חבל, ואולי לא

איש יקר מהצבא פגש חבר נוכחי.

בהתייחסו אלי, אמר ככה וככה דברים נעימי אוזן,
וקינח מינורית, ש-חבל שלא מיציתי עסקית.

  1. נכון,
  2. החמור מצטער שאין לו כנפיים?
  3. זו בעצם לציפייתו, אבל מה אני קשור לזה?
  4. ואולי בהנחה שאני מתוסכל על חוסר מיצוי, האם התסכול הוא בהיבט העסקי/ כלכלי?

מאת

יאיר yair דיקמן dickmann

כותב למחייתי, לא לפרנסתי, חומרִררים בלתי קרִרריאים לצרִרריכה עצמית.

הערות? אשמח לתגובתך