אהבת מדינה

התכנסות הזדהותית

אני/ הוא, אוהב את המדינה‘, הדגש, ה’ הידיעה, הוא על המדינה בה המצהיר אזרח.

מה זה ‘אוהב את המדינה’? עוד אחד מהמשפטים מובנים לכולם, ובה בעת טעונים באופן כזה, שלא מכיר שניים שהיו מנסחים באופן דומה את משמעותו.
אלה הצהרות עצמוניות, תיוגי אחרים ככאלה המאוהבים במדינתם,
מקובלים על כל ואינם מובנים – מפתה לומר לאיש, ומסתפק ב – לי. מעוררים את השתאותי.

המשותף למתכנסים תחת תיוגים כ’אהבת מדינה’ –
אבחונם כמייחסים למבנה חברתי, מדיני, ערך, מעבר לפרקטיקה יישומית, אלא, כיישות מֶטָה-פונקציונלית, על-טבעית, אל-שימושית.

בהינתן 100,000 איש, שמעידים ‘אני אוהב את המדינה’ כ[אחד מ] מאפייני אישיותם, והיו מניחים את
♠ התפלגות הכנסתם,
♠ כפול שנות השכלתם,
♠ ומידת אמונתם,
על התפלגות השכלה, הכנסה ואמונה, נפרדת וצבורה, של כלל האוכלוסיה,
בכל גיאוגרפיה,
החל מהיווצרות הקונספט ‘מדינה’ בתודעת אזרחים,
אני משוכנע, שההתפלגות לא הייתה תואמת,
אלא, במובהק:
פעמון ההתפלגות הכנסה–השכלה של 100,000 איש המעידים על עצמם כ– ‘אוהבים את מדינתם’ כגורם המאפיין את אישיותם, הם פחות משכילים עם רמת הכנסה נמוכה יותר ועם אמונה דתית עמוקה יותר בהשוואה לכלל האוכלוסיה.

יש מי שיכול לחיות במדינה אחרת, ולא ‘אוהב’ את המדינה בה חי?

יש מי שמרוצה מכל היבט מדיני של המדינה בה הוא חי? גינוני מחוייבות, צביון, אהדה לנבחרת לאומית, ייחול למנהיגות נוסכת תקווה, חובת הצבעה, קדושה, הזדהות א-פריורית, למות למענה, מינוי נשיא – פונקציה סימבולית, אין פרקטיקה, דגל, המנון, קשר לאומי, קשר אתני, קשר דתי: אם היו לפרטים את התודעה מהשיט האמוני, שיש שם כרגע, לא היו מצליחים to install את הערכים הלאומיים שאתה אוחז בהם כרגע.

זה נושא מרגש, מבחינתם, מרטיט, מכנס הזדהותית, סופח ערך חיובי.

אלה מייחסים לְמְדינה, ללאום, לדת,
ערך סנטימנטלי, רגשי, אי-רציונלי, על-טבעי, אל-פרקטי,
מתוך התכנסות וולונטרית או בתיוג פסיבי כבעלי ‘גורל’, ‘ייעוד’, משותפים.

פרו ישראלי

יתר על כן, אזרח מדינה אחרת, מקבל אות חיובי מאזרחי מדינה לה מפגין את אהדתו –
באופן מוכר ונחרץ בישראל, לא יודע האם אזרח בלגי מייחל לכזו אמפתיה מאוקראיני,
הזדהותו הפומבית, שכן הוא מתקף את אהדתם שלהם לעצמם.

התכנסות הזדהותית

קיימת הבחנה בין מי ששייך לקבוצה עם מאפיינים בלתי ניתנים לבחירה, ובין בעלי מאפיינים אלה, אין זיקה תודעתית:

  • הבחנה עניינית סינתטית, נטולת משמעות הזדהותית ערכית
    • ילידי שנתון 1974, לעומת אלה של 1976,
    • ימניים מול איטרי יד ימין,
    • בעלי שיער – קרחים,
    • בעלי מספר נעליים 43, בעלי מספר 44,
    • דרים בכתובת שמספרה זוגית – אי-זוגית,
    • בעלי רכבים אפורים – לבנים,
    • שמותיהם מתחילים בא’ עד כ’, או ל’ עד ת’,
    • מתנוססים לגובה מטר שבעים ושניים סנטימטרים, לעומת מטר ששים ותשעה.
  • הבחנה שניתן לייחס לה, אישית וולונטרית, ערך הזדהותי מתון, או שלא
    • תושבי ראשון לציון לעומת פתח תקווה,
    • בעלי רישיון דו-גלגלי לעומת רישון נהיגה על משאית,
    • מי שמתפרנסים כשכירים לעומת עצמאיים,
    • תכנתים – טבחים,
    • בעלי Lenovo או Apple,
    • משתמשי Android או iOS.
  • קבוצה, קולקטיביסטית, פרטיה מייחסים לשיוכם ערך הזדהותי
    • מאמיני דת מסויימת לעומת אחרת,
    • פטריוטי מדינה אחת לעומת אחרת,
    • אוהדי קבוצת כדורגל ספציפית, בעלי מחשבי אפל,
    • משמרי מסורת קונקרטית.

בין כל קבוצה יש הבדל.

השאלה הנבחנת, האם קיימת התכנסות הזדהותית ערכית של פרטים, ומה עוצמתה.

התכנסות זו שונה מהתכנסות נטולת ערכיות זהותנית, כזו המתאפיינת בקבוצות יוטיליטריות גנריות [מייחל לשם תואר פחות מפוצץ].

הצעתי

אני מציע הגדרה ל-אהבה, שתואמת לדעתי את הסוגיה, ובה בעת ברור לי, ההערכה, מידת שביעות הרצון הפונקציונלית מהיבטים שונים של מבנה מדיני.

אני מציע הגדרה למושג אהבה.

בהתאם להגדרה זו, אני יכול להכליל את התייחסותי למדינת אזרחותי, כמידת עמידתה בסטנדטים שאני מציב לה.

אני מסוגל להבין את געגוע פרט לנופים, שפה, התרחשות, תרבות – התנהלות אנושית.

זה קרה לי כשלא הייתי זמן רב בישראל, זה קורה לי כשאני מגיע לניו יורק, לריו דה ז’ניירו, אני יכול להעריך איכות ורמת חיים בכל מיני מקומות בעולם.

מפה ועד רגשה לאומית, מתכנסת הזדהותית – רב המרחק.

בעתה

החצנת ‘אהבה למדינה’, סנטימנט מתפעם מול תצורת חיים חברתית, מבעיתה אותי.

חיים בבית משותף, בקהילה אמורים להבחן בפרמטרים רציונליים, ריאליים, גם אם לא מדידים, לא בעוררות תעצונות נפש.

 


מיסטיקה הזדהותית

Share

השאר תגובה