אמונה – קבלת פרדיגמה מקדמית ללא ערעור או בקרה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
כשבעל מקצוע עובד, הוא עובד. הוא בעולם שלו, בריכוז שלו, בהבנה שלו את הדברים, התהליכים, הוא שולט, הוא מכיר, הוא מזהה, הוא מגיב, משנה אם יש צורך, התנועות שלו נכונות, מדויקות.
תמיד אהבתי ואוהב להסתכל על בעלי מקצוע, יהיו אלו ספרים, מתקני פנצ'רים, טרקטוריסטים, טכנאי רנטגן, נגנים, מלצרים… עבורי זה כמו לראות מופע. הכל נכון ומדויק ונעים ומתנהל. לרגע נדמה אולי שמכונה עומדת מולנו מרוב שזה עגול ומוגמר. להמשיך לקרוא טיירי וידר – Mariza
תודעות זרות לא תגענה לקונסטרוקטים קונסרבטיביים באופן עצמאי.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מכניקה מחשבתית מוטמעת באמצעות בית גידול, משפחה, חברה, דת, חינוך, חקיקה משפט, אכיפה ושלטון.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
בכל עת, גאוגרפיה, תרבות ושפה.
מוסיקת הג'אז ביססה את הרפרטואר שלה במשך עשורים על שירים פופולריים שהתפרסמו באותה תקופה או כאלה שהיו להיטי עבר. אלה היו שירי פופ, פולק, בלדות, או אפילו שירים מתוך סרטים של דיסני, כל אלה נכנסו לרפרטואר של כל נגן ג'אז בעולם. מאות קטעים אלו מכונים "סטנדרטים", וכל נגן בעולם יכול לשתף פעולה עם כל נגן אחר ללא צורך בחזרות או דיבורים מיותרים. להמשיך לקרוא טיירי וידר – ג'אז
יש את הקטע שהוא שיעור בחפיפה, איך לא עושים חפיפה…
ביל אוונס, פסנתרן ענק ענק ענק, אחד הגדולים בכל הזמנים, לבן, אחד הלבנים הספורים שניגנו עם מיילס דייויס. הוא ניגן איתו בסוף שנות ה- 50 באחד ההרכבים המהממים של מיילס, והקליט איתו את ה-אלבום, kind of blues, שהוא לכל הדעות שיא של תקופה, שיא של הג'אז, אלבום לאי בודד, לספרי ההיסטוריה. להמשיך לקרוא טיירי וידר – Bill Evans
הקטע הזה מדהים, כאמור, ומכיוון שאני לא בטוח שתתחבר לסוג המוזיקה הזו, אני לא בטוח שתשמע את זה פעמיים… אז אקדים בכמה מילים…
1835.
נסיכת הדמוקרטיה מתעוותת
על מצע שלטון חוק עקום
כבליטת נתניהו, ובריח הp תחתיו.
על עתירות לבג"צ להקמת ממשלה בראשות חבר כנסת שלושה כתבי אישום.
"מ.ש.* בחתונה שלי כיבה את האורות כדי שלא יראו את הספרדים בחתונה, שהאווירה תשמור על אמביינט אצולתי."
"לי אין בעיה ספרדים אשכנזים.
לשאלתך, הוא עשה את זה לרומם את עצמו על חשבוני, להשתייך למובילי מארגני אירועים בישראל עאלק סלב, שמוביל את הפלציאדה שמנסים להוביל פה בעשרים שנה האחרונות והיא מתפוצצת בפנים."
* מפיק אירועים מוביל באותה עת, האירית רחמים של היום.
Pro Bono
השקעת אנרגיה משאבים, זמן וכסף מוכרת למס עכשווית, ברמת סיכון גבוהה, רתומה לתקווה להכנסה עתידית בלתי מכומתת בעת ההשקעה.
כשהבן.ת שלך יביאו בן.ת זוג הביתה,
אינסטינקטיבית, תרצו לדעת [גם] מה הורי בני/ות הזוג עושים,
ותצניעו, או שלא, סקרנות מבררת מהו מוצאם. להמשיך לקרוא התערות חברתית
Cringe: תעוקינג' –
תעוקה לנוכח מבוכה חברתית-מצבית, בלתי מודעת של אחר, כסוגה של הנאה.
תוכניות מצלמה נסתרת, 'בואו לאכול איתי'.
ההבדל בין התייחסות נתניהו לבגרותם הדמוקרטית של תומכיו לשלי:
בעוד לגביי הם אמוניים, לאומניים, נאיבים,
נתניהו מתייחס אליהם כאל אידיוטים עם רגשי נחיתות, ומעורר, אצלי, את הקרינג'יאדה.
בכל קבוצה שקווין דה בריינה ישחק, אוהד את משחקו.
רונלדו מדהים אותי. מסי גאון.
ממש לא דחוף לי שמנצ'סטר סיטי, יובה, ברצלונה, או כל קבוצה אחרת ינצחו,
אלא אם הם– צ'רלס ברקלי, מג'יק ג'ונסון, או דונצ'יץ' היו משחקים בקבוצה שלי.
קבוצה 'שלי' – אני משחק בה, או בעליה.
לא, פיחס, בהזדהות רגשית. להמשיך לקרוא למה לא אצביע משותפת
https://www.haaretz.co.il/sport/israel-soccer/1.8564761
דני עמוס מתרעם על קריאות הומופוביות במגרשי הכדורגל. כלפיו.
קריעות מכוערות ומיותרות.
לטעמי, מותרות.
לתפישתי
יש להותיר כל קריאות, במנותק מתוכנן. להמשיך לקרוא קריאות הומופוביות מיותרעות
אזהרה: לא PC
מזרחי
מסורתי
מדוכאלכלי
ביביסט.
אחאנא"ר פריבילג שכך יקטלג יתוייג כ'גזען מתנשא'. להמשיך לקרוא ישראל ה-2
בעת כתיבת הפוסט אני צופה באדיקות בתוכניות 'גאולה ולונדון'.
את ירון לונדון אני כמעט מעריץ. יכולותיו עושות לי את זה. רוצה גם להיות עם רהיטות, שפתיות, חדות, עומק, יצירתיות, פעילות תקשורתית מולטי־מדיה, חן מצונן, כתיבה ויכולת טיפול בטקסטים באשר הם, בקריאת חומר מודפס. (אני) לא שם. גם הזיכרון שלי, ההולך ונחלש, הרץ ונקלש, רחוק מלאצור את מה שהוא זוכר. יכולת הפניה שלו לזיכרון, דליית המידע, קישורו לסוגיה על הפרק, ניסוחי ההתייחסות, מפילים אותי בַּרצפה!
