פוליטיקת הזדהויות סוכני הטמעת סנטימנט

משך הקריאה: 4 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

הכל קול תָוָוכי הזדהות

גרסה מקומית

גרסה מקבילה

[- הפעל כתוביות]

תודה למ.ק. שחשף אותי לסרטים אלה.

גרסאות ראי

מכלול הסברים על חיוביות התכנסות הזדהותית ללאומיות, בריבוי שפות, במהלך 250 השנים האחרונות.

תפישתי

אני

חרבן מסיבות – אחאנא”ר שואף רציונליות, פירוק פרדיגמות, הסרת קונסטרוקטים תודעתיים, ניתוץ בסיסי תפישות של הזדהות התכנסותית.

התכנסות לקולקטיביזם הזדהותי, מראה

תחת כותרת ‘פעילות הומניסטית מבורכת של אנשים איכותיים
לתפישתי, נמצא בלבול הנחרצים, או נחרצות המבולבלים – תמונת מראָה של מי שהם יוצאים נגדם, שהיא הטריגר לפעילותם.

ה’הם’ – המונים תומכי תנועות לאומיות ברמות אדיקות משתנות, החל מרצון להשיל משטר אימפריאלי נוגש, ועד פאשיזם נציונליסטי, הזדהו עם רעיונות שתווכו אליהם.

הרעיונות המתכנסים הזדהותית הובאו באמצעות סוכני תודעה – מערך מורכב ומסודר של סוכני תודעה חורצי סנטימנט, מקדמי אג’נדה שנסמכת על התכנסות הזדהותית.

למדינות לאומניות היה ועדיין קל יותר לשווק רעיונות מתכנסים הזדהותית.
רעיונות, אלה נשענים על היבטים פרקטיים משולבים במארג חיים – ממשל, חינוך, חברה, הורים, שהטמיעו פתחו וטיפחו, פרטים האחד לאחר, וולונטרית, את הסנטימנט ההתכנסותי.

פעילות של חווייה היסטורית מקומית במוזיאון כזה או אחר הינה חלק ממערך אפקטיבי של הטמעה תחזוק וטיפוח סנטימנט מתכנס הזדהותית.

לתפישתי, אלמלי היו מי שתמכו תחילית, ראשונית, אותנטית, וולונטרית ברעיונות מתכנסי הזדהות על רקע לאומי, משטרים כספרד, יפן, איטליה וגרמניה לא היו מתפתחים לאן שהתפתחו.

העדפתי

היררכית, עדיף להיות בצד אחד של הסנטימנט, ההומני חומל.

עם זאת,
מה עם האופציה לבחון סוגיות באופן רציונלי?
לא כהזדהות מתכנסת מיידית עם זה הסופח רגשות חיוביים, והתנגדות אינסטינקטיבית למי שמעורר אמוציות שליליות?

אפשרות

אלה המהווים סוכני סנטימנט מהווים אוורסיה ל’סבים וסבתות’, יש אפשרות להניח שכשהפלטפורמה היא הזדהות רגשית, ילדיהם ונכדיהם עלולים להיות אוורסיה נוגדת את ההומניות שהבנות החינניות הללו מדגמנות.

לא בחנתי את המדריכות, מה יכולתן להכיל מורכבויות מעין אלה, ומה מקור המוטיבציה שלהן.

אני כן רואה סוכני, תווכני, סנטימנט במקרה הזה ‘הומני’ חיובי, ושקול במהותו להיפוכו.

בין מלאכי הומניזם, מזדהים עם, מתחברים לרעיון הפצת ה’בואו נזכור, נחשוף, נציג, נסביר, וניזהר כדי שמקרים מעין אלה לא יישנו’, שלא יחזרו מאורעות אלה, יש להניח, נמצאים גם מי שבפקחות עניינית, אינטרסנטית, אולי צינית, יאמרו – ‘אני מבכר לעסוק בעבודה רפרזנטטיבית שעושה שימוש בכישורי, מעניינת אותי ומהווה מקור פרנסה מתאים’. ברכות להם ולפועלם.
מעריך אותם יותר מאשר אלה שבשליחות, מטפלים ישירות בתפישת הערך העצמית שלהם בנוסח ‘הוי התמימות הקדושה’ – !O sancta simplicitas, של יאן הוס.

אקדמית

ב- 1981 למדתי באוניברסיטת תל אביב שני קורסים בנושאי היסטוריית מלחמת העולם השנייה, שלא לנקוב בשם ‘קורסי שואה’.

לאוזני בנות ה-21, פרופ’ דינה פורת הדגימה גישה רגשית לנושא.

אני התפעלתי מפרופ’ שאול פרידלנדר שדיבר כהיסטוריון מטפל בתעודות היסטוריות ופרשנות בלתי מעורבת.

ספורט

https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/EXT-INTERACTIVE-1.7651551

ניתן להבחין בין התכנסות הזדהותית של הכותבים, עם הקבוצה, ואלה שכתבו על התוכן, הפלטפורמה.

מי סופח יותר הערכה?

נאמר לי ‘מה שווה ספורט ללא הזדהות?
אלון עידן, עיתונאי ספורט, כותב על ספורט, בעיקר על מושאי הדהותו הרגשית.

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share