מינורי בסוציו-אקונומיה

משך קריאה כ- 1 דקות

“בדומה לפיזיקה, הסוציולוגיה עובדת גם אם איננו מודעים לה”

אחאנא”ר.

במסגרת ‘זמני חסר ערך, אני עסוק בלטעון אותו בתוכן ופאן‘,
אני עונה לשאלונים בנושאים שמעניינים אותי.
‘לומד’, מהשאלות מהניסוח.

הגיעה אלי סוקרת ממכון כהן, אוניברסיטת תל אביב.
שאלון ארוך, מקיף, שלאחריו שאלה אם ארצה לענות על שאלונים ולקבל שי על כל שאלון.
מסתבר שהשאלון הזה היה אודישן בכלל.

וואלה, ‘זמני חסר ערך‘, אם על התוכן שאני מספק אני סופח פאן, וגם מקבל 50 ש”ח – הסתדרתי בחיים.

כעבור שבועיים קבלתי סקר ממוחשב על תעסוקה.
במהלך המענה נותקתי פעמיים.
היה מעניין, שלחתי מייל לשולחים שנותקתי.
חזרו אלי.
סדרו את הקשר, ווידאו שאני תקין.
המשכתי.
הערכתי.

קבלתי שובר.

לפני חצי שעה התקשר גבר, שאל אם קבלתי את השובר.
אישרתי.
אמר שיש עוד שאלות שחסרות להם.
עניתי לו.

הסוקר ‘מאשש’ את תפישתי שהכל נסב סביב מכניקות מחשבה מובחנות;
אם שואלים כמה שאלות ניתן לחזות בסבירות גבוהה נכון תשובות לשאלות אחרות.

בין השאלות הוא מסניק פנימה לשאלה “אז איך תגיע להפגנות בבלפור?”

אוה, אני נעצר.
“איך אתה יודע שאני מרבה להגיע לשם?”

“אם היית מראיין אלפי אנשים כמוני, גם אתה היית מבחין” הוא מסביר את המובן לו מאליו.

ואני חשבתי שאני אקזמפלר מחוץ לסטטיסטיקה.

Share

הערות? אשמח לתגובתך