נעלבת?

לא התכוונתי

אם אינך מוריד לעצמך ערך – בצד צרת חוסר המודעות העצמית שאתה נמצא בו – זה בסדר!
שמור על המורל. גבוה. גאה.

הזברה אינה שונאת עצמה על שְחור פסיה,
הפיל לא מתרעם על אורך חידקו, הג'ירפה לא על את צווארה וכתמיה,
הדבורה, העקרב אינם עוינים עוקצנותם,
הצפרדייע לא מתלוננת על ירקרקותה, הבואש על ניחוחו,
והפאשיסט אינו מלקה עצמו על אהבתו לריבון ולקולקטיב.

זה אנחנו, אני, הצופים מהצד על הגזוזטרא,
שמתייגים את תפישותיך את שאיפותיך, את ספיחת הערך, ההתעלות הרגשית ממימוש ערכיך,
ומייחסים לה ערך שונה ממה שאתה היית רוצה שיתפשו אותך.

התבצייר בכך שיש דומים לך, הרבה, שלישראלים, יהודים, אוהדי… מותר,
הבט בראי, ראה את הדומים לך.

לי חשוב, שאתה תדע, שאני, אותנטית, רואה ש –
מאיכויות מאפיינות של חומרים מנטליים כשלך –
בורגנות שמרנית מתכנסת להזדהות קולקטיבית, מימוש כוח רוב להחלת צביון על מרחב ציבורי, סנטימנט רגשי למחוות וסמלים,
משטרים מוסולוניים, פוטיניים, צ'אושסקיים, פרנקואיים
וההוא שהפער בין דמיון לשאיפותיכם למימוש ערכיו
לבין שאיפתכם להתנער מהקרבה אליו –
מרהיב.
התממשו.

משטרים אלה לא היו יכולים לפעול אלא בהסכמה מתכנסת של הרוב הנורמטיבי של אזרחיהם;

לפני אלפי שנים,
עוד יותר היום, בשל
– התפתחותה,
– נפיצות וגיוון אמצעי התקשורת,
– הפיכתם מחד-סיטריים לדו-כיווניים,
– ומיידית, לרב כיווניים,
משטרים דמוקרטיים ולא פחות כאלה שלא נשענים על הסכמה, הסכנה, של מאסה קריטית של נתיני הריבון.