סבירות

אחיזה תודעתית

סבירות – כללית

רמת התכנות גבוהה.

סבירות – התנהלות אנושית

התנהלות נבחנת ‘מובנת’ רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר.
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות, שכן יש עניין של טעמים שהם מחוץ לסבירות, או מדרג שונה של סדרי עדיפויות.

התנהלות ‘מקובלת’ ברמת האמפטיה, אינה עומדת במבחן הרציונליות – ה’קבלה’ אינה הופכת את ההתנהלות ל’סבירה’.

התנהלות פרט ניתנת לחיזוי על ידי מבקר שאינו מעורב במקרה, על ידי חשיפה לסיטואציה ושיתוף בשיקולים.

הנחה

בהתנהלות רציונלית, אנשים דומים – חולקים מכניקת שיקול דעת, סדרי עדיפויות, טעמים,  יתנהלו בסבירות גבוהה באופן דומה;
מיקסום טובתם האישית על פי ערכים נתפשים מקדמיים היררכיים, תוצר של טעמים, התניות, חינוך והטמעות.

סבירות- הסטה

התרחקות מהתנהלות סבירה מתרחשת במצב בו קים גירוי היררכי נעלה על שיקול רציונלי; מצוקה פיזית תודעתית עלולה להוביל פרט להתנהלות מטפלת מיידית במצוקה ולא בתפישת טובתו באותו אופן בהערכתו אותה במצב שאינו מצוקתי. כך מי שבוחן מצב מחוץ לסיטואציה, יכןל להעריך מצב ללא מעורבות רגשית.

אם אחר, מנותק רגשית ותועלתנית מסיטואציה, וכן מנותק משינוי טעמים, היה נוהג רציונלית, באופן דומה בהיותו חשוף לאותם תנאים ומידע.

עם זאת, [אוקסימורוני ככל שיישמע] ממד הסבירות לא יכול להיות שלם בלא ממשק עם ממד שאינו נתון לבחינה רציונלית היררכית:
מעשה יתוייג כ’סביר’, בעיקרו, לאור הנאמר במשפט הראשון,
אך יוערך גם על רקע קידום ערכים חיוביים נתפשים בחברה בה המעשה קורה ונשפט.
טקסים כדוגמא, מהווים פרקטיקה של אי-סבירות, שסבירותם מתממשת בקונטקסט חברתי, דתי, בהם מוחלת עליהם הצדקה רציונלית ממעלה אחרת.

ניתן לחזות התנהלות אם יש תגובה רציונלית לגירוי. אחרת זה הימור זה לא תחזית.

איך ניתן לחזות?

צפייה בשניים או יותר אנשים, שאינם קשורים אינטרסנטית או רגשית למצב, דימוי הסיטואציה להם, בקשת חיווי, ‘איך היית מתנהל?’ והשוואה להתנהגות הנבחנת.

מה מפר אצל פרט התנהגות סבירה?

תחושת איום קיומי, חרדה, תפישת מצב רגשי כרציונלי והתנהלות מול המצב הרגשי במקום מול הגירוי.

Share

One thought on “סבירות”

השאר תגובה