אוהב ישראל

טראמפ

קלישאתי בה במידה שנכון, טראמפ אישיות שנויה במחלוקת, מעוררת אהדה או אנטגוניזם. מעטים אדישים אליה.

בישראל, חלק מהמבקרים את התנהלותו, ניגפים מול הערך הגבוה יותר, לתפישתם הלאומנית – היותו ‘אוהב ישראל‘, שם קוד לכך ששומר ומקדם אינטרסים יהודיים, לאומיים, של ישראל.

הביטוי ‘אוהב ישראל’, הוא ביטוי שגור, מובן לכל.

בה בעת וכצפוי, הביטוי בעייתי. לי;
אינני יודע, לא נהיר לי מה זה ‘אוהב ישראל’.
לכן, אינני מחשיב עצמי כ’אוהב ישראל’.

אם ‘אוהב …’ הוא מי שרוצה לקדם ערכים דתיים, אמוניים, לאומניים, שמרניים, מסורתיים ייצוגיים, טקסיים, ללא תנאי או בקרה, שאינו מפעיל ביקורת על התנהלות מושא אהבתו – אינני רוצה להיות מושא לכך, לא בחיי האישיים, לא החברתיים, לא הלאומיים.

‘אהבת טראמפ את ישראל’ מהווה שם קוד לקידום מעשים שהם תוצרי ערכים זרים לי.

הייתי מעדיף שטראמפ, ככל מי שיש לי איתו ממשק כלשהו או משפיע על חיי, יפעל לאור ערכים פרוגרסיביים רציונליים.

לא עושה לי את זה, מיותר לי, שבתו ‘תתגייר’, במובן שאמונתה היא עסקה האינטלקטואלי הפרטי. אין שינוי ב(היעדר) זיקתי אליה אם ‘התגיירה’ – עוד מושג שאינו נהיר לי – אם לאו. איננו חולקים דבר, לא רגשי, לא אמוני, לא ביורוקרטי, ולא ריאלי.

כללית, לתפישתי, מי שמתכנס אלי דת, ש’מתגייר’ רועה באחו משולש של טפשות – מניפולטיביות – ציניות. מישהו מהסוציו-אקונומיה-אינטלקטואליות כשלה ‘מתגייר’, כך נראה לי, מקנן ליד שתי הגדרות האחרונות.

קונסרבטיב – אז זהו, שלא

מורכבותו של טראמפ אף מסתלסלת, לאור העובדה שהוא חוד חנית של ערכים קונסרבטיביים בארה”ב, של מתכנסים אלי זהות לאומית, קולקטיבית. ככזה נתמך על ידי קבוצות לאומניות דתיות. בה בעת, טראמפ הוא רדיקל מנתץ מוסכמות; ערכיו האישיים אינם שמרניים, לפחות בחלקם, אני משער שמורא האל לא חל עליו, מניח שאישית הוא תומך בהפלות, ומהווה רדיקל מערער סדר קודם.

בתחכומו, כדי לממש את האספירציות הריבוניות שלו, פנה טראמפ, דמוקרט ליברל בתפישותיו לאוכלוסיות אמוניות לאומניות, לשיח פופוליסטי, מפני שהבין, שבייחצון ערכיהם יוכל לגייסם כאלקטוראט לתמיכה בו. בפנייה לאוכלוסיות אלה, הוא מוכן לשלם באלמטים פחות חשובים לו במערכת ערכיו, כדי להגשים חשובים יותר.

Share

השאר תגובה