אהבה- זיהוי באחר כמקדם צורך, יצר, רצון, שאיפה, מאווה

אהבה

אהבה: זיהוי באובייקט אחר כמקדמ/ת רצון, תשוקה, יצר, אינטרס של המזהה.

מידת האהבה המתועלת על ידי הסובייקט
תלויה ב-

  • מידת החשיבות שהאוהב, הסובייקט, מייחס (באופן אמיתי או שגוי), לרצונותיו שמזהה כמסופקים, על ידי האובייקט ה'נאהב',
  • מידת הסיפוק שסובייקט אחר מספק לרצון, שאיפה, תשוקה, יצר או אינטרס הסובייקט,
  • האלטרנטיבה לסיפוק רצונות אלה,
    • אחרת,
    • היעדרה.

ככל שמייחסים לרצון קונקרטי חשיבות גדולה יותר, כן האהבה מתעצמת למי שמספק אותו.

אהבה עמוקה עם רתימת ייצוגי מציאות, מנמיכה עד מתעלמת מבקרה מתקפת רציונלית להעצמת ריגשה חווייתית.

המורכבות* המיוחסת לאהבה טמונה ב-

  • מיפוי, הבנת, תמלול התיעוד של הרצונות המסופקים,
  • ביחס לאלה שלא יסופקו.
  • ייחוס חשיבות למידת רצונות פרטיקולריים ביחס לאחרים.
  • התכנות זיהוי שגוי.
  • ריבוי אפשרי של רצונות הסובייקט.
  • אי יכולת מדידה
    • היררכיית רצונות,
    • רמת סיפוק הרצונות
  • דינמיות השתנות רצונות על ציר זמן.
  • ריבוי האובייקטים הנתפשים כמספקים רצונות.
  • העובדה שאהבה 'רומנטית', משפיע במימושה או בדחייתה על מכלול התנהגות של אדם, ו-גם עשויה להוביל חלפעולות
    • מאז'וריות בעוצמתן,
    • בלתי סבירות
  • גיוון תצורות האובייקטים המזוהים כמספקי רצונות:
    1. בן אנוש,
    2. חי,
    3. צומח,
    4. חפץ,
    5. אידיאה.

אהבה נתפשת כרגש נאצל, בלתי הגיוני, בשל ההימנעות מתמלול הרצונות המסופקים.

תמלול רצונות מסופקים נחשב כהנמכת הערך המיסטי המיוחס למושג,
חבלה ברומנטיות התפישתית המיוחסת לאהבה ממין מסויים.


* שלא לומר 'בלבול'

 

עוד

על רגשות

על אהבה

עוד על אהבה

Share

2 תגובות בנושא “אהבה”

השאר תגובה