאחרי.
הקצאת משאבים רציונלית לא מקצה ‘משאבי חמלה’.

בחברה חותרת ליברליות משוכללת, אין לסמוך על ‘חמלתיות’ פרטיה.

יש להקצות משאבי כלל לטובת מגוון המיעוטים, לא כ’חמלה’ שיכולה להשתנות על פי גחמות מקומיות, אלא כתפישה של ‘טוב חברתי מצרפי’ של החברה- מקדמת את מכלול תועלת פרטיה.

ייחוס חמלה למחשבה ליברלית נובעת גם מרצון מי שאינו רואה עצמו כדתי, כשמרן להתפש ערכית חיובית.

בכך, בייחוס זה, מתחזקת התפישה שאי-אמונה שקולה לאמונה, מהווה דת ללא אל או מצוות.
ולא כן הוא.

 


תודה לטייס השלום נ.ת. שהתובנה נהגתה בהשראתו.

Share

הערות? אשמח לתגובתך