מינורי בחליפה

משך קריאה כ־ 2 דקות

בניו יורק, שנות ה-80, עוד לבשו חליפות בקורפורייט אמריקה.
אני נצרכתי לאחת כשעבדתי כפרילנסר בכמה מהתאגידים.

הבנתי שזו תרבות שאינני מבין בה. לא גדלתי עליה. לא רציתי להיות כמי שחושב שנראה כמו קוז’אק בחליפה, ולמעשה מובחן כמאבטייח ישראלי, או לחילופין – זבן בפוטו 47 סטריט.

כבנה של ריטה –

אנחנו לא מספיק עשירים כדי לקנות בזול

הלכתי לבעל מקצוע על (השדרה) החמישית שהומלץ על־ידי עמיתים לעבודה, מתלבשים לפרנסתם שסמכתי על טעמם.

מדידות, גזירות ותפירות, חליפת double breasted פסים עדינים בהירים על כחול עמוק מאד, שעלתה מאות רבות.

בשיחה עם רואה חשבון, בנה של דמות עסקית מוכרת, גיחך על כמה שהוצאתי, וסיפר שאת חליפותיו רוכש ב- $99, ב- nbo, רשת זולה לבגדי שרד.

“שימי” אמרתי לו “אתה בגישת רואה חשבון דופק ת’סיסטם: רוכש 10 ב- 99, נראה $19.99.
אני מעדיף ת’גישה שרוכשת אחת, ב- 800 במטרה להיראות 5,000.”

וזאת בתקווה שלא אראה כשבכ”ניק מתיימר, ששרף הרבה על חליפה לא פוגעת 😆 . 

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share
%d בלוגרים אהבו את זה: