מינורי במחאה החברתית

משך קריאה כ־ 1 דקות

במדרגות ביתי, השכן סיפר לי שבנה של בעלת הבית של שנינו תומך נלהב במחאה החברתית, כלומר מתלונן בלהט על יוקר המחייה.
בעל הבית – בשלושימים, חזות נאה, צעירה וספורטיבית, מוזיקאי תופים אפריקאים, שבר רגלו על סקייטבורד – ייעץ לשכן העובד ברשות השידור, היכן ואיך לתעד את המחאה.
עם סיום החוזה, השכן שקל לא לחדש את החוזה, שכן, בנה של בעלת הבית העלה את השכירות ב 5%.
איך העלאה של 5% מתיישבת עם תמיכה במחאה החברתית?” מרר השכן במהירות, או אולי הרהר במרירות.


ולי הסיפור מזכיר את שלושת העוורים שהתבקשו לתאר פיל:

  1. אמר, שפיל הוא דק, קריר וחלק, שכן ליטף את חטו.
  2. גרס, שפיל הוא בכלל עבה, פושר ומחוספס– הוא מישש לפיל את הרגל.
  3. התרעם- מה פתאום, פיל הוא רך, חמים, ושעיר שכן ליטף לו את הביצה.

ובמחשבה שנייה, לא כן הוא;
למחאה ריבוי פנים.
פרוגרסיבית, כל מי שצר לו פונה למחאה. בבחינת הצרה, רווחת האחד משפיעה נגטיבית על זו של האחר.

בתפישת הפיל, רגרסיבית- ממששים את הסוגיה, התפישות השונות אותו יכולות להתקיים במקביל, לא משפיעות, משנות או דורכות אחת על השניה,
ומותירות את הפיל, כלומר את הבעיה, בלתי נגועה, פתורה או משתנה.

 

Share

הערות? אשמח לתגובתך