ויכוח

משך הקריאה: 2 דק', תלוי בכמה שניות יש לך בדקה

[גם] יחסים והתפתחות

על-פי רוב, המתווכחים עושים זאת במטרה להזיז את בר־הפלוגתא מעמדתו לעמדת המתווכייח.
ו-כן, ברוב המקרים הוויכוחים עקרים, במובן שהתוצאה לא מתממשת, אף צד לא זז מעמדתו המקדמית.

עם זאת, אנשים מנהלים ויכוחים גם (שלא לומר בעיקר), כדי

  • לממש, ליישם, לתקשר ביניהם, ליצוק לוויכוח מארג התייחסויות מורכב – אנחנו מתווכחים באופן שונה, תכנית, שפתית, מילולית, טונאלית, עניינית, עם בן משפחה אהוב לעומת אינטראקציה אקראית עם [נהג מונית] אנונימי, על אותו נושא,
  • ‘ויכוח’, הוא אולפן, אטלייה, ג’ים, גראז’, מגרש, סטודיו, קליניקה, פלטפורמה בו משתתף מנסח לעצמו את תפישתו, משייף, מעדכן, מטמיע אותה.

כך, על אף שבחלק ניכר מאירועי ויכוח, שני צדדים יודעים שלא יזיזו את עמדת יריבם מעמדתו,
עדיין, יש ערך, לעתים רב, לשיח:

  • אינטראקציה של מימוש, טיפוח, יצירת יחסים בינאישיים בין ‘מתווכחים’,
  • עניין, ערך אינטלקטואלי, מסאז’ תודעתי, אימון בג’ים תפישתי מנטלי ‘למתווכח’.

נראה, לי לפחות, שכדי ליצור, לשמר רמת אינטימיות מסוימת, ליצוק משמעות וערך ליחסים עם אחרים שאנחנו מייחסים להם רמה אינטלקטואלית גבוהה מזו של תינוק מתוק או לחיית מחמד אהובה, כדאי לחכך, ללטף, לקרצף את הממשקים האישיותיים שלנו אותנטיות, גם בחוסר הסכמה. בוויכוח. גם אם לא תמיד נעים.
שאם לא כן, אם רק נסכים – לא מעניין אחאנא”ר שכמוני, שמוצא באי-הסכמה חדוות למידה ומקור אנרגטי מקדם, גם אם לא משכנע.

 


האקדמיה ללשון עברית

ו’ אחת או שתיים?

 

על פי כללי הכתיב חסר הניקוד כופלים וי”ו עיצורית כאשר היא באה באמצע המילה. למשל: תקווה, אווז, סתוונית. לעומת זאת בראש מילה וי”ו עיצורית אינה נכפלת: ורד, ועדה, וילון, וידוי, ותיק.

אך שימו לב: לאחר אותיות השימוש מש”ה, כל”ב כופלים את הווי”ו – כדינה של וי”ו עיצורית באמצע מילה: הוורד, בוועדה, לווילון, הווידוי, כוותיק (ואולם לאחר ו’ החיבור אין כופלים את הווי”ו: וועדה [=וּוַעֲדָה], ווילון [=וּוִילוֹן]).

Share

הערות? אשמח לתגובתך

Share