סבירות

סבירות- כללית

רמת התכנות גבוהה.

סבירות- התנהלות אנושית

התנהלות נבחנת ה'מובנת' רציונלית באמצעות תודעת פרטים מבקרים אחרים, שאינם בתיאום תקשורתי אחד עם אחר,
גם אם המבקרים היו מתנהלים באופן שונה, ועם זאת, רציונל ההתנהלות מובן. ההתנהלות תוכר כסבירות.

התנהלות 'מקובלת' ברמה האמפטית, שאינה הרציונלית- ה'קבלה' אינה הופכת את ההתנהלות ל'סבירה'.

התנהלות פרט ניתנת לחיזוי על ידי המבקר שאינו מעורב במקרה, על ידי חשיפה לסיטואציה ושיתוף בשיקולים.

הנחה:
בהתנהלות רציונלית, אנשים דומים יתנהלו בסבירות גבוהה באופן דומה;
מיקסום טובתם האישית על פי ערכים נתפשים מקדמיים היררכיים, תוצר של טעמים, התניות, חינוך והטמעות.

סבירות- הסטה

התרחקות מהתנהלות סבירה מתרחשת במצב שבו יש גירוי היררכי עליון על השיקול הרציונלי. כמצוקה פיזית תודעתית שמובילה את הפרט להתנהל באופן שמטפל מיידית במצוקתו ולא בתפישתו את טובתו באותו אופן בהערכתו אותה כשאינו במצוקה, ועוד יותר, אם מוערך כך על ידי מי שנמצא מחוץ לסיטואציה, ואז לא מטפל במצבו הרגשי.

אם אחר, מנותק רגשית ותועלתנית מסיטואציה, וכן מנותק משינוי טעמים, היה נוהג רציונלית, באופן דומה בהיותו חשוף לאותם תנאים ומידע.

ועם זאת, [אוקסימורוני ככל שיישמע] ממד הסבירות לא יכול להיות שלם בלא ממשק עם ממד שאינו היגיון:
המעשה יהיה סביר, בעיקרו, לאור הנאמר במשפט הראשון,
אך יוערך גם על רקע קידום ערכים חיוביים נתפשים בחברה בה המעשה קורה ונשפט.

ניתן לחזות התנהלות אם יש תגובה רציונלית לגירוי. אחרת זה הימור זה לא תחזית.

איך ניתן לחזות?

צפייה בשניים או יותר אנשים, שאינם קשורים אינטרסנטית או רגשית למצב, דימוי הסיטואציה להם, בקשת חיווי,  'איך היית מתנהל?' והשוואה להתנהגות הנבחנת.

מה מפר אצל פרט התנהגות סבירה?

תחושה של איום קיומי, חרדה, תפישת מצב רגשי כרציונלי והתנהלות מול המצב הרגשי במקום מול הגירוי.

Share

תגובה אחת בנושא “סבירות”

השאר תגובה