תגית: אישיות

מעריצי השליט מתביישים כעת בפני אינטליגנטים
ויתביישו בעתיד בפני האידיוט בראי.

פשטנות עריצות הרוב.

הרוב התומך במנהיגים פופוליסטים (כנתניהו) מזדהה עם מכלול ערכיהם.
המיעוט שלא – סולד יותר מחתירה לרציונליות ליברלית.

התנאות בקשר עם שמאלן.

השלכת עובדה אמיתית, לא נעימה, כשקר על יריב,
ליצירת 'כולם שקרנים וחרא.'

בהחצנת תפישות, הזחה שמאלה מאותנטיות האינסטינקט הימני.

פובליציזם, קידום אג'נדה אידאולוגית;
חקירה וחשיפה רק על מתנגדי אג'נדה.

אימה מקיצוניות מי שמימינו, בוז לחולשת זה משמאל.
ייחול מאינטליגנט להכרה, הערכה, כבוד והחרגה –
‘גם אני רציונלי, אינני חשוך ובור נגרר כעמיתיי.’

תסכול מחוסר הערכת האינטליגנציה לסתלבט ולטרלול האימננטי.

הערכה לאינטלקט שמאל,
חוסר הערכה לאינטלקט התומכים.

ביקורת רציונלית על התנהלות
נתפשת כבגידה אמוציונלית.

סולידריות המנהיג – לעצמו;
הוא ליבת הרעיון, מגן הקולקטיב.

סולידריות עם מנהיג חשובה מהרעיון.

ספיחת ערך אישי מגינוני שררת ריבון.

טיפול ברמת חיים; לא בתרבות, באמנות.

אימוץ פרקטיקת מנהיג כאידאולוגיה.

דרמטיזציה ממסכת מציאות עויינת.

"אנחנו דפוקים" –
החצנת נחיתות שיתופית.

הזדהות מקומית זמנית עם רעיון ליברלי
אינה משנה מהות הטייה קונסרבטיבית.