אהבת חינם

או רתיעה ממתנות

“מי שמממן שיהיה לו לבריאות”

זה הנקודה, בשלב הזה אתה כמו חבר שבנו למד במכון מיסודם של קונסרבטיבים אמריקאים, על מלגה וקיום.
לשאלתי ‘למה?’ ענה שנשאר ‘שמאלן ליברל’, המקום איכותי, ‘מצווה לקחת מרפובליקנים’, וחסך הוצאות שכר לימוד.
לא הבין שבעצם עושים לו ‘ש”ס על נבעריהם’,
הבדיחה על חשבונו,
התשלום הוא עתיד בנו, בריבוי ממדים:

  • כלכלית – מה למד, מה לא למד,
  • תכנית – הוצף במסרים וידע אמוניים לאומנים,
  • אישית – הנזק הגדול מכול, הטמעה התנהלותית שלקבל חינם זה טוב, ולא להיות אסיר תודה זה מצויין. וכך הטמיע עוד קצת את הסיכוי לחיים מאותגרי שפע.

האם בעתיד אתה תשנא לקבל גמ”חים מאחרים?
כנראה שלא.

ועם זאת, מי אמר שאני צודק כשאני אומר שאחד התנאים לתחושת שפע של אדם זה רתיעה אותנטית אי-נוחות אמיתית, היעדר תאווה לקבלת מתנות?

מי אמר שבמי שפועם בו סנטימנט קבלת גמ”ח או סתם חינם, יכול לעקר אותו אותנטית?

Share

השאר תגובה