מינורי סָחי

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

סאחיות:
התכנסות מובהקת, אופיינית, לנורמטיביות ולקונפורמיות בכל הקשור לטעמים, אופנות והתנהגות חברתית.
תוצר של העדפה התנייתית לאימוץ הבניות חברתיות על אינסטינקט מבקר.
הפיכח בקבוצה, ההוא שלא השתכר או התמסטל.

ישבתי עם חבר שמרן, היפר נורמטיבי קונפורמיסט זחוח בהווייתו, לצהריים בבשריאדה כלשהי.
לרכבת מסעותיו למרחבי פרט–חברה–ריבון – להלן פוליטיקה, עלה כליכודניק בתחנה הראשונה – בגין והמשיך רייגן > נתניהו > לפיד.
אמוניות בסיסית, גם אם נטולת אל, התכנסות הזדהותית לעם, מדינה, מסורת, סמליות.

את הרומנטיות שמייחס לעצמו מתעל לאהדת ריאל מדריד, ליהדות.
קורא לעצמו ‘אינדיבידואל קהילתי’. נשמע היה לי אותנטי כ’כושי משתזף’, רק שלמדתי, שיש שחורים שבאמת משתזפים.

לא-זוכר-ת’הקשר, אמרתי לו שכ’סאחי, אתה…’

הוא לא ידע מה זה סחי.
אינסטינקטיבית, בחושיו הנורמטיביים המחודדים, נשמע לו תיוג שלילי, במובן שלא רוצה לתייג את עצמו ככזה, גם אם טרם השתלט על המושג.

בהצדיקי את הדבקת התיוג לו, אמרתי, שבמערכת חייו, כמי שגר היכן שגר, טעמיו, אורחותיו ביחס לסוציואקנומיה אליה הוא שייך, מצביע כחול לבן, בתצורה שהוא נוסע לחו”ל – לאן ואיך, לא נותר לו להיות אלא סחי.

התמקח – לא מתאים לו להימנות על הקהילה.
חיפש בנייד, ראה ש’מי שלא יודע מה זה סאחי, הוא סאחי, ובצמוד להסבר כלשהו תחובה המילה ‘נינוח’ – סיבה להיתלות בה כמושיעה מפני התיוג: “אני נינוח?!” התרעם. אכן, ‘זחוח’ מתאימה יותר.

אני משווה לו, ש’בזמננו’ היה תיוג נחשק yuppie, התמוסס, כעת לא משתמשים בו; ביטויים עוברים מטא־מורפוזה.

“צ’מע” אני מציע “שאל את בתך מה זה ‘סחי'”.

הוא נמנע מלעשות זאת בנוכחותי.

בהמשך שלח אלי תצלום מסך שאלתו ועם תשובתה “אתה.”

ניחמתי אותו, שיש סיבה אחת למה בעצם התיוג סאחי שלא רלוונטי אליו –
גילנות. מעל גיל מסוים, שעברנו אותו מזמן, לא מתייגים מישהו כ’סחי’.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share