אהבה - זיהוי באחר כמקדם עניין, יצר, רצון, שאיפה, מאווה

אהבה

אהבה: זיהוי באובייקט אחר כמקדמ/ת עניין, רצון, תשוקה, מאווה, יצר, של המזהה.

מידת האהבה המתועלת על ידי הסובייקט
תלויה ב-

  • מידת החשיבות שהאוהב, הסובייקט, מייחס (באופן 'נכון' או 'שגוי' לתפישת טובתו), לרצונותיו שמזהה כמסופקים, על ידי האובייקט ה'נאהב',
  • מידת הסיפוק שסובייקט אחר מספק לרצון, שאיפה, תשוקה, יצר או אינטרס הסובייקט,
  • האלטרנטיבה לסיפוק רצונות אלה,
    • אחרת,
    • היעדרה.

ככל שמיוחס לרצון קונקרטי חשיבות גדולה יותר, כן האהבה מתעצמת למי שמספק אותו.

אהבה עמוקה עם רתימת ייצוגי מציאות, מנמיכה עד מתעלמת מבקרה מתקפת רציונלית להעצמת ריגשה חווייתית.

המורכבות* המיוחסת לאהבה טמונה ב-

  • מיפוי, הבנת, תמלול התיעוד של הרצונות המסופקים,
  • ביחס לאלה שלא יסופקו.
  • ייחוס חשיבות למידת רצונות פרטיקולריים ביחס לאחרים.
  • התכנות זיהוי שגוי.
  • ריבוי אפשרי של רצונות הסובייקט.
  • אי יכולת מדידה
    • היררכיית רצונות,
    • רמת סיפוק הרצונות
  • דינמיות השתנות רצונות על ציר זמן.
  • ריבוי האובייקטים הנתפשים כמספקים רצונות.
  • העובדה שאהבה 'רומנטית', משפיע במימושה או בדחייתה על מכלול התנהגות של אדם, ו-גם עשויה להוביל חלפעולות
    • מאז'וריות בעוצמתן,
    • בלתי סבירות
  • גיוון תצורות האובייקטים המזוהים כמספקי רצונות:
    1. בן אנוש,
    2. חי,
    3. צומח,
    4. חפץ,
    5. אידיאה.

אהבה כצורך

אהבה, סיפוק ביטוייה מניעתם, משפעה פיזיולוגית על בני אנוש.

עם זאת אהבה אינה סיפוק צורך.
צורך הוא עניין של שרידה קיומית.

במצב שרידה קיומית אין מקום לאהבה, המצריכה תשומות מנטליות אחרות.

ביטויי אהבה ברמת שרידה קיומית היא ביטוי לשיבוש מערכתי מנטלי, מצוקה של הפרת הומיאוסטזיס.

 

אהבה נתפשת כרגש נאצל, בלתי הגיוני, בשל ההימנעות מתמלול הרצונות המסופקים.

תמלול רצונות מסופקים נחשב כהנמכת הערך המיסטי המיוחס למושג,
חבלה ברומנטיות התפישתית המיוחסת לאהבה ממין מסויים.


* שלא לומר 'בלבול'

 

עוד

על רגשות

על אהבה

עוד על אהבה

Share

3 תגובות בנושא “אהבה”

השאר תגובה