נגנב לי האופנוע. שֶבֶר שמחתי, תעבורתי, כספי.
הנאתי, חירותי ותעבורתי בעיר נפגעו קשות.
אשמתי.
רכבתי על האופניים של איריס – לא כייף, לא מתאים.
ביום בחירות ג', מרץ 2020, רכשתי זוג אופניים, שהיוו פתרון קרוב ומהנה ל-מה שאני רוצה מאופניים לתעבורתי בעיר.
התקנתי סלסלה מקדימה, דיוושתי כמו כוסית עירונית שלושה חדשים. תענוג.
נגנבו.
כעסתי, התבאסתי.
רכשתי אופני עיר, משומשות, מכוערות, גרועות, כבדות, מעוותות;
במקום להעניש את הגנב, הענשתי את עצמי.
